אבות   ברית והבטחה

(ראה גם: אברהם-ברית, ברית)

ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת... (בראשית טו יח)

אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים... והקמותי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם, להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך. ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים. ויאמר אלקים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר, אתה וזרעך אחריך לדורותם. זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר... (שם יז ד)

ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת. (שם שם כא)

ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים, וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי. (שם כב טז)

גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך... (שם כו ג)

והנה ה' נצב עליו ויאמר, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך... (שם כח יג)

וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען, את ארץ מגוריהם אשר גרו בה. (שמות ו ד)

זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעולם. (שם לב יד)

וזכרתי את בריתי יעקוב, ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר. (ויקרא כו מב)

זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור. אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם. לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם. (תהלים קה ח)

מדרש רבה:

מהו אשר נשבעת להם בך, חזקיה אמר, אמר משה, אילו בשמים ובארץ נשבעת לאבותם יפה אתה עושה להם שהיית אתה מכלה את בניהם, למה שכשם שהשמים והארץ בטלים אף השבועה שלהם עוברת, רבון העולם, לא בך נשבעת לאבותם, שאין אתה מכלה את בניהם, לא אמרת לאברהם בי נשבעתי, מהו בי נשבעתי, אמר הקב"ה לאברהם כשם שאני חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך שבועתי קיימת לעולם ולעולמי עולמים... (שמות מד ח)

ושמר ה' אלקיך לך, מהו ושמר, אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלין בעולם הזה מכח הברכה שברכם בלעם הרשע, אבל ברכות שברכו אותן האבות משומרין הן לעתיד לבא, שנאמר ושמר ה' אלקיך וגו'... ומהו את הברית ואת החסד, אמר רבי חייא שלשה מדות טובות יש ביד ישראל ואלו הן, ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים... (דברים ג ו)

מסכת דרך ארץ זוטא:

ז' אבות כרותי ברית, אלו הן אברהם ויצחק ויעקב משה ואהרן ופינחס ודוד, באברהם כתיב (בראשית ט"ו) ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, ביצחק כתיב (שם י"ז) ואת בריתי אקים את יצחק, ביעקב כתיב (ויקרא כ"ו) וזכרתי את בריתי יעקב... (פרק א)

מדרש הגדול:

וגם הקימותי את בריתי אתם, זה הוא שאמר הכתוב כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו ויוציא עמו בששון ברנה את בחיריו. את מוצא שלש בריתות ושלש שבועות נכרתו עם שלשה אבות על ארץ ישראל, באברהם הוא אומר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת (בראשית ט"ו), ואומר ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת (שם כ"ד), ביצחק הוא אומר כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, ביעקב הוא אומר (שם כ"ח) הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך, ואומר (שם) ויצא יעקב מבאר שבע, מבארה שלשבועה, וכן הוא אומר (מיכה ז') תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. (שמות ו ד)

תרגום יונתן:

וזכרתי - ברחמים, בריתי יעקב - בבית אל, בריתי יצחק - בהר המוריה, בריתי אברהם - בין הבתרים. (ויקרא כו מב)

רש"י:

בא:ל ש:די - הבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי אני א:ל ש:די. לא נודעתי - לא נכרתי להם במדת אמת שלי, שעליה נקרא שמי ה', שהרי הבטחתי ולא קיימתי. הקימותי את בריתי - כשנראיתי להם בא-ל ש-די הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם, לאברהם נאמר בפרשת מילה אני א:ל ש:די וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך. ליצחק כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם, וזו היתה בא-ל ש-די. ליעקב אני א-ל ש-די פרה ורבה וגו' ואת הארץ וגו', הרי שנדרתי להם ולא קיימתי. (שמות ו ג וד)

ואזכר את בריתי - ברית בין הבתרים שאמרתי בה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, והוצאתי אתכם - כי כן הבטחתיו, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול... ורבותינו דרשו... וכשבקש אברהם לקבור את שרה לא מצא קבר עד שקנה בדמים מרובים וכן יצחק ערערו עליו על הבארות, וכן ביעקב ויקן את חלקת השדה, ולא הרהרו אחרי מדותי. (שם שם ה והלאה)

נשבע לאבותיך - באברהם אומר ביום ההוא כרת ה' את אברם וגו', וביצחק גור בארץ הזאת וגו', וביעקב הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'. (שמות יג ה)

אשר נשבעת להם בך - ולא בדבר שהוא כלה, לא בשמים ובארץ... אלא בך שאתה קיים ושבועתך קיימת לעולם, שנאמר בי נשבעתי נאם ה'. וליצחק נאמר והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך, וליעקב נאמר אני א:ל ש:די, נשבע לו בא:ל ש:די. (שם לב יג)

רמב"ן:

והקימותי את השבועה - ...ונראה שמאמר זה הוא השבועה ליצחק הנזכרת בכל מקום, כי רצה להודיע שכל אחד מהאבות ראוי לכרות עמו ברית, וכל אחד תוספת זכות וכבוד לזרעם. או שיקיים בו את השבועה להיותו ברכה לעמים. (בראשית כו ג)

וזה זכרי - יחזר אל אלקי אברהם וגו', כי לא לעולם ישכח ברית אבות, וכל הדורות כאשר יזכירו אלקי אברהם ישחק ויעקב ישמע א:ל ויענם. (שמות ג טו)

יקימך ה' לו - כשבועת הברית בסיני, או כברית שכרת עם אברהם להיות לך לאלקים ולזרעך. (דברים כח ט)

דרשות הר"ן:

...הנה אם כן כל ייעוד מייעודי האבות שלא בא עליו איזה פועל דומה אליו המקיים הייעוד היה אפשר שישתנה מצד מעשה האדם שמיועד לו... (דרוש ב)

מהר"י יעבץ:

ויזכר להם בריתו - דע כי הברית אשר כרת השי"ת את אבותינו, לא יתום זכותנו לעד, תורה דכתיב (ויקרא כ"ו) וזכרתי להם ברית ראשונים, אשר ראו התורה, כי האבות כבר נזכרו, ולא הספיק זכותם, דכתיב והארץ אזכר... פעמים רבות יצילם בזכות אבותם ולבסוף ויזכר להם בריתו... (תהלים קו מה)

ספורנו:

אני א:ל ש:די - בשמי אני נשבע, כענין ואמרתי חי אנכי לעולם, ובזה בלבד מצאנו שבועת הא:ל ית' ליעקב... (בראשית לה יא)

אלשיך:

לאברהם ליצחק - בלי וא"ו בינתים, כי ליצחק לא נשבע בפני עצמו, אלא אמר לו והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם. והטעם כדי שלא תהיה השבועה במדתו מדת הדין, רק אם ראויים לכך, אלא תהיה בחסד לאברהם. (שמות לב יג)

לאבותיכם לאברהם - ופן יאמרו שאין להם זכות במדת הדין על הארץ, הרי כבר נשבע לאברהם במדת חסד, ליצחק בדין וליעקב ברחמים... (דברים א ח)

הגר"א:

וחסד ואמת - חסד הוא מה שאינו מחויב, ואמת מה שמחוייב, וזה שאמר חסד לאברהם, שההבטחה לו היתה בבחינת חסד, שאינו מחוייב לו. וליעקב בחינת אמת, שמחוייב מצד ההבטחה לאברהם. (משלי יד כב)

רש"ר הירש:

זכור לעבדיך - בשעת השבועה לאבות היה ה' בודאי בטוח בחוזק הגזע האציל היוצא מהם, שמעולם לא יושחת כולו, ולכן נשבע כי לצאצאיהם זכות עולם על הארץ. אם כן ברור שיטיבו דרכם בעתיד, וראוי למחול להם גם עתה. (שמות לב יג)

וזכרתי את בריתי - לא נאמר כאן בריתי עם או בריתי את, אלא בריתי יעקב וגו', נראה ברור, שאין זו ברית עם יעקב וכו' אלא יעקב, יצחק, אברהם הם תמורות לבריתי, יש ברית ה' הקרויה יעקב, יש הקרויה יצחק, ויש הקרויה אברהם. וכעין זה הנני נותן לו את בריתי שלום... קרוב היה ה' לשלשתם, לאברהם, ליצחק וליעקב, גורל שלשתם נתמך בידי ה' והיה חשוב לייסוד עמם, ואף על פי כן היה לכל אחד מהם מעמד מיוחד בעולם... גורלו של אברהם נראה באור עולה, ואף על פי שעמד לבדו מול כל באי עולם וקרא אותם אל מזבח ה', אף על פי כן לא קינאו בו, אלא הוא נכבד בעיניהם כנשיא אלקים, גורלו של יצחק כבר נראה באור שוקע, קינאוהו על הברכה שזכה בה מידי ה'... עם יעקב כבר חשך האור ורבו צללי גורלו... אף על פי כן כל שלשתם הם אבות עמנו, כל שלשתם נושאי ברית ה', ומעמדו הקשה של יעקב בעולם מגלה את קרבת ה' לגורל האדם לא פחות מהתמונה המאירה של חיי אברהם. משום כך כל אחד משלשתם קרוי כאן ברית, וכך הובטח לעם שהם אבותיו, גם גורלו יתחלף כגורל אבותיו, אך בכל חליפות גורלו יהיה נתון להשגחתו ולהנהגתו של ה', כאברהם, כיצחק וכיעקב ילך ישראל בקרב העמים, תמיד יהיה נאמן לברית ה' בגורל אברהם, בגורל יצחק ובגורל יעקב... (ויקרא כו מב, וראה גם אבות כללי לכאן)