(ראה גם: יסודות, רוח)
דאמר רב אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר. (עירובין פח א)
...רבי בבית שערים הוה, כיון דחלש אמטיוהי לציפורי, דמדליא ובסים אוירא. (כתובות קג ב)
...דאמרינן הבלא דאגמא קטלה... לימא ליה אוירא דהר קטלה... (בבא מציעא לו ב)
אמר רבי זירא שמע מינה אוירא דארץ ישראל מחכים. (בבא בתרא קנח ב)
איה סופר את המגדלים, שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר, אמר רבי ארבע מאה בעייה בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ולא איפשט להו חד. (סנהדרין קו ב)
אמר רב אויר מגדל (בבל) משכח. (שם קט א)
...יש לך בריות גדלות באור, ויש לך בריות גדולות באויר, שבאור אילמלי עולות לאויר מיד מתות, שבאויר אילמלי יורדות לאור מיד מתות... (חולי קכז א)
אמר רבי שמעון בן יוחאי אין אנו יודעין אם פורחין (המאורות) באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן... (בראשית ו יג)
...הא כיצד, היה להם (לדור המבול) אויר יפה כמן הפסח ועד העצרת. (שם לד יג)
דבר אחר למה ג' מיני עולה ואחד לחטאת, כנגד ד' טבעים שברא מהם הקב"ה את העולם, הג' הם עליונים זה למעלה מזה, והד' הוא התחתון הכבד שבכולן, ואלו הן הארץ היא הכבידה שבכולן... האויר שממנו נוצר הרוח למעלה מן המים, והאש למעלה מן האויר, שהאש קלה מכולם, שהיא עולה עד לרקיע... (במדבר יד כד)
היתר נדרים פורחים באויר ואין להם על מה שיסמכו, אבל חכם מתיר לפי חכמתו. (חגיגה א)
...כשברא אויר חזק, שיש אויר מגדל בעלי כח ויש בעיר יותר זכרים מנקבות, ופירות שגדלים בו גבורים חזקים ושמנים, אם היו בולטות אמ"ש, וכשברא אויר חלש מגדל חלשים ונקבות יותר מזכרים ופירות כחושים, אז היו בולטים אותיות אש"ם... (בראשית)
...והדמיון בזה, האויר הנשאף מפני שאי אפשר לעמוד בלעדיו שעה אחת, המציאו הבורא יתברך בעולם והזמינו הזמנה שאינה נמנעת משום אדם באיזה מקום שיהיה, ובכל עת וזמן... (שער ב הבחינה, פרק ה)
...ואף לפי פשט רמז גדול באמרו כי קללת אלקים תלוי, שרמז כי קללת אלקים שרויה במקום התלוי, שהאויר נפסד, וזהו טומאת הארץ שהזכיר אחרי כן, ומכאן תבין טעם הרחקת האדם ממקום הצואה והדומין לה, כי בהתקלקל האויר יוליד גנאי בנפש. וכבר העידו על החסיד רבינו יצחק ז"ל בן הרב ז"ל כי אף על פי שהיה סגי נהור, היה מרגיש בהרגשת האויר והיה אומר זה חי וזה מת... (כי תצא)
ועוף יעופף על הארץ - לנקות אויר הארץ ליושביה מאיזה לחות מותריי משולח מן הרקיע הנוצר ביום השני באמצעות הנצוץ הפועל בו. (בראשית א כ)
ולא תטמאו - ... וצריך להזהר, ומה גם בזמנים אלו שנזהם האויר והארצות, ואין לך גידולי קרקע שאין בהם מהשיקוץ. (ויקרא יא מג)
ובכלל הענין הוא כי האויר של עולם הזה הוא העב שלהגיע השפע אל האדם היושב בה הוא הסכנה שזכרנו, אך יש דרך אחת שמתפשט מאויר הגן עדן בתוך האויר הזה, והאדם יקבל מתוך האויר ההוא, ושם אין סכנה כלל, ואחר כך מביא השפע שקיבל באויר ההוא אל האויר הזה ומאיר לכל העולם... וזה מה שהיו עושים החכמים ההם בלכתם בשדות ובמדברות, כי שם היה מתגלה להם מן האויר הזה, ועל כן לא היה לימוד הסוד סכנה כלל... (אדיר במרום דף יג)
והנה כל ב' קצוות אי אפשר בלא אמצעי, וכידוע בסדר הבריאה שענינה הגבול שיהיה כל דבר מוגבל בראש וסוף על כן יש גם כן אמצעי, שאי אפשר לבעל גבול בלא ג' נקודות אלו ראש ותוך וסוף... והנה האמצעי בין השמים והארץ הוא האויר, והאמצעי הוא שיש בו מן העליונים ויש בו גם כן מן התחתונים, כמדת כל האמצעי שיש בו מן הראש ומן הסוף ועל ידו הוא התחברות הראש בסוף, וכך האויר יש ממנו מה שנתן לבני אדם וכן ממנו מה שלה', ולכך באויר שם משכן ב' הכחות הטומאה והקדושה, ולכך יש רוח טומאה ורוח קדושה... (חלק א שיחת מלאכי השרת עמוד סה)