אברהם   ברכה והבטחה

(ראה גם: אברהם-כללי-ברית)

זהר:

ואעשך לגוי גדול - (בכתוב הזה יש שבע ברכות), ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה, ואברכה מברכיך, ומקללך אאר, ונברכו בך כל משפחות האדמה הרי שבע. ואחר שנתברך בשבע ברכות הללו, מה כתוב, וילך אברם כאשר דבר אליו ה'... (לך לך מא)

כיון שבא אברהם נמשכו הברכות לעולם, שכתוב ואברכך והיה ברכה, והוא והיה ברכה, רמז שבזכותו תמצאנה הברכות למעלה בעולמות העליונים ולמטה... (שם רנג, וראה עוד אברהם-כללי)

פתח ואמר, ואעשך לגוי גדול הוא כנגד לך לך, ואברכך הוא כנגד מארצך, ואגדלה שמך הוא כנגד וממולדתך, והיה ברכה הוא כנגד ומבית אביך. רבי שמעון אומר סוד החכמה יש כאן, ואעשך לגוי גדול הוא כנגד צד ימין, ואברכך הוא כנגד צד שמאל, ואגדלה שמך הוא כנגד צד האמצעי, והיה ברכה הוא כנגד צד ארץ ישראל (שהיא המלכות), והכל הוא סוד המרכבה הקדושה... (וארא קצד, ועיין שם עוד)

...ועל זה אברהם בימין הזה, (שהוא חסד שבמלכות, שהוא סוד הה' שהוסיף לו), עשה אותו הקב"ה בריה חדשה, ונתחדש המזל שלו להוליד, ונתגדל על הכל, ועל כן וה' ברך את אברהם בכל, דהיינו (שברך אותו עם) בכל זה, שהיא בת מלך (שהיא המלכות) שנתנה לו. ומהי הברכה, שמן הטוב שירד על ראשו, זה שאמר מה טוב ומה נעים ודאי כשמן הטוב... (זהר חדש חקת עה, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

ראה אברהם-כללי, בבא בתרא טז ב.

מדרש רבה:

ואעשך לגוי גדול, אמר לו ומנח לא העמדת שבעים אומות, אמר לו אותה אומה שכתוב בה כי מי גוי גדול, אני מעמיד ממך... רבי לוי בר חייתא ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמרו, שלש גדולות וארבעה ברכות כתיב כאן, בשרו שהן שלשה אבות וארבע אמהות, אמר רבי חייא לפי שהדרך מגרמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה, וממעטת את היציאה, וממעטת את השם, ממעטת פריה ורביה, ואעשך לגוי גדול, ממעטת את היציאה, ואברכך, וממעטת את השם ואגדלה שמך...

רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר שיצא מוניטון שלו בעולם... אמר רבי יודן קובע אני לך ברכה בשמונה עשרה, אבל אין את יודע אם שלי קודמת אם שלך קודמת, אמר רבי אחויה בשם רבי זעירא שלך קודמת לשלי, בשעה שהוא אומר מגן אברהם אחר כך מחיה המתים... אמר רבי לוי לא שם אדם פרה מאברהם עד שנתברך, ולא שמה לו עד שנתברך מאברהם, כיצד אברהם היה מתפלל על עקרות והם נפקדות, ועל החולים והם מרויחים... אמר רבי חנינא אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היו ניצולות בזכותו של אברהם אבינו. (בראשית לט יד-יז)

והיה ברכה קרי ביה בריכה, מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים. אמר רבי ברכיה, כבר כתיב ואברככה, מה תלמוד לומר והיה ברכה, אלא אמר לו, עד כאן הייתי זקוק לברך את עולמי, מיכן ואילך הרי הברכות מסורות לך, ולמאן דחזי לך למברכה בריך...

