(ראה גם: דוד)
וישלח אבשלום את אחיתופל הגילוני יועץ דוד מעירו מגילה בזבחו את הזבחים, ויהי הקשר אמיץ והעם הולך ורב את אבשלום... ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום, ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל ה'. (שמואל ב טו יב)
ויאמר אחיתפל אל אבשלם בא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית, ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך... ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלקים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלום. (שם שם כא)
ויאמר אחיתפל אל אבשלום אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה... ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל, וה' צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא ה' אל אבשלום את הרעה... ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו, ויצו אל ביתו ויחנק וימת, ויקבר בקבר אביו. (שם יז א והלאה)
ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. אשר יחדו נמתיק סוד, בבית אלקים נהלך ברגש... (תהלים נה יד)
...אמר להם לכו ופשטו ידיכם בגדוד, מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין ושואלין באורים ותומים. אמר רב יוסף מאי קרא, דכתיב ואחרי אחיתופל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלקים, בניהו בן יהוידע זה סנהדרין... (ברכות ג ב)
אין פרץ, שלא תהא סיעתנו כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל. (שם יז ב)
תניא נמי הכי... וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. (שם נה ב)
...נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה, אמר ליה שרי, כתב שם אחספא ושדי לתהומא, ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי... (סוכה נג ב)
ואמר רבי אמי תלת מאה בעיי בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר, ותנן ג' מלכים וארבעה הדיוטות אין להם חלק לעולם הבא, אנן מה תהוי עלן, אמר ליה שיננא טינא היתה בלבם. (חגיגה טו ב)
מתקיף לה רבה אלא מעתה דואג ואחיתופל מי לא עסקי בתורה, אמאי לא הגינה עלייהו... ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי לא רדפו בתר דוד, דכתיב לאמר אלקים עזבו וגו', והן אינן יודעין שעבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה... (סוטה כא א)
תנו רבנן, שלשה דברים צוה אחיתופל את בניו, אל תהיו במחלוקת, ואל תמרדו במלכות בית דוד, ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים... (בבא בתרא קמז א)
ודורות הראשונים מנלן דאוליד, אילימא מדכתיב הלא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי, וכתיב אליעם בן אחיתופל הגילוני... וכתיב ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו ואל עירו ויצו אל ביתו ויחנק, וכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ותניא כל שנותיו של דואג אינן אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש... (סנהדרין סט ב)
שלשה מלכים וארבע הדיוטות אין להן חלק לעולם הבא... בלעם ודואג ואחיתופל וגחזי. (שם צ א)
אחיתופל ראה צרעת שזרחה לו על אמתו, הוא סבר איהו מלך, ולא היא בת שבע בתו הוא דנפקא מינה שלמה. (שם קא ב)
יהודה מחוקקי זה אחיתופל דקאתי מיהודה. (שם קד ב)
אמר רבי ארבע מאה בעיין בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר... אמר רבי יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה, דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד. ואמר רבי יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם, תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע, ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש. ואמר רבי יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו, ולבסוף קראו חבירו, ולבסוף קראו תלמידו, בתחילה קראו רבו, ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי, ולבסוף קראו חבירו, אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלקים נהלך ברגש, ולבסוף קראו תלמידו, גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב. (שם קו ב)
אמר רב יהודה אמר רב קללת חכם אפילו בחנם היא באה, מנלן, מאחיתופל, שבשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא בעא למישטפא לעלמא, אמר מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה, ליכא דאמר ליה מידי, אמר כל היודע דבר זה ואינו אומרו יחנק בגרונו, נשא אחיתופל קל וחומר בעצמו, אמר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לכל העולם כולו לא כל שכן, אמר ליה שרי... ואפילו הכי כתיב ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החומר ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק. (מכות יא א)
אחיתופל היה מתפלל שלש תפלות חדשות בכל יום. (ברכות לד ב)
לוהטים זה דואג ואחיתופל, שהיו לוהטים אחר לשון הרע. (פאה ד ב)
אחיתופל אדם גיבור בתורה היה, כתיב ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף, רבי ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא תשעים אלף זקינים מינה דוד ביום אחד ולא מינה אחיתופל עמהן, הדא היא דכתיב ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף... והוה ארונא טעון כהניא לרומא וטרוף לון לארעא, טעון כהניא לרומא וטריף לון לארעא, שלח דוד ואייתי לאחיתופל, אמר ליה לית את אמר לי מה לדין ארונא דו טעון כהניא לרומא טריף לון לארעא, אמר לי השלח שאול לאילין חכימייא דמניתא, אמר דוד מאן דידע למיקמתה ולא מקימה יהא סיפיה מתחנקה, אמר דבח קומו והוא קאים... אמר הקב"ה לאחיתופל מילה דמיינקייא אמרין בכנישתא בכל יום לא אמרת ליה, ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו, ודא אמרת ליה.
