אגרוף

תלמוד בבלי:

איבעיא להו תודוס איש רומי גברא רבה הוה או בעל אגרופין הוה... (פסחים נג ב)

אוי לי מבית ישמעאל בן פיאבי, אוי לי מאגרופן. (שם נז א)

מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין ונתקלקלו המעשים, ואין אדם יוכל לומר לחבירו מעשי גדולים ממעשיך. (סוטה מא ב)

אמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד, וכולם בני יפת תואר היו... והן הן בעלי אגרופים של בית דוד דאזלי לבעותי עלמא. (קדושין עו ב)

והתניא והכה איש את רעהו באבן או באגרוף, שמעון התימני אומר מה אגרוף מיוחד שמסור לעדה ולעדים, אף כל שמסור לעדה ולעדים, פרט לשיצתה מתחת יד העדים, (רש"י: שאבדה מהם ובית דין לא ראוה). בבא קמא צ ב)

תלמוד ירושלמי:

...אבותינו כשהקדישו לא הקדישו אלא קורות מפני בעלי אגרוף שהיו באין ונוטלין אותן בזרוע... (פאה לד ב)

...שיעורו מלא אגרוף גדול, זה הוא אגרופו של בן בטיח, אמר רבי יוסי ישנו כראש גדול של אדם. (כלים יז יב)

תוספתא:

אגרוף שאמרו, רבי שמעון פורש ראשי אצבעותיו ומראה, רבי עקיבא קופץ ראשי אצבעותיו ומראה, רבי יהודה מניח אצבעו על גדולו כופל חוזר ומוריד, רבי יוסי אומר ישנו בראש כרים גדול של צפורי, אחרים אמרו משמו טפח ושליש טפח, וכך היו משערין עד שלא יבא בן בטיח... (בבא מציעא פרק ז)

תרגום יונתן:

באגרוף - או במרתוקא. (שמות כא יח)

תרגום אונקלוס:

באגרוף - בכורמיזא. (שם)

אבן עזרא:

באגרוף - אמר הגאון באגרוף כמו בעלי אגרופין, דבר חזק וקשה, ורבי מרינוס אמר כי האל"ף נוסף כמו אל"ף אזרוע, מגזרת גרפם, דבר שיגרוף בידו... (שם)

אגרוף - דבר קשה שיוכה בו. (ישעיה נח ד)

רמב"ן:

על לשון רבותינו אגרוף הוא היד שיקבצו האצבעות לתוך הכף להכות בה, כמו שאומרין בעלי אגרופין, אגרופו של בן אבטיח... (שם)

רשב"ם:

באגרוף - לפי הפשט בתרגום מין אבן או לבנה, שהרי בהשלכת אבן מדבר הכתוב, וכן מצאתי בתורת כהנים בנגעי בתים אצל וחלצו האבנים, בלבנים או בכורמזין... (שם)