אבות   נבואה

(ראה גם: נבואה)

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא:ל ש:די ושמי ה' לא נודעתי להם. (שמות ו ג)

זהר:

בא:ל ש:די, פירושו נראיתי להם מתוך מראה שאינה מאירה, (שהיא המלכות הנקראת א:ל ש:די), ולא נראיתי מתוך המראה המאירה, (שהוא ז"א הנקרא הוי"ה). ואם תאמר שהאבות השתמשו בנוקבא בלבדה (דהיינו המלכות), ולא יותר, בא וראה, שלא נפרדו (ז"א מנוקבא כלפי האבות) לעולם, וזה שאמר וגם הקימותי את בריתי אתם, כי הברית (שהוא יסוד דז"א) התחבר עמה. (וארא עה, ועיין שם עוד)

מדרש הגדול:

ויכל לדבר אתו ויעל אלקים מעל אברהם, הפרש בין נבואת האבות לנבואת שאר הנביאים. האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהן לדבר עמהן, לא היה נגלה עליהם לא בחיות ולא במרכבה, ולא בשאר מיני הכבוד, אלא על גבן היתה השכינה שורה... מפני שהיו מקודשין לשריית השכינה, אבל שאר הנביאים היה נגלה עליהן בכבוד כל אחד ואחד כפי כחו. (בראשית יז כב)

...האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהם לדבר עמהם לא היה נגלה לא בברקים ולא ברעמים ולא בקולות ולא בזועות, מפני שהן יודעין את כוחו ואת גבורתו, ואת גדלו ואת גאונו, אבל שאר הנביאים היה הקב"ה נגלה עליהן בקולות וברעמים ובברקים ולפידין לפי צורך בני דורם, מפני מה, מפני שאין בני דורן יודעין כח גבורתו שלהקב"ה, הלויי בקולות ובברקים והלויי יכנעו. האבות כשהיה הקב"ה נגלה עליהם לתוותן לא היה מתנה עמהן אם בחקתי תלכו... מפני מה, מפני שהן יודעין כח מתן שכרן שלצדיקים ופורעניתן שלרשעים, ואינן צריכין להתרות בהן, אבל שאר הנביאים הלויי יפרש להן מתן שכרן ופורענותם כמה פעמים והלויי יכנעו בני דורן.

האבות כשהיה הקב"ה מדבר עמהן לא היה קולו מרעים את העולם אלא בחשאי, שלא היה הצורך להשמיע בני דורן, אבל שאר הנביאים כשהיה הקב"ה מדבר עמהם היה מרעיש את העולם, שנאמר (תהלים כ"ט) קול ה' שובר ארזים. במה דברים אמורים עד שלא הוקם המשכן, אבל משהוקם המשכן נתייחד מקום לדבור ולא היה העולם מרעיש.

האבות כשהיה הקב"ה מצווה אותן ליפנות מארץ לארץ לא היה מבטיחן מהוא עושה להן, מפני מה, מפני שהיו בעלי אמנה, אבל שאר הנביאים כמה הבטחות הבטיחן, והלויי יאמינו בני דורן... האבות לא היו צריכין לפרש להן שם המפורש, אבל שאר הנביאים נתפרש להם השם, שהיו בני דורן צריכין לכך, ראיה לדבר ממשה רבינו, שנאמר וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא:ל ש:די ושמי ה' לא נודעתי להם, לא נגליתי להם כמוך. (שמות ו ג)

תרגום יונתן:

ושמי ה' - ברם באפי שכינתי לא אתידיעת להון. (שמות ו ג)

רש"י:

לא נודעתי - לא נכרתי להם במדה אמיתית שלי, שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי... (שם)

אבן עזרא:

וארא - נבואת האבות היתה במראות הלילה, על כן מלת וארא... אמר רב סעדיה גאון, כי תחסר באחרונה מלת לבדו, כאילו אמר ובשמי ה' לבדו לא נודעתי להם, רק פעם בא:ל ש:די ופעם בשם ה', וכמוהו לפי דעתי לא יעקב לבדו יאמר עוד שמך... והנה מצאנו כתוב באברהם אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים, וביעקב אני ה' אלקי אברהם אביך, ורבי ישועה אמר כי אברהם ויעקב לא ידעו זה השם, רק משה כתב ככה, ולא דבר רבי ישועה נכונה, כי איך יכתוב משה שם לא הזכירו השם, ואין ספק כי האבות ידעו זה השם... והנה האבות לא הגיעה מעלתם לדבקה בשם כמשה אשר ידעו השם פנים בפנים, על כן היה יכול משה לשנות תולדות עולם השפל ולחדש אותות ומפתים שלא יכלו האבות לחדשם... (שם)

