אומות העולם   לעתיד לבא

(ראה גם: אדום, אומות העולם-כללי-ד' מלכיות, גוג ומגוג, לעתיד לבא, משיח)

אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם. אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר, מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו. (דברים לב מא)

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם. ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. (ישעיה ב ב)

ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צב-אות עיר החרס יאמר לאחת. ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה. והיה לאות ולעד לה' צב-אות בארץ מצרים כי יצעקו אל ה' מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם. ונודע ה' למצרים וידעו מצרים את ה' ביום ההוא, ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר לה' ושלמו... ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה, ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור... (שם יט יח)

קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו, תשמע הארץ ומלואה תבל וכל צאצאיה. כי קצף לה' על כל הגוים וחמה על כל צבאם, החרימם נתנם לטבח. וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם, ונמסו הרים מדמם... כי רותה בשמים חרבי, הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט. חרב לה' מלאה דם הודשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אלים, כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום... כי יום נקם לה' שנת שלומים לריב ציון. ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית, והיתה ארצה לזפת בוערה... וירשוה קאת וקפוד וינשוף ועורב ישכנו בה, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו... (שם לד א)

המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד בתוך, אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסופו נאם ה'. ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשונות, ובאו וראו את כבודי. ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד מושכי קשת תובל ויון, האיים הרחוקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי, והגידו את כבודי בגוים. והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלים אמר ה' כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית ה'... ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי, כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר. (שם סו יח)

הנה ימים באים נאם ה' ופקדתי על כל מול בערלה. על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה היושבים במדבר, כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב. (ירמיה ט כד)

...בא שאון עד קצה הארץ כי ריב לה' בגוים נשפט הוא לכל בשר, הרשעים יתנם לחרב נאם ה'. כה אמר ה' צב-אות הנה רעה יוצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ, והיו חללי ה' ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ, לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יהיו... (שם כה לא)

אתה אל תירא עבדי יעקב נאם ה' כי אתך אני, כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה, ואותך לא אעשה כלה, ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. (שם מו כח)

וקבצתי את כל הגוים והורדתים על עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו. ואל עמי ידו גורל, ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו... אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטובים הבאתם להיכליכם. ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם. הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אותם שמה, והשיבותי גמולכם בראשיכם. ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי ה' דבר... מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה, מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם... (יואל ד ב)

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד, כי משפטי לאסף גוים לקבצי מלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי, כי באש קנאתי תאכל כל הארץ. כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד. מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובילון מנחתי... (צפניה ג ט)

כה אמר ה' צב-אות עוד אשר יבואו עמים ויושבי ערים רבות. והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני ה' ולבקש את ה' צב-אות, אלכה גם אני. ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את ה' צב-אות בירושלם ולחלות את פני ה'. כה אמר ה' צב-אות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם. (זכריה ח כא)

וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלם, המק בשרו והוא עומד על רגליו, ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם. והיה ביום ההוא תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו, ועלתה ידו על יד רעהו... והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים אל ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך ה' צב-אות ולחג את חג הסכות. והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחות למלך ה' צב-אות ולא עליהם יהיה הגשם... (שם יד יב)

בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את ה'... (תהלים קב כב)

זהר:

...ולערב רב וכן לאומות העולם עובדי עבודה זרה יתהפך ענג להיות לנגע, כמו שלקו פרעה ומצרים שפרח בהם שחין אבעבועות... (בראשית רמח)

תא חזי מה כתוב, והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים וגו' זה הוא העונש שלהם, שנמנע מהם הגשם, ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה וגו', ראה שלא כתוב כאן ולא עליהם יהיה הגשם כי לא ירד גשם במצרים ואינם צריכים לו, אלא עונש שלהם מה היא כמו שכתוב וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את הגוים וגו'... (וירא רצג)

