(ראה גם: מחצית השקל, עמלק-מחיית, פרה אדומה, שבת הגדול)
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת, בשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם, בחמישית חוזרין לכסדרן, לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים... תנו רבנן, ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין כי תשא ומפטירין ביהוידע, ואי זו היא שבת ראשונה, כל שחל ראש חודש אדר להיות בתוכה, ואפילו בערב שבת. בשניה זכור ומפטירין פקדתי, ואי זו היא שבת שניה, כל שחל פורים להיות בתוכה ואפילו בערב שבת. בשלישית פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם, ואי זו היא שבת שלישית, כל שסמוכה לפורים מאחריה. ברביעית החודש הזה ומפטירין כה אמר ה' אלקים בראשון באחד לחדש, ואיזו היא שבת רביעית, כל שחל ראש חודש ניסן להיות בתוכה ואפילו בערב שבת. (מגילה כט א, וראה שם עוד)
ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים... ר' לוי בשם ר' שמעון בן לקיש, צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל, אמר מוטב שיקדום כספן של בני לכספו של אותו רשע, לפיכך מקדימין וקורין בפרשת שקלים... בשניה זכור בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם... רבי בא בשם רבי חייה בר אשר אין מפסיקין בין פורים לפרה, רבי לוי בשם ר"ח בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש... רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינה, בדין הוא שתקדים החודש לפרה, שבאחד בניסן הוקם המשכן ובשני נשרפת הפרה, ולמה פרה קודמת, שהיא טהרתן של כל ישראל. (מגילה כה א)
...וצריכין ישראל לתת שקליהם לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה. צריכין לספיק מים ומזון לאחיהם עניים משום קובלים ומתנות לאביונים... (פרק כא)
...ולפיכך שקלי המן הם לקנות ישראל מן אחשורוש, להוציאם מתחת רשותו כדי שלא יהיו בעולם, ואם לא היו שקלי ישראל, שבהם נכנסים ישראל אל השי"ת לגמרי, כאשר הם נותנים לו שקלים, היה חס ושלום המן יכול לישראל, לכך אחר שנתנו ישראל שקליהם להשי"ת, אז הם ראויים להכרית את עמלק אשר מתנגד לה', ולכך פרשת שקלים ואחריה זכור, כי על ידי פרשת שקלים שישראל נותנים להשי"ת הם אל השי"ת, ועל ידי זה יש להם כח על אשר הוא מתנגד להם לאבדם, הוא עמלק. ואחר כך פרשת פרה, כי ב' מצוות, האחת היא תמחה זכר עמלק, ופרשת פרה להסיר שני המתנגדים לישראל, האחד מצד הגוף, והב' מצד הנפש, כי עמלק מתנגד לישראל לכלותם בגופם, ופרשת פרה היא טהרת הנפש, כי כאשר הטומאה באה עליו, אז יש חציצה בין השי"ת והאדם, כי כאשר הוא טמא לא יקרב אל מחנה שכינה... ולכך אחר פרשת שקלים שישראל נתונים אל השי"ת לגמרי, והם ראויים לסלק כח עמלק הרוצה לכלותם בגופם, ועל ידי שהוא יתברך מסלק גם רוח הטומאה ההוא חוצץ בין ישראל ואביהם שבשמים מצד הנפש, וכאשר אלו שניהם מסולקים מן העולם, אז יתן השי"ת לישראל לב חדש ורוח חדשה, ומפני כך אחר כך פרשת החודש להביא קרבנות מתרומה חדשה, וזהו הקירוב והחיבור אל השי"ת מחדש. כך הוא ענין ד' פרשיות, והם דברים עמוקים מאד. (אור חדש ד"ה ועשרת אלפים)
ענין ד' פרשיות ופורים, בד' פרשיות צריך להיות אזני כל העם אל הש"ץ בקרות הפרשה מספר תורה שישמעו מפיו, ויש מהם שהוא מדאורייתא, כמו שכתבו התוספות בפ"ב דמגלה, וכן בסמ"ק יחשב עשה לזכור מעשה עמלק, והיא פרשת זכור... ובתוספות פרק היה קורא כתבו בפרשת זכור ופרשת פרה דאורייתא, הביאו הב"י בא"ח סימן קמ"ו ותרפ"ד, ומה"ש ז"ל כתב בספר חכמת שלמה דטעות הוא, ומחק פרשת פרה, יהיה מה שיהיה, מכל מקום הד' פרשיות על כל פנים על כולם חל החיוב מדרבנן לשמוע קריאתם בתורה, וחמיר יותר מקריאת הפרשיות של כל השנה, שחיובן גם כן בציבור... (מסכת מגילה עמוד הצדקה, וראה שם עוד)
...שבת שלפני פורים היא השבת השניה שמכשירה אותנו לקראת חודש האביב הגדול, פרשת שקלים עוררה בנו את התחושה הכלל-ישראלית, את ההכרה שכולנו שותפים במפעל רוחני כביר, וכי גם אם אנחנו שונים ומוזרים איש מרעהו, בהתאם לסיווג הכוחות והחושים שלנו והמעמדות והמקצועות-מכל מקום הרינו נקראים כאחד ובמדה שוה לשרת בצבאות ה' ולקחת חלק בבנין מקדשו. ובכן, מהו הגורל הצפוי לנו אם נגשים את היעוד הזה? לאיזה מעמד בחברה האנושית רשאים אנו לצפות?
