אברהם   תורה ומצוות

(ראה גם: אבות-תורה, בן נח-מצוות)

כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו. (בראשית יח יט)

עקב אשר שמע אברהם בקולי, וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי. (שם כו ה)

תלמוד בבלי:

...אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ואברהם זקן בא בימים... אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה, שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו, אר"א שמושל בתורת רבו, הוא דמשק אליעזר, אמר רבי אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים. אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', אמר ליה רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצוות, הא איכא נמי מילה, ואימא שבע מצות ומילה, אמר ליה אם כן מצותי ותורותי למה לי. אמר רב ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, שנאמר תורותי, אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה. (יומא כח ב)

מדרש רבה:

כי אם בתורת ה' חפצו (תהלים א'), כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' (בראשית י"ח), ובתורתו יהגה, אמר רבי שמעון אב לא למדו, ורב לא היה לו, ומהיכן למד את התורה, אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים, והיו נובעות ומלמדות אותו תורה וחכמה, הדא הוא דכתיב, (תהלים ט"ז) אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי... (בראשית סא א)

עקב אשר שמע אברהם בקולי, רבי יוחנן ורבי חנינא תרויהון אמרין בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו, ריש לקיש אמר בן ג' שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו. וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, רבי יונתן משום רבי יוחנן אמר, אפילו הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע, תורותי, שתי תורות שקיים אפילו מצוה קלה שבעל פה. רבי סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקב"ה לקרא לירושלם היה אברהם יודע, דכתיב (בראשית כ"ב) ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה... (שם סד ד)

...שבכל מקום שהיה יעקב יושב היה עוסק בתורה, כשם שהיו אבותיו, ועד עכשיו לא נתנה תורה, וכתיב באברהם (בראשית כ"ו) וישמור משמרתי, ומהיכן למד אברהם את התורה, רבי שמעון אומר נעשה שתי כליותיו כשתי כדים של מים והיו נובעות תורה, ומנין שכן הוא, שנאמר (תהלים ט"ז) אף לילות יסרוני כליותי. רבי לוי אמר מעצמו למד תורה, שנאמר (משלי י"ד) מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב. רבי יונתן שר הבירה אמר אפילו עירובי תבשילין היה אברהם יודע, שנאמר (בראשית כ"ו) עקב אשר שמע אברהם וגו'... והיה משמר דקדוקי תורה, והיה מלמד את בניו, שנאמר (שם י"ח) כי ידעתיו וגו', אמר לו הקב"ה את למדת בניך תורה בעולם הזה, אבל בעולם הבא אני בכבודי מלמד לכם את התורה, שנאמר (ישעיה נ"ד) וכל בניך למודי ה'. (שם צה ב)

רב הונא בר קפרא אמר ישב אברהם אבינו ודרש, נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם, מה ערלה שנאמר באילן מקום שהוא עושה פירות, אף ערלה שנאמר באדם מקום שהוא עושה פירות, אמר רבי חנין בן פזי וכי כבר היה אברהם אבינו יודע קלין וחמורין וגזרות שוות, אלא רמז רמזה לו תורה... (ויקרא כה ו)

מדרש תנחומא:

...שכן מצינו באברהם שדקדק על המצוות, לפיכך נקרא אוהבו של הקב"ה, שנאמר זרע אברהם אוהבי (ישעיה מ"א). אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אפילו עירובי תבשילין שמר בביתו של אברהם אבינו, שנאמר וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, וכי תורות הרבה, והרי כבר נאמר (שמות י"ב) תורה אחת יהיה וגו', וכתיב תורה אחת ומשפט אחד (במדבר ט"ו), אלא ותורותי אלו דקדוקי מצוות שדקדק אברהם, אמר לו הקב"ה אתה מדקדק במצוותי ואתה יושב עם עובדי כו"ם, צא מביניהן, לך לך מארצך וגו'. (לך לך א)

