אבימלך   ואברהם

(ראה גם: אבימלך-ושרה, אברהם-ואבימלך, פלשתים)

ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה. (בראשית כ ב, וראה עוד אבימלך-כללי)

ויקרא אבימלך לאברהם, ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדולה, מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי... ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם, וישב לו את שרה אשתו. ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך, בטוב בעיניך שב. (שם שם כ ט)

ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלקים עמך בכל אשר אתה עשה. ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי, כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה... (שם כא כב, וראה עוד אברהם-ואבימלך)

זהר:

ויבא אלקים אל אבימלך וגו', וכי יבא הקב"ה אל רשעים, כמו שכתוב ויבא אלקים אל בלעם ויבא אלקים אל לבן, (הלא רשעים היו), ומשיב, אלא הוא הממונה השליח שנתמנה עליהם, (כי לכל אומה יש לה שר בשמים), משום שכל המלאכים בעת שעושים שליחות (מה') מקבלים שם זה, (אלקים), כי מצד הדין הם באים, והשם אלקים יורה דינים, ועל כן כתוב ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה, דהיינו רק מלאך הממונה על עמו ולא הקב"ה. רבי שמעון פתח ואמר, שפת אמת וגו', שפת אמת תכון לעד זהו אברהם, שכל דבריו בתחילה ובסוף היו אמת, ועד ארגיעה לשון שקר זהו אבימלך... (וירא שמו)

כי אבימלך וכל יושבי הארץ היו הולכים אחר עבודה זרה, והוא (אברהם) נדבק באמונה, ומשום זה נכנס שמה ואמר (על השכינה) אחותי היא, מה אחות אינה נפרדת מן האח לעולם, אף כאן (כך, שאברהם היה דבוק עם השכינה באופן שלא יפרד ממנה לעולם)... (שם שנב)

וכן עשה גם כן כשנכנס לארץ פלשתים, ועל כן שפת אמת תכון לעד, ועד ארגיעה לשון שקר, זהו אבימלך, שאמר בתום לבבי ובנקיון כפי, וכשהשיב לו אלקים מה כתוב, גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת, ולא כתוב נקיון כפים, כמו שאמר אבימלך, הרי שאבימלך היה משקר במה שאמר ובנקיון כפי, ועל כן כתוב עליו ועד ארגיעה לשון שקר. (שם שנח)

ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנוגע באיש הזה ובאשתו מות יומת, תא חזי, כמה המתין הקב"ה להפרע מרשעים, כי בשביל אותו הטוב שעשה אבימלך עם האבות הראשונים, הרי בשביל זה לא שלטו ישראל בפלשתים עד לאחר זמן בדורות האחרונים. יפה עשה אבימלך שעשה טוב עם יצחק, כמו שאמר לאברהם הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב, כי אמירה זו סובבת ודאי גם על תולדותיו של אברהם, לכן קיים דבריו גם ביצחק... (תולדות קא, וראה עוד אבימלך-ויצחק)

...וכל אלו מכשפים וחכמים היו לאבימלך, שכתוב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. כתוב כאן בעד החלון, וכתוב שם בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא, (מה שם היה בכשפים, אף כאן באבימלך בכשפים, ולפיכך גם ויבא אלקים אל אבימלך, היינו הממונה הנ"ל שממשיכים בכשפים)... ועל כן בכולם כתוב אלקים, (ולא הוי"ה), שכתוב ויבא אלקים אל בלעם... ויבא אלקים אל אבימלך, הוא בא אליהם ולא הם אליו, כי אין (לממונים) האלו מקום מוכן... (בחקותי יב)

תלמוד בבלי:

...שנאמר השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך, דאשת נביא בעי אהדורי, אשת אחר לא בעי אהדורי, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן השב אשת האיש מכל מקום, ודקא אמרת הגוי גם צדיק תהרוג, הלא הוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה אחי הוא, נביא הוא, וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא, אחותך היא, מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד.

