אדרינוס

(ראה גם: בר כוכבא, רומי)

תלמוד בבלי:

הקול קול יעקב והידים ידי עשו, הקול זה אדריינוס קיסר שהרג באלכסנדריא של מצרים ששים רבוא על ששים רבוא, כפלים כיוצאי מצרים. (גיטין נז ב)

מדרש רבה:

חד יהודאי עבר קדם אדריאנוס ושאיל בשלמיה, אמר ליה מאן את, אמר ליה יהודאי אמר ליה ואית יהודאי עבר קדם אדריאנוס ושאיל בשלמיה, אמר איזילו וסבו ראשיה. עבר אוחרן חמא מה איעביד בקדמייא ולא שאל בשלמיה, אמר ליה מאן את, אמר ליה יהודאי, אמר ליה ואית יהודאי עבר קדם אדריאנוס ולא שאל בשלמיה, אמר להו איזילו וסבו רישיה, אמר ליה סנקליטין שלו לית אנן ידעין מה אילין עובדי דאת עביד, דשאיל בשלמך מתקטיל דלא שאיל בשלמך מתקטיל, אמר להו ואתון בעיין מלכי יתי (לייעץ לי) איך אנא בעי למקטלא בשנאי. (איכה ג מא)

ושנאתי את החיים, אימיקנטרון (שם איש יהודי) היה כותב לאדריאנוס קיסר, אמר ליה אם למולים את שונא אלו הישמעאלים, אם למשמרי שבת את שונא אלו הכותיים, הרי אין את שונא אלא האומה הזאת בלבד, אלקיה יפרע מאותו האיש. גזר אדריאנוס דכל די עבד כן יפרסם ית גרמיה למלכא, דמלכא בעי יתן ליה מלה, אזל חד ופרסים ית גרמיה, אמר ארימין רישיה (הרגוהו), אמר ליה למה אמרת כן, אמר ליה דאת פני לההוא גברא מן תלת גסיסין בישין (תגאלהו משלש רעות), אמר ליה מה אינון, אמר ליה, נפשיה דההוא גברא בעיא מיגס גביה (לאכל) בצפרא וברמשא ולית ליה מה דיתן לה, וכן אנתיה וכן בנוי, אמר אדריאנוס הואיל והוא חיי חיין בישין שבוקו ליה, וקרא אנפשיה ושנאתי אני את החיים. (קהלת ב כא)

אדריאנוס שחיק עצמות הוה עבר באילין שבילי דטבריא וחמא חד סבא קאים חצד חצובין למינצב נציבין אמר ליה סבא סבא בר כמה שנין את יומא דין , אמר ליה בר ק' שנין , אמר ליה ואת בר ק' שנין קאים חצד חצובין למינצב נציבין , סבור את דאת אכיל מנהון , אמר ליה אין זכיתי אכלית ואין לאו כשם שיגעו לי אבהתי כך אני יגע לבני , אמר ליה בחייך אין זכית ואכיל מנהון תהא מודע לי. לסוף יומין עבדין תאיניא , אמר הא ענתה נודע למלכא. מה עבד , מלא קרטילא תאינין וסלק קם על תרע פלטין , אמרין ליה מה עיסקך , אמר לון איזלון ואמרון למלכא סבא יהודאי דעברת עלוי בעי מישאל בשלומך , אזלין אמרין למלכא חד יהודאי בעי מישאל בשלומך , אמר לון יעלין יתיה. כיון דעל אמר ליה מה עיסקך , אמר ליה אנא סבא דעברת עלי ואנא חצב חצובין למינצב נציבין , ואמרת לי אין זכית ואכיל מנהון תהא מודע לי , הא זכיתי ואכלית מנהון והלין תאיניא מן פיריהון. אמר אדריאנוס בההיא ענתה קלוונין נא דתתפנו הדין קטילא ותימלון יתיה ליה דינרין. אמרין ליה עבדוהי כל מוקרא תיקרינה להדין סבא יהודאי , אמר לון ברייה אוקריה , ואנא לא מוקרי ליה... (שם שם כג)

