(ראה גם: אבימלך-ואברהם, אברהם-ואבימלך, שרה)
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא, וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה. ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה, ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת, והוא בעלת בעל. ואבימלך לא קרב אליה, ויאמר אד-ני הגוי גם צדיק תהרג... ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות ויתן לאברהם, וישב לו את שרה אשתו... ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת. (בראשית כ ב והלאה)
ולשרה אמר וגו' אמר רבי יהודה בר רבי אילעאי אזלת למצרים סחרת בה, אתית להכא וסחרת בה, אם ממון את בעי הא לך ממון, כוסי מינה עינא. הנה הוא לך כסות עינים אמר רבי יוחנן עשה לה כסות שיהיו הכל מביטין בכסותה ולא בנויה... ריש לקיש אמר בקש להקניתה בפני בעלה, לומר כל השנים הללו היא עמו ולא עשה לה דבר, וזה לילה אחת עשה לה את כל הכבוד הזה. (בראשית נב יב)
...והכל אומרים על דבר שרי אשת אברם, אמר רב ברכיה עלו דטולמוסין למקרב למסאנה דמטרונה, כל אותה הלילה היתה שרה שטוחה על פניה, ואומרת, רבון העולמים, אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמונה, אברהם חוץ לסירה ואני נתונה בסירה, אמר לה הקב"ה כל מה שאני עושה בשבילך אני עושה, והכל אומרים על דבר שרה אשת אברהם. אמר רבי לוי כל אותה הלילה היה מלאך עומד ומגלב בידו, והיה מתיעץ בשרה, אם אמרה ליה מחי, מחי, ואם אמרה ליה שבוק הוה שביק, ככל שהיתה אומרת לו אשת איש אני ולא היה פורש. רבי אלעזר תני לה משום רבי אליעזר שמענו בפרעה שלקה בצרעת, ואבימלך שלקה בעיצור, מנין שהכל לקו בזה ובזה, תלמוד לומר על דבר שרה אשת אברהם, גזירה שוה. (שם שם יד)
...ומתג לחמור זה היה אבימלך, אימתי (בראשית כ') כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך, התחיל משבח עצמו ואומר בתם לבבי ובנקיון כפי (שם) ואחשוך גם אנכי אותך מחטא לי, למה הדבר דומה, לחמור שהיה אדם רוכב עליו, ראה את התינוק בשוק קפץ עליו ולא הזיקו, התחילו משבחין לחמור שדלג על התינוק ולא הזיקו, אמר להם בעליו, חייכם, אילולא אני שהמשכתיו ברסן של פיו היה מזיקו. כך אמרו כשר היה אבימלך שלא קירב אצל שרה, אמר להם הקב"ה הוא היה מבקש, ואני לא הנחתיו, לכך נאמר ומתג לחמור. (שמות כ א)
וישכם אבימלך בבקר וגו' שהיה מצפה לבקר אימתי ישכים, מיד השכים ויקרא לכל עבדיו, אמר להם כך וכך אמר לי הקב"ה בחלום הלילה, אמרו לו אל תירא החלומות שוא ידברו, ומן החלומות תתיירא, כיוון שאמרו לו כך, אמר לו הקב"ה אם אינך משיב דע כי מות תמות, וייראו האנשים מאד... (וירא כו)
