אחאב

(ראה גם: איזבל, אליהו, הסטוריה-בית ראשון)

ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה, וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה. ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני ה', מכל אשר לפניו. ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט, ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידונים, וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו. ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון. ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את ה' אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו. בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה, באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה, כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון. (מלכים א טז כט)

...ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עוכר ישראל. ויאמר לא עכרתי את ישראל, כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות ה' ותלך אחרי הבעלים. ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל, ואת נביאי הבעל ארבע מאות איש וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אוכלי שולחן איזבל... (שם שם יח יז)

ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו, וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה. (שם שם מו)

...כי כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך, והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש, כי שלח אליו לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו. ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה... (שם כ ו)

ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה, כי לתשובת השנה מלך ארם עולה עליך. (שם כ כב)

...ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם, נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל, אולי יחיה את נפשך. ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם, ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי, ויאמר העודנו חי, אחי הוא... ויצא אליו בן הדד, ויעלהו על המרכבה... ויאמר אליו כה אמר ה' יען שלחת את איש חרמי מיד, והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו. וילך מלך ישראל אל ביתו סר וזעף ויבא שמרונה. (שם שם לא)

ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שומרון. וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק, כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה. ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מה' מתתי את נחלת אבתי לך. ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף, על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי, וישכב על מיטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם. ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אוכל לחם... ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל, קום אכל לחם ויטב לבך, אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי...

ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי. ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר. קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון, הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו. ודברת אליו לאמר כה אמר ה' הרצחת וגם ירשת, ודברת אליו לאמר כה אמר ה' במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילוקו הכלבים את דמך גם אתה. ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני אויבי, ויאמר מצאתי, יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה'. הנני מביא אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל...

ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום, וישכב בקש ויהלך אט. ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר. הראית כי נכנע אחאב מלפני, יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו. (שם כב א והלאה)

ואיש משך בקשת לתומו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השריון, ויאמר לרכבו הפוך ידיך והוציאני מן המחנה כי החליתי, ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב, ויצק דם המכה אל חיק הרכב... וימת המלך ויבוא שומרון ויקברו את המלך בשמרון. וישטוף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזונות רחצו, כדבר ה' אשר דבר. ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל. (שם כב לד)

ויהי ליהושפט עושר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב. וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסתיתהו לעלות אל רמת גלעד... (דברים הימים ב יח א)

זהר:

ועוד מהו הטעם שאחאב נענש עליו, הרי דין התורה ששם שמואל לפני ישראל היה כן, שכתוב, את שדותיכם וכרמיכם וזיתיכם הטובים יקח, ואם אחאב לקח הכרם מנבות מן הדין היה, ועוד שאחאב היה נותן לו כרם אחר או זהב ולא רצה לקחת.

אמר לו (רבי אלעזר) יפה שאלת, תא חזי, זה שאמרו שרוח ההוא רוח של נבות, יש להסתכל כאן, וכי רוחו של נבות היה יכול לעלות ולעמוד לפני הקב"ה ולבקש ממנו שקר, שכתוב ויצא הרוח וגו', והיית רוח שקר וגו', ואם צדיק היה איך יבקש שקר בעולם ההוא, שהוא עולם האמת. ומה בעולם הזה לא יבקש הצדיק שקר, בעולם ההוא לא כל שכן, ואם לא היה צדיק איך היה יכול לעמוד לפני הקב"ה...

