(ראה גם: אומות העולם, דור המדבר-אדום, יעקב-עשו, ישראל-עמים, עמלק, עשו )
ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי, על כן קרא שמו אדום. (בראשית כה ל)
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל... (שם לו לא)
אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. (שמות טו טו)
וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום, כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו... ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך... ויאמר לא תעבר, ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה. (במדבר כ יד)
והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו וישראל עושה חיל. (שם כד יח)
ואת העם צו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד. אל תתגרו בם, כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. אוכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם, וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם... (דברים ב ד)
ובשעיר ישבו החורים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם, כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו אשר נתן ה' להם. (שם שם יב)
לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. (שם כג ח)
וישם באדום נציבים בכל אדום שם נציבים, ויהי כל אדום עבדים לדוד, ויושע ה' את דוד בכל אשר הלך. (שמואל ב ח יד)
ויקם ה' שטן לשלמה את הדד האדומי מזרע המלך הוא באדום, ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום. כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום. ויברח אדד הוא ואנשים אדומיים מעבדי אביו אתו לבא מצרים והדד נער קטן... (מלכים א יא יד)
ומלך אין באדום נצב מלך. (שם כב מח)
וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם... (מלכים ב ג ט)
בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך. ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו. ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה, אז תפשע לבנה בעם ההיא. (שם ח כ)
הוא הכה את אדום בגי המלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה, ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה. (שם יד ז)
כי ריוותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט... כי יום נקם לה' שנת שלומים לריב ציון... (ישעיה לד ה, וראה שם עוד)
מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, זה הדור בלבושו צעה ברוב כחו, אני מדבר בצדקה רב להושיע... פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי, ואדרכם באפי וארמסם בחמתי, ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי. (שם סג א)
שמועה שמעתי מאת ה' וציר בגוים שולח, התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה... תפלצתך השיא אותך זדון לבך שוכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה, כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם ה'. והיתה אדום לשמה, כל עובר עליה ישם וישרק על כל מכותיה. כמהפכת סדום ועמורה ושכניה אמר ה' לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם... (ירמיה מט יא)
כה אמר אד-ני אלקים יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם. לכן כה אמר אד-ני אלקים ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו. ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי, וידעו את נקמתי נאם אד-ני אלקים. (יחזקאל כה יב)
בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא אליו. ואמרת לו כה אמר אד-ני אלקים הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה. עריך חרבה אשית ואתה שממה תהיה וידעת כי אני ה'. יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב, בעת אידם בעת עוון קץ. לכן חי אני נאם אד-ני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך. ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה, והכרתי ממנו עובר ושב... וידעת כי אני ה' שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה. ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עליו דבריכם אני שמעתי... (שם לה א)
כה אמר ה' על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו, על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח. ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה. (עמוס א יא)
חזון עובדיה כה אמר אד-ני אלקים לאדום שמועה שמענו מאת ה' וציר בגוים שולח, קומו ונקומה עליה למלחמה. הנה קטון נתתיך בגוים בזוי אתה מאד. זדון לבך השיאך, שכני בחגוי סלע מרום שבתו, אומר בלבו מי יורידני ארץ. אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, משם אורידך נאם ה'... הלא ביום ההוא נאם ה' והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו. וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל. מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם. ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו, ונכרים באו שעריו ועל ירושלים ידו גורל גם אתה כאחד מהם... והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום, ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה' דבר... ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה. (עובדיה א א)
ואת עשו שנאתי, ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר. כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות, כה אמר ה' צב-אות המה יבנו ואני אהרוס, וקראו להם גבול רשעה, והעם אשר זעם ה' עד עולם. (מלאכי א ג)
זכר ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה. (תהלים קלז ז)
ואבישי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף, וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד, ויושע ה' את דויד בכל אשר הלך. (דברי הימים א יח יב)
ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים. ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו... (דברי הימים ב כה יא)
ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, אמאי כתיב תרי זמני האדום, אלא בגון דכל מה דאית ביה אדום, כמו דאת אמר, ויצא הראשון אדמוני, ותבשילו אדום, דכתיב מן האדום האדום הזה, וארעא דיליה אדומה, דכתיב ארצה שעיר שדה אדום, וגוברין דיליה אדומין, דכתיב הוא עשו אבי אדום, ומאן דזמין לאתפרעא מיניה אדום, דכתיב דודי צח ואדום, ולבושיה אדום, דכתיב מדוע אדום ללבושך, וכתיב מי זה בא מאדום. (תולדות פא)
תא חזי, ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום, בארץ היינו בצד המדרגה שהיא מדרגת עשו, שכתוב עשו הוא אדום. וכל אלו המלכים באים מצד רוח הטומאה, לפני מלך מלך לבני ישראל, משום שאלו המדרגות העומדות בבתי שער למטה, (דהיינו המדרגות של עשו, הן קודמות להשתלם), ומשום זה אמר יעקב יעבר נא אדוני לפני עבדו, משום שמדרגותיו של עשו הן קודמות להכנס (ולהשתלם, כי מתחלה מתתקנות המדרגות הנמוכות ואחר כך המדרגות הגבוהות), ומשום זה לפני מלך מלך לבני ישראל, כי עד עתה עוד לא הגיע הזמן של מלכות שמים לשלוט ולהתאחד בבני ישראל, ומשום זה אמר יעבר נא אדוני לפני עבדו... (וישלח רמב)
