(ראה גם: הסטוריה-שופטים, שופטים)
בנימין זאב יטרף, מדבר בשופטיו, מה הזאב הזה חוטף, כך חטף אהוד לבו של עגלון, הדא הוא דכתיב, (שופטים ג') ואהוד בא אליו והוא יושב בעיליתא קרירתא, ויאמר דבר סתר וגו', אמר ליה כן אמר לי מריה דעלמא, נסיב חד חרבא וניתננה בגו מיעך. (שם) ויצא הפרשדונה, פרתיה. ויצא אהוד המסדרונה, רבי יודן אמר ערפלא טורא, אמר רבי ברכיה ששם ישבו מלאכי השרת מסודרין. (בראשית צט ג)
...וכן בשופטים באהוד, ויעש לו אהוד חרב ולה שתי פיות (שופטים ד'), שהיא אוכלת בשני עולמים, שהיה עוסק בתורה שכתוב בה חרב פיפיות בידם (תהלים קמ"ט), שזוכה בעולם הזה ולעולם הבא. נכנס אצל עגלון, אמר לו דבר אלקים לי אליך, ויקם מעל הכסא... מה כתיב באהוד ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו, בבקר יאכל עד ויתקעה בבטנו... (ויחי יד)
אהוד בן גרא פרנס את ישראל שמונים שנה, צא מהם י"א שנים של עגלון מלך מואב, בימיו היה שמגר בן ענת בסוף ימיו ובימי עגלון... (שופטים פרק ג, מב)
אהוד בן גרא נתקן בבן חשמונאי שהרג לניקנור, ואותו נקנור היה עגלון מלך מואב, וזה אשר אמר "דבר סתר לי אליך המלך ויאמר ה"ס", שם אד-ני גימטריא ה"ס, וזה הרג במקדש האויב נקנור, התפלל אל ה' שלא יתן אשמה על שהרגו במקדש, כי גם עגלון נתקדש במעט באומרו ה"ס, ובזכות זה יצאה ממנו רות המואביה. (גלגולי נשמות טז)