ונברכו בך, הגשמים בזכותך... ורבי נחמיה אמר הקב"ה לאברהם אבינו ונברכו בך, כל משפחות האדמה ובזרעך, אין תימר דלהוי עתירין, הרי עתירין אנון מינן, אלא לשאלה, כשהן נכנסין לצרה הם נשאלים לנו, ואנו מגלים להם. (שם יח ויט)

ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק... רבי נחמיה אמר ברכה, רבי חמא אמר לא ברכות אלא מתנות נתן לו, משל למלך שהיה לו פרדס ומסרו לאריס, והיו בו שתי אילנות כרוכים זה לזה בכרך אחד, אחד של סם חיים ואחד של סם המות, אמר אותו אריס אם משקה אני זה של סם חיים, זה של סם המות שותה עמו... אנא אריס עביד אנא אריסותי, ומאי דאהני למאריה דפרדיסא למיעבד יעביד ליה. אך אמר אברהם אם מברך אני את יצחק עכשיו בני ישמעאל ובני קטורה בכלל... מכאן ואילך מה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה... (שם סא ה)

אמר רבי פנחס בן יאיר ז' ברכות ברך הקב"ה את אברהם, ואלו הן, ואעשך לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך, והיה ברכה, ואברכה מברכיך, ומקללך אאור, ונברכו בך, כנגד ז' פסוקים שבמעשה בראשית שכתוב בהן כי טוב. רבי לוי בר חיתא ורבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא אמר, ג' גדולות וד' ברכות כתוב כאן, בישר שהן ג' אבות וד' אמהות... אמר רבי שמעון בן לקיש, ואעשך לגוי גדול, זה שאומרים אלקי אברהם, ואברכך זה שאומרים אלקי יצחק, ואגדלה שמך זה שאומרים אלקי יעקב, יכול יהיו חותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ואומרין מגן אברהם, ואין חותמין בכולן... אמר רבי פנחס הכהן בר חמא אימתי עשה הקב"ה אברהם לגוי גדול, כשיצאו ישראל ממצרים ובאו לסיני וקבלו את התורה והגיעו לארץ ישראל, הביט בהם משה ואמר, הרי הן עשויין כשם שהבטיח הקב"ה לזקן, שנאמר ומי גוי גדול.

דבר אחר לגוי גדול שאתן לבניך את התורה וממנה יקראו גוי גדול, שנאמר רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד')... (במדבר יא ד)

...ומהיכן למדו, מאבות העולם, למה שלא היה אחד מתחיל אלא ממקום שפסק חברו, כיצד אברהם בירך את יצחק, מנין, דכתיב (בראשית כ"ה) ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק... עמד יצחק לברך את יעקב אמר ממקום שפסק אבא משם אני מתחיל, אבא הפסיק ביתן, אף אני מתחיל ביתן, שנאמר ויתן לך האלקים... (דברים יא א)

מדרש תנחומא:

...דבר אחר ואברכה מברכך, אמר לו עתיד אני להעמיד מבני בניך שבט שמברך ישראל, זהו שבט לוי... (לך ד)

ילקוט שמעוני:

וה' ברך את אברהם בכל, עד שהוא בין הבתרים בשרו שהוא נותן לו בן אחר נ"ב שנה... בכל בזכות המעשר, שנאמר ויתן לו מעשר מכל. (בראשית פרק כד, קו)

תרגום יונתן:

ומן בגלל דלא הוה אברהם צבי לברכא ית ישמעאל בגין כן לא בריך ית יצחק, דאין הוה מברך ליצחק ולא מברך לישמעאל הוה נטיר ליה בבוי, ובתר דמית אברהם בריך ה' ית יצחק. (שם כה יא)

רמב"ן:

והאמין בה' - ...והנכון בעיני כי יאמר שהאמין בה', וחשב כי בצדקו של הקב"ה יתן לו זרע על כל פנים לא בצדקת אברהם ובשכרו, אף על פי שאמר לו שכרך הרבה מאד, ומעתה לא יירא פן יגרום החטא. ואף על פי שהנבואה הראשונה חשב שתהיה על תנאי, כפי שכר מעשיו, עתה כיון שהבטיחו שלא יירא מן החטא ויתן לו זרע, האמין כי נכון הדבר מעם האלקים אמת לא ישוב ממנה, כי צדקת ה' היא ואין לה הפסק... (שם טו ו)