על שאלה זו משיבה השבת השניה, שבה קורין פרשת זכור, לאמור: זכור, הבט לאחור, פנה אל העבר וזכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... לא הנאמנות לה' ולתורתו, ולא הדביקות הבלתי נפרדת בחיי יהדות מקוריים כרצון הבורא, הם המניעים והגורמים למשטמה שהגויים רוחשים בלבם כלפנו, היו נא יהודים כהלכה, יהודים שלמים במלוא מובן המלה... כי אז "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
טיעונו של המן, שביקש לקשט את שנאת היהודים שלו באמצעות הבלטת אופיים המשונה, בהיותם עם מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם, לא היתה כי אם אמתלא מוליכה שולל. יהא זה מצידנו משגה אוילי, אם נעלה בדעתינו כי נטיב לרכוש לעצמנו את ידידות העמים ולהבטיח את נצחיותה על ידי שנפקיע את עצמנו ממכלול התכונות היהודיות המיוחדות לנו. כי הנה ראש שושלת אבותיו של המן צורר היהודים, עמלק, התנפל על ישראל עוד בטרם קבלו עליהם את חוקי סיני המבדילים אותם מכל העמים... (במעגלי שנה ב עמוד קפד)
בפסיקתא ומדרש תנחומא, בשבת זכור ובעמלק זכור וכו'... ואלה הפרשיות, שקלים מטבע של אש והוא בית יעקב אש, התלהבות נדיבות לבות בני ישראל לה' אחד, זכור יוסף להבה כמו שאמר להבה שולטת למרחוק, לכן יש בו זכירה לעולמי עד, אחר כך שריפת פרה הוא בית עשו לקש, וזה גם כן ענין אומרם ז"ל משמיעין על השקלים ועל הכלאים, שעל ידי השקלים נתבררה התערובת, וגם הקדושה יוצאת לחירות מבית האסורים, שנקרא בית הכלא, ונשאר בית עשו לקש. (זכור תרל"ח)
איתא במדרש תנחומא תצא, בשבת זכור ובעמלק זכור... ולבאר הענין אשר קבעו חז"ל זכירה זו בשבת, ויתכן שהוא תיקון על אשר גרם ביאת עמלק היה על ידי חילול השבת, כמו שאמרו חז"ל, אילו שמרו בני ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה, דכתיב יצאו ללקוט וגו' ויבא עמלק, אם כן על ידי השבת יכולין לתקן ולזכות למחות שמו של עמלק... (שם תרמ"ו)
בשם מו"ז ז"ל הקדמת פרה לחודש שעל ידי הביטול כאפר יכולין למצוא ההתחדשות... פירוש בזאת שמבטל חכמתו וגבורתו ועושרו, כי בודאי הדברים הניתנים משמים טובים ומסייעין לאדם, רק הפעולה נגמרת על ידי הביטול אליו ית', ושקלים הוא ביטול העשירות, וזכור הגבורה הכובש יצרו מלחמת עמלק, ובכח ביטול הכח אל אבינו שבשמים... ופרה ביטול החכמה והשכל להשפיל עצמו כאזוב ותולעת אחר כך באין לההתחדשות הנ"ל. (פרשת פרה תרמ"א)
