(ראה גם: זמן, ניסן, קידוש החודש, תקופה)
אביב, אלו נאמר אביב קלוי גרש, הדבר שקול, אפשר יקלנו גרש, כשהוא אומר אביב קלוי באש גרש, תלמוד לומר באש הפסיק הענין ויקלנו אביב. (ויקרא פרק יד)
...מהודעין אנחנא לכון דגוזליא רכיכין ואימריא ערקין וזמנא דאביבא לא מטא, ושפרא מילתא באנפאי ובאנפי חביריי ואוסיפת על שתא דא יומין תלתין... תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה, על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה, על שנים מהן מעברין, ועל אחד מהן אין מעברין, ובזמן שאביב אחד מהן הכל שמחין (רש"י שאין התבואה ראויה ואין איסור חדש נארך עליהם)... (סנהדרין יא ב)
אביב - מהבהב. (ויקרא ב יד)
חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה, אביב לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות. (שמות כג טו)
...זהו האביב שעורה, ופירוש אביב כמו בכור, כי הוא מגזרת אב, שהוא כמו ראשון לאשר הוליד... (שם יג ד)
האביב - ביכור ובישול תבואה, כמו עודנו באיבו לא יקטף... (שם)
חדש האביב - חדש ניסן נקרא חדש האביב על שם שהתבואות שנקראו אביב מתבשלות בו, והם שעורים, כדכתיב כי השעורה אביב. (דברים טז א)
האביב - כשהתבואה באביה, או שניסן אב לי"ב החדשים. (שמות יג ד)
...כי באביב מתעוררות הליחויות, ובפרט הדם, ואתו יתעורר היצר הרע ויתחמם האדם כקלוי באש... (ויקרא ב יד)
אביב - משורש אבב, קרוב כנראה לאפף להשתוקק לדבר מה בלהיטות... (שמות ט לא)
חודש האביב - שתקופת ניסן תהיה במחצית הראשונה של החודש, הנושאת עוד את אופי החדש. מחלוקת רש"י ותוספות בראש השנה כ"א א' אם מעברים את השנה כשהתקופה חלה ביום ט"ו עצמו. הידיעה על זהותו של הא:ל היחיד בטבע ובהסטוריה היא הבסיס להכרתנו את הבורא והכרתנו העצמית, ולפיה מעוצב הלוח שלנו, ה' המעורר את הטבע מתרדמתו, הוא הוא גם שעורר אותנו מגלות מצרים... (דברים טז א)