לתת לך את הארץ - ...והנה עתה לא גזר שיתננה לו, אבל אמר שהוציאו מאור כשדים על דעת שיתננה לו, ולכן חשש אברהם פן יהיה בירושת הארץ תנאי המעשים, אע"פ שאמר לו פעמים לזרעך אתן את הארץ הזאת, כי עתה לא יגזור המתנה כאשר גזר לו זרע, ולכן אמר במה אדע כי אירשנה, ואינו כשאלת מה אות... אבל בקש אברהם שידע ידיעה אמיתית שיירשנה ולא יגרום חטאו או חטא זרעו למנעה מהם, או שמא יעשו הכנענים תשובה... והקב"ה כרת עמו ברית שיירשנה על כל פנים. (שם שם ז)

יען אשר עשית - גם מתחלה הבטיחו כי ירבה את זרעו ככוכבי השמים וכעפר הארץ, אבל עתה הוסיף לו יען אשר עשית המעשה הגדול הזה, שנשבע בשמו הגדול ושיירש זרעו את שער אויביו, והנה הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד אויביו ולא יקום, והנה זו הבטחה שלמה בגאולה העתידה לנו. (שם כב טז)

רד"ק:

ואעשך לגוי - אע"פ שאשתך עקרה אני ארפאנה, ובזכות הארץ תלד, ואברכך - אוסיף ברכתך בעושר ובנכסים ובכבוד, ואגדלה שמך - שיהיה שמך נודע בגוים לרוב ברכתך וליושר מעשיך, והצלחתך, כמו שקרה לו בדבר ד' המלכים שעשה לו שם גדול... ובני חת אמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכינו, וזהו מטובת הא-ל לאדם. והיה ברכה - אמר לו כל כך תהיה ברכתך והצלחתך גדולה, עד שתהיה ברכה לאחרים, כי כשיברך אדם בנו יאמר לו הא-ל יברכך כברכת אברהם. (שם יב ב)

לזרעך אתן - אע"פ שהוצאתיך מארץ מולדתך להושיבך בארץ הזאת, לא אמרתי שאתננה לך מיד, ואוריש הגוים מפניך, כי זה לא יתכן, כי אתה יחיד לא תוכל לישב הארץ עד שיהיו בניך רבים, אבל עתה תהיה לך מתנה שתעבר ותלך לארכה ולרחבה עם מקנך ורכושך הרב ואין מי שיאמר לך דבר... (שם שם ז)

בי נשבעתי - הוסיף לו בברכה הזאת בשבועה, והשבועה כמו אם אמר חי אני, ולומר בעצמי נשבעתי שאני חי וקיים לעולם, כן תהיה שבועתי קיימת, ואף על פי שדברו קיים הוסיף שבועה, שאע"פ שיחטאו בניו לא ישבתו מהיות גוי גדול לפניו. והתברכו בזרעך - יסבבו לעצמם הברכה בתפלתם, ויאמרו הא-ל יברכנו כמו שברך זרע אברהם, רוצה לומר כל כך יהיה זרעך מבורך, עד שכל גויי הארץ יתלו ברכתם בזרעך. (שם כב טז ויח)

מבעלי התוספות:

ונברכו בך - כי יתערבו כל המשפחות, שהכל יתאוו להתחבר עמך. (שם יב ג)

בעל הטורים:

ואעשך לגוי - ברכו כאן ז' ברכות, לגוי גדול הגדולה שבכולם, שעם זאת נכלל השעבוד והשחרור, והשנית שבהיות אברם טרם הכנסו בברית יברכהו ברכת הממון, כמו שנאמר ואברם כבד מאד, והשלישי שיגדל שמו מאברם לאברהם, והרביעי שיהיה הוא בעצמו ברכה, והחמישי שיברך השם מבורכיו, והשישי שיאור כל מבקשי רעתו, והשביעי שיתברכו בו כל משפחות האדמה. (שם יב ג)

ספורנו:

והיה ברכה - ברכת ה' היא שישמח במעשיו, כמו שאמרו רז"ל ישמעאל בני ברכני... אמר אם כן היה לי ברכה, במה שתתבונן ותקנה שלמות ותלמד דעת את העם. (שם שם ב)

והתברכו בזרעך - כשיקראו כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד, כלם יתברכו בזרעך וישתדלו להרבות להם, עקב - ששכר מצוה מצוה, שתזכה בזה שיהיו  נביאי  בניך לנס עמים, מורים לגוים עבודת הא-ל ית', ולך תהיה צדקה. (שם כב יח)

אלשיך:

כה יהיה - גם אם יתמהמה אל תחוש, כי זרעך יהיה ככוכבים שאין להם בושה, ולא כשמש וירח שנאמר בהם וחפרה הלבנה ובושה החמה. ועוד בישר לו, כי בכל דור ל' צדיקים כמנין יהיה, ועל זה אמר והאמין בה', אף שהוא פלא, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (שם טו ה)

אני ה' - ועוד הבטיחו שיירש הארץ אחר התחיה, ועל זה שאל במה אדע, שזרעו לא יאבד בינתיים ברוע בחירתם ובגלויות. (שם שם ז וח)

מהר"ל:

ודעת אחרים כי היה לו בת ושמה בכל, ובאור ענין זה, שאם לא היתה לו בת היה חסר לו דבר, ואברהם נתברך בכל, ואם היה לו בת והיה נמשך מזה חסרון שהיה צריך להשיאה לעובדי עבודה זרה, אין זה ברכה, ולפיכך אמר שהיה לו בת ובכל שמה, וביאור זה, כי כאשר ברך אברהם ברכה אם כן בכלל בכל היא הבת, והרי יש לו בת, כלומר כיון שנתברך בכל בכח הכלל הזה יש לו בת, ומכל מקום בפרטות לא נמצא לו הבת, כי לא נתן השי"ת אליו בת בפרטות... ואל יקשה לך סוף סוף היה חסר בת, כי אין זה קשיא, כי לא היה צריך לבת, רק שיהיה לו גם כן ברכה זאת מה שיש בבת, וכאשר ברכו הקב"ה בכל הרי לא היה חסר שום ברכה... (חידושי אגדות בבא בתרא טז ב, וראה שם עוד)

ותדע כי לא נאמר כך רק אצל אברהם, שנאמר ואברכה מברכיך ומקללך אאור, וכן ביעקב אורריך ארור ומברכיך ברוך. וכל זה מפני כי אברהם היה עיקר מציאות העולם, והוא ראשית הבריאה נחשב, וכמו שהתבאר למעלה כי אברהם היה יסוד העולם, ובשביל כך הבטיחו השי"ת ואברכה מברכיך, לומר כי הוא יסוד ועצם עולם שהכל תלוי בו, ולכך זכה אל ברכה זאת. (נצח ישראל פרק נט)

כלי יקר:

ואעשך לגוי - הורה לו שאפילו ג' תועליות המדומות שיש לך מארצך וממולדתך ומבית אביך יהיו לך גם שם, מה שלא יהיו לך אחים ומרחמים על זה אמר ואעשך לגוי גדול, ועל ירושת הממון ואברכך, ועל השם שיש לך בארצך ואגדלה שמך, וכנגד לך לך אמר והיה ברכה, אתה תהיה מקור הברכות, על ידי שתדבק במקום הקדוש אשר ממנו יוצא השפע לעולם... (בראשית יב ב)

יען - ...כי בזכות הקרבנות נאמרו לו כל ההבטחות... ככוכבי - בזמן השלוה וההצלחה נמשלים לכוכבים, לשון גדולה... ודמיון כחול מורה על הזמן שאומות העולם קמים על ישראל לכלותם, ולא יכלו להם, כמו הגלים המתנשאים כאלו רצו לשטוף את כל העולם, ומיד כאשר יגיעו לחול הם נשברים... וירש זרעך - לא זו שלא יוכלו להם, אלא אף זו שהמה יירשו שער אויביהם, כי בזמן שיהיו בדיוטא התחתונה משם יעלו ויפרצו לכל רוח, וטעמו לפי שאין ישראל דורשים את ה' בכל לבבם, כי אם בזמן שהם בתכלית השפלות. (שם כב יז)