כי עצר עצר ה', אמר רבי אלעזר שתי עצירות הללו למה, אחת באיש שכבת זרע, שתים באשה, שכבת זרע ולידה. במתניתא תנא שתים באיש שכבת זרע וקטנים, שלשה באשה, שכבת זרע וקטנים ולידה. רבינא אמר שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת, ארבעה באשה שכבת זרע ולידה וקטנים ופי טבעת. בעד כל רחם, אמרי דבי רבי ינאי אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה... (בבא קמא צב א)

מדרש רבה:

...אף אבימלך שכיון שראה נסים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתנה לו, אמר מוטב שתהא בתי שפחה בבית הזה ולא גבירה בבית אחר, הדא הוא דכתיב (תהלים מ"ה) בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר. (בראשית מה ב)

...ואבימלך לא קרב אליה וגו' הגוי גם צדיק תהרג, אמר אם כך דנת לדור המבול ולדור הפלגה צדיקים היו... ויאמר אליו האלקים בחלום גם אנוכי ידעתי וגו' ואחשך גם אנכי אותך מחטא לי, רבי יצחק אמר מחטא לי, מחטונך לי (יצרך שהוא ברשותי), על כן לא נתתיך, משל לגבור רוכב על הסוס, והסוס רץ, וראה תינוק אחד מושלך, ומשך הסוס ולא הזיק את התינוק, למי הכל מקלסין, לסוס או לרוכב, לא לרוכב, כך על כן לא נתתיך לנגוע אליה מחטא לי, מחטונך לי, יצרך המחטיאך בידי הוא מסור, ואני מנעתיך מלחטא משכתיך מן החטא, והשבח שלי הוא ולא שלך.

ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא, אמר לו מי מפייסו שלא נגעתי בה, אמר לו כי נביא הוא, אמר לו מי מודיע לכל, אמר לו ויתפלל בעדך וחיה, ואם אינך משיב דע כי מות תמות, מיכן שאין התראה בבני נח... (בראשית נב ח:י)

דבר אחר ברצות ה' דרכי איש זה אברהם, שנקרא איש, דכתיב ביה (ישעיה מ"ו) מארץ מרחקים איש עצתו, גם אויביו זה אבימלך... אלקים עמך, לפי שהיו אומות העולם אומרין, אילו היה צדיק לא היה מוליד, אתמהא, כיון שהוליד אמר לו אלקים עמך... (שם נד א וב, וראה עוד אברהם-אבימלך)

ואבימלך הלך אליו מגרר, מגורר, מלמד שנכנסו ליסטים לתוך ביתו והיו מקרקרים בו כל הלילה. דבר אחר מגרר מגורר, מלמד שעלו בו צמחים, כמו דאמר להתגרד בו... (שם סד ח)

אבן עזרא:

וילדו - שב אל אשת אבימלך ואמהתיו, לא אל אבימלך... הלא תראה שהוא מפורש בפסוק השני, כי עצר עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך, ולא הזכיר אבימלך, והארכתי כל כך בעבור מפרשים שהיו אומרים שהיה עצור לצאת לחוץ, ומלת כל רחם טענה עליהם... (בראשית כ יז)

רמב"ן:

אחותי היא - לא היה זה כמו במצרים, כי שם בבואם מצרימה ויראו המצרים את האשה וגו', כי אנשי זמה הם, אבל המלך הזה תם וישר, גם אנשיו טובים, רק אברהם חשד אותם, והיה אומר לכל אחותי היא... (שם כ ב)

וגם אמנה - לא ידעתי טעם ההתנצלות הזאת, כי גם אמת הדבר שהיתה אחותו ואשתו, וברצותם באשה אמר להם אחותי היא להטעותם בדבר, כבר חטא בהם להביא עליהם חטאה גדולה, ואין חלק והפרש כלל בין שהדבר אמת או שקר. ואולי מפני שאמר אבימלך מה ראית כי עשית את הדבר הזה, לומר מה ראית בי חטא או רשע שפחדת ועשית כן, כי אני לא נסיתי לקחת נשים מבעליהן, אז ענה אברהם אני לא ידעתי אתכם, אך חשבתי אולי אין יראת אלקים במקום הזה, כי רוב מקומות העולם אין בהם יראת אלקים... וכיון שלקחוה עבדיך ולא שאלוני דבר, אמרתי גם אין במקום הזה יראת אלקים והחרשתי... (שם כ יב)

...ולשון תשקר לי בעבור היותו מלך והוא גר בארצו, או שיהיה משקר באהבתו, כי אוהב נאמן היה לו לכבדו ולעשות כרצונו, הלא תראה שלא מצא בו דבר זולתי באר המים אשר גזלו עבדיו, והוא ואמר לו כחסד אשר עשיתי עמך. (שם כא כג)

רד"ק:

אחותי - בעבור שרה אמר לשואלים אותו, וכן לאבימלך ששאלו עליה... ואמר זה בבואו לגרר, כי מן הדומה ששמע שאנשי המקום רעים, וכן אמר כי אין יראת אלקים במקום הזה, וכן אמר יצחק בבואו לגרר, ולא אמר כן במקומות אחרים... (שם כ ב)

