אברהם   ואבימלך

(ראה גם: אבימלך-ואברהם, שרה)

תלמוד בבלי:

ומנין שאם לא מחל לו שהוא אכזרי, שנאמר ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך וגו'... השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך, דאשת נביא בעי אהדורי אשת אחר לא בעי אהדורי, אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן השב אשת האיש מכל מקום, ודקא אמרת הגוי גם צדיק תהרוג, הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו', נביא הוא וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו, אשתך היא אחותך היא, מכאן לבן נח שנהרג שהיה לו ללמוד ולא למד... אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמור רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, אמר ליה דכתיב... ואנא אמינא מהכא, ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וגו', וכתיב וה' פקד את שרה כאשר אמר, כאשר אמר אברהם אל אבימלך... (בבא קמא צב א)

מדרש הגדול:

בעבור תהיה לי לעדה - מלמד שהפריש אברהם אבינו שבע כבשות כנגד שבע מצוות שנצטוו בני נח, שהיו נוהגות באותו הדור, והניחם פרושות ומובדלות כגל וכמצבה שעשה יעקב אבינו ללבן, כך עשה אלו השבעה כבשות, ואם מתה אחת מהן העמיד אבימלך אחרת תחתיה לעולם כדי שיהיו לעד. (בראשית כא ל)

מדרשים:

בשביל שנתן אברהם אבינו לאבימלך שבע כבשות שנאמר (בראשית כ"א) ויצב אברהם את שבע כבשות הצאן לבדהן, הרגו פלשתים מבניו שבעה צדיקים, שאול ושלשת בניו, וחפני ופנחס בני עלי ושמשון. דבר אחר לכך הציב שבע כבשות הצאן לבדהן מפני שארון הברית היה אצלם שבעה חדשים, דבר אחר מפני שעתידין להחריב שבעה היכלות ואלו הן, אהל מועד, וגלגל, נוב, ושילה, וגבעון, ובית העולמים שנים. (מדרש ג' וד')

רש"י:

אחותי בת אבי - ...וכדי לאמת את דבריו השיבם כן... (שם כ יב)

ויתן אבימלך - כדי שיתפייס ויתפלל עליו. (שם שם יד)

והוכיח אברהם - נתווכח אתו על כך... אמרו, כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו הוא, ועלו לקראת אברהם. (שם כא כה ול)

היבוסי - מזרעו של אבימלך, והיו להם ב' עבודה זרה, עוור ופסח, שנעשו על שם יצחק ויעקב, ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, ולכן לא יכלו להוריש המצודה. (שמואל ב ה ו)

רשב"ם:

נסה את אברהם - קנטרו על הברית עם אבימלך, אתה נסית ונתגאית בבן שנתתי לך לכרות עליו ברית, עתה העלהו לעולה... אתה נתת לו שבע כבשות, חייך שבניו עושים ז' מלחמות, והורגים ז' צדיקים מבניך. (שם כב א)

עקדה:

אנכי אישבע - אם תמצא ראוי לכך, שיענה על תוכחתו. (שם כא כד)

רמ"ע מפאנו:

הדרן לאברהם שאמר למלך סדום "אם אקח מכל אשר לך", ולא קבל מתנות מאבימלך אלא להורות הפיוס, ועל מנת להחזיר, שכן אף כסף דקאמר לשרה משפטו שוה כסף בלי ספק, והן הן צאן ובקר שזכר הכתוב בנתינה עצמה... וגם אחרי כן החזירם אברהם לאבימלך בכריתת הברית, אך לא השיב עבדים ושפחות שמלו וטבלו והם בכלל הנפש אשר עשו, ואיך יחזירם לסורם, אלא המה היו עבדי יצחק הנזכרים בפרשת הבארות שחפרו בנחל גרר, כי אנשי המקום המה ובקיאים במוצאי מים... (מאמר אם כל חי חלק א סימן ט)

אלשיך:

אנכי אישבע - ואתה לא? והלא אינך נאמן לי, כפי שהוכיח מעשה הבאר. (שם)

הכתב והקבלה:

ראה אברהם-כללי, בראשית כ ו.

רש"ר הירש:

ראה אברהם-כללי, בראשית כ לג.

שפת אמת:

בפרשת העקדה, ויהי אחר הדברים האלה, כי הנה אברהם אבינו ע"ה היה איש חסד, והמשיך החסדים לכל העולם ורצה לקרב כל הברואים, אבל התחיל להתפשט החסד יותר מדאי, לכן אחר שכרת ברית עם אבימלך האלקים נסה, דאיתא מדת החסד הוא להתפשט, ומדת הגבורה להרים לשורשה... וכאן האלקים נסה והרים אברהם לעצור רוב החסד ולעכבו במדת הדין... (בראשית וירא תרנ"ח)

מכתב מאליהו:

וכבר אמרתי לכם מה שיש ללמוד מדברי אברהם אל אבימלך: "רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני". כי אבימלך היה חושב את עצמו לצדיק, כמו שאמר להשי"ת: "הגוי גם צדיק תהרוג", כי היו מתנהגים בנימוס ובדרך ארץ, וחשבו את עצמם לבני אדם ישרים מאד, "מתורבתים", והיתה לאבימלך תרעומת על אברהם איך יחשדו שיעשה נבלה כזאת. והשיב לו אברהם אבינו ע"ה כי באמת אינו מאמין כלל לציביליזציה שלהם, ולא לישרותם ולנימוסיהם, אחרי שאין בהם יראת שמים, כי כל אשר יחפוץ האדם יאמר על רע שהוא טוב, ורק יעשה באופן שיהיה יפה עבורו, והיינו שימצאו איזו תואנה או רמאות להרוג את אברהם, ולעיני בני אדם יהיה ישר וטוב. רק יראת שמים היא שמעמידה את האדם על האמת שלא יעשה רע... (חלק א עמוד עג)

אחר גירוש הגר וישמעאל מתחילה פרשה חדשה: "ויאמר אבימלך וגו' ויכרתו שניהם ברית". למה הודיעה תורה שכריתת הברית היתה דוקא "ויהי בעת ההיא"?

אברהם גדול החסד בודאי אהב ורדף תמיד שלום בכל סביבתו. אך בעת ההיא אחר שהוצרך להשתמש במדת הגבורה, ולעשות מעשה שנראה בחיצוניותו כעין אכזריות, רדף שלום במדה עוד יותר גדולה, ושמח על ההזדמנות לכרות ברית עם אבימלך.

אך מצאנו שחז"ל מצאו מקום להעיר על כריתת ברית זו. עיין ברשב"ם שמביא מדרש בתחילת העקדה: "חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחים אותם..." העירו חז"ל ברוח קדשם שהפריז בזה במקצת על המדה בבחינה דקה מאד, בכרתו ברית עם מלך רשע מיושבי ארץ ירושתו. (חלק ב עמוד קפט, וראה עוד אברהם-נסיון)