כל מה שנתן לשרה נתן אבימלך לאברהם, שנאמר ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחות, מעביר לאברהם בבואו בארץ כנען עד ארץ פלשתים, והכל צפוי לפני הקב"ה, ואבימלך היו כל נקבות ביתו עקרות, ושלח אבימלך ולקח את שרה, סבור להעמיד ממנה בנים, ירד מיכאל המלאך ושלף חרבו להורגו, אמר לו זה דין משפט אמת, להורגני במה שלא ידעתי, שנאמר הגוי גם צדיק תהרוג, הרי הוא אמר לי אחותו היא. אמר לו השב אשת האיש כי נביא הוא, וממך למד, אדם שבא לעיר על עסקי אכילה שואלין אותו על עסקי אשתו אין שואלין אותו, ויתפלל בעדך וחיה, עמד אברהם והיה מתפלל פני הקב"ה ואמר, רבון כל העולמים, אדם בראת לפריה ורביה, ואבימלך וביתו יפרו וירבו, ונעתר לו, שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים, וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו. (פרק כו)
וישלח אבימלך מלך פלשתים, כיון ששלח ולקח את שרה קפץ עליו הקב"ה, ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה, אמר רבי יוחנן זה אחד מן המקומות שטימא הטהור את עצמו. כיון שבא ליזקק לה, מיד נגלה עליו, אמר לו הנך מת על האשה וגו', מה עשה לו הקב"ה יבש כל המעיינות שלו ושל ביתו ושל כל המקומות, כי עצור עצר ה' בעד כל רחם. שנה רבי אלעזר אחד הגדולים ואחד הקטנים, אחד האנשים ואחד הנשים ואחד העבדים, סתם הקב"ה את המעיינות שלהם, אחד לא מהם הטיל מים ולא נפנה, ולא הוציא ליחה מאפיו ולא דמעה מעיניו, כולם עצורים וחתומים ומכוסים, וכל כך למה, על דבר שרי אשת אברהם, כדי לנקות את שרה. היאך, אלא אחד מהם עומד עם חבירו בבוקר, ואומר לו אין אתה יודע מה היה לי הלילה הזה, כך וכך הגיעני, ואותו אומר לו אף אני כך, והם מסיחין אילו לאילו, ואומר השמים עוד לילה אחד ואנו מתים. היאך היתה שרה מתנקת, שהיו חוזרים ואומרים ומה שהיתה חוץ ממנו כך הגיענו, אותו שהיה ישנה אצלו צריך אתה לישאל מה משפטים נעשו בו... אמר לו הקב"ה הנך מת על האשה אשר לקחת, אמר לו אבימלך, רבונו של עולם, הנסתרות והנגלות לפניך גלויים, ולא היתי מכיר בה שאתה הורגני... שהוא אומר הגוי גם צדיק, אף על פי שאני גוי אני ירא שמים... אם גוי תהרוג גם צדיק תהרוג, אם הורג אתה לאבימלך, הרוג אף לאברהם, למה, אמר רבי ברכיה הכהן ברבי, אמר שאלתי אותו מה היא אשתך, אמר אחותי היא, חזרתי ושאלתי אותה האשתו את, אומרת לאו אלא אחותו אני, אף על פי כן שאלתי לבני ביתו, ואמרו אחותו היא... מיד אבימלך משכים ומחזירה ומכבד את אברהם ומבקש הימנו שיתפלל עליו שיוותרו. והיה אברהם מתפלל וכולם מתרפאים מן עצירתם, ולא עוד אלא עיברו כל בני ביתו של אבימלך וילדו זכרים, שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אמהותיו וילדו... (פרשה מב, וה' פקד את שרה)
ויבא אלקים - ירד גבריאל המלאך ושלף חרבו עליו והיה מבקש להרגו, אמר אבימלך זה הוא דין ומשפט אמת, הרוגיני על דבר שלא ידעתי בו, הגוי גם צדיק תהרוג. בתם לבבי - מגיד הכתוב שהיה צדיק מאנשי מדינתו...