ועוד יש לתרץ (דעל כן נענש, משום) שהרג את נבות, ואם לקח הכרם שלו, הרוג למה הרג אותו, ומשום שהרגו בלי דין, על כן נענש, כי הרגו בלי דין ולקח את כרמו, ועל כן כתוב, הרצחת וגם ירשת, ועל כן נענש... (וישב רעז)

תלמוד בבלי:

...חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכן באליהו דאזל לגבי אחאב, (שנאמר וילך אליהו להראות אל אחאב)... (ברכות י א)

תנו רבנן שלשה מלכים הם, הרואה דוד בחלום יצפה לחסידות... אחאב ידאג מן הפורענות. (שם נז ב)

אמר רב לא איברי עלמא אלא לאחאב בן עמרי ולר' חנינא בן דוסא, לאחאב בן עמרי העולם הזה, ולרבי חנינא בן דוסא העולם הבא. (שם סא ב)

ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, מנלן, אילימא משום דכתיב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, ויאמר זה בכה וזה אמר בכה, ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אני אפתנו וגו', ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו, ויאמר תפתה וגם תוכל, צא ועשה כן, ואמרינן מאי רוח, אמר רבי יוחנן זה רוחו של נבות, ומאי צא, אמר רב צא ממחיצתי... (שבת קמט ב)

...צדיק דר בין שני רשעים ולא למד ממעשיהם, עובדיה. (יומא לח ב)

שאת פני רשע לא טוב, לא טוב להם לרשעים שנושאין להם פנים בעולם הזה, לא טוב לו לאחאב שנשאו לו פנים בעולם הזה, שנאמר יען כי נכנע אחאב מלפני לא אביא הרעה בימיו. (שם פז א)

וטל מנלן דלא מיעצר, דכתיב ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי, וכתיב לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה, ואילו טל לא קאמר. (תענית ג א)

תנו רבנן היו מתענין וירדו להם גשמים... לאחר ט' שעות ישלימו, שכן מצינו באחאב מלך ישראל שהתענה מתשע שעות ולמעלה, שנאמר הראית כי נכנע אחאב וגו'. (שם כה ב)

...דכתיב ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון, ואמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר, ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד. (מגילה ג א)

תנו רבנן שלשה מלכים מלכו בכיפה, ואלו הן אחאב אחשורוש ונבוכדנצר, אחאב דכתיב חי ה' אלקיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדוני שם לבקשך וגו', ואי לא דהוה מליך עלייהו היכי מצי משבע להו. (שם יא א)

...והלא דברים קל וחומר, ומה אחאב מלך ישראל שלא עשה אלא דבר אחד טוב, דכתיב והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם כך... (מועד קטן כח ב)

אמר רבי יהושע בן לוי לא חרבה ארץ ישראל עד שעבדו בה ז' בתי דינים עבודה זרה, ואלו הן ירבעם בן נבט... ואחאב בן עמרי... (גיטין פח א)

תנו רבנן וכבוד עשו לו במותו, זה חזקיה מלך יהודה שיצאו לפניו שלשים וששה אלף חלוצי כתף דברי ר' יהודה, אמר לו רבי נחמיה, והלא לפני אחאב עשו כן... (בבא קמא יז א)

ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר רק לא היה כאחאב וגו' (בבא מציעא נט א)

ויעבר הרנה במחנה, אמר רבי אחא בר חנינא באבוד רשעים רנה, באבוד אחאב בן עמרי רנה... והזונות רחצו וגו', אמר ר' (אליעזר) למרק שתי חזיונות, אחת של מיכיהו ואחת של אליהו, במיכיהו כתיב אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי, באליהו כתיב במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות. רבא אמר זונות ממש, אחאב איש מצונן היה, ועשתה לו איזבל שתי צורי זונות במרכבתו כדי שיראה אותן ויתחמם. ואיש משך בקשת לתומו ויכה, ר' אלעזר אמר לפי תומו רב אמר לתמם שתי חזינות, אחת של מיכיהו ואחת של אליהו. כתיב ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית, ועובדיה היה ירא ה' מאד... יצתה בת קול ואמר ועובדיה היה ירא את ה' מאד, אבל ביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. (סנהדרין לט ב)

שלשה מלכים וארבעה הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא, שלשה מלכים, ירבעם, אחאב ומנשה...(שם צ א)