בעשו כתיב ויצא הראשון אדמוני, ועל כן שורה בו מינו, (היינו דינים שהוא סוד אדום), ואם תאמר אדמוני כתוב בעשו, וכתוב בדוד ויביאהו והוא אדמוני, אלא זה (עשו) נעשה מזוהמא של זהב, (שהם דינים קשים)... (תזריע קסד, ועיין שם עוד)
...רבי אבא פתח מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', מי זה בא מאדום, היינו כי עתיד הקב"ה להתלבש בלבושי נקם על אדום, על שהחריבו ביתו ושרפו היכלו, והגלו לכנסת ישראל בין העמים ויעשה להם נקמת עולמים עד שימצאו כל הרים מהרי העולם מלאים מהרוגי העמים, ויקרא כל עוף השמים עליהם וכל חיות השדה יזונו מהם י"ב חדשים, ועוף השמים שבע שנים, עד שלא תסבול הארץ הניוול שלהם. זה שאמר כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום, עד שלבושי נקם האלו יטמאו (מן ההרוגים), שנאמר וכל מלבושי אגאלתי. חמוץ בגדים מבצרה, משום שמבצרה יצאו גדודי העולם לצבוא על ירושלים, והם התחילו לשרוף את ההיכל, ובני אדום מהרסים החומות עקרו אבני היסוד, זה שאמר זכור ה' לבני אדום וגו', האומרים ערו ערו עד היסוד בה... (אמור טז, ועיין שם עוד)
אמר רבי יוסי אוי לו לעמו של עשו, בשעה ששולחים שעיר הזה אל המלשין הממונה עליהם, (דהיינו סמאל שרו של עשו), שבשבילו בא לשבח את ישראל, והקב"ה מחזיר כל אלו העונות על ראש עמו, משום שכתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. אמר רבי יהודה אם היו יודעים העכו"ם משעיר הזה לא היו מניחים לישראל יום אחד בעולם... (אמור רמה, ועיין שם עוד)
ובני העולם בשעה שיתגלה המשיח יהיו נמצאים בצרה אחר צרה, ושונאי ישראל יתגברו, ואז יתעורר עליהם רוחו של משיח, וישמיד את אדום הרשעה, וכל ארץ שעיר ישרוף באש, אז כתוב וישראל עושה חיל, זה שאמר והיה אדום ירשה, והיה ירשה שעיר אויביו, דהיינו אויביו של ישראל... (בלק תקה)
וגלות הרביעית לא נגלה זמנה לעולם, ואיזו היא גלות הרביעית, זו היא שהיא משעיר, שהוא עשו, שכתוב וישב עשו בהר שעיר. אמר רבי למה נקרא שמו שעיר, היינו על שם התוקף וחוזק העול הכבד, שמונעים מישראל התורה והעבודה, וזהו עול שנותנים על נשמתם של ישראל, כי שעיר הוא בגימטריא תקף , והגלות הזו שישראל יושבים בה היא משא דומה, כלומר בחשאי, (שלא נגלה קצו), דבר שלא נגלה מהלב לפה. (זהר חדש בראשית שמה)
רבי יעקב פתח, יוחן רשע בל למד צדק, תניא, אמר רבי יעקב, ווי שהרשע יוחן בעולם הזה, זה זרעו של עשו הרשע, ומפני מה יש להם חן ורחמים, מפני שזרעו של יעקב לא למד צדק, בארץ נכוחות יעול, זו ירושלים שהיא ארץ נכוחות. (שם ויצא עד)
אז נבהלו, אם תאמר שהם באים לירש את ארצנו, והלא כבר נאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו, ואומר אל תתגר בם מלחמה, הא מה תלמוד לומר אלופי אדום, מפני אנינות, אמרו עכשיו הם באים לעורר מריבה ששטם אבינו לאביהם, שנאמר וישטום עשו את יעקב. (בשלח-שירה פרשה ט)
...ונגלה על בני עשו הרשע, ואמר להם מקבלים אתם את התורה, אמרו לו מה כתיב בה, אמר להם לא תרצח, אמרו זו היא ירושה שהורישנו אבינו, שנאמר על חרבך תחיה. (יתרו-בחודש פרשה ה)
לא תתעב אדומי, מפני מה, כי אחיך הוא, גדולה אחוה... רבי שמעון אומר מצריים הם טבעו ישראל בים, ואדומים הם קדמו בחרב, ולא אסרם הכתוב אלא עד ג' דורות, עמונים ומואבים מפני שנטלו עצה להחטיא את ישראל אסרם הכתוב איסור עולם... (תצא רנב)
ועקרון תעקר זו קסרי בת אדום, שהיא יושבת בין החולות, והיא היתה יתד תקועה לישראל בימי יוונים, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום היו קורין אותה אחידת מגדל שיר. אמר רבי יוסי בר חנינא מאי דכתיב והסירותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שיניו ונשאר גם הוא לאלקינו, והסירותי דמיו מפיו זה בית במיא שלהן, ושקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן, ונשאר גם הוא לאלקינו, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום, שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים... עקרון תעקר, זו קיסרי בת אדום, שהיא היתה מטרופולין של מלכים, איכא דאמרי דמרבי בה מלכי, ואיכא דאמרי דמוקמי מינה מלכי. קיסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן, ישבו שתיהן אל תאמן, חרבה קיסרי וישבה ירושלים תאמן... (מגילה ו א)
...אלא באדום הוא דאכלין שעורים בכולי עלמא לא אכלי, הכי קאמר, לא פסק שעורים כפלים בחטין אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום, מפני ששעורין אדומיות רעות הן. (כתובות סד ב)
...דכתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד, אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי, אמר ליה דכתיב תמחה את זכר עמלק, אמר ליה והא אנן זכר קרינן, אמר ליה אנא זכר אקריון... (בבא בתרא כא א)
...אמר ליה (אנטונינוס לרבי) אתינא לעלמא דאתי, אמר ליה אין, אמר ליה והכתיב לא יהיה שריד לבית עשו, בעושה מעשה עשו. תניא נמי הכי, לא יהיה שריד לבית עשו, יכול לכל תלמוד לומר לבית עשו, בעושה מעשה עשו, אמר ליה והכתיב שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה, אמר ליה מלכיה ולא כל מלכיה, כל נשיאיה, ולא כל שריה... (עבודה זרה י ב, וראה שם עוד)
אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה, טועה שאינה קולטת אלא בצר, והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג, והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם, והוא מלאך. (מכות יב א)
ויען יצחק ויאמר הנה משמני הארץ יהיה מושבך, זו איטאליא, ומטל השמים מעל זו בית גוברין... רבי לוי אמר עול חרבא ואת חיי, ואת אחיך תעבד, אמר רב הונא אם זכה תעבוד, ואם לאו תאבד, והיה כאשר תריד, את יש לך ירידים שווקים, והוא יש לו שווקים, את יש לך נימוסות, והוא יש לו נימוסות, אמר רבי יוסי בר חלפתא אם ראית אחיך פורק עולה של תורה מעליו, גזור עליו שמדים ואתה שולט בו, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"ג) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, ויצחק הוא מי שהוא אומר לו גזור עליו שמדים את מתכיפו לאבות. (בראשית סז ו)
ארצה שעיר שדה אדום, הוא אדום, ותבשילו אדום, וארצו אדומה, גבוריו אדומים, לבושיו אדומים, ופורע ממנו אדום בלבוש אדום, הוא אדום (בראשית כ"ה) ויצא הראשון אדמוני, תבשילו אדום, הלעיטני נא מן האדום האדום הזה (שם), ארצו אדומה, ארצה שעיר שדה אדום, גבוריו אדומים, (נחום ב') אנשי חיל תלעים וגו', ופורע ממנו אדום, (שיר ה') דודי צח ואדום, בלבוש אדום, (ישעיה ס"ג) מדוע אדום ללבושך. (שם עה ה)
...ואין חכמים אלא אדומיים, שנאמר (עובדיה א') והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו. (שם שם יג)
