אגג

(ראה גם: עמלק, שאול)

יזל מים מדליו וזרעו במים רבים, וירום מאגג מלכו ותנשא מלכותו. (במדבר כד ז)

ויתפש את אגג מלך עמלק חי, ואת כל העם החרים לפי חרב. ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם, וכל המלאכה נמבזה ונמס אותה החרימו. (שמואל א טו ח)

ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנות, ויאמר אגג אכן סר מר המות. ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך, וישסף שמואל את אגג לפני ה' בגלגל. (שם שם כב)

מדרש תנחומא:

בא שמואל הנביא ופרע להם, שנאמר (שמואל א' ט"ו) וישסף שמואל את אגג, מה עשה לו, רבי אבא בר כהנא אמר היה מחתך מבשרו כזית ומאכילו לנעמיות, הדא הוא דכתיב (איוב י"ח) יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות, שברר לו מיתה מרה. ורבנן אמרי העמיד ד' קנטסין ומתחו עליהן, והוא אומר אכן סר מר המות, כך ממיתין את השרים מיתות חמורות, רבי שמואל בר אבדימי אמר בדיני עכו"ם דנו, לא בעדים ולא בהתראה, רבי אומר סרסו, דכתיב ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך... (תצא ט)

פסיקתא:

משמואל אתה למד, וישסף שמואל את אגג, רבי יצחק אמר סירסו, כאשר שיכלה נשים חרבך כך תשכל מנשים אמך, אמר לו, כשם שעשית לישראל במצרים כך עשיתי לך, שהיית מסרס אותם ומושיב את נשיהם עגונות... ורבי לוי אומר מהו וישסף, שקבע ארבע קודניסים וקשר את שתי ידיו ואת שתי רגליו, הוא שכתב אכן סר מר המות... (פרשה יב)

תנא דבי אליהו רבא:

...ולא גלגל הקב"ה והביא את המן לעולם, אלא בשכרו של אגג שהיה בוכה ומתאנח בשעה שהיה חבוש בבית האסורין, ואמר אוי לי שמא יאבד זרעי לעולם מן העולם... (פרק כ)

רמב"ן:

מאגג - נראה שכל מלכי עמלק נקראו כך, על שם המלך הראשון, וכן היום... (במדבר כד ז)

רד"ק:

וילך אליו אגג מעדנות - בא כמהלך המלכים בגאוה או בשמחה, כי בחר מות מחיים, או מעדנות - קשור. (שמואל א טו לב)

אלשיך:

אכן סר מר המות, שבא בלילה על שפחה, וזרעו ינקום. (שם)

כן תשכל - טעית, כי יאבד כל זרעך, וישסף - כמו שאמרו רז"ל קשר ב' רגליו בין ב' אילנות שקרבם עד שקשרו, והניחם, ונפסק מירכיו עד ראשו, רמז לאיבוד זרעו של עמלק. (שם שם לג)