אחאב, אח לשמים אב לעבודת כוכבים, אח לשמים דכתיב אח לצרה יולד, אב לעבודת כוכבים, דכתיב כרחם אב על בנים. ויהי הנקל לכתו בחטאת ירבעם בן נבט, אמר ר' יוחנן קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם, ומפני מה תלה הכתוב בירבעם, מפני שהוא היה תחילה לקלקלה. גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי, אמר ר' יוחנן אין לך כל תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד עליו אחאב עבודת כוכבים והשתחוה לו, ומנא לן דלא אתי לעלמא דאתי, דכתיב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל, עצור בעולם הזה ועזוב לעולם הבא... אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות כ"ב שנה, מפני שכיבד את התורה שניתנה בכ"ב אותיות, שנאמר וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם, כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך, והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו. ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדוני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשונה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות. מאי מחמד עיניך, לאו ספר תורה, דילמא עבודת כוכבים, לא סלקא דעתך, דכתיב ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם לא תאבה ולא תשמע... אמר ר"נ אחאב שקול היה, שנאמר ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, ויאמר זה בכה וזה אומר בכה. מתקיף לה רב יוסף מאן דכתב ביה רק לא היה כאחאב אשר המתכר לעשות הרע בעיני ה' אשר חסיתה אותו איזבל אשתו, ותנינא בכל יום היתה שוקלת שקלי זהב לעבודת כוכבים, ואת אמרת שקול היה, אלא אחאב וותרן בממונו היה, ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה...

ויעש אחאב הרע את האשרה ויוסף אחאב להכעיס את ה' אלקי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו, אמר רבי יוחנן שכתב על דלתות שמרון אחאב כפר באלקי ישראל, לפיכך אין לו חלק באלקי ישראל. (שם קב ב)

תנו רבנן מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים, אחאב שמונים וחמשה... (שם קג ב)

לי גלעד ולי מנשה, זה אחאב שנפל ברמות גלעד... (שם קד ב)

...אחאב שושביניה (דחיאל בית האלי שבנה את יריחה) הוה, אתא איהו ואליהו למשאל בשלמא בי טמיא... אמר ליה השתא לטטיתא דמשה לא קא מקיימא, דכתיב וסרתם ועבדתם וגו', וכתיב וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים וגו', וההוא גברא אוקים ליה עבודת כוכבים על כל תלם ותלם ולא שביק ליה מיטרא דמיזל מיסגד ליה, לווטתא דיהושע תלמידיה מתקיימא, מיד ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד חי ה' אלקי ישראל אם יהיה טל ומטר וגו'... והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו', מהיכא, אמר רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב... (שם קיג א)

אמר ר' ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך... רבי יוחנן אמר מהכא, ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב. (זבחים קב א)

גופא אמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים מותר לאכול משחיטתו, שכן מצינו ביהושפט מלך יהודה שנהנה מסעודת אחאב, שנאמר ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד... ודילמא גברי דאחאב הוו מעלו, לא סלקא דעתך, דכתיב מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים... (חולין ד ב)

תלמוד ירושלמי:

...אבל דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, ועל ידי שלא היה להן דילטורין היו יורדים למלחמה ונוצחין, הוא שעובדיה אמר לאליהו, הלא הוגד לאדוני אשר עשיתי בהרוג איזבל את נביאי ה' וגו' ואכלכלם לחם ומים... ואליהו מכריז בהר הכרמל אני נותרתי נביא לבדי לה', וכל עמא ידעין ולא מפרסמין למלכא... (פאה ד ב)

רבי יונה בשם רבי חמא בר חנינא, רגיליי דבר נשא ערבתיה למיקמתיה כל הן דהוא מתבע, כתיב ויאמר מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד, וימות בתוך ביתו ולא תמן. (כלאים מג א)

יש זכות שתולה שלש שנים מאחאב, וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל, אמר רבי יוסי נאמר כל אותן שנים עשר חדש היה עסוק במצות, וכל אותן שתי שנים היה עסוק בתורה, ויידא אמרה דא (היכן נאמר שעסק ג' שנים במצוות), וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל. (סוטה טו ב)

