אביון   דל

(ראה גם: דל, עני, צדקה)

רש"י:

אביונך - לשון איבה, שהוא מדולדל ותאב לכל טובה. (שמות כג ו)

אביון - דל מעני, ולשון אביון, שהוא תאב לכל דבר. (דברים טו ד)

אבן עזרא:

האביון - יש אומרים מגזרת אבה, שמתאוה בחסרונו לכל דבר. (שם שם ז)

הכתב והקבלה:

אביון - אף שהוא בשאר מקומות שם התאר, המסכן, הוא לדעתי כאן שם המופשט, עוני... (שם שם ד)

מלבי"ם:

אביון הוא גרוע מדל ומכל הלשונות המורים על העוני, והוא מלשון אבה, ומציין העני התאב והמאוה לכל דבר, ואין לו מאומה. (הכרמל)

רש"ר הירש:

לא תאבה - אבה היא כניעה לרצון אחרים, ומזה באה המלה אביון. (בראשית כד ח)

אביון - מציין את התלות בדעת אחרים. זהו מצב בלתי תקין, שהחריב כבר מדינות אדירות, ואין מקום למצב כזה של יחיד במדינת ה'. (דברים טו ד)

עני - התלוי באחרים בקיומו, ואביון תלוי באחרים ברצונו. (תהלים י ב)

אביון - בלי כח, ונכנע לרצון כל, והחברה זורקת אותו לאשפות. (שם קיג ז)