ואלה המלכים אשר מלכו וגו', רבי יצחק פתח (יחזקאל כ"ז) אלונים מבשן עשו משוטיך, אמר רבי יצחק נמשלו עכו"ם כספינה, מה ספינה עושים לה תורן ממקום אחד והוגנים ממקום אחר, כך עכו"ם שמלה ממשרקה, ושאול מרחובות הנהר. ואלה המלכים (משלי כ') נחלה מבוהלת בראשונה, ואלה המלכים, ואחריתה לא תברך, ועלו מושיעים בהר ציון וגו'. אמר רבי איבו קודם שלא עמד מלך בישראל נצב מלך באדום, ואלה המלכים, רבי יוסי בר חנינא בשעה שזה מעמיד מלכים זה מעמיד שופטים, ובשעה שזה מעמיד אלופים זה מעמיד נשיאים. רבי יהושע בן לוי אמר זה העמיד שמונה וזה העמיד שמונה, זה העמיד שמונה בלע יובב חשם חדד שמלה שאול בעל חנן הדר, וזה העמיד ח' שאול ואיש בשת דוד שלמה רחבעם אביה אסא יהושפט. בא נבוכדנצר וערבב אלו באלו, ובטל של אלו ושל אלו. (ישעיה י"ד) שם תבל כמדבר ועריו הרס. בא אויל ונתן גדולה ליהויכין, בא אחשורוש ונתן גדולה להמן. (שם פג א)
וימת בלע, אמר רבי אבהו משל לבן מלכים שיה לו דין עם אחד וכלו מזונותיו, בא אחד וסיפק לו מזונות, אמר המלך אין לי עסק אלא עם זה שסיפק לו מזונות, כך אמר הקב"ה כבר היתה מלכות עקורה מאדום, ובאה בצרה וסיפקה להם מלכים, לפיכך אין לי עסק אלא עם בצרה, שנאמר (ישעיה ל"ד) כי זבח לה' בבצרה וגו', אמר רבי ברכיה אע"פ כן טבח גדול בארץ אדום. (שם שם ב)
וימת בעל חנן וגו', רבי לוי אמר מטיבי אלוהות היו, מהיטבאל, שהיו מטיבין עצמן לעבודה זרה. בת מטרד, שהיו מעמידין טוריות לעבודה זרה, רבי סימון אמר מטיבי נשים היו, מהיטבאל שהיו מטיבין אותה לבעלה, ואחר כך טורדין אותה מבעלה. בת מי זהב, טרודים היו במזונותם, מן דעתירין מהו דהבא מהו כספא. אלוף מגדיאל אלוף עירם, יום שמלך לטיינוס נראה לרבי אמי בחלום היום מלך מגדיאל, אמר עוד מלך אחד נתבקש לאדום. אלוף עירם, אמר רבי חנינא ציפוראה, למה נקרא עירם, שהוא עתיד לערום תסווריות למלך המשיח... (שם שם ג)
התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה, זה אומר בשבילי נזרעה השדה, וזה אומר בשבילי נזרעה השדה, אמרו החטים המתינו עד שתבא הגורן, ואנו יודעים בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה, הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ, ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי, וכל מי שרואה אותן מנשקן, הדא מה דכתיב (תהלים ב') נשקו בר פן יאנף. כך עכו"ם, הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נברא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הדא הוא דכתיב, (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו', ועליהם הוא אומר (ישעיה מ"א) תזרם ורוח תשאם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל. (שם שם ד)
...יוסף כנגד מלכות אדום, זה בעל קרנים וזה בעל קרנים, זה בעל קרנים (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, וזה בעל קרנים (דניאל ז') ועל קרניא עשר די בראשה. זה פירש מן הערוה, וזה נדבק בערוה, זה חס על כבוד אביו, וזה ביזה על כבוד אביו, זה כתיב בו (בראשית מ"ב) את האלקים אני ירא, וזה כתוב בו (תהלים נ"ה) ולא יראו אלקים, ביד מי מלכות נופלת, ביד משוח מלחמה, שהוא בא משל יוסף. רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן מסורת שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, הדא הוא דכתיב (ירמיה מ"ט) אם לא יסחבום צעירי הצאן, ולמה הוא קורא אותן צעירי הצאן, שהן בעיריהן של שבטים. (שם צט ב)
אמר רבי אלעזר בן פדם, כשם שהביא הקב"ה על המצריים, כך הוא עתיד להביא על מלכות הרשעה, שנאמר (ישעיה ס"ג) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר. אמר רבי אלעזר כל צר שבמקרא חסר במלכות הרשעה הכתוב מדבר, וכל צור מלא בצור המדינה הכתוב מדבר. מצרים לקו בדם, אף כאן (שם ל"ד) ונהפכו נחליה לזפת, לילה ויומם לא תכבה, לפי שבטלו ישראל מן התורה, שכתוב בו, (יהושע א') והגית בו יומם ולילה, לפיכך הקב"ה פורע ממנה באש שלא תכבה לעולם ביום ובלילה. ולפי ששרפה ביתו של הקב"ה שכתוב בו (ישעיה ו') והבית ימלא עשן, לפיכך יעלה עשנה, וכן הוא אומר (שם ס"ו) קול שאון מעיר קול מהיכל, קול ה' משלם גמול לאויביו, בשביל קול שאון מעיר קול מהיכל, כמו דאת אמר (איכה ב') קול נתנו ביום ה' כיום מועד, לפיכך קול ה' משלם גמול לאויביו. (שמות ט יג)
...אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון העולם, עד מתי אי אתה עושה דין בעכו"ם, אמר להם עד שתגיע עונתן ליבצר, שנאמר (ישעיה כ"ז) ביום ההוא כרם חמר ענו לה, כלום קוטף אדם כרמו קודם שיתבשל, אלא מאחר שהוא מבושל הוא קוטפו ונותנו בגת ודורכו, ומזמר והם עונין אחריו, כך אמר להם הקב"ה לישראל המתינו לי עד שתגיע עונתה של אדום ואני דורך אותה, שנאמר (תהלים ס') על אדום אשליך נעלי, אני פותח לכם ואתם עונים אחרי, לכך נאמר כרם חמר ענו לה... (שם ל א)
...ואת החזיר זו אדום, והוא גרה לא יגר, שאינה גוררת מלכות אחריה, ולמה נקרא שמה חזיר, שמחזרת עטרה לבעליה, הדא הוא דכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה לה' המלוכה. (ויקרא יג ה)
...נגע צרעת זו אדום, שבאתה מכחה של זקן, על שום והיה בעור בשרו לנגע צרעת. (שם טו ט)
דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל הממון אינו עולה אלא למלכות אדום, ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם, דאמר רבי לוי כתיב (משלי כ"ז) ועיני האדם לא תשבענה, ועיני אדום לא תשבענה. תאמר משהממון נכנס לאדום שוב אינו חוזר לבעליו, תלמוד לומר אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, למקום שהממון מתכנס למלכות אדום בעולם הזה משם הוא מתפזר לימות המשיח... (קהלת א כא)
ז' דברים מכוסים מבני אדם... מלכות הרשעה של אדום אימתי נופלת, (ישעיה ס"ג) כי יום נקם בלבי. (שם יא ט)
וליוסף מזדווג כגנד מלכות אדום, אמר רבי שמואל בר נחמן מסורת אגדה היא, שאין עשו נופל אלא ביד בני בניה של רחל, שנאמר (ירמיה מ"ט) אם לא יסחבום צעירי הצאן... (ויחי יד)
דבר אחר איום ונורא הוא זה אדום, שנאמר (דניאל ז') דחילא ואמתני ותקיפא וגו', ממנו משפטו ושאתו יצא, זה עובדיה שהיה גר אדומי והיה מתנבא על ה', שנאמר (עובדיה א') חזון עובדיה כה אמר אד-ני אלקים לאדום שמועה שמענו, הוי איום ונורא זה אדום, משפטו ושאתו יצא זה עובדיה. (תזריע ח)
...והיה בעור בשרו לנגע צרעת זו מלכות אדום, שהקב"ה מלקה אותו בצרעת ואת השר שלו, שכן כתיב (ירמיה מ"ו) מדוע נסחף אביריך לא עמד כי ה' הדפו, ולעולם הבא הקב"ה ישב בדין על מלך אדום ואומר לו, למה היית משתעבד בבני, והוא אומר לא אתה הוא שמסרתם בידינו, והקב"ה אומר לו, ובשביל שמסרתי אותם בידיך לא שמת עליהם רחמים על זקן הכבדת עולך מאד (ישעיה מ"ו), שהיתה מכבדת עולה על זקן כבחור, אמר לו הקב"ה חייך שאני יושב עליך במשפט ודן אותך ומחייבך, שנאמר רדי שבי על עפר בתולת בת בבל, שבי לארץ אין כסא, על שהיית יושבת על הכסא שבי לארץ, אין כסא, כי לא תוסיפי יקרא לך רכה וענוגה. ומה אני עושה לך, אני פורע מן השר שלך תחילה ומלקה אותו בצרעת, ואחר כך אני פורע ממך. ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה, כך אני מלקה אותו בצרעת... (שם יא)
...בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגי מלח,(תהלים ס'), והלא עם ארם עשה מלחמה, מהו ויך את אדום, היה צריך לומר ויך את ארם ולא אדום, אלא כשבא יואב להלחם עם ארם עמדו עליו בני אדום, ואמרו לו לא כך אמר להם הקב"ה אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל, השיב יואב לא כך אמר לנו אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו, הניחו אותנו לעבור לארצנו, אמר יואב אם נחריב אדום עכשיו אין אנו מוצאין בחזרתנו לא אכילה ולא שתיה, אלא נניח אותם עד שנכה את ארם, ונחזור עליהן, לכך נאמר וישב יואב ויך את אדום בגי מלח. אמר הקב"ה מה אתם מועילין שתכו את אדום קמעא קמעא, אבישי בן צרויה הרג י"ח אלף, ויהי כל אדום לדוד לעבדים נושאי מנחה, כשיגיע זמן אני אכלה את אדום ואחריבנה, שנאמר (עובדיה א') וירש הנגב את הר עשו וגו'... (דברים ג)
חזון עובדיה וגו' (עובדיה א') אימתי היתה מלחמה זו, בימי אמציה ומלך אין באדום וגו' (מלכים א כ"ב), ומשנפלו אדומיים בימי אמציהו לא העמידו מלך במקומן ולא זקפו ראש עד היום, וכשנפלו אדומיים (ארמיים) כדבר אלישע לא עמדו, אלא שנתעוררו בימי אחז ונפלו. (פרק כ)
אמר הקב"ה אביו קורא אותו גדול, ויקרא את עשו בנו הגדול, ואמו קראה אותו גדול, ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול (בראשית כ"ז) ואני קורא אותו קטן, הנה קטן נתתיך בגוים (עובדיה א'), הואיל והם קוראים אותו גדול, לפום תורא טבחא, כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום. (פרשה טו)
בת בבל השדודה וגו', למה קרא את אדום בת בבל, בבל החריבה הבית ואדום החריבה הבית, מה שעשתה זו עשתה זו, לכך נאמר בת בבל, אמר לה הקב"ה (תהלים קל"ז) אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו, מהו לנו, אמר להם הקב"ה לי ולהם גמלת יחד, ולא לישראל גמלת בלבד כל הרעות, אלא לי ולהם גמלת, לכך נאמר אשרי שיאחז ונפץ את עולליך אל הסלע, אמר הקב"ה עתיד אני בעצמי לנפץ את עולליך, כשם שבעולם הזה נפצת את עוללי. ולא שמענו שבחרבן הבית נפצו את עולליהם של ישראל, שמענו שיצאו בקולרין, ששרפו את הבית, ושכבו עם הנשים, ושנפצו העוללים לא שמענו, אלא כך אמר הקב"ה כשם שעשו כך אני עושה להם... אמר הקב"ה כשם שנפצת עת עוללי שהמליכוני תחלה עליהם, ואמרו ה' ימלוך וגו' (שמות ט"ו), שנאמר (תהלים ח') מפי עוללים ויונקים וגו', לכך נאמר אשרי שיאחז וגו', לא פחות ולא יותר... (תהלים קכא)
כי מיץ חלב יוציא חמאה זה אדום שלא זכה למלכות אלא בזכות אברהם, שנאמר (בראשית י"ח) ויקח חמאה וחלב וגו'. (פרשה ל)
...ולא גלגל הקב"ה והביא מלכות אדום לעולם שהחריבו את בית המקדש והגלו את ישראל מארצם, אלא בשכרו של עשו שהיה בוכה ומתאנח בשעה שבירך יצחק את יעקב אבינו. (פרק כ)
ברוך המקום ברוך הוא, שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה, שכשם שהיה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם, שנאמר (עובדיה א') והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו'. ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א')... אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך, לכן תכסך בושה ונכרת לעולם, ומה החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה, משום שלא רצית להניח ספר תורה בידו... (פרק כד)
על פני תהום זו מלכות הרשעה שאין לה חקר, כתהום הזה שאין לו חקר. (בראשית פרק א, ד)
וישלח משה מלאכים, אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו, אמר לו אתה ידעת כשאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין, וירדו אבותינו מצרימה, וכל אותו הענין, משל לשני אחים שיצא שטר חוב על זקנם, עמד אחד מהם ופרע אותו, לימים התחיל לשאל חפץ מאחיו, אמר לו אתה יודע שאותו חוב על שנינו היה, ואני פרעתיו, אל תחזירני מן חפצי שאני שואל. (במדבר פרק כ, תשסד)
...אמר לו הקב"ה בלשון שכבדו בו בלשון פנו מלפניו, רב לכם סב וגו' פנו לכם צפונה, אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם לא תעמדו כנגדו, אלא הצפינו עצמכם מלפניו, ולהיכן נברח, ברחו לתורה, ואין צפונה אלא תורה, שנאמר יצפון לישרים תושיה. (דברים פרק א תתו)
ואת העם צו לאמר, אמר הקב"ה לא לכם בלבד אני מצוה, אלא אתם לבניכם צוו לראשי דורות שיהו נוהגין בו כבוד, עד שיבא היום שכתוב דרך כוכב מיעקב וגו', והיה בית יעקב אש וגו'... (שם תתז, וראה עוד יעקב-ועשו)
...אמר להם (דוד לסנהדרין), רבותי לא באתי לכאן אלא ללמוד אם אתם נותנין לי רשות אני מלמד, שלחתי את יואב לארם נהרים ולארם צובה ופגע באדומיים ובקש לזנבן, והוציאו הפסטליות שלהם, ולא הם פרצו את הגדר תחלה... כמה אגרות כתב, אחד לאדומיים ואחד למואביים רבי חנניא אמר אגרת אחת כתב, הדא הוא דכתיב וישב יואב מהכות את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף, חזר ולמד של אדומיים משל מואבים, מכתם לדוד, מכות ותמות לדוד... כתוב אחד אומר שנים עשר אלף וכתוב אחד אומר שמנה עשר אלף, אלא שתי מלחמות היו, אחת של שנים עשר אלף ואחת של שמנה עשר אלף. (שמואל ב פרק ח, קמז)
...ומשם בן דוד יצמח ויראנו באבדן של אלו ושל אלו, ומשם יבא לארץ ישראל, שנאמר מי זה בא מאדום וגו', מדוע אדום ללבושך, מי זה בא מאדום כשהקב"ה בא מאדום באים מלאכי השרת כנגדו ומוצאים את בגדיו שהם אדומים כתולעת שני, אומרים מדוע אדום ללבושך, אומר להם גת קטנה היתה לי ודרכתיה, שנאמר פורה דרכתי לבדי, באותה שעה נוטל הקב"ה כל עונותם של ישראל ונותנם על עשו הרשע, שנאמר ונשא השעיר עליו את כל עונותם, ואין שעיר אלא עשו הרשע, שנאמר הן עשו אחי איש שעיר, אמר עשו לפני הקב"ה כמה כח יש לי שאתה נותן עלי כל עונות יעקב אחי, באותה שעה נוטל הקב"ה כל עונותם ונותנם על בגדיו ונעשים אדומים כתולעת שני, ושוב מכבסן עד שנעשים לבנים כשלג. (ישעיה פרק סג, תקו)
מי יובילני עיר מצור מי נחני עד אדום, עיר שמצרה לישראל ומבצרה לישראל, דבר אחר שמבוצרה מכל מקום, שאין אדם יכול לכבוש אותה, דבר אחר עיר שהכל מבצרין אותה, אמר רבי יוחנן היה דוד מתאוה מי יובילני עיר מצור, מי יתן שאפרע ממנה, אמר לו הקב"ה ויכיל את לה, אמר לפניו רבונו של עולם, מי נחני עד אדום מי שכבר השליטני על אדם משליט אותי אף על זו. זימנין סגיאין שלט דוד באדום, שנאמר וישם באדם נציבים. (תהלים ס, תשעט)
יכרסמנה חזיר מיער, זה רומולוס, וזיז שדי ירענה זה האסקראטורין, דבר אחר וזיז שדי, זה וזה. דבר אחר חזיר מיער העי"ן תלויה, אם זכיתם מיאור, כשם שאין חיות הים שולטות ביבשה, כך אין שולטין בך, ואם לאו מן יער מן חיותא דחורשא... רבי פנחס ורבי חלקיה בשם רבי סימון כל הנביאים לא פרסמוה אלא שנים, אסף אמר יכרסמנה חזיר מיער ומשה אמר ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא, למה מושלה כחזיר, אלא מה חזיר זה בשעה שהוא רובץ הוא פושט טלפיו כלומר ראוני שאני טהור, כך אומה זו גוזלת וחומסת ונראית כאלו מצעת בימה... (שם פ, תתל)
...ומנין שבארמים הכתוב מדבר, שכן כתוב גם נבנו עושי רשעה אלו ארמיים, כמה דתימא וקראו להם גבול רשעה, והם מתלוצצים בכל יום על ישראל, הוא יליץ שעתיד הקב"ה למדוד להם כמדתם, כמה דתימא כאשר עשית כן יעשה לך גמולך ישוב בראשך... (משלי ג תתקלה)