מה היה אחאב עביד, הוה מקשט גרמיה בכל יום וקאים ליה קומי חיאל אסרטו לטיה (היוצא לחוץ והמקולל), והוא אמר ליה בכמה אנא טב יומא דין, והוא אמר ליה כן וכן, והוא מפריש טומיתיה (הסך) לעבודה זרה, הדא היא דכתיב יען התמכרך לעשות הרע בעיני ה'. ר' לוי עבד דרש הדין קרייא אשיתא ירחין לגנאי, רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה', אתא (אחאב) לגבי בליליא, אמר ליה מה חטית לך ומה סרחית קדמך, אית לך רישיה דפסיקא ולית לך סופיה, אשר הסיתה אותו איזבל אשתו, עבד דרש ליה שיתא ירחין לשבח...

אלא אמר הקב"ה לאליהו הדין חיאל גבר רבא הוא, איזיל חמי ליה אפין (להראות לפניו ולנחמו). אמר ליה לינה מיזל (איני יכול ללכת), אמר ליה למה, אמר ליה דנא מיזל וינון אמרין מלין דמכעסין לך ולינה יוכל מיסבול, (איני יכול לסבול לשמע מהם דברים המכעיסים אותך), אמר ליה ואין אמרין מילה דמעכסה לי כל מה דאת גזר אנא מקיים. אזל ואשכחון עסיקין בהן קרייא, וישבע יהושע בעת ההיא לאמר, ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו... אמר בריך הוא אלקהון דצדיקייא דמקיים מילי דצדיקא. והוה תמן אחאב, אמר לו אחאב, וכי מי גדול ממי, משה או יהושע, אמרין ליה משה. אמר לו בתורתו של משה כתיב השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם, ומה כתיב בתריה וחרה אף ה' בכם ועצר השמים ולא יהיה מטר, ולא הינחתי עבודה זרה בעולם שלא עבדתי אותה, וכל טבן ונחמן דאית בעלמא אתון בדרי, מילוי דמשה לא קמן ומילוי דיהושע מקים. אמר לו אליהו אם כדבריך חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. כיון ששמע כן התחיל בוכה, הדא הוא דכתיב ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע את בגדיו, וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט. כמה נתענה, שלשה שעות נתענה, אם היה למוד לוכל בשלש אכל בשש, אם למד לוכל בשש אכל בתשע. ויהלך אט, מהו אט, רבי יהושע בן לוי אמר שהיה מהלך יחף. כתיב ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמר, הראית כי נכנע אחאב מלפני, אמר הקב"ה לאליהו, ראה מנה טובה שנתתי בעולמי, אדם חוטא לפני כמה ועושה תשובה ואני מקבלו, הדא הוא דכתיב, הראית כי נכנע אחאב מלפני, חמית אחאב עבד תשובה, יען כי נכנע אחאב מפני לא אביא הרעה בימיו, בימי בנו אביא הרעה על ביתו. (סנהדרין נא א)

פרקי דרבי אליעזר:

...מלך החמישי זה אחאב מלך ישראל, שנאמר (מלכים א' י"ח) חי ה' אלקים אם יש גוי וממלכה וגו', והיו כל שרי אפרכיות כבושים תחתיו משלחים ומביאים המס שלהן לאחאב ומנחותיהם, והלא כל אפרכיות שבעולם מאתים ושלשים ושנים, שנאמר (מלכים א' כ') ויפקד את נערי שרי המדינות וכו'. (פרק יא)

תדע לך כח הצדקה והתשובה, בא וראה מאחאב מלך ישראל שעשה תשובה גדולה, שגזל וחמס ורצח, שנאמר (מלכים א' כ"א) הרצחת וגם ירשת, ושלח וקרא ליהושפט מלך יהודה וכו' ובצום ובתפלה היה משכים ומעריב לפני הקב"ה, והיה עוסק בתורה כל ימיו ולא חזר למעשיו הרעים עוד, ונרצית תשובתו, שנאמר הראית כי נכנע אחאב מלפני. (פרק מג)