מהו יצפון לישרים תושיה, עד שלא נברא העולם צפן הקב"ה התורה, עד שבא אברהם וקיימה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי. אמר רבי לוי בשם רבי שמואל בר נחמן תשע מאות ושמונים דור קפל הקב"ה בשביל ליתן המילה לאברהם, שנאמר זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור (תהלים ק"ה), והרי לא נתנה אלא לעשרים דור, מאדם עד נח עשרה מנח עד אברהם עשרה, הרי עשרים ונתנה לאברהם... רבי שמואל בר נחמני אמר אף ערובי תבשילין שמר אברהם אבינו, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי, אמר ליה הקב"ה אתה עסקת בתורתי, חייך שאני מגן לך, כשם שהמגן אוחז החרב אפילו זורקים בו חצים ואבנים המגן מקבלם, כך אני מגן לך, ולא לך בלבד, אלא אף לבניך אם יהיו עוסקין בתורתי כשם שעסקת אתה, כך אני נעשה להם כמגן... (שם יא)

שוחר טוב:

כי אם בתורת ה' חפצו, זה אברהם, שנאמר (בראשית י"ח) כי ידעתיו למען אשר יצוה, ובתורתו יהגה, אמר רבי שמואל בר נחמני אברהם לא היה לו אב שילמדו תורה, מאין למד, תני רבי שמעון בן יוחאי מלמד שזימן לו הקב"ה שתי כליותיו כשני רבנן והיו נובעות ומלמדות אותו חכמה כל הלילה, הדא הוא דכתיב (תהלים ט"ז) אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי. ורבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן אמר קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין ועירובי חצירות, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי... (תהלים א)

תדע לך שכן הוא, שנגלה עליו הקב"ה בין הבתרים והראה לו ארבעה דברים, תורה, וקרבנות, גיהנם ומלכיות וכו'. (שם טז)

...ואברהם עשה את התורה מאלף ועד תי"ו, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי, לפיכך נאמר עליו המזמור של מעלה באל"ף בי"ת עם המזמור של אשתו מא' ועד ת', אשה יראת ה' היא תתהלל, ושניהם עשו את התורה מא' עד ת', אשרי איש ירא את ה', ולמה אשריו, שלא עשה את המצוות באנגריא, אלא בשמחה, במצותיו חפץ מאד, אמר לו הקב"ה לך לך מארצך, לא עשה באנגריא, אלא מיד ויקח אברם את שרי אשתו... (שם קיב)

ילקוט שמעוני:

שמעו שמוע ברגז קולו והגה מפיו יצא, אין הגה אלא תורה, כמה דאת אמר והגית בו יומם ולילה, מלמד שהקב"ה מחדש בבית דין של מעלה הלכה בכל יום ויום, ואפילו אותה הלכה היה אברהם אבינו יודע. (איוב פרק לז, תתקא)

מדרש הגדול:

וישמר משמרתי, עשה משמרת למשמרתי, וחייב עצמו לפנים משורת הדין, מצותי אלו המעשרות, דכתיב ויתן לו מעשר מכל, חקותי אלו העריות, וכן הוא אומר לבלתי עשות מחקות התועבות, ותורותי זו ברית מילה, שהיא שקולה כנגד כל התורה.

אמר רב קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין, ויש אומרין אף עירובי בשר וחלב, ויביא ראיה מן ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה והוא עומד עליהם, שמא יערבו בשר וחלב. ותורותי, תרתי, אחת דברי תורה ואחת דברי סופרים. (בראשית כו ה)

רש"י:

וישמר משמרתי - גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת. חוקותי - דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם, כגון אכילת חזיר... מצותי - דברים שאלו לא נכתבו ראויין להצטוות, כגון גזל ושפיכות דמים. ותורותי - להביא תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני. (שם)

אבן עזרא:

וישמר משמרתי - שם כלל, כל מה שהוא חייב לשמור ממצות וחוקים ותורות. ויתכן המצווה לך לך גם קח נא את בנך. והחוקים הם חוקות השם שילך האדם אחרי מעשיו, כאשר אפרש בפסוק שעטנז, ואלה החוקות נטועות בלב, והתורה שמל עצמו ועבדיו... (שם)

רמב"ן:

וישמר משמרתי - רש"י, ואם כן יהיה כל זה כגון על דעת שהיה אברהם מקיים ומשמר את התורה עד שלא נתנה, וכך אמרו בפסוק ויתן להם יוסף עגלות, שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, שהיה עוסק בתורה כשם שהיו אבותיו, ועד עכשיו לא ניתנה תורה, והרי כתוב וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי, ושם אמרו שהיה משמר אפילו דקדוקי תורה, והיה מלמד לבניו. ויש לשאול אם כן איך הקים יעקב מצבה ונשא שתי אחיות... כמו שהזכירו עבודה זרה של אברהם אבינו ארבע מאה פרקי הוו, ודרשו במאה שערים שמדדוה למעשרות, כי היו האבות נדיבי עמים לתת מעשרות לעניים... והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקדש, ועסק בה ובטעמי מצותיה וסודותיה, ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה, ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, ויעקב בחוצה לארץ בלבד נשא שתי אחיות, וכן עמרם, כי המצות משפט אלקי בארץ, אע"פ שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום... ועל דרך הפשט תאמר שיהא משמרתי אמונת האלקות, שהאמין בשם המיוחד ושמר משמרת זו בלבו, וחלק בה על עובדי עבודה זרה, וקרא בשם ה' להשיב רבים לעבודתו, מצותי ככל אשר צוהו לך לך מארצך, ועקדת בנו, וגרישת האמה ואת בנה, חקותי ללכת בדרכי השם להיות חנון ורחום ועושה צדקה ומשפט, ולצוות את בניו ואת ביתו בהם, ותורותי המילה בעצמו ובניו ועבדיו, ומצוות בני נח כולן שהן תורה להם. (שם וראה עוד אבות-תורה)

מבעלי התוספות:

ויקח חמאה - וכשרצה הקב"ה ליתן תורה לישראל אמרו מלאכים תנה הודך על השמים, אמר להם כתיב בתורה לא תבשל גדי וגו', ואתם כשירדתם למטה אכלתם בשר בחלב... דכתיב כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, וכתיב לעיל מיניה לא תבשל גדי, ומדרש זה חולק על מדרש אחר, קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין, פירוש תבשילין מעורבים שלא היה אוכל בשר בחלב... אלא חלב ואחר כך בשר, דכתיב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו', וכן פירש רש"י קמא קמא דתקין תקין ואייתי קמייהו. (שם יח ח)

רשב"ם:

בקולי - העקדה, וישמר משמרתי - המילה, דכתיב בריתי תשמור, מצוותי - שמל בן ח' כאשר נצטוה, חוקותי ותורותי - בפשט היו המצוות השכליות נוהגות לפני מתן תורה, ונתחדשו ונתפרשו עוד פעם לישראל. (שם כו ה)

חזקוני:

עקב אשר שמע אברהם בקולי - זו עקידה, וכן הוא אומר שם, עקב אשר שמעת בקולי, וישמר משמרתי - זו מילה, שקיבלה מיד, כדכתיב זאת בריתי אשר תשמרו וגו', מצותי - זו מילה לשמונה, כדכתיב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים, חקותי - שיצוה כן זרעו אחריו שיהיו נמולים. ותורותי - שאמרתי לו לך לך אל הארץ אשר אראך... ולפי הפשט מצותי חקותי הן שבע מצות שנצטוו בני נח. (שם)

אברבנאל:

וישמר משמרתי - שמפרסם אמונת ה', או על נדיבותו למלך סדום. מצותי - המילה וגירוש ישמעאל, חקותי - העקדה, תורותי - לקיחת רבקה ליצחק, ושילוח בני הפלגשים. (שם)

ספורנו:

משמרתי - גמילות חסדים המיוחדת לי, ולהורות חטאים בדרך, מצוותי - שנצטוו בני נח. (שם)

מהר"ל:

ויש מפרשים כי שאני קודם מתן תורה מלאחר מתן תורה, כי כל האבות היו מקיימים את התורה כולה, אך צריכים היו לקבל עליהם את התורה כגרים שנתגיירו, לכך היו כקטן שנולד... ולפיכך כל כריתות שהן מן התורה שנתנה אחר כך לא היה נוהג באבות, כגון יעקב שנשא שתי אחיות... הרי אם מצד התורה אתה בא לאסור והם קבלו אותה עליהם, לא היו להם בזה קורבה... והכל היה ברוח הקדש, כי יעקב שהיה יודע ברוח הקדש ידע שמותר לשבטים אחותם, כמו שהיו יודעים לקיים התורה ברוח הקדש, יודעים גם כן להתיר ברוח הקדש, ואין זה סותר התורה... אבל מצות לא תעשה שאין קבול שכר על מצות לא תעשה, ומאחר שלא נצטוו למה יקיימו, וראיה לזה הנשים שהם פטורות מבל תטמא ובל תשחית, אם מקיימים המצוה אין להם שכר כלל על זה, והכי נמי למה להם להפריש עצמם מן דבר שאין אסור להם בזה. אבל מצות עשה יש לעשות ולקיים, כי זה הוא רצונו של מקום ויש קבול שכר על זה, ולכן תמצא תמיד במצוות עשה שהיו מקיימין... ואומר אני כי אברהם היה מיוחד לשמר כל התורה, ולפיכך אמרו עליו כי שמר כל התורה כולה, בעבור שהוא מסוגל למצוות התורה... (גור אריה בראשית מו י)