דבר אחר חזון עובדיה, זש"ה (תהלים ס"ח) גער חית קנה וגו' א"ר פנחס אמר לו דוד רבש"ע גער לחיה שכולה מן הקנה, מלך שלהם כותב בקנה וחותם ונוטל ככרי זהב וכן איפרכוסין וכן השלטונין וכן איסקריטון שלה... עדת אבירים בעגלי עמים, שהיא אוכלת שמנן של עמים ובאה בכחן של אבירים, בכחן של אברהם ויצחק, ואומרת מהן אני, עשו בן יצחק ויצחק בן אברהם. מתרפס ברצי כסף שאף על פי שהיא כועסת על אדם שחטא מתרת את הפס ונוטלת כסף הימנו והיא מתרצה לו. ולא עוד אלא מפזרת את ישראל מן עסקה של תורה ומכניסתן במה שיצר הרע חפץ... אמר הקב"ה אף אני עוקרה מהן העולם אלא אני ואתם ומשיח נעמוד עליה, שנאמר (ישעיה כ"ו) תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, רגל זה הקב"ה כביכול... לכך אמר לעובדיה שיעמיד לכל המלכיות עליה מפני שהיא קשה, שנאמר (עובדיה ד') חזון וגו' קומו ונקומה עליה למלחמה... אמר הקב"ה יבא עובדיה שהאכיל את הנביאים במערות ויפרע מן עשו שהרג את בני אדם במערות, לפיכך נאמר חזון עובדיה... (אגדת בראשית פרק נח, וראה שם עוד)
דבר אחר לעת תמוט רגלם, לפי שאחז יעקב אבינו עקיבו שלעשו למדנו שאין בניו שלעשו נופלין עד שיבא שריד מיעקב ויקצץ רגליהם שלבני עשו מהר שעיר, שנאמר חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רשיה (דניאל ב לד), לכך נאמר לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם. (דברים לב לה)
אלופי אדום - רומאי. (שמות טו טו)
ולאום מלאום יאמץ - לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל, וכן הוא אומר, אמלאה החרבה, לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים. (בראשית כה כג)
אחיך ישראל - אחים אנחנו בני אברהם, שנאמר לו כי גר יהיה זרעך, ועל שנינו היה לפרוע החוב... ומפני החוב המוטל עליהם הלך עשו אל ארץ, והטיל החוב על יעקב. (במדבר כ יד)
והאביד שריד מעיר - החשובה של אדום, והיא רומי, ועל מלך המשיח אמר כן, שנאמר ולא יהיה שריד לבית עשו. (במדבר כד יט)
ירושה לעשו - מאברהם, י' עממין נתתי לו, ז' לכם, אחת לעשו, והב' לבני לוט... (דברים ב ה)
לא תתעב אדומי - לגמרי, ואף על פי שראוי לך לתעבו, שיצא בחרב לקראתך. (שם כג ח)
בלא עם - ...ובעשו הוא אומר בזוי אתה מאד. (שם לב כא)
מצרים - וסמך לה אדום, כי לולא מצרים לא היתה אדום, שבבא יואב להכריתם ברח הדד ואנשיו אל פרעה וכו', אמר הקב"ה אני אכלה זו וזו. מחמס - בשביל חמס שעשו להם. (יואל ד יט)
על רדפו בחרב - כמו שאמר פן בחרב אצא לקראתך, ועודנו טורף ושומר אפו. ארמנות בצרה - בין מואב ואדום, והעמידה מלך לאדום יובב בן זרח מבצרה, והיא ממואב ונמשכה אחר אדום. (עמוס א יא)
קטון נתתיך בגוים - כלפי אביו ואמו שקראוהו הגדול, ולרז"ל שלא היה להם כתב ולשון, בזוי אתה - שאין מעמידין מלך בן מלך. (עובדיה א ב)
...וישינים שלא הקיצו משנת האוולת יחשבו כי אנחנו בגלות אדום, ולא כן הדבר רק אדום היה תחת יד יהודה, וכן כתוב ויפשע אדום מתחת יד יהודה, גם יואב הכרית כל זכר באדום, ובעבור שהיו תחת יד יהודה שמחו ביום אידינו, והיו אומרים לבבליים ערו ערו עד היסוד בה. ויותר היה קשה על ישראל החרפה שהיה אדום מחרף אותם מרעתם, וכן טעם שישי ושמחי בת אדום, גם כן אל תשמח לבני יהודה, גם בימי הורקנוס הזקן שמם שומרי ירושלים והכניסם בברית מילה, גם בימי אגריפס כאשר נלכדה ירושלים באו גדודי אדום לעזור ליהודה, ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים... והיו אנשים מתי מספר שהאמינו באיש ששמוהו אלוה וכאשר האמינה רומי בימי קוסטנטין שחדש כל הדת ושם על דגלו צורת האיש ההוא, ולא היו בעולם שישמרו התורה החדשה חוץ מאדומיים מעטים, על כן נקראה רומי מלכות אדום... (בראשית כז מ)
וישלח - הנה ידענו כי ארץ אדום בין חרן ובין ארץ ישראל, וזאת תשובה על הגאון שאמר כי סיני ושעיר ופארן סמוכים הם. (שם לב ד)
מן האדום האדום הזה - היה התבשיל מאודם מן העדשים שהיו אדומות, ועשו לא ידע מה הוא וקרא שמו אדום, על כן לעגו עליו, שמכר בכורה נכבדת בעבור תבשיל מעט כי סובא וזולל יורש. (שם כה ל)
וטעם אחיכם בני עשו - שיחוס ישראל מן אברהם, וכל זרעו אחים, כי כולם נמולים, וזה טעם לא תתעב אדומי כי אחיך הוא, רק בני הפלגשים ישמעאל ומדין כל בני קטורה אינם באחוה... (דברים ב ד)
...וכן עשה עם אדום, שמר להם זכות אבות שהיו מזרע קודש, והרחיקם שלשה דורות בעבור שיצאו לקראתינו בחרב ולא זכרו ברית אחים... (שם כג ה)
ודע כי אנחנו סומכים על דעת רבותיו ז"ל וחושבים שאנו היום בגלות אדום ושאין לנו עמידה ממנה עד בא המשיח... ומקרא מלא אצלנו, ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו. ועיקר הכוונה בזה, כי האדומים היו הראשונים לטעות אחרי האיש שטען כי הוא המשיח, וטענו עליו גם אלוהות, ובאו ארץ אדום, ופשטה טעותם עד לרומא הקרובה להם... לכן תחשב רומי ואדום מלכות אחת, אף על פי שהן אומות שונות, בהיותם על דעה אחת. והתרגום כתב פקד עוונך בת אדום-רומי רשיעא דמתבני באיטליא, ומליא אוכלוסין מן בני אדום. (ספר הגאולה א)
מי זה בא מאדום - על חורבן ארם, ובחורבנה ישועת ישראל. בצרה - עיר גדולה לארם, לכן כינה את ארם בשם בצרה. (ישעיה סג א)
קטן נתתיך - אתנך, ולא יחושו לך שתאבד, תפלצתך - יש מפרשים עבודה זרה, או אימתך היתה מוטלת על שכניך שהיית מצליח, זו השיאתך להרע לאחיך יעקב. (ירמיה מט טז)
מצרים - זכרה בשביל הישמעאלים, ואדום בעבור רומי, ותגבורנה עד עת הגאולה, שהם חיה ד' דדניאל, ואשת ישמעאל היתה מצרית, ומלכות רומי בעקרה אדומיים, וב' אומות אלו הרעו לישראל שגלו ביניהם. (יואל ד יט)
ולכה איפוא - לכה מלא ה"א, כי בסוף ה' אלפים ימלוך, שאז יתן ה' נקמתו באדום. (בראשית כז לז)
הנה אנכי הולך למות, למה נכתב, שלא תתמה על ממשלת עשו, כי הלך במקום סכנה לצוד עבור אביו, וממנו למד יוסף לילך בשליחות אביו (אל האחים ששנאוהו). (שמא)
אל תצר - ...שעיר לפי שמצינו שנקרא חוי, כדכתיב ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי, ויש לבעל דין פתחון פה לחלוק ולומר שהוא החוי הנמנה בשבעה עממים שנתנו לישראל לכך כתב לך כאן ובשעיר ישבו החורים לפנים, כלומר עיקר שמם חורי, ואינו משבע עממים, והא דקרי להו חוי, משום דמריחי לארעא כי חיויא... (דברים ב ט)
וישתחוו לך לאומים - חס"ר וא"ו כנגד ו' דורות שמדוד עד יורם שעבדו אדום את ישראל, ומכאן ואילך פשעו. (בראשית כז כט)
עד עתה - אני צריך להתאחר עד שיעברו ע' שנה של גלות בבל, ות' של גלות מצרים וה' אלפים ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח, ואחר כך ועלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו. (שם לב ה)
לא תתעב אדומי - אע"פ דכתיב וישטם עשו את יעקב, כי עמונים לא קדמו אתכם בלחם ובמים והוא קדמך, שנאמר כאשר עשו לי בני עשו וגו'. (דברים כג ח)
בגוי נבל אכעיסם - ראשי תבות בגימטריא באדום. (שם לב כא)
...אבל עשו, להיותו אח ליעקב ובן הכבודה כמוהו, תרע עינו באחיו ומתנשא עליו אם לא ישיב ה' ימינו אחור באהבתו את יעקב, ובזה יוכל יעקב לבחון כי ה' אהבו. ודרשו רז"ל כי אי אפשר להיות שניהם שוים בגדולה... ולמי ינחיל ה' כסא כבוד יותר מלעשו בן האהובה אשר התהלכו אבותיו לפניו, ולזה יחויב שינשא עשו בגוים. (דרוש ב', וראה עוד יעקב-ועשו)
לא תתעב אדומי - לא שאל מאדום קדימת לחם ומים, מפני המשטמה שקדם אליו יעקב אבינו, וכן היו דברי משה לאדום רצוי ופיוס. (דברים כג ח)