וכן אתה מוצא בשעה שבא דוד לחפור תימליוסים של בית המקדש חפר חמש עשר מאוין דאמין ולא אשכח תהומא, ובסופא אשכח חד עציין ובעה מירמיתיה... אף על גב כן לא שמע ליה כיון דרימיה סליק תהומא ובעא מטפא (לשטוף) עלמא, והוה אחיתופל קאים תמן אמר כדין דוד מתחנק ואנא מליך, אמר דוד מאן דחכם דידע מקימתיה ולא מקים ליה יהא סופיה מתחנק, אמר מה דאמר ואוקמיה, התחיל דוד אומר שירה שיר המעלות, שיר למאה עולות... אף על פי כן הוה סופה מתחנקה. אמר ר' יוסי הדא היא דמתלא אמרה, צריך בר נש חשש על לווטייה דרבה אפילו על מגן (חנם).
רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר יצחק מגילה שמסר שמואל לדוד אמרה אחיתופל ברוח הקודש, ומה הוה אחיתופל עביד, כד הוה בר נש אזל ממלך ביה במילה, הוה אמר ליה איזיל עביד כן והכן, ואין לית את מהימן לי אזל ושאיל באורים ותומים, והוה אזל שאל ומשכח ליה כן, הדא הוא דכתיב ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל וגו'... שלשה דברים ציוה אחיתופל את בניו, אמר להם אל תמרדו במלכות בית דוד, דאשכחן דקודשא בריך הוא נסיב לון אפין, אפילו בפרהסיא. ואל תשאו ותתנו עם מי שהשעה משחקת לו, ואם היתה העצרת ברורה זרעו חטים יפות. (סנהדרין נב ב)
כתיב (תהלים ה') תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב ה', מדבר בדואג ואחיתופל, דוברי כזב הן ודיבורן דמים ומרמה, זה התיר גילוי עריות ושפיכות דמים, וזה התיר גילוי עריות ושפיכות דמים, שנאמר באחיתופל (ש"ב ט"ז) בא אל פלגשי אביך, ושפיכות דמים דכתיב (שם י"ז) ואבא אליו והוא יגע ורפה ידים, וכתיב והכיתי את המלך לבדו. (בראשית לב א)
אלעזר ב"ר יוסי בר זימרא פתח (תהלים נ"ט) אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו, רבנן פתרי קרייה בדואג ובאחיתופל, אמר דוד אל תהרגם לדואג ואחיתופל פן ישכחו עמי פן ישכחו הדורות הבאים אחריהם הניעמו בחילך טלטלמו והורידמו מגדולתן... (שם לח א)
...כך דואג ואחיתופל לא היה בהן מצות מתחלה אף על פי שנעשו בני תורה היו כתחלתן, הוי (תהלים נ"ה) כי רעות במגורם בקרבם. (במדבר יח יג)
דבר אחר זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח וגו', מדבר בדואג ובאחיתופל, אתמול מבאישין דברים כנגד דוד ואומרים פסול משפחה הוא, לא מרות המואביה הוא, והיום מביעים דברים ומתביישין, יקר מחכמה ומכבוד זו נבואתו של דוד, סכלות מעט (תהלים נ"ה) ואתה אלקים תורידם לבאר שחת וגו'. (קהלת י ב)
ויהי כל הארץ שפה אחת, זה שאמר הכתוב אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו (תהלים נ"ט), פסוק זה דוד אמרו כנגד אחיתופל ודואג, אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אל תהרגם כשאר בני אדם פן ישכחו נסים שעשית עמי, אלא הניעמו בחילך שיהיו מטלטלים בעולם והורידם מגדולתן, למה כי מרו בך, חטאת פימו (שם), שיהיו חוטאין בפיהם ומדברים בשפתותיהם, דואג אמר ראיתי את בן ישי בא נובה אל אחימלך בן אחיטוב (שמואל כ"ב), אחיתופל אמר אל אבשלום (ש"ב ל"ד) בא אל פלגשי אביך אשר הניח וגו'. (נח יז)