כבר כתבנו במקום אחר... ונראה שכל ענין זה נוהג בכל איש ישראל, ואף כי היה על ידי חטא, מכל מקום כמו שהיה הקלקול נוהג כל סדר אבותינו שכתוב בתורה לדורות, כמו שכתוב בספרים כי כל דברי תורה הם בכל דור ודור. וענין הפרשיות שקלים וכו' חודש הוא גם כן כענין זה, שמקודם יש נדבה בכללות, ובחודש ניסן יש תרומת שקלים כמו שאמרו, בג' פרקים תורמין הלשכה, פרוס הפסח והוא תיקון הנדבה, וביאור זה, כי בכל מעשה שאדם עובד להשי"ת יש כלל ופרט, ומקודם צריך להיות מעשה בכלל, ואחר כך יש בזה תערובות וצריך בירור והוא בחינת פרט, וכל ענין ד' העולמות נוהגין בכל מעשה איש ישראל, והוא בחינת ד' פרשיות הנ"ל, שקלים הוא העשיה לשקול כל מעשיו להיות לרצונו ית', ואחר כך צריך להיות נשאר רשימה בלב ממעשה זו, כי כל מעשים טובים אינו לשעה, רק להיות נשאר ציור בלב האדם והוא הזכירה בלב, ושם יש תערובות כמו שאמרו שני יצריך בלב, יצר טוב ויצר הרע, ושם עמלק עומד ומבלבל לב האדם כמו שכתוב, אשר קרך בדרך... וכשזוכה האדם ומברר האמת בא לטהרה, ועל זה נאמר לב טהור ברא לי וגו', ובריאה הוא בירור מלשון מצות ה' ברה.. ולכן פרה אחר זכור, ואחר כך רוח נכון חדש בקרבי, שאז נתבטל התערובות, ובאין לבחינת הראשית במקום שאין שם מגע נכרי, דכתיב החודש הזה לכם, שבשורש העליון אין אחיזה רק לישראל... (החודש תרל"ד)
בפסוק אש תמיד... אכן הקב"ה בחסדו הקדים שקלים להיות מקודם אש מאיר, ומרוב התלהבות דקדושה נעשה מעיל קנאה ושלהבת אש לשרוף קשו של עשו, לכן שקלים קודם לזכור. (ויקרא צו תרמ"ט)
ובאמת כל הארבע הפרשיות שנוהגות באדר נמי מהאי טעמא הוא, וכבר אמרנו שארבע פרשיות אלו מקבילות לד' אותיות הוי"ה ב"ה, שקלים לאות יו"ד שהוא ראשית הגלוי, ואז באה ההארה לישראל מראשית הגלוי... זכור לאות וא"ו, כי עמלק הוא תכלית השקר, כמו שהגיד אבי אדמו"ר זצללה"ה, שעמלק הוא היפוך יעקב שמדתו אמת... פרה וחודש הם שתי ה"הין, וכבמדרש משל לשתי מטרונות דומות שהיו מהלכות, ואם כן בד' פרשיות אלו באה ממעלה הארה מד' אותיות הוי"ה, כעין שבאלול נפתחו י"ג מכילין דרחמי...