ואחשך גם אנכי, הודיעו שלא נמנע ממנה מדעתו, אלא שמנעו הקב"ה שלא יגע בה, שנאמר על כן לא נתתיך לנגע אליה. מכאן אמרו, כל ההולך בתמימות וישרות הקב"ה מצילו מכל חטא, והמלאכים משמרין אותו שלא יחטא, שנאמר (תהלים צ"א) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. (בראשית כ ב)
הנה הוא לך כסות עינים - נתן לה אלף דינר לקחת בה כסות שהיא תאוה לעינים, לכל אשר אתך, יתר על מה שנתן לה בינו לבינה, ואת כל ונכחת, וכל שתאמרי הכל נכחך. (שם שם טו)
ולשרה אמר - אבימלך לכבודה, כדי לפיסה, הנה עשיתי לך הכבוד הזה... לכסות עינים - שלא יאמרו לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יהיו יודעים שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס. (שם שם טז)
הנה נתתי - היו הצאן והבקר והעבדים שנתן לו שווים אלף כסף, ואמר לשרה הנה נתתי ממון רב לאחיך. הנה הכסף לך כסות עינים כל המביטים ביפיך, כי את עיניהם ואת ראשיהם החוזים יכסו מהביט בך, ומהביט בכל אשר אתך, אפילו נערותיך ושפחותיך, והנה לטובתך נתפשת בביתי, כי יראו ממך ויכסו עיניהם מראות בך, באמרם המלך פדה נפשו על שלחו יד באשת הנביא, והגיד הכתוב שפייס את אברהם בממון ואת שרה בדברים, שלא יענש באחד מהם, ואמר כי שרה לא נתפייסה לו, אבל עם כל זה היתה מתווכחת עמו בטענות, לאמר שלא תמחל לו, ובשבחה דבר הכתוב, ואברהם נתפייס ויתפלל עליו... (שם)
...והנכון בעיני, כי מיום שנלקחה שרה לקה אבימלך באברי התשמיש ולא יוכל לשמש, וזהו לא נתתיך לנגע אליה, כי הנגיעה והקריבה בנשים הוא על התשמיש, כענין אל תגשו אל אשה... ואשתו ואמהותיו והן מעוברות עצר בעד רחמן ולא יכלו להמלט, כי בעצירת רחם הוא שלא תהר, כדרך וה' סגר את רחמה, אבל עצירה בעד הרחם הוא שלא תלד... ועמדה שרה בביתו ימים ולא שב אבימלך מדרכיו כי לא הבין, עד שבא אליו האלקים בחלום והודיעו, ולא פירש הכתוב חולי אבימלך, והזכירו ברמז דרך מוסר וכבוד לשרה, ואחרי תפלת אברהם נרפא אבימלך ואשתו ואמהותיו וילדו הנשים. (שם שם יז)
הנה נתתי - מלבד הצאן והבקר וכו' שנתתי לו, נתתי אלף כסף שילבישך בהם בגדים נאים, וכן לכל אשר אתך ילביש בהם, כלומר השפחות ובני בית העומדים לשמשך, כי לכבודך נתתים לו... ונוכחת - הכתוב אומר כי כל זה שקרה לשרה עם פרעה ועם אבימלך נכוחה ונוסרה שרה מכאן ואילך שלא אמרה עוד אחי הוא. (שם שם טז)
והיא גם היא - גם היא בפני אברהם, גם היא שלא בפניו. עשיתי זאת - שלקחתיה, דבר אחר שלא קרבתי אליה, יש אומרים לפי שבדק בה הוכיחו הקב"ה ולא הלקהו, אבל פרעה שלא בדק לקה. (שם שם ה)
כסות עינים - שימי עיניך אל דרכך, ולא תוסיפי לעשות כזאת. (שם שם טז)
ויאמר אברהם - ולא היא, וכך רצה לדחותם בלך ושוב, אלא שאבימלך שלח פתאום ולקחה. אמנם שרה אמרה לו שהיא אשת אברהם, ולכן נאמר לו הנך מת וגו', ועצר נקבי בית אבימלך, על שלו מיחו בידו בשמעם שהיא אשת איש. (שם שם ב)
הנך מת - חייב אתה מיתה אשר לקחת - אחר שאני מודיעך שהיא בעולת בעל, אבל אם לא הודיעו הגם שהיה עושה מעשה לא היה מתחייב מיתה, כי בן נח שבא על אשת איש בשוגג בחשבו שהיא פנויה פטור, כברמב"ם הלכות מלכים. (שם שם ג)
כי עצר - פירוש שלא יאמרו מאבימלך נתעברה שרה, הרי שעקר היה בימים ההם, וגם לגלות כי תועיל תפלת אברהם לפקוד עקרות... (שם שם יח)
הנה נתתי - הייתי נותן אלף כסף שיכסה את פניך, להודיע לכל שאת נשואה, שאין להסתכל בה. (שם שם טז)
ראה אבימלך-ואברהם.