כי תשא את ראש, זה שאמר הכתוב (תהלים ג') רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלה, רבי שמואל בר אסי ורבנן, רבי שמואל בר אמי פתר קרא בדואג ואחיתופל, רבים אלו דואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה, ואומרים לנפשי שהיו אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה, שנאמר אין ישועתה לו באלקים סלה... (תשא ד)
...וכן אחיתופל על לשונו נטרד, שנאמר (ש"ב י"ז) ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו וגו' ויצו אל ביתו ויחנק. (מצורע א)
...שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד עשאו רבו ואלופו, שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי... מאי נינהו, אמר רב מגופיה דקרא לאו שמעת מינה, נמתיק סוד, אמר לו דוד למה אתה יושב לבדך ועוסק בתורה, אין דברי תורה מתקיימין אלא בחברים בסוד, מה סוד הפר מחשבות באין סוד, אף הכא נמי... ואידך אמר ליה הכי אתיה לצלויי רהוט באיניש דאזל בתר מלכא, ומנא אסבריה דכתיב אחרי ה' אלוקיכם תלכו, ומנין שחזר דוד ושבחן, דכתיב אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלקים נהלך ברגש, וכתיב מכל מלמדי השכלתי, וכתיב דרך מצותיך ארוץ. (פרק ח)
שם פחדו פחד, הצדיקים פחדו שראו את אחיתופל בגיהנם, ואומרים לאותו צדיק עשה כך ולנו על אחת כמה וכמה, והקב"ה דנו ומראה את הצדיקים את מעשיו והם שמחים עליו, לכך נאמר לא היה פחד. (תהלים נג)
...ומעקש דרכיו יודע זה אחיתופל, אין הקב"ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו, שנאמר (משלי כ"ו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל, לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל, והוא היה בעל מחלוקת שלו, והוא יועצו כל העצות, וכן הוא אומר (דברי הימים א' כ"ז) ואחיתופל יועץ למלך, כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום, אמר (ש"ב ט"ו) סכל נא את עצת אחיתופל, לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו, והוא שדוד אומר האזינה אלקים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי הקשיבה לי וענני, ולא מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב"ה לא אמרת אתה (תהלים כ"ז) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי, (שם ג') לא אירא מרבבות עם, אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשב עד כלותם, וכן אמר דוד אין זה מאותן, כיוצא בו הוא אומר (שם) כי לא אויב יחרפני ואשא, גדול הוא ממנו, וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי, מהו כערכי, כסדרי, שהוא מסדר עלי את ההלכות, אלופי ומיודעי, שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה, וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד... מיודעי המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו, שכן הוא אומר (ש"ב ט"ו) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים והנה לקראתו חושי הארכי, כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם נה)