ולפי האמור מובן איך זה מקביל לעומת שקלי המן לקנות את ישראל להריגה, משום שחשב שהנפש האלקית שבישראל כרעה ונפלה לפני הנפש הבהמית, ושוב יש לאחשורוש שליטה עליהם למכרם לו, אבל הקב"ה הקדים שקליהם לשקליו, היינו משום דבכל אדר קול דודי דופק על מיתרי לבם, ובאה בלב ישראל הארה גבוהה מאד, והכלי לזה הוא מה שמשמיעים על השקלים, ואם כן לעולם הנפש האלקית שבישראל אף שלפעמים היא בבחינת שינה, מכל מקום היא מתחדשת בכל אדר... (משפטים תרע"ח)
והנה כל שנה כשהגיע פסח... ויש לומר שזהו ענין קריאת פרשת פרה אדומה קודם החודש, שפרשת פרה היא הגבהה למעלה כנ"ל, להיות מושפע מעלמא דאתכסיא, והטומאה והעוונות פורחים מהם כנ"ל... (ויקהל תרע"ז)
וזה דבר ידוע בדוק ומנוסה שבכל זמן שבעונותינו הרבים הלכו שונאי ישראל לאחור ולא לפנים וחשבו מחשבות על קיום נפשם וחומרם לבד בלי קדימת צורך גבוה, היו אויבי ישראל מתגברים וגוזרים גזירות, ובני פריצי עמנו רוצים להתגבר בחזקת היד וינאמו נאום ונכשלו, השי"ת ירחם על עמו בכלל ובפרט, ואף שלפי השקפה אנושית היא בחינה רחוקה מאיש הפשוט כמונו היום, מכל מקום נראה כי זמן מחיית עמלק שבכל שנה מסייע לזה לאיש נלבב המדקדק במעשיו, שעל כל פנים רצונו להיטיב אלא שהאבן גדולה על פי הבאר... (ויקרא תרע"ט)
ולפי האמור יש לפרש הא דמקדימין וקורין זכור לשבת שלפני הפורים, דמחמת הקריאה דזכור בשבת שלפני הפורים זוכין אחר כך בפורים להארות התורה... (צו תרע"ו)
...ופרשת פרה יש בה כח זה, שעל ידי קריאת פרשה זו פועל בלב שיוחקקו כל הדברי תורה ולהטהר מכל טומאות היצר הרע... וכן פרשת פרה נקרא חק שנחקק על ידו כל הדברי תורה, וזה טעם שנאמר זאת חקת התורה... ומועיל לתקן הרב כעס לתברא יצר הרע... ובעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא, ואז השי"ת גם כן קורא פרשת פרה, שהשי"ת מקיים כל המצות כמו שמצאנו, ואף מצות ותקנת זקנים... וזה שאמר ולמה אמר הקב"ה איני עוסק אלא בטהרתן של ישראל, והיינו שקריאת הפרשה מועילה להטהר ישראל מטומאת יצר הרע, והוא כח כלל הדברי תורה לתברא יצר הרע, ומטעם זה כתוב זאת חוקת התורה, ולא חקת הפרה... (פרשת פרה א)
בירושלמי (מגילה פ"ה ה"ה) אין מפסיקין בין פרה להחודש, אמר ר"ל סימניהון דאלין פרשתא, בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה, בין השלישי לרביעי לא ישתה. ובודאי אין דברי הירושלמי נאמרים רק לסימן בעלמא, רק מפני שבעצם המה שורש אחד ענין קריאת הד' פרשיות עם הד' כוסות שהם כנגד ד' לשונות של גאולה שנאמרו במצרים... והם מרמזים על טהרת הנפש משלש קליפות הטומאה, הקנאה והתאוה והכבוד, שמוציאין את האדם מן העולם, והם ג' מיני טומאת הנפש, צרוע וזב וטמא לנפש, כי צרעת היא הכעס והקנאה אשר הוא משולח גם ממחנה ישראל, מפני שמדה זו אין לה שום שורש בקדושה, ועל זה בא התיקון בפרשת שקלים, דאיתא (ב"ר פ"ד) אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף וכו', ומכירת יוסף היתה מצד הקנאה. וזב הבא מצד תאוה אינו משולח רק ממחנה לויה, מפני שיש לו שרש בקדושה, לחמידו דאורייתא, שלזה נברא היצר שהוא חשק... ועל כל פנים במחנה לויה שהם בני תורה... לשם אינו נכנס, כי התורה היא תבלין ליצר הרע... ועל זה באה קריאת פרשת זכור למחות זכר עמלק של קליפה זו, כמו שנאמר אשר קרך בדרך... וטמא לנפש בא מצד כבוד והתנשאות, שזה בא מעטיו של נחש שהביא מיתה לעולם, במה שהכניס בלבם והייתם כאלקים... וזה אינו משולח רק ממחנה שכינה, מפני שהבירור בזה נהוג גם בבני אדם גדולים שיש להם נפשות גבוהים... ועל זה מרמזת קריאת פרשת פרה, על תכלית טהרת הנפש גם מבחינת טומאת מת שהוא בדקות וברוחניות, ועל זה מרמז טהרת הפרה על ידי אזוב, המרמז על שפלות הנפש בעצמו בתכלית, ובזה נשלם ונכלל כל ג' טהרות הנפש, ונעשים בזה מוכנים מיד להשראת הקדושה בנפש בפרשת החודש שכנגד כוס ד' ולשון ולקחתי שהוא הדברי תורה והקדושה ללב ישראל... (שם ה)