מדרש רבה:

אמר ר' איבו לפי שתפס יעקב אבינו את השק, לפיכך אינו זז לא ממנו ולא מבניו ולא מבני בניו עד סוף על הדורות, ואינו נוהג אלא בבני אדם גדולים, דוד... אחאב (מלכים א' כ"א) וישם שק על בשרו. (בראשית פד יט)

... שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. תדע לך כששלח בן הדד אל מלך ישראל... ומהו כל מחמד עיניך, דבר שהוא חמדה מתוך חמדה, זו התורה, שנאמר (תהלים י"ט) הנחמדים מזהב ומפז רב, כיון ששמע מלך ישרלא זה אמר אין זו שלי אלא של זקנים הוא, מיד (מלכים א' כ') ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ וגו', ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולא תאבה, כיון ששמע לעצת הזקנים מיד ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב וגו'. (שמות ג י)

ומי היה זה עובדיה שהיה עשיר, אפוטרופוס של אחאב, שנאמר (מלכים א' י"ח) ויקרא אחאב אל עובדיה אשר על הבית, והיה עשיר יותר מדאי, והוציא כל ממונו לצדקה, שהיה זן את הנביאים. (שם לא ג)

...ולאשר איננו זובח זה אחאב שביטל הקרבנות, הדא הוא דכתיב ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרוב, זבח לו זבח ולא קרבנות... (ויקרא כ א)

ודכוותה (מלכים א' כ') ויגש איש האלקים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר, מהו ויאמר ויאמר שתי פעמים, אלא באמירה הראשונה אמר לו אם יבא בן הדד תחת ידך אל תחוס עליו, ובאמירה השניה אמר לו כמה מצודות עשיתי, כמה רמיזות עשיתי, כמה רפשים עשיתי עד שרפשתיו בידיך, ועכשיו הוצאתו בשלום, לכן והיתה נפשך תחת נפשו. (איכה א מג)

דבר אחר אם יוליד איש מאה זה אחאב, שהוליד מאה בנים. אמר רב אחא והכתיב (מלכים ב' י') ולאחאב שבעים בנים בשומרון, אמר ר' הושעיא כשם שהיה לו ע' בנים בשומרון, כך היה לו ע' בנים ביזרעאל, וכל אחד ואחד מהן היו לו שתי פלטריות, אחת לקיץ ואחת לחורף, דכתיב (עמוס ג') והיכיתי בית החרף על בית הקיץ, ור' יהודה בר' סימון אומר תרי לקייטא ותרתי אוחרנייתא לסיתוא, שנאמר (שם) ואבדו בתי השן, רבנן אמרי ו', שנאמר (שם) וספו בתים רבים. (קהלת ו ד)

דבר אחר בני אמי נחרו בי, בני אומתי, זה אחאב, נחרו בי, נתגרו בי, מלאו הדיין חרון עלי, שמוני נוטרה את הכרמים, מפטם ומאכיל לצדקיהו בן כנענה וחביריו, ונביא אחד של אמת היה לי, זה מיכיהו, ופקיד הכי ואמר והאכילוהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום, הוי כרמי שלי לא נטרתי. (שיר א מב)

מדרש תנחומא:

ומה הוא מימינו ומשמאלו, אלא אלו שמלמדין זכות נקראו מימינו, ואלו שמלמדין חובה נקראו משמאלו, ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמת גלעד, ללמדך שהוא נושא ונותן עמהם בדין... (משפטים טו)

...אמר הקב"ה למדו מן העורבים שהיו מכלכלים את אליהו, שנאמר (מלכים א' י"ז) והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר וגו', ומהיכן היו מביאין, משלחנו של יהושפט, ולפי שלא היו רוצין אותם העורבים ליכנס לביתו של אחאב להוציא משולחנו כלום לאותו צדיק, מפני שהיה ביתו של אחאב מלא מעבודת גלולים, הוי מעוף השמים תחכמנו. (מסעי ח)

תנא דבי אליהו רבא:

אמרו עליו על עמרי שלא היה עשיר כמו אחאב מלך ישראל בנו, מאתים ול"ב מלכים עבדו אותו, ואין צריך לומר לבית השן שבנה, כיון ששמע אחאב מן הבריות שבקשו אלו רל"ב מלכים למרוד בו, שלח והביא בנו של כל אחד והושיבן תחת ידו בירושלים ובשמרון, ואמרו חכמים כל אותן רל"ב בני מלכים עובדי עבודת אלילים היו, וכיון שבאו לירושלים ולשומרון היו נעשים יראי שמים לאמיתן. ברוך המקום ברוך הוא, שאין לפניו משוא פנים, שכרן היה משום שהיו יראי שמים לאמיתן, באתה להם לישראל תשועה גדולה על ידן, שנאמר (מלכים א' כ') ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו...ויאמר אחאב במי, ויאמר וגו' בנערי שרי המדינות וגו'. (פרק ט)

ילקוט שמעוני:

הראית כי נכנע אחאב, מלמד ששלח וקרא ליהושפט מלך יהודה, והיה נותן לו מלקות ארבעים שלש פעמים ביום, והיה מתענה נפשו בצום, והיה משכים ומעריב לפני הקב"ה בתפלה ובתחנונים ונתרצה לו, להודיעך כח התשובה... (מלכים א פרק כא, רכב)

ואיש משך בקשת לתומו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין, אמר רבי יהודה בר' סימון זה אחד מן הדברים שהשליט הקב"ה את הרך בקשה, אלו הן חץ נעמן שהכה את אחאב ונכנס לתוך השריון. (שם פרק כב)

אל יתהלל עשיר בעשרו, אל יתהלל אחאב בן עמרי שהיו לו שבעים בנים ובנה לכל אחד ואחד פלטין של שן, כיון שמת בטל מלכותו ועשרו. (ירמיה פרק ט, רפד)

רד"ק:

הנקל בעיניו - הראה שכל זה קל בעיניו כחטא, והוסיף לקחת אשה מגויי הארצות להוסיף לחטא עוד. (מלכים א טז לא)

מי יאסור את המלחמה - חשש שה' לא יעשה נס אם הוא החוטא ינהיג המלחמה. (שם כ יד)

ויצא - כשראה שהחלה התשועה יצא גם המלך, כי עדיין היה לבו נוקפו. התחזק - למלחמה או במעשים טובים ולעקור עבודה זרה, כי ראית כי ה' הוא האלקים. (שם שם כא)

קראו צום - ...ולא היה לאחאב ולאיזבל כח לגזל ולהרג, שאז היו מורדים בהם, אבל למנעם מעבודה זרה לא יכול העם, כי רבים היה לבם בעבודת הבעל, ואיזבל בטחה בזקנים שיעלימו את הדבר או שייראו את אחאב, והזקנים והעדים היו רשעים. (שם כא ט)

משנה תורה:

...אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו. וכל מי שיש בידו עוון זה הרי הוא רשע גמור, ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין נגד חטא זה, ולא יצילוהו מן הדין... צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר "רק לא היה כאחאב", וכשנסדרו עונותיו וזכויותיו לפני אלקי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה, ולא היה שום דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות... והרי הוא הרשע לא הרג בידו אלא סיבב, קל וחומר להורג בידו. (רוצח פרק ד ט)

כוזרי:

אמר הכוזרי צריך שנבדיל בין סיעת ירבעם ובין סיעת אחאב הבדלה גדולה, כי עובדי הבעל הם עובדי עבודה זרה לגמרי, וכן אמר אליהו (מלכים א' י"ח) "אם ה' הוא האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו". ובהם היו מסופקים החכמים, איך היה אוכל יהושפט מסעודת אחאב, ולא אמרו כזה בסיעת ירבעם, וגם אליהו לא דבר בעבודת העגלים... כי סיעת ירבעם לה' אלקי ישראל היו כל מעשיהם, ומה שהיה להם מהנביאים היו נביאי ה', ונביאי אחאב נביאי הבעל, וכבר קם יהוא בן נמשי למחות את מעשה אחאב, והשתדל ההשתדלות ההיא בתחבולה ההיא... (מאמר ד יד)