וישכם אבימלך - לא המתין לעת קום המלכים משנתם, כי לבו חרד על חלומו, כי אמר לו שהוא צריך סליחת ותפלת הנביא אף על פי שישיב את אשתו, וייראו האנשים - שהיו מסכימים בלקיחת האשה, והללו אותה לו כדי שיקחנה. ויקרא אבימלך - כדי לשמע טענתו ולפייסו... ומה חטאתי - קודם זה ששלמת לי רעה כזאת להכשילני ולענשני מיתה... (שם כ ח וט)

...וכיון שראו שנולד לו בן לעת זקנתו לאשתו הזקנה, כמו ששמעו וראו אותה תמהו על הדבר, ואחר שארע לו לאבימלך דבר שרה, וראהו כן מצליח בכל מעשיו, רצה שיהיה בעל בריתו. ומה שאמר ופיכול - כי בעצתו אמר לאברהם מה שאמר... כחסד - שנתתי ארצי לפניך לשבת באשר תרצה וכבדתיך. (שם כא כב וכג)

רבינו בחיי:

אם תשקר לי - בקש ממנו שתי בריתות, שלא יגרש את בניו, ושלא ישחיתו להם את פרי הארץ, וזה שאמר ועם הארץ אשר גרתה בה... (שם שם כג)

עקדה:

ויקח אבימלך צאן - לפייס את אברהם על שלא דייק בשאלתו אם היא אחותו וגם אשתו, וכדי שיתפלל בעדו. (שם כ יד)

אברבנאל:

ויקח את שרה - להר"ן לא לקחה מפני יפיה, כי אם מפני היותה אחות אברהם. ואבימלך לא נתנגע כפרעה כדי שלא ישנאהו, ויוכל אברהם לשבת בארצו... (שם שם ב)

אנכי אישבע - רק על עצמי, ולא גם על זרעי. (שם כא כד)

ספורנו:

ויבא אלקים אל אבימלך - כענין שנאמר בלבן ובבלעם, ולא נזכר בהם אז וירא אליו ולא מראות אלקים ולא דבור כמו שנזכר באבות ובשאר הנביאים, כאמרו במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, כי אמנם לא נראה הא:ל ית' כלל אז, אבל בא אליהם קול אומר בלבד. (בראשית כ ג)

הנך מת - הנך הולך וכלה בחולי שהתחיל בך, כי עצור עצר ה'. (שם)

מעשים אשר לא יעשו - לגרום היזק לאיש לא ידעתו קודם לכן ואין לך איבה עמו, וכל זה בלתי תועלתך, ואין דרך לעשות כן... וגם אמנה - וגם אתה המלך הצדיק בהם חטאת בזה שלקחת האשה בשביל שאמרתי שהיא אחותי, שהיה לך לשאול אם היא גם כן אשתי, כמו שהיא באמת אחותי ואשתי. (שם שם יא ויב)

אלקים עמך - לפיכך אני ירא ממך, לא מגבורתך ועשרך, לכן אני מבקש שתשבע לי. (שם כא כג)

לא ידעתי מי עשה - גם עכשיו שהודעתני כי נעשה הגזל על ידי עבדי לא ידעתי לשער מי מהם עשה זה, כי אין שום אחד מהם חשוד אצלי, שאם היה חשוד לא היה יושב בביתי. וגם אתה לא הגדת לי - על מה שהוכחתני, שבהיותי מלך עלי היה לאשר חמוץ, הנה המלך לא יעשה זה כי אם על אחד משני פנים, אם לקול צעקת הגזול, ואם לקול המון מפרסם איזה גזל שנעשה, והנה אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי קול המון בזה. (שם שם כו)

אלשיך:

אלקים עמך - ואינך צריך לשאל אותו, כי פחד שה' לא יתן לו לכרת הברית. (שם שם כב)

אור החיים:

ויאמר אליו - הסכים על דבריו כי לא נתחייב מיתה על מה שעשה, אך על נקיון כפים לא הסכים, ואולי כי הגם שלא גזל, עם כל זה אלמות המלכות היה, והגם שאינה גזלה שיתחייב עליה, עם כל זה נקיון כפים אינו... או נתכוון לפרש לו כוונתו, כי מה שאמר לו הנך מת וגו' לא על מה שעבר, אלא אם לא יחזיר ויקרב אליה ימות, ולכן התרה בו. (שם כ ו)

מה עשית - מתחילה היסב אבימלך על אברהם חטא גדול, להפחידו מעונש מות, וחשב שיבקש מחילה ממנו, ובזה יתנה אבימלך שיתפלל אל ה', ואם לא ימות, אבל אברהם לא השיב, ואם כן ראה אבימלך כי ברע הוא, והרי אין יכול להרגו, שהרי ידע כמה הקב"ה מזהיר עליו, על כן חזר והיטיב לו פנים. (שם שם ט)