מה שנתן לאברהם מילה וליעקב גיד הנשה, זה מצד כי המצוה ההיא שייכת להם בפרט, לכך נתן להם מצוות פרטיות דוקא, אבל לישראל נתן המצוות מצד שהתורה ראויה להם עצמם... ואיך יהיה ניתן הסדר הנצחי אשר אין לו שינוי כלל לאברהם יצחק ויעקב הפרטיים, כי הפרט יש לו שינוי, כאשר מת אברהם אין כאן אברהם וכו'... (תפארת ישראל פרק יז, וראה עוד אבות-תורה)

אור החיים:

ומלכי צדק - ...ולצד שאברהם יפרוש ממאכלם משום פת עכו"ם וסתם יינם, נתחכם מלך שלם שיעשה תשורת האכילה על ידי נאמן שהוא שם, והשמיענו הכתוב שאפילו לחם ויין, שאינם אלא מדרבנן, הקפיד אברהם. (שם יד יח)

אשר שמע - כשניסיתיו, וישמר - לבל יעסק בהיסח הדעת, תורותי - לבל תשכח ממנו. (שם כו ה)

העמק דבר:

שמע בקולי - דקדק בדברים, וישמר משמרתי - עסק בתורה והעלה על ידי זה הלכות, חוקותי - מדות שהתורה נדרשת בהן, תורותי - שבכתב ושבעל פה. (שם)

משך חכמה:

והוא אחריו - במדרש זה ישמעאל, מפני היחוד, רוצה לומר העמידו שם שלא תתייחד שרה עם המלאך. וזה שכתב וישמר משמרתי, שאברהם עשה סייג לתורה... ואמרו רז"ל גדול הנאמר באברהם מבאיוב, דכתיב "כי ירא אלקים אתה"... רוצה לומר שאברהם השיג רצון ה', וידע כל מה שחפץ ואינו חפץ, אבל איוב לא השיג זאת. (שם יח י)

שם משמואל:

ויש לומר דמשום הכי לא נכתבה בו שמירת שבת להדיא, אף שאברהם אבינו שמר את כל התורה כולה, כמו שכתוב וישמר משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ואמרו ז"ל (יומא כ"ח) ששמר אפילו עירובי תבשילין, מכל מקום לא נכתב זה בהדיא, כי שבת היא כללא דאורייתא כולה, ובזוהר הקדש מה שבת שמא דקוב"ה, ואם היה נכתב זה להדיא בתורה שבכתב שנגלה גם לאומות העולם, ונכתבה על האבנים בהר גריזים, וכתוב בצדו כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד, היתה לצד הפסולת שבו, דהיינו ישמעאל ובני קטורה נמי אחיזה בקדושת שבת, על כן לא נגלה זה אלא בתורה שבעל פה, שהיא נסתרת מהאומות ואינה אלא לישראל לבדם... (בראשית תרע"ח)

פרי צדיק:

בתנחומא שם, אתה מוצא כל המדקדק על המצוות שכרו מרובה, שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות, לפיכך נקרא אוהבו של הקב"ה... דקדוקי מצות וכו' היינו תורה שבעל פה נקראו דקדוקי מצות, שבתורה שבכתב נזכרה רק כלל המצוה, ובתורה שבעל פה נסדר על זה מסכתא שלימה והלכות מרובות, וזה שלמד מתורותי לשון רבים על תורה שבעל פה... שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו, ועיין שם עוד. ואברהם אבינו ע"ה שהיה מדתו האהבה, כמו שנאמר זרע אברהם אוהבי, שמר כל דקדוקי מצוות, שהוא כל דקדוקי סופרים, כמו עירוב תבשילין, שהוא כדי שיברור מנה יפה לשבת, ובאברהם אבינו היה כל התורה בגדר תורה שבעל פה, כיון שלא נצטוה עליה, רק שזימן לו השי"ת ב' כליותיו כמין ב' רבנים ומלמדות אותו תורה וחכמה, וכל עסק אברהם אבינו וכל מעשיו היו רק דברי תורה... (לך לך ח)