מדרש תנחומא:

ג' פילוסופין היו לאדריאנוס ולא היה עושה דבר עד שהיה נמלך עמהם , אמר להם מבקש אני לעשות עצמי אלוה , אמרו לו שלשתן אחד מדברי רבי אליעזר ואחד מדברי ר' יהושע ואחד מדברי ר' עקיבא (ראה שם) , הלך לביתו והיה מיצר , נכנסה אשתו אצלו , אמרה לו על מה אתה מיצר , אמר לה שבקשתי לעשות עצמי אלוה והם לא הניחו אותי , אמרה לו הם לא אמרו לך כראוי אני אומר לך דבר אחר , פקדון אחד יש לו אצלך , תן לו פקדונו ועשה עצמך אלוה , אמר לה ומה פקדונו , אמרה לו הנפש , אמר לה ואם תצא נפשי מה אעשה , אמרה לו הנפש שבך אין אתה שולט בה , שכן כתיב (קהלת ח') אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח , והיאך תוכל לעשות עצמך אלוה. (שופטים יב)

פסיקתא:

אדריינוס שחיק טמיא שאל את יהושע בן חנניא אמר לו כבוד גדול חלק הקב"ה לאומות העולם שאותן חמשה דברות הראשונות שנתן הקב"ה לישראל שמו מעורב בהם , כלומר שאם חטאו ישראל הוא קורא אחריהם תגר , חמשה דברות האחרונות שנתן לאומות העולם אין שמו מעורב בהם , כלומר שאם חטאו אומות העולם אין קורא אחריהם תגר. אמר לו צא וטייל במדינות , ובכל מקום ומקום שהיה מוליכו היה רואה איקונים שלו קבועה , אמר לו זו מה היא , אמר לו איקונים שלי. עד שמשכו לבית הכסא , אמר לו אדוני המלך רואה אני שבכל המדינה הזו אתה שליט , שבכל מקום ומקום איקונין שלך קבועה ובמקום הזה אינה קבועה , אמר לו את הוא סבא דיהודאי , כך הוא כבודו של מלך להיות איקונים שלו קבועה במקום ביזוי במקום משוקץ במקום מטונף , אמר לו ולא שמעו אזניך מה שפיך מדבר , כך שבחו של הקב"ה להיות שמו מעורב עם הרצחנים עם המנאפים עם הגנבים , סילקו והלך לו. (פרשה כא)

שוחר טוב:

אנדריינוס שחיק טמיא שאל באיזה זכות האומה הזאת עומדת , אמרו לו יש בה חסידים ויש בה צדיקים ויש בה יגעים בתורה , מיד גזר והטילו מרגזאות בארץ שלא יעסקו בתורה. כיון שעשו כן חדלו מליגע בתורה , לפיכך אמר דוד הושיעה ה' כי גמר חסיד. (מזמור יב)

מעשה באדריאנוס שביקש לעמוד על סופו של אוקינוס , נטל חבלים והיה משלשל שלש שנים , שמע בת קול אומר כלה אדריאנוס. עוד ביקש לידע מה המים מקלסין להקב"ה , עשה תיבות של זכוכית ונתן בני אדם לתוכן ושלשלן לאוקינוס , ועלו ואמרו כך שמענו לאוקינוס מקלס , אדיר במרום ה'. (שם פ)

תנא דבי אליהו רבא:

בא אנדרינוס קיסר ותפס אלכסנדריא של מצרים , שהיו בה עשרים ומאה רבוא של בני אדם , והיה מפתה אותם בדברים , ואמר להם צאו וראו ועמדו בבקעת ידים שלא תהא אומה זו שולטת בכם. וכשיצאו ועמדו בבקעת ידים העמיד עליהם חמשים אלף אחוזי חרב והרגום עד שלא נשתייר מהם אפילו אחד , לכך נאמר אלקים באו גוים בנחלתך וגו' עד שפכו דמם כמים וגו'... (פרק ל)

מלבי"ם:

ונתנו השיקוץ - בימי אדריאנוס. (דניאל יא לא)