משמני הארץ - לדעתי הודיעו בזה ד' עתידות גדולות, מושבך - ארצו אמנם שממה, הר שעיר, אבל כפי שהוכחתי ב"קרבו גוים לשמוע" ובעוד מקומות קבל אחר כך ארץ מבורכת. על חרבך תחיה - שכבש את הארץ בזרועו, ומשל משם בכל העולם. את אחיך תעבוד - כל זמן שהם בארצם, כאשר תריד - ואם ימשול בארץ השמנה יפרוק עולו, ובאחרית הימים יחזרו לשעבודם, ועל כן דבקה גאולתנו עם חורבן סמאל. (בראשית כז לט)
ואלה המלכים - לא היו רק אלופים כי אם גם אלופים, אבל מלכותם לא עברה מאב לבן. עירו דנהבה - לרמב"ן כל הערים האלו מאדום, ולרש"י גם ממדינות אחרות, ואחשוב שהמליכו עליהם אנשים טובים בעיניהם, וגם נכרים. (שם לו לא)
לא תתעב אדומי - כי היתה להם טענה נגד ישראל בשנאתם, מריב יעקב ועשו, והם גם קרובים יותר מבני לוט, ולא הרעו לישראל כל כך. (דברים כג ח)
אתא בקר - ...או מדבר על גדודי שעיר השואלים את דומה, שהוא מישמעאל, ושואלים השומר אם יספיק להם הזמן לצאת עוד ולשלול בלילה. (ישעיה כא י)
וחפרה החמה - המושלת על אדום, והלבנה המושלת על ישמעאל. (שם כד כג)
יושבי מרום - אדום, כי רומי ומרום שוים. (שם כו ו)
ונמקו - ...והחורבן כבר הודעתי, שבאחרית הגלות יתעוררו בני אדום לכבוש את מצרים וגלילותיה, ויבא כל ארץ המזרח נגדם לנקם, או יבאו כי ירושלים קדושה גם לישמעאלים, ובאשר שניהם החריבו את ארץ ישראל, אשור ורומי, במקום הרשע שם המשפט, ועל מלחמה זו מדובר גם ביחזקאל, אלא שלו נגלה יותר חורבן אשור, ולישעיה חורבן אדום. (שם לד ד)
ופדויי ה' ישובון - ...יסוד הבנת נבואות אלו הוא, שרומי ובני אטליא מבני אדום, וכן בתלמוד ובמדרשות, שהרומיים באו מאלוף מגדיאל. ומקרוב בא חכם מבני עמנו בספרד שיצא מכלל הדת והכחיש זאת, הן מצד שאיטליא אינה ארץ אדום שבתנ"ך, והן מצד שבני איטליא מבני יפת ולא מבני שם, כי הם בני כתים, והן מצד דתם שלא נמשכו אחר תועבות הכנענים, והעיז לומר שאדום הוא ישראל. ומי שעינים בראשו יראה שנבואות אלו באו על אדום שהרע לישראל, ובחורבן אדום יוושע ישראל לעולמים. והשיבו על טענותיו הרמב"ן הר"ן והרד"ק, ולא הביאו ראיות לדבריהם. ובאמת כתב איזידורו מחכמי הנוצרים הקדמונים ואחרים, שמקור תושבי רומא לא ידוע. ואם היות שמקדם היתה ארץ איטליא לבני כתים, הנה העמים בתנועה, ומי מונע שבאו לשם מבני אדום בני שם? וגם ביוסיפון שצפו בן אליפז ברח לשם ממצרים... ובנה את גינובא ונקרא על שמו גאנוס, על שם שבתאי. וכן גם במסורת הרומיים, שבא מן המזרח, ו' שנים לאחר פטירת יעקב אבינו. ואחשוב שגם לטינוס המלך באיטליא מבני לוטן, והוא התחיל בלשון הלטינית, וגם מצד האמונה ראוי לקראתם בני אדום, כי עובדים לאלהיהם במרמה ובדעות בלתי אמיתיות, כעשו, וכמוהו קבלו רק הטובות הגשמיות. וחכמי האמת קבלו שנפש עשו התגלגלה בנוצרי, ולכן היה במדברות, והיה איש ריב ומדון לחכמי הפרושים. ושמו כשם עשיו במילואו, ואיטליא ומלכיה תחת ממשלת מאדים, לכן לבוש המלכים תולעת שני. ולכן נהרג הנוצרי ושלוחיו כי היו תחת ממשלת מאדים... (שם לה י)
בא מאדום - בא מהנקמה במלכות הנוצרים ובבצרה שהיא רומי. צועה - צועק שחורבנה לא היה בידי אדם כי אם מאתו, כדי להושיע את ישראל (שם סג א)
ואם לא ישמעו - והנה עמון ומואב לא שמעו ואבדו, כמחלוקת רבן גמליאל ור' יהושע בעדיות, ואדום שלמדו התורה בבית שני נתקיים שמם עד היום. (ירמיה יב טו)
לאדום - לאבן עזרא על הסמוך לארץ ישראל ולרד"ק על אדום של היום ונראה שהוא על רומי הנקראת בצרה, וכמקובל ביד רז"ל שתפול ביד פרס, וגם על אדום של אז שתפול ביד נבוכדנצר. (שם מט ז)
חרשים - מלכיות שישמידו כל אחת קודמתה, ועל פי רז"ל הקרנות ד' מחוזות אדום, רומי קונסטנטינה צרפת ואשכנז, וקבלה בידי היהודים האשכנזים שבהיות הקיסרות שמה יבא משיח. (זכריה ב ג)
ולא ירא - ...וכן גאולתנו העתידה מגלות אדום אפשרית רק על ידי תשובה, ואם לא תבא בעצמה תבא בעיתה על ידי חבלי משיח, כי רק אז יוכל ליפול שרו של עשו, הוא סמאל שטן יצר הרע... (דברים כה יח)
ותור וגוזל, זו אדום, תור הוא, אלא שגזלן הוא (בב"ר מ"ד). עם שהיא מלכות גדולה מאד מאד, וטבעה יוצא בכל העולם, אבל בעצמה היא קטנה. וזה סוד גדול בענין אדום, שהיא אומה פחותה בעצמה, אלא שהיא גוזלת... חשיבות אדום אינה מפני עילוי מציאותם בעצמם, רק הם מציאות שקר, ולוקחים דבר שאינו ראוי. וכל הדברים האלו ידועים בענין אדום, שהוא קטן ובזוי לפני הקב"ה ובעולם הזה הוא גדול. (גבורות ה' פרק ח)
לכך אמר כי מלך המשיח יושב עמהם במדינה... מצד שההעדר דבוק במלכות אדום מקבל העולם מלכות המשיח, כאילו הם דבוקים זה בזה לגמרי. ולזה הטעם היתה ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו, שהרמז בזה, כי יעקב נאחז ונדבק בהעדר עשו... וההעדר שלהם מביא לקבל מלכות אחרת... (שם פרק יח)
...ואשר הם מחולקים הם מואב ואדום, כי אלו ב' האומות אינן בכלל שאר עובדי גלולים והם מיוחדים. שהרי למואב נתן השי"ת ארץ לנחלה ואמר "לא תתגר בם מלחמה", וכן לאדום, שגם כן אמר "אתם עוברים היום בגבול אחיכם וגו'". וכן בכל מקום אלו שתי האומות מזכירן בפני עצמן, שאלו ב' האומות יש להן כח עליון מלוט ומעשו, שהיו קרובים אל הקדושה. (נצח ישראל פרק ס)
ויש לתמוה, למה מספר עשו הוא שלום, והרי אין שלום אמר ה' לרשעים? והרי נקרא אדמוני על שהיה שופך דמים? וכן אומתו שהיא אדום היא מלכות רביעית שראה דניאל והמשיל אותה בברזל שהוא מהדק ומחבל הכל, וידוע כי הברזל והשלום הם שני הפכים?
אך אל יחשוב אדם כי דבר זה הוא לטוב לו, כמו שלא היה טוב לאבשלום שאמר לו דוד לך לשלום, כי העולם הזה אינו ראוי שיהיה בשלום עתה, רק לעתיד כשיבא המשיח. ועשו אשר שלומו עמו, אינו דורך אל השלום שיהיה לעתיד לבא... ועשו אשר שלומו עמו, דבר זה מועיל לו שיהיה בטוב הגמור כל זמן משך הויתו בעולם הזה... רק לזמן המשיח נאבד וימחה שמו מהעולם.
ועוד יש לך להבין, מה שהיה מספר עשו שלום מורה על זה, כי השלום הוא לו בעצמו, ואין לו שלום עם אחרים. וכל שלום הוא, כאשר השלום הוא עם אחרים, ועשו השלום הוא בעצמו בלבד, וזה מורה שהוא מסולק מן השלום על אחרים הוא להם חרב ומחבל ומהדק... (דרוש לשבת הגדול)
וזרח משעיר למו... וזכר עשו וישמעאל לומר כי העכו"ם ההם הכנת נפשם נוטה אל הקצה, וכל שנוטה אל הקצה הוא רע... ופעולות התורה הם הם הדרכים הישרים דרכי ה' ראויות לאשר לו הכנה ממוצעת, והיא התכונה הישרה... לכך זכר עשו וישמעאל, כי אלו שתי אומות עכו"ם תכונת נפשם נוטה מן האמצע כל אחת לקצה אחר, לכך הם ממאנים לקבל את התורה. וזהו שאמר כי האחד עשו, ברכתו ועל חרבך תחיה, לרצוח, וישמעאל ידו בכל, בכח ובחזקה על הבריות... (תפארת ישראל פרק א)
...הרי מדרגת יום הכפורים שהוא ית' נותן עונש של יעקב על עשו, וכן הוא מדרגת פורים, מה שהיה רוצה המן שהוא מזרע עשו לעשות למרדכי שהוא מזרע יעקב, שהיה חפץ לאבדו, נטל הקב"ה ונתן על זרע עשו, הוא המן, ונאבד. כלל הדבר, מה שהיו ישראל מנצחים כח עשו, הוא מדרגה מהעולם העליון, וכן ביום הכפורים, ניצוח סמאל שהוא כח עשו כמו שמבואר מדברי חכמים הוא למעלה מהעולם הזה, ולפיכך אמרו כי פורים ויום הכפורים לא יעברו ולא יהיו בטלים כי אלו שניהם הם ביטול כח עשו שבא לעולם, ומאחר שמדרגתם מעולם העליון אין ביטול להם אף לזמן התחיה... (תפארת ישראל פרק נג)