וגם אמנה - כאן חייב אברהם לאבימלך ומלט עצמו מהתרעומת... אני אמרתי אחותי ויכולה להיות אחותי ואשתי, ועליכם לשאול אם היא אשתי שיכול אני לקרא לה אחותי, ואין בזה החלט שאינה אשתי למי שהוא ירא מחטא לאלקים. ואולי לצד טענה זו הרגיש אבימלך כי האמת עם אברהם, ונתן לו מתנות טובות... (שם שם יב)

לא ידעתי - הכונה שהוא ידע שגזלו מאברהם, אבל לא ידע מי ומי הגוזלים, ומעתה יאמר אברהם שעליו היה לבקש מי ומי עושה רשעה, לזה השיב שגם אברהם עשה שלא כהוגן, שלא הודיע הדבר למלך, והיה יושב ומצפה קבלת אברהם, ואז היה עושה לו דין, ולצד שאברהם לא החשיבו גם הוא לא ידע... (שם כא כו)

תהי נא אלה - ונראה... דמתירין את הנדר שלא בפני המודר אם לא קבל ממנו הנאה, ואברהם לא קבל מאבימלך הנאה, מה שאין כן ביצחק, ולכן התחכם להשביעו על מה שנהנה ממנו... (שם כו כח)

הכתב והקבלה:

כי נביא הוא - אין לך טענה שמדין בן נח אברהם גרשה, כי הוא מתנהג בדינים נעלים מאלו... ודברים אלו היו ידועים מבית מדרשו של שם ועבר, וכן כתב פילון העברי, שנח חבר ספרים לבני אדם... (שם כ ז)

רש"ר הירש:

...אם זכינו להבין את דברי רז"ל, הרי יש בכלל "השב אשת האיש" יותר ממצות השבה גרידא, ואכן, אין הוא אומר "הוצא את האשה" וכדומה, אלא "השב אשת האיש", ומוטל איפוא על אבימלך לבקש מאברהם על העוול הנעשה לו, לפייס אותו עד שגם יתפלל בעדו. אך דבר זה נמנע כל עוד אבימלך תולה את הקולר בצוארם של אברהם ושרה, שהטעו אותו בדבריהם. לא בא פסוק זה אלא להוציא מלבו של אבימלך, אברהם זה נביא הוא, אין הוא דן את מנהגי המדינות ואת מעשיהם של בני אדם על פי ההשקפות המתחלפות במקום ובזמן... אכן מנהג פריצות הנהגתם בקרבכם, להפקיר כל אשה נכריה-הנשואה לעם, הפנויה למלך, ואכסנאי שבא לעיר לא על עסקי הכנסת אורחים וצרכיה אתם שואלים אתו, אלא שאלתכם הראשונה היא אשתך היא...+ (שם שם ז)

ויהי בעת ההיא - כאשר שלח אברהם מאליו את בנו הבכור, וכל עתיד ביתו הושתת על יצחק הקטן... בא אבימלך מלכה של הארץ, עם שר צבאו אל אברהם. הללו מבקשים ממנו שישבע שלא יפר אמונים לו למלך, ולא לדור השני והשלישי, ולא עוד, אלא שיעשה חסד עמו ועם הארץ, כחסד אשר עשיתי עמך. ברור שאין אבימלך מדבר פה עם אברהם כעם אחד האנשים, שאין כוחו אתו אלא בימי חייו, ואשר בתור שכזה לעולם אין בידו לגרום לארץ מטוב ועד רע. ברור שהוא משווה לנגד עיניו את עתידו של זרע אברהם... שלאזני אבימלך הגיעה ידיעה על אודות ההבטחות שנאמרו לאברהם, והתקוות שמילאו את לבו, ועתה בא אבימלך להבטיח לעצמו ולארצו לעתיד לבא, את חינו של עם זה שעתיד לקום, וזאת על יסוד התחייבותו של אביהם הראשון כלפיו...