עקדה:

...ושאול נתפתה אל מדת החמלה והותרנות ולדרכי הפרישות, שלא היתה לו רשות לעשות כן. ועל זה נתפתה גם אחאב, שויתר לבן הדד בדרכי חסד, מה שנאות אמנם לדרכי הפרישות, אבל לא בעניני הנהגת המלכות שבידו מהכח האלקי. ובן הדד ניתן בידו לא לזכותו, כי אם לזכות כל ישראל, ולא היה לו לשלחו אפילו בדיני אדם, כפי שהראה לו הנביא... (שמות יז ח)

...וכן מצאנו בכרם נבות, בא עליו ממשפט המלוכה, אמרו לו סנהדרין אלו להפחדה בעלמא (שמואל רצה להפחיד את העם מבקשת המלך בדינים אלו), או שיקח ויתן הפירות לעבדיו, ולא על גופו של קרקע. בא אל נבות בבקשה ולא רצה ליתן לו במתנה, אף שהוא שבח גדול לתת מתנה למלך, ואיזבל באה עליו באונאה... (דברים ג כג)

רלב"ג:

בימיו בנה חיאל - ונתקיימה בו הקללה, ואחאב לא נתן אל לבו. (מלכים טז לד)

התחפש - לחשוש על דברי מיכיהו, שרק עליו נבא רעה. (שם כב ל)

אברבנאל:

חי ה' - אולי חשב אחאב שכיום כבר אין ה' משגיח בשפלים. (שם יז א, וראה שם עוד בארוכה)

אחי הוא - אחאב השיב כדרך האוויל המשיב טרם ישמע דבר. ועל מה שאמרו לו עבדך, השיב אחי הוא. ינחשו - יודעים היו בדרך ארץ ובמדיניות, ומהרו לשנות את הדברים מעבדך לאחיך. בברית אשלחך - ואאמין לדברים, בהפך בן הדד שלא האמין באמרו כספי וזהבי לך הוא. (שם כ לג)

אחר הדברים - שראה מעשה ה' לא חדל מחטא, או על הרשע בן הדד חמל, ולא על נבות. (שם כא א)

רמ"ע מפאנו:

אחאב היה גברא דקא מצלי אחורי בי כנישתא במסכת ברכות, וא"ל אליהו כדו בר קיימת קמי מרך, כי חשב גם עתה שיש שתי רשויות, וזהו פירוש כדו בר שתי רשויות, עדיין אתה עומד במרדך, ואז היה רודף לאליהו וכאן אליהו שלף ספסרא וכו'. (גלגולי נשמות יט)

...ואחאב גם הוא משורש נדב, ונדב על נדיבתו יקום והנה נדב במספר קטן עם הכולל אחאב. (שם נח)

פרו דחוני המעגל הוא גלגול אחאב, וכמו שאמר חוני המעגל אף על פי כן הביאו לי פר הודאה... והענין מה שאמר פר הודאה הוו רמז על אחאב שנגלגל בפר הזה מחוני המעגל הוא אליהו, ואחאב היה מקלקל בחטאו ופגם הרבה, ואפילו הכי נמצא בו דבר טוב, כמו שאמר הכתוב הראית כי נכנע אחאב. ופעם אחרת היה אחאב רודף לאליהו, לכן אמר חוני שהוא אליהו הביאו לי בעל כרחו, כי לא נמשך מקודם אחר אליהו ואני אתקנהו. ומאי זכות היה לו אז, מפני שהיה נכנע, לכן אמר פר הודאה רוצה לומר שהודה פעם אחרת בהיותו אחאב, ועתה אתקנהו בפר הזה. (שם קי)

אלשיך:

הכני - כל זה עשה הנביא כדי שיראו המלך והעם כי משפט מות למי שאינו שומע בקול הנביא. ועדיין היה יכול להשיב שנצטווה רק שלא לרחם עליו, והיה יכול לשימו במשמר, על כן התנכר הנביא, כדי שיחרוץ המלך את משפטו בעצמו, ולא יוכל לומר שישקול פדיון, כי האיש שבמשל ברח בשגגה, והוא שלח את בן הדד במתכוון... (מלכים א כ לה)

חלילה לי - שאינו עני שימכור מנחלתו, והגם שאתה מלך, השדה נחלת אבות, שאין רשות למלך לקחתה לחד מאן דאמר. מה' - וגם שהוא עובד כוכבים. (שם כא ג)

עתה תעשה - אמרה לו שעל ידי דבר זה תצליח שייראוך כמלך, תחת שעד כה התנהגת ברחמנות, ועל כן לא החשיבוך כמלך. (שם שם ז)

מהר"ל:

...ודורו של אחאב היו היפך זה, כמו שכח דורו של דוד היה הכל בלשון, היה כח אחאב דוקא במחשבה, כי בכח המחשבה הוא העבודה זרה, שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם, ולפיכך לא היו בעלי לשון הרע, כי כח המחשבה והדיבור הם מחולקים, אין שייך זה לזה כלל, והיו הולכים אחר מחשבתם הרעה... (נתיב הלשון פרק ד)

זה בכה... אבל מפני שהיה שקול אמר מי יפתה. ובמדרש מתוך שהיה מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, ובשביל כך היה מצטרף אל תלמידי חכמים... והרי המהנה תלמידי חכמים מנכסיו נעשה עם התלמיד חכם לאדם אחד, כי האדם גם כן גופו מחובר ומקושר אל השכל, ובשביל כך נחשב אחאב שקול, כי מה שהיה מצטרף אל תלמיד חכם נחשב מחצה זכאי מצד התלמיד חכם... (חידושי אגדות סנהדרין קב ב)

מלבי"ם:

בימיו בנה - כשראו שאחאב פקר כל כך ולא נענש, פקרו בהשגחה, וגם חיאל תלה ענשו במקרה ולא בקללת יהושע. (מלכים א טז לד)

ויאמר אליהו - אין ספק שהמעשה בחיאל עשה רושם גדול, ואחאב השתדל לבטלו ולתלותו במקרה, ואליהו רצה להראות לו שההשגחה תדבק בו. ( שם יז א)

אל עובדיה - גם אחאב שם אל לבו צרת עמו ורוע מעלליו, ומינה את הצדיק עובדיה על ביתו, ורצה להתלונן בזכותו. (שם שם ג)

לי תתן - ...ואמר לו שיתן לו את הנשים והכסף שהרבה על מה שכתוב בתורה, ואם לא יקחו גם את התורה שכתב לו למלכותו, לאות שיעבירהו ממלכותו. (שם כ ו)

מלך שומרון - ואם היה רוצה לפאר על ידי הכרם את ארמונו שבשומרון היה זה מחוק המלוכה, ומותר לו לקחתו בחזקה, אבל כאן ביזרעאל היה ענין פרטי. לגן ירק - וגם ישחית את הכרם, ואולי יעמיד בו עבודה זרה, כדרכם להעמיד בגנות. (שם כא א וב)

התחפש - לבל יכירוהו, שאולי יודיעו מרגלים למלך ארם מדברי הנביא. וחשב שהיא רק הוראה שמימית שאפשר לבטלה אם יקיימוה במקצת, ואם ילבש כהדיוט יתקיימו הדברים "לא אדונים לאלה". (שם כב ל)

ותעבור הרינה - שמחו על מפלתו של אחאב. (שם שם לו)

משך חכמה:

ועמדו שני האנשים - ...ומיושב בזה מה שכתוב במלכים א' כ"א "והושיבו שני אנשים וגו'", כי רצה לפרסם שנבות מורד במלכות, ואין צריך לדונו בדין ומספיק בישיבה, ורצו לחייבו גם מדין מגדף, ועל זה צריך לדונו, אלא שבדיעבד גם עדות בישיבה כשרה. (דברים יט יז)