שני גוים - אנטונינוס ורבי וכו', רוצה לומר שנראה בהם חשיבות וכן באומותיהם, וכן אדום נוהגים עד היום להכבד במלבושיהם ובבנינים נאים, מה שאינו כן בישמעאל. (גור אריה בראשית כה כג)
ויש לך לדעת כי בודאי הגבולים הם ג', ואחד הוא לפרסיים והב' הם לאדום, וכבר ידענו כי הפרסיים הם הפוך אדום ומתנגדים זה את זה, ופרסיים וישמעאלים הם מצטרפים לכח אחד, ואדום הוא הפך שלהם, ולא היה לישראל שום פרוותא מצד עצמם, כי הפרוותא הוא הקצה, וישראל לא היו יושבים במציאות בקצה כלל, רק היו יושבים באמצע ולא היו נוטים אל הקצה, רק כי פרס הוא היושב לימין שלהם, יש לו קצה אחד והוא יושב לשמאלו של ישראל, ויש לו ב' קצוות שהם ב' פרוותא בעבור שהם כוללים בעו"ה האומה הקדושה עתה, וירשו זרים וזדים מלכות הרשעה, כי היו שלשה פרס ואדום והאומה הקדושה הנבחרת ביניהם פי שנים יכרתו והשלישית תשאר... (חידושי אגדות ראש השנה כג א)
...ונראה כי הפז האמור כאן נאמר על חשיבות אדום, שזה ענין פז, שהוא חשוב מאד, ולכך החשיבות בכל מקום נקרא פז, ומפני כי אדום נוהגים בחשיבות יותר, אמר תרי מתקלי פיזא יורדים לעולם אחד נטל אדום, וזהו שרשו ז"ל שני גוים שני גאים בבטנך, רמז בזה כי אדום נוהגים בחשיבות כמו שאמרו שם שלא פסקו מעל שלחנם צנון וחזרת, ולפיכך קראו אדום חשובי דרומאי, כי החשיבות בהם יותר ומנהג רומי שהיו מתיקרים מאד וכמו שבארנו למעלה אצל בן ציצית הכסת. (שם גיטין נח א)
...וכמו שבארנו זה במסכת עבודה זרה כי מלכות פרס ומלכות אדום ימשלו ביחד ואין אחד מושל בלבד בעולם, וכאשר מתחיל מלכות הרשעה להתפשט בעולם מיד מתחיל לצמוח מלכות מלך המשיח, ואחר ט' חדשים יהיה גמר מלכות מלך המשיח, ויטול המלכות מאדום. ומה שמתפשט מלכות הרשעה ט' חדשים על ישראל, כאשר יהיה מתגלה מלכות מלך המשיח שהוא מלכות אחד, יהיה מקבל המלכות גם כן מן אומה אחת, כי כך ראוי שיהיה מקבל המלך המשיח שהוא אחד על העולם לקבל המלכות מן מלכות אחד... ולמאן דאמר פרס תשלוט באחרונה כי כאשר פרס יותר חשוב ויותר מתיחס למלכות מלך המשיח... (שם סנהדרין צח א)
והנה לאדום היתה אחיזה גמורה כי נפיק רבי מאיר מנירון סתם משנה רבי מאיר, ורבי מאיר רבי נהוראי שמו, שמאיר וכו', וכן בתורתו כתנות אור באלף וזהו סוד זכור ה' לבני אדום והאומרים ער"ו סוד כתנות עור, ומתהפך לאור, וזהו יום ירושלים, כי אור יממא הוא כדאיתא בריש פסחים...(מסכת תענית, ועיין שם עוד)
ובקונטרסי האר"י ז"ל מצאתי יש לדעת למה בז' עממין ציוה השי"ת לא תחיה כל נשמה, ובשעיר ועמון ומואב ציוה שלא להלחם. והענין כי ז' עממין הם ז' קליפות הז' כלים שנשברו, ואז כבר יצא מהם כל הקדושה, אבל של ג' ראשונות עדיין היה בהם קדושה והם קיני קניזי קדמוני, שהוא מה שנתברר מג' ראשונות, ולעתיד יגמור לצאת כל הקדושה, ואז גם מהם לא נחיה כל נשמה, ואלו הג' הם שעיר ועמון ומואב, שעיר רמז לראשונה, כדאמר משעיר מלכין, מואב לשון א"ב חכמה, עמון נועם בינה, ושעיר הוא אדום והז' מלכים שמלכו שם אינם ממנו רק מלכו בארצו, ולכן כתיב בכל א' מהם שם ארצו, כי לא היו מאדום... (תורה שבכתב ואתחנן, ועיין שם עוד)
...וכאשר חטא אדם נתערב חול בקודש, ולא היו עוד זה לעומת זה לבד, כי כבר נתדבקו מדרגות החול במדרגות הקדושה, ומשם והלאה נתחזקה הרבה להתפשט בכל העולם, ובכל עשרה הדורות שמסוד אדם נתחזקה הרבה... והנה הקלפה היתה מתפשטת בכל הצדדים בכל העולם כולו, ולא היתה נותנת מקום לקדושה כלל, ועל כן בסוף י' הדורות הוצרך לתת לקלפה חלקה, ואז נטלה כל חלקה בכל בני העולם וגם בעולם עצמו, כי כמעט שחזר העולם לתוהו ובוהו... אך עדיין נמצא לה כח גדול, ועל כן גם דורות נח לא הצליחו, אלא שבסופם לא הוצרכו כליה, אבל שם נעשה ענין ההפלגה, והוא כי ניתן מקום וגבול לטומאה והקדושה לקחת לה מקום וגזע מיוחד, והוא שורש אברהם אבינו ע"ה, ועדיין היתה מתפשטת בשאר העולם בעירבוביא, ובצאת עשו וישמעאל אז גם הם נסדרו, וזה היה תיקון לעולם להיותם מתחלקים, אלו לכאן ואלו לכאן. טוב ממה שיהיו הולכים בערבוביא... וסוף טהרתם היה במצרים כור הברזל, ששם נטהרו, ובצאתם קבלו התורה, ואז נתחזקו בתקונם היטב, ואז ניטלה השליטה מן האומות ובראשן עשו וישמעאל, כמו שנתבאר ה' מסיני בא... הופיע מהר פארן וגו'. (מאמר הגאולה)
...דע שאחיזת הקלפות ויניקתן היא למטה, אבל תוקפן מאחרי הבינה, והבן היטב, כי מלכי אדום הראשונים מן הבינה יצאו, על כן משם הם מתחזקים למטה להתקיים. (שם)
...וכבר שמעת איך התורה מתפרשת כולה למעלה מן הגשמיות לגמרי, כענין פרשת ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום המתפרשת בסוד השבירה והתיקון, כי שמות המלכים האלה וכל קורותיהם הם ממש שמות הספירות ואשר נהיה בהם, כן הוא כל שאר עניני התורה... (אדיר במרום דף צה)
לדרוש את ה' - ...והועילה תפלתה שיצא מעשו זרע כשר כאנטונינוס ושאר גרי הצדק, מה שאינו כן מישמעאל. (בראשית כה כג)
אתה ידעת את כל התלאה - יותר משאר העמים כי שטר בין הבתרים היה מוטל על ישראל ואדום, והוא הלך אל ארץ שעיר שלא רצה לפרעו... (במדבר כ יד)
אדום ירשה - שלא תבנה עוד, כי הם אויבי ישראל, ולא כשאר האומות, וישראל עושה חיל, באמצעות איבוד אדום, שיוציאו בלעו מפיו. ולפי שניצוצות הקדושה מלוכלכים כשהם תוך הקליפה, ונתקנים כשהם יוצאים, אמר עושה, לשון מתקן. (שם כד יח)
והאביד שריד מעיר - יאביד מהם גם ממשלה, שהיא למטה ממלכות. (שם שם יט)
וכשבאה השכינה לישראל באו ב' אורות לסבה ידועה מפארן ומשעיר, אבל רק חלק קטן מהאור, ויחס ממנו יותר לשעיר מאשר לפארן, כי מדרגתם יותר גדולה... (דברים לג ב)
לפני מלך מלך - אחרי מות אחרון המלכים חלקו הממלכה לי' והקימו אלופים. (בראשית לו לא)
לא תתעב אדומי - ...אבל מצרים ואדומים, אם כי היותם שקועים בתאוות, גברה תשוקתם גם לחכמות, וכן כבדו מצרים את יוסף מפני חכמתו, ואמרו "חכמה יש באדום, תאמין", על כן מותר לקבלם אחר שלשה דורות, שאז אין תערובותם רעה לישראל. וגם שעבדו את ישראל כשעוד לא נכרה מעלתם, מה שאינו כן בעמון ומואב שכבר ידעו מעלת ישראל. (שם כג ו)
בא מאדום - פירש אבן עזרא שהיא מלכות רומי וקונסטנטינא, ותחלה יבא אליהם בבגדים נקיים ובדברים רכים, ואחר שלא ישמעו לו ינקום בהם. מדבר בצדקה - מדבר אליהם על מצות בין אדם לחברו ועל האמונה. רב להושיע - את ישראל. (ישעיה סג א)
כי תאמר אדום - שאינם שנואים בהשגחה, אלא חרבו מצד המזל, ונשוב ונבנה - כשיעלה שוב מזלם, הם יבנו ואני אהרס - ...שה' זועם על מעשיהם הרעים. (מלאכי א ד)
ראשיתה של רומי הענקית לא היתה אלא נקודה קטנה שאין בה כדי אחיזה, ואשר לא היתה מסוגלת להתפתח התפתחות כלשהי אלא בכח החרב, אותה החרב אשר אם נשלפה בהצלחה שוב לא יכלה עוד לחזור מעצמה אל נדנה, מה שכבשה החרב יכלה רק החרב להחזיק, ורק בכוחה ניתן להגדילו ולהרחיבו. בו בזמן שיוון לא אחזה בחרב אלא בימי שגשוגה ולצורך הגנתה, הרי שגשוגה של רומי ואף עצם קיומה, לא היו רק פרי האלימות והאכזריות של החרב, "הנה קטון נתתיך בגוים, בזוי אתה מאד. זדון לבך השיאך שוכני בחגוי סלע מרום שבתו, אומר בלבו מי יורידני ארץ" (עובדיה א'). בדבריו אלה כיוון הנביא בהתאם למאמר חז"ל לרומי, אשר על אף העדר כל גרעין לאומי משל עצמה," בלא כתב ובלא לשון" (עבודה זרה י'), השיגה בכוח האלימות את חגוי הסלע של תוקפה המדיני... (במעגלי שנה עמוד כח)