מאידך שוב אנו רואים פה, באיזו מידה גדולה שאל אימון התיחסו בני הדור אל חינוך בית אברהם, ויבטחו בבנים ובבני בנים שיכבדו את דבר הזקן. אופייני הדבר, שאבימלך דורש שבועה כזאת מאברהם, אך הוא עצמו אינו מעז לערוב בעד צאצאיו, די לו בהיתר מגורים שנתן לאברהם... אף אברהם לא החשיב כנראה שבועה נגדית כזאת מצדו של אבימלך, עבור יורש כסאו, ולא טרח להוציאה ממנו. מן הסתם ידע, מה קטן ערכן של בריתות:שבועה כאלה מחוץ לעולמו של אברהם... (שם כא כב)

תמוה הדבר שאברהם לבדו הוא כאן הנותן, "ויתן לאבימלך", והרי כרגיל כריתת ברית מקימה יחסי הדדיות. בכלל נראה כי נתינה זו בשעת עשיית חוזה מקבילה לקנין סודר המאוחר יותר הנעשה בכליו של קונה. אך נראה שאבימלך נתן לאברהם הבטחה כלשהי, ועל כל פנים לגבי אישיותו של אברהם ולמשך תקופת חייו. ושמא לא נזקק אבימלך לנתינה סמלית לשם קניית התחייבותו של אברהם, כיון שלמעשה נהנה אברהם כל הזמן מחסדו וטובו של אבימלך... (שם שם כז)

...בחושו הרגיש אבימלך, והרגשה זו נשתלה בו מן השמים, שנדחק אל אברהם, ובכך נזרע בנפשם של פלשתים הזרע הראשון של אותה יראת כבוד, אשר עתיד היתה ליהפך ל"אימה ופחד", שעה שה' הביא את עם אברהם אל נחלת ייעודו. כן יקדימו רגשות כאלה בהרבה את המאורעות, ולעתים קרובות ירדו מן השמים יאחזו ברוחות בני אדם, ויעצבו את המציאות הממשית. לאחר מעשה יסברו האנשים שהיה זה אך "טבעי", שהכל קרה כפי שקרה... (שם שם לג)

העמק דבר:

בתם לבבך - מתחלה אין עליך חטא, אבל בסוף כשאמרה שהיא אשת איש לא בנקיון כפים פרשת ממנה, כי אם ואחשוך גם אנכי - היה לך סיוע מהשמים, לא נתתיך לנגע - כדי שלא תבא לתוקף יצר הרע, שאז היה מחליט לבא עליה, ושוב לא היה לו סיוע מהשמים, והוא דרך הקב"ה להזהיר מרחוק שלא יבא לידי עבירה. ויתפלל - עיקר החטא הוא מה שציער את אברהם, ואף על גב שנותן לו צערו, אינו נמחל עד שיבקש ממנו... ועל זה התנצל אבימלך בצדק, שהוא בעצמו גרם לזה, ואם כן אין עליו שום עוון. משום הכי הקדים הקב"ה שאינו צדיק גמור, ועל זה אמר כי נביא הוא - ויודע שאינך צדיק גמור, וצריך להשמר ממך, ובגמרא הסבירו יותר שהבין בחכמתו ממה שהעברת על דרך ארץ ממה ששאלת על עסקי אשתו. (שם כ ו וז)

מה ראית - מסתמא יראת ממני, אמור לי מה ראית לירא ממני, והלא באמת פלשתים היו בעלי דרך ארץ ולא גזלו מעולם אשה... (שם שם י)

אלקים עמך - שהיה אבימלך ודאי יודע משבועה שנשבע הקב"ה לאברהם, אשר ארץ ישראל ופלשתים יהיו נכבשים תחת יד זרעו, והיה ירא שלא יכלו את זרעו כז' אומות או עבדות, בקש שישבע לו שלא יהיה כן, ולכן לא השביעו בדבר החביב לו ביותר, כיוסף שנשבע חי פרעה, אלא ראה שכבוד אלקים יקר בעיניו מכל החמודות שבעולם... תעשה עמדי - בעת שתהיה הארץ בידכם לא תגרשו אותנו, ותתנהגו עמנו במדת חסד ואהבה כמו שהיו המה עם אברהם. (שם כא כב וכג)

אנכי אשבע - ולא יפרש שם אלקים, ומכל מקום חלה השבועה, כמו שנשבע בשם אלקים... אשר גזלו - ולא אמר ממני, שלא בא להוכיח על העוול שעשה עם אברהם, אלא על מיעוט מורא אלקים אשר הוא מבקש שישבע בשמו. וידוע דמשמעות עבדי אבימלך הוא שריו ועבדיו מנהיגי המדינה, והרי זה הוכחה שאין יראת אלקים גם בלב אבימלך. (שם שם כד וכה)

ויכרתו ברית - אמר שנשבעו בשם אלקים וחל שם קדושה, חזרו וכרתו ברית לחזוק הדבר, כמו שעשו דוד ויהונתן. וישובו אל ארץ פלשתים - לא שבו לגרר כי אם לבשר העם מהשבועה, כי היתה נכבדת בעיני העם מאד. (שם שם לב)