(ובאומות העולם הוא להיפך מזה), כי לעתיד לבא עתיד הקב"ה להתעורר בשלוה (מתחילה) על האומות האחרות עכו"ם, ואמר כך יתגבר עליהם בדין קשה, וזהו שכתוב והוי"ה כגבור יצא וגו' מתחילה הוי"ה, שהוא רחמים, ואחר כך כגבור ולא גבור (ממש), ואחר כך כאיש מלחמות, ולא איש מלחמות (ממש), ולאחר כך מתגלה הגבורה עליהם ויתגבר לכלותם, שכתוב יריע אף יצריח על אויביו יתגבר, וכתוב ויצא ה' ונלחם וגו', וכתוב מי זה בא מאדום. (וישלח קעז)

מבנות הכנעני אלו הם גופות עמים עובדי עבודה זרה, שעתיד הקב"ה לנער אותן מארץ הקדושה, כמו שכתוב וינערו רשעים ממנו, כמי שמנער טליתו מזוהמתו. (וישב נב)

לבוש שנים, כמו שאמרנו, שכתוב חמוץ בגדים וגו', שהוא לבוש של דין קשה, להפרע מעמים עובדי עבודה זרה, ועתיד הקב"ה ללבוש לבוש אדום וחרב אדום, ולהפרע מן האדום... (ויחי תרד)

ר' יהודה אומר אבני ברד האלו שהיו יורדים על המצרים ונעכבו על ידי משה, עשו אחר כך נקמות בימי יהושע, ולעתיד לבא עתידים לרדת הנשארים על אדום ובנותיה, אמר ר' יוסי זה שאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. (בשלח קצב)

...וכי אשור ומצרים קרובים הם להקב"ה? אלא על בני הגלות שיעלו ממצרים ומאשור נאמר, ואם נאמר על מצרים ועל אשור (עצמם), אלא על החסידים שבהם, שחזרו בתשובה, ונשארו לעבוד את ישראל ומלך המשיח, שכתוב וישתחוו כל מלכים, וכתוב והיו מלכים אומניך. (בשלח רצג)

רבי יצחק אמר, מקרא זה, הוא, בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו, כמו שכתוב ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו, ולמדנו, עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה ולאחוז בעצות על הקב"ה. ומהו אומרים, נקום על המגין מתחילה, ואחר כך על עמו ועל היכלו. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם, שכתוב יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו. בזמן ההיא ילבוש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם.

רבי אבא אמר משמו של ר' ייסא סבא, וכן אמר ר' שמעון, עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהצירו את ישראל וירושלים, (דהיינו) לאנדיאנוס ללופינו ונבוכדנצר, ולסנחריב ולכל שאר מלכי העולם, שהחריבו את ביתו, ויתן להם ממשלה כמתחילה, ויאספו עמהם שאר העמים וילחמו על ירושלים. ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים, וזה שכתוב וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים, אשר יצבאו לא כתוב, אלא אשר צבאו... אז כתוב וברב גאונך תהרס קמיך. וזה כתוב לזמן שיבא המשיח, ושירה זו שירת עולם היא. (שם שי)

וישראל שהיו כיונה, נרדפים מפני הנשר, שהוא מצד העופות של אומות העולם, בזמן ההוא יתעורר נשר (דקדושה), ויפרוש כנפיו על ערב האומות ועשו וישמעאל, שהם עמלקים, וערב רע של ישראל, וטרף אותם שלא ישאר אחד מהם, לקיים מה שנאמר בישראל, ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. משם והלאה אין מקבלים גרים... ואומות העולם שישארו, יעורר הקב"ה חיה דאדם לשלוט עליהם, לקיים בהם, כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו, ולקיים בישראל וירדו בדגת הים וגו' ומוראכם וחתכם יהיה. (משפטים תפו)

רבי אבא פתח, מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה וגו', מי זה בא מאדום, כי עתיד הקב"ה להתלבש בלבושי נקם על אדום על שהחריבו ביתו, ושרפו היכלו, והגלו לכנסת ישראל בין העמים, ויעשה להם נקמת עולמים, עד שימצאו כל הרים מהרי העולם מלאים מהרוגי העמים, ויקרא כל עוף השמים עליהם לאכול מפגריהם, וכל חיות השדה יזונו מהם י"ב חדשים, ועוף השמים שבע שנים, עד שלא תסבול הארץ הניוול שלהם, זה שאמר כי זבח לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום, עד שלבושי נקמה האלו יטמאו (מן