ועל חרבך תחיה - עכשיו הכיר יצחק את האמת, עשו יהיה אמנם החזק יותר ויכבוש את העולם למען יעקב החלש. רומא תכבוש בכוחה, ותניח את כבושיה לרגלי רוחו של יעקב, ורק כאשר תריד - מלשון רד היום, כאשר תכנע לרוחו של יעקב, אז תהיה שוה במעלה עמו. (שם כז מ)
בארץ אדום - שהארץ אדומה. (בראשית לו כא)
והיה אדום ירשה - מעתה מתנבא על המשיח ועל אמונת אדום שנתפשטה מרומי. שעיר אויביו - ארץ שעיר עצמה ירושה לאויבי אדום הישמעאלים, וב' אומות אלו לא יקרקר, כי הם מכירים את ה'. וישראל עושה חיל - כבוד ישראל על שניהם כי הם יכירו יותר את ה', ויכבדו את ישראל. (במדבר כד יח)
פנו לכם צפונה - באשר עליכם לפנות לצפון לצד ארץ ישראל אם כן מוכרחים אתם לצאת מגבול בני עשו. וחז"ל ברבה העמיקו לדרש מזה הלשון כוונה אחרת, אם ראיתם אותו שמבקש להתגרות בכם, אל תעמדו כנגדו אלא הצפינו עצמכם ממנו... היושבים בשעיר - ולא עמלק ותימן ועוד הרבה ארצות שנתיישבו מהם, אין להם דין אדום... אך יושבי שעיר חלקו נחלת אברהם אבינו בתוך ישראל, משום הכי נקראו אחיכם... (שם ב ג וד)
וישמידום וירשום - ולא ישבו שם לפני ההשמדה כדלעיל, שהיו בעלי מזמות, כאשר עשה - שבעשו היו שניהם, בני אהליבמה בת שעיר ישבו ואחר כך הורישו, ובני עשו מבנות חת הורישו ואחר כך ישבו. (שם שם כב)
לא תתעב אדומי - ולא אמר בני עשו, כי לא הוזהרו רק על אומה הדרה בארץ אדום, רק אלה נקראו אחינו בנחלת אברהם. כי אחיך הוא - רצה הקב"ה להרגיל את ישראל במעלות הנפש, וכל שהנפש גבוהה יותר מקרב את קרוביו. (שם כג ח)
הענין שקבעו ימים אלו למשתה ושמחה... והנה עשו הוא אדום, שכל התדבקות שלו רק באכילה גסה, כמו שכתוב הלעיטני וגו' מן האדום וגו' על כן קרא שמו אדום, נראה שהוא מיוחד לושט, אך היה אפשר לו להאחז בפנימיותו שהוא לבן, ובעבור זה אהבו אביו כי ציד בפיו רמוז על פנימיות הושט שהוא לבן, אבל לא זכה לזה, ולקח יעקב בכורתו וברכתו שהוא חלק הטוב שבעץ הדעת טוב ורע ניתן ליעקב, ופסולת הרע נשאר לעשו... (פורים תרנ"ד)
במדרש מפני מה זכו המסעות... וכלל ישראל בכח התורה שנקראת דרך ופרשת דרכים תיקנו כל אלה המקומות שהיו חרבין ועתידין להיות ישוב, ועשו הרשע אפילו החלק ישוב שהיה לו עתיד להיות מדבר, ולכן הוצרכו בני ישראל להיות במצרים ובמדבר קודם שבאו לכלל ישוב והוא הדרך שתחלתו קוצים וסופו מישור, אבל הדרך שניתן לעשו הוא תחלתו מישור וסופו קוצים, וזה שאמר ואתן לעשו וכו' הר שעיר כשמו כן ארצו, שנברא איש שעיר כדפירש רש"י שנגמר בשערו וקבל מיד השלימות בעולם הזה וסופו שממה, כן היה חלקו... (במדבר מסעי תרנ"ג)
בענין שמחת תורה בשמיני עצרת... והכל בכח התורה, דכתיב בה בי מלכים ימלוכו, ואמרו חז"ל למה פתחה התורה בבראשית כח מעשיו הגיד לעמו וזה מתקיים בחודש הזה, כי עיקר קבלת התורה בחג השבועות הוא המיוחדת לבני ישראל... ושמחת תורה הוא בחינת כח מעשיו דכתיב ה' מסיני בא וגו' משעיר וגו' מהר פארן, ודרשו חז"ל שהחזיר לבני עשו וישמעאל וגו', כי מצד האבות אברהם עמוד הימיני יש אחיזה לבני ישמעאל ומצד יצחק לבני עשו, והוא בחינת כח מעשיו ב' הידים וזהו בחינת מעשה בראשית, היינו תיקון הטבע, ובימים הנוראים נדחה בחינת שעיר, ובסוכות היא לדחות קליפות בני ישמעאל, והוא עבודה יתירה, כדאיתא שהוא מעכב גאולתן של בני ישראל... (סוכות תרמ"ו)
ואומר אליכם בעת ההיא... דהנה ידוע דכל דבר שהוא בהעלם יש בו כח יותר גדול, וכן בענין המדות של האדם, אם היא רעה מלובשת בלבוש טוב היא יותר רעה מאשר היתה רעה בנגלה, וכמו שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה שגודל כח רע של עשו היה באשר הרע שבו היה בהסתר, ובחיצוניותו היה מראה את עצמו לכשר ולצדיק, ושעל כן נמשל לחזיר שפושט טלפיו ומראה שהוא טהור, וסימן טומאה שלו הוא בפנים... ובפשיטות נמי זה גרם שהיה צד את לבב יצחק אביו, וגרם להתברך בברכת החרב, וליעקב לברוח לבית לבן, וכל הצרות שבעולם מסתעפין מזה כידוע. ודבר זה נוקב והולך גם בכל הדורות, אף שבהשקפה ראשונה נראים הם אנשי מדות מתוקנים, נדע מראש שתוכם מלא סף רעל, ומפני סיבה מועטת אתגלי בהתתייהו, כאשר נראה בזמנינו... (דברים תרע"ז)
שם (עירובין י"ג) ג' שנים נחלקו וכו', פירוש ג' שנים הוא ג' מדרגות דחשיב להלן שהם ג' האבות אברהם יצחק ויעקב, המקבילים נגד ג' מיני רע, שלעומתן ג' אומות אדום ומואב ועמון, כמו ששמעתי שהם הג' מדות רעות, כעס אדום שהוא נגד לא תרצח, כמשז"ל (זוה"ק ח"ג קצב ב') וכמ"ש על חרבך תחיה, וממנו לא נשתלה מלכות בית דוד שלא היה תקונו על ידו כידוע, וכמ"ש דכעס אינו ממחנה ישראל... אבל מפלתם על ידי בית יוסף כמשז"ל (ב"ב קכ"ג), כי הוא היפך הכעס. ואין שתילת הכנסת ישראל ממחנה ישראל מזה, וכשז"ל ביבמות (ע"ט) ג' סימנים וכו', שהם כולם נגד עשו, שרומז בג' אותיותיו היפך זה, והם ג' פעמים שנזכר מחייתו כמ"ש (מגילה ז')... (חלק ג דובר צדק עמוד י)
...וכל חכמות אלו הם הכל לימודים של חכמה בידיעות לבד, אבל חכמת אדום הוא בנימוסים ובמעשים, וענין חכמת אומות העולם שהכתוב ורז"ל קראום חכמה ותיקנו ברכה שחלק מחכמתו לבשר ודם ודאי יש בו ענין חכמה באמת... וע"כ כל חכמת עשו בפשיטות טלפים שמראה סימן טהרה, וחכמת אותן מלכיות בידיעת פנימיות שאין להם פשיטות טלפיים במעשה... אחר כך נתחברו יון ואדום יחד, כי גם ביון יש קצת פשיטות טלפים בהווה, אלא שאין שרשו כן, כי עשו שרשו באמת מיצחק ורבקה, ועל כן פשיטות טלפיים שבגופו הוא פשיטת טלפים גמור, וכך שורשו להיות פושט טלפיים לרמות בזה יצחק אביו. מה שאינו כן יון הם רק מתדמים בפשיטות טלפים אבל אין שרשם כן... (חלק ד ליקוטי מאמרים עמוד קעט)
...ועל כן אמרו ז"ל (איכה רבתי ב' ט') אם יאמרו יש חכמה באדום תאמין, הדא הוא דכתיב והאבדתי חכמים וגו', תורה אל תאמין, דכתיב בגוים אין תורה. ומה שאמר אדום, משמע דבו שורש החכמה דאומות העולם, וכל חכמי אומות העולם מל"ה אומות שיונקים ממנו, וכן איתא (מגילה ט"ז) האומר דבר חכמה מאומות העולם וכו', מחכמים דהמן, והם זרע עשו, דמסתמא חכמיו הם ממשפחתו, והחכמה הוא השגת האמת, דאם מזרע היהודים וגו', ואף שהשיגו זה לא הכניעו את עצמם למרדכי, כי מכל מקום נמשכו אחר רצון לבם נגד החכמה דאינו תורה להורות ללב כנ"ל... וחכמה דעשו הוא מפסולת הגבורה דיצחק דאורייתא מסטרא דגבורה קא אתייא, והתורה נובלות חכמה העליונה... ומשעיר היה זריחה גמורה, דכשבא החכמה לישראל נעשה תורה, שהוא אור, ועל כן רבי מאיר יצא מנירון קיסר שהוא מעשו, ואיתא (עירובין י"ג) דנקרא רבי מאיר שמאיר פנים בהלכה ולא היה בדורו כמותו, והוא יסוד תורה שבעל פה, דסתם משנה רבי מאיר, ומשניות הוא כולל התורה שבעל פה, והוא חכמת חכמי ישראל, כי אצלו נעשה החכמה תורה. ובב"ר שם (ע"ה) אמר דדורון ששלח לסמות עיני עשו, כמו שכתוב השוחד יעור עיני חכמים ואין חכמים אלא אדומים, שנאמר והאבדתי וגו' ואין רוצה לומר דאחרים לא נקראו חכמים, רק רוצה לומר, חכמים כאלו שהשוחד יעור עיניהם זהו רק אדומים שחכמתם נמשכת אחר הנגיעה שבלבם, ויכולים להטות חכמתם כרצונם ולטהר הטמא... (פרי צדיק וישלח א)