אור החיים:

ואברכה מברכיך - ברכה זו כנגד מה שהעלים ממנו הארץ ולא הודיעו קודם צאתו, ונסיון זה גדול הוא, ובזה כל מקום אשר ידרוך כף רגלו הצלחתו ומעלתו עמו... (שם יב ג)

הן לי - שלהיות שבשורת הזרע שאמר לו ה' כעפר הארץ, וידוע כי הנמשלים לעפר הארץ הם בני אדם בזויים שאין בהם נפש קדושה, והם הנקראים עמי הארץ, ובני אדם כאלו לא יתמלא רצון הצדיקים בהם, ולזה אמר הן לי וגו', פירוש דבר השוה לי, ולזה השיבו וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך, שהם הצדיקים המשולים לכוכבים, ובזה נחה דעתו... (שם טו ב)

מלבי"ם:

והיה ברכה - כשיבא לארץ חפץ יהיה הוא הבאר שממנו יביע מי הברכה על כל העולם, והוא יהיה אוצר הברכה להזיל מימיה. (שם יב ב)

ואברכה - שאברהם באשר חלק על דעות בני אדם, כולם מגנים ומבזים אותו, וכאשר סבל הכל בעבור השם אמר ואברכה מברכיך... עד שלבסוף על ידך יבורכו כל משפחות האדמה, שעל ידך יכירו כי יש א-ל עליון ויודע להם שרשי האמונה, ויתברכו מה'. (שם שם ג)

ברך אברכך - תוספות המקור על הפעל מורה התמדת הברכה, שבכל עת יברכהו בברכות חדשות... ככוכבי השמים - וגם שהרבוי כולל גם הגדולה, שיהיו בבניך צדיקים שכל אחד יהיה עולם מלא בפני עצמו, וגם יהיה רבוי הכמות כחול... (שם כב יז)

רש"ר הירש:

ראה אברהם-כללי, בראשית כד א.

העמק דבר:

ואעשך לגוי - שיתקבצו אליו אנשים רבים, ויהא אב להם באמונה המיוחדת לו. ואברכך - בכל טוב והצלחה, ואגדלה שמך - דאפילו מי שלא ירצה לעמד באמונתו ידע ויבין כי אמונת אברהם לא-ל עליון גדולה, אלא שטעונה פרישות מתאוה וכדומה שלא הכל נתרצו לכך. והיה ברכה - שיבאו בני אדם להתברך ממך... (שם יב ב)

והרבה ארבה - אין הכוונה רבוי בכמות, שהרי כבר נתברך כעפר הארץ, אלא רבוי זה הוא גדולת הנפש... שער אויביו - הוא מקום ישיבת החכמים וגדולי המדינה, ובסוף ישבו ישראל בשערי האומות שרדפום. והתברכו - שישאו חן וחסד בעיני אומות העולם עד שיתברכו בם. (שם כב טז ויז)

שפת אמת:

וה' ברך וגו', עתה נתקיים הבטחה של ואברכך, ונראה לומר כי לא ברכו הקב"ה קודם לידת יצחק, בעבור שהיה עתיד עשו לצאת ממנו, ומהאי טעמא לא בירך הקב"ה ליצחק גם כן עד אחר לידת עשו, כי אם היה נתברך בכל לא היה יכול לצאת ממנו שום חסרון. (חיי שרה תרל"ז)

שם משמואל:

ואגדלה שמך, מה ברכה היא זו לאברהם, וכי חס ושלום לשם בעולם היה צריך... ונראה לפרש דהנה ידוע דמלת גדול היא התפשטות... וזוהי הברכה ואגדלה שמך, שמהות אברהם תהיה מתפשטת לזרעו אחריו, אפילו כשיהיו חס ושלום מטה מטה... (לך לך תרע"ח)