למה היו דומין דואג ואחיתופל, לבית מלא תבן, לאחר ימים פנה בעל הבית וטחו בטיט, אף על פי שטחו בטיט חורין מלאים תבן, נפל הטיט התחיל התבן יוצא מן החורין. כך היו גם אלו באו ולמדו כל דקדוקי תורה ולבבם מלא הוללות, לכך נאמר סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם, מהו כי שקר תרמיתם, כשבאו ולמדו את התורה בשקר וברמיות למדוה, לכך נאמר כי שקר תרמיתם... (שם קיט)
כיוצא בדבר אתה אומר אחיתופל הגילני היה חכם והיה בעל תורה, ובשביל גסות הרוח שהיה בו נעקר מן העולם הזה ומן העולם הבא, ועליו הוא אומר (ישעיה ג') אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו. תחלת מעשיו הרעים של אחיתופל מה הן, כשנתקבצו כל ישראל עם דוד לבעל יהודה להעלות את ארון ה'... ברוך המקום ברוך הוא, שאין לפניו משוא פנים, שכשם שתפש אחיתופל את ההלכה בגרונו ולא אמר אותה לרבים, לפיכך נחנק בגרונו ומת בחניקה... (פרק לא)
בא אל פלגשי אביך, אחיתופל הטעה אותו המזל, והיה סבור שהוא מלך, והיה נותן עיניו באבשלום, אמר לו בוא אל פלגשי אביך, אמר לו וכן אתה אומר לי שאענה פלגשי אבי, אמר לו אחיתופל גזירת האלקים היא, שאמר לאביך הנני מקים עליך רעה מביתך וגו' ושכב עם נשיך. ואחיתופל יעץ לאבשלום שיהרוג לאביו, והוא ישב עליו בדין על שעינה נשי אביו, ואני הורגו ומולך אני, ולא היה יודע שהמלכות עומדת מבת בנו, שנאמר הלא זאת בת שבע בת אליעם, ואליעם בן אחיתופל הגילני. (שמואל ב פרק טז, קנא)
ישאל איש - בדרש איש קרי ולא כתיב, לא כאיש אלא כמלאך. ורוצה לומר שכל עצתו נכונה, ואילו עשאוה נהרג דוד, אלא שה' הפר עצתו. (שמואל ב טז כב)
אשר אתה מבקש - רעתו, שגדולה שנאת אחיתופל לדוד מפני מעשה בת שבע שהיתה בת בנו. (שם יז ג)
...ואולי בחרו ישראל באבשלום כי רע בעיניהם ענין בת שבע ושבנה ימלוך, ואבשלום ראוי מצד אמו ומצד עסקו במשפט, ואחיתופל בראותו שלא היתה בכונת אבשלום למרוד ולהמית את אביו יעץ לו בענין הפלגשים, שלא יוכל לתקן ולהשלים עוד עם אביו, וגם לפרסם ענין בת שבע בעם. וכששמע אבשלום עצת אחיתופל להרג את אביו סמר בשרו, ובקש את עצת חושי גם כן, ודוד שידע שאין בדעת אבשלום להרגו ציוה לחוס עליו, אבל יואב פחד שאם ישלימו האב והבן ישנאהו אבשלום, ובחר להרגו. (שם טו א)
ויחנק - שלא ידינהו דוד כמורד שנכסיו למלך, ומצד זה היה יכול לצוות לביתו... (שם יז כג)
כאשר ישאל איש - ומלת איש לא כתיב, שרוצה לומר כאילו שאל באלקים, ולא רוצה לומר שאחיתופל שאל באלקים. (שם טז כב)
מגילה - שלח לקחתו מעירו, כדי שדוד לא ימצאהו לשאל בעצתו. (שם טו יב)
ויאמר אחיתופל - היו שתי מפלגות, חושי שרצה להשלים עם דוד, וכן נטה אבשלום, ואחיתופל שרצה להרגו, ולפני שאמר עצתו רצה שאבשלום יבא אל הפלגשים שאז לא יוכל להשלים עוד. (שם כא)
ואשיבה כל העם - שלא יהיה מי שיטור לך איבה על שנהרג קרובו במלחמה. האיש אשר אתה - ואתה תקצוף רק עלי שהרגתי אביך, אלא שתתן פקודת חסד למחול גם לי. ויישר - אבל לא הוטב בעיניהם להרג המלך, לכן אמר שישאלו את חושי אם יש לו עצה אחרת. (שם יז ג וד)