רמב"ן:

והנה בזכות הקרבנות נראה אליו אלקי יצחק אביו במראות הלילה למדת הדין רפה, זהו שאמר אלקים במראות הלילה, והוא מה שאמר אנכי הא:ל אלקי אביך, כי הוא הא:ל בית אל, אשר אמר לו בחרן אנכי הא:ל בית א:ל... (בראשית מו ב, וראה שם עוד)

...ועל דרך האמת בא הכתוב כפשוטו, ומשמעו יאמר אני ה' נראיתי להם באספקלריא של א:ל ש:די, כטעם במראה אליו אתודע, ואותי אני לא ה' לא נודעתי להם, שלא נסתכלו באספקלריא המאירה, שידעו אותו, כטעם אשר ידעו ה' פנים אל פנים, כי האבות ידעו ה' המיוחד, אבל לא נודע להם בנבואה, ולכן כשידבר אברהם עם השם יזכיר השם המיוחד עם אלף דל"ת, או אל"ף דל"ת לבדו. והנה הענין שהאבות היה גלוי השכינה להם והדבור עמהם במדת הדין רפה, ונהג עמהם בה, ועם משה יתנהג ויודע במדת הרחמים שהוא בשמו הגדול... (שמות ו ג)

מורה נבוכים:

...והיה כבר כל מתפאר בזמנים ההם כולם, אם שיתפאר שעלה בידו עיון ומופת הורהו שיש א:לוה בכללו כאברהם, או יתפאר שירדה עליו רוחניות כוכב או מלאך וכיוצא בזה, אבל איש שיתפאר בנבואה לאמר שהשם דבר אליו ושלחו, לא נשמע זה כלל קודם משה רבינו ע"ה, ולא יטעך מה שבא באבות מזכרון דבר השם להם והראותו אליהם, שאתה לא תמצא הענין ההוא מן הנבואה לקרא לבני אדם או להיישיר זולתם, עד שאמר אברהם או יצחק או יעקב או מי שקדמם לבני אדם, אמר לי השם עשו כך או לא תעשו, או שלחני אליכם, זה לא היה כלל, אבל היה הדבור להם במה שהיה מיוחד להם לא דבר אחר, רוצה לומר בשלמותם והישירם למה שיעשו, ובשרם למה שיגיע אליו ענין זרעם לא זולת זה, והם היו מיישרים בני אדם על דרך עיון ולמוד, כמו שהתבאר אצלנו באמרו ואת הנפש אשר עשו בחרן... (חלק א פרק סג)

דרשות הר"ן:

...אבל האבות שלא היו מכלל זה, רוצה לומר מכלל הנביאים שנצטוינו לשמע אליהם, לכן נשארו היעודים שנאמרו להם על טבעם המוחלט, רוצה לומר שיכלו להתבטל הן היעודים הטובים והן הרעים... אם כן כל יעוד מיעודי האבות שלא בא עליו איזה פועל הדומה אליו המקיים את היעוד, אפשר שישתנה היעוד לפי מעשה מי שהוא מיועד לו... (דרוש ב)

...כבר אמר ה' בהיותם בבטן, ורב יעבד צעיר, אמנם זאת הנבואה לא ידעה יצחק, כי נראה, שלמתנבאים בימים ההם לא היתה רשות לפרסם נבואתם, מפני שלא היו נביאים מפורסמים, וגם עתה נראה שצריך הנביא רשות פרטית או כוללת מה' לדבר. (שם)

עקדה:

לא נודעתי להם - ...ולא נגלה בשם ש:די, בתואר שהוא מחוייב המציאות ודי להספיק המציאות לכל זולתו. (שם)

ספורנו:

וארא - במראה הקודמת לנבואה, כענין וירא אליו ה'. בא:ל ש:די - המורה שהמצאתי את המציאות כלו... (שם)

מהר"ל:

...שנראה לאבות בא:ל ש:די בנבואה, בשם הזה היו משיגים, ושמי ה' לא נודעתי להם, שלא היו משיגים בנבואה בשם הזה, ורוצה לומר שלא השיגו בנבואה באמיתתו בשם ה', אבל הודיע להם שמו בדבור... אבל כך פירושו, ושמי ה' כך הוא שמי, לא נודעתי, לא נודעה להם אמיתתי עד שיהיו יודעים השם הזה. ומה שאמר וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא:ל ש:די, ומשמע בשם הזה בפרט נגלה להם, למה דוקא בשם הזה, לפי ששם זה מורה שניתן לעולם די ומשפיע מאתו המציאות בהשלמה שלא יהיה חסר. וזה השם היו דבקים בו האבות, לפי שהשפיע מהם העולם, ונתן להם זרע אומה שלמה, ולפיכך זה השם שהוא ש:די היה נוהג עם האבות. (גבורות ה' פרק ל)

כלי יקר:

לא נודעתי - ...או לאבות הראיתי רק שאני הבורא, שאמרתי לבריאה די, אבל לא הוכחתי להם חדוש הבריאה יש מאין, כפי שאוכיח על ידי מכות מצרים. ולאבות לא הוצרכתי להודיע זאת, כי האמינו בי, אבל ישראל שמעתי את נאקתם כי לא יאמינו. (שם)

מלבי"ם:

והנה ה' נצב עליו - שנדמה לו בדמיונו שה' מתקומם במקום, וכמו שאמר אוי לי כי נדמיתי כי את המלך ה' צב:אות ראו עיני. והנה כתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא:ל ש:די ושמי ה' לא נודעתי להם, ופירש בזהר וארא בא:ל ש:די דא אספקלריא דלא נהרא... רוצה לומר שהרואה באספקלריא המאירה לא יראה שום דמיון, ועל כן לא יחזה שום מראה ותמונה ולא יתכן בו לשון ראיה, כי אין רואה כל מאומה רק לשון ידיעה, וזה היה מדרגת משה. אבל הרואה באספקלריא שאינה מאירה יראה מחזה ודמיון, כמו יעקב שנדמה לו שה' מתקומם במקום ונצב עליו, אבל בשמי ה', שהוא באספקלריא המאירה, שבו אין נמצא שום ראיה רק ידיעה לא נודעתי להם, לכן אמר נודעתי... (בראשית כח יג)

...ועם האבות והצדיקים עד דורו של משה התנהג במדה זו, וההשגחה היתה כעוטיה בדרכי הטבע, ונודעה על ידי נסים נסתרים. והנהגה זו מיוחסת לשאר השמות והכנוים שנקרא בהם הבורא ית' על שם פעולותיו, והנהגתו בכל עת לפי העם והמונהגים, וכן בהשפעת הנבואה התגלה להאבות לפי האלקות המתפשט בעולם להיות חיות העולמות ונפשם כנפש המתלבשת בגויה, ועל כן היתה נבואתם במראה ובמחזה לפי הלבושים והמסכים שבהם תתלבש האלקות בעולם... ועל כן חזו מחזות ודמיונות נלקחות מציור העולם הגדול ומן השקפת הכח המדמה, שדרך הכח הזה ובאמצעותו חלה הנבואה על שכל הנביא, והיה הנבואה על ידי שמותיו וכנויו לא על ידי שם הוי"ה, כי שם הויה מורה על האלקות כפי מה שהוא בעצמו בלא התלבשות בעטוף ומסך העולמות, שזה לא יכלו להשיג. ועל זה אמר וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא:ל ש:די, כמו שאמר א:ל ש:די נראה אלי בלוז, אני א:ל ש:די התהלך לפני והיה תמים, שהגם שהשיגו גם שם הוי"ה, כמו שכתוב ויקרא שם אברם בשם ה' וכדומה, לא השיגו אותו כפי שהוא בעצמותו, רק כפי שהוא מלובש בשאר שמות שבהם ישכון כבוד בהיכלו... (שמות ו ג, וראה שם עוד)

פרי צדיק:

...והענין כמו שאמרנו שדבור מצינו שנדבר השי"ת עם אדם הראשון וכדומה, אך ענין ראיה שמורה התגלות, זה זכה אברהם אבינו ע"ה רק אחר המילה, וזולת המילה לא היה ראוי להיות כלי מוכן להתגלות, וזהו המדרגה זכו האבות רק על ידי שם ש:די שכנגד מדת צדיק יסוד עולם, ושמי הוי"ה לא נודעתי להם, שבבחינת הדעת לא זכו לזה, שזכו רק בבחינת מהימנותא שלימתא... (שמות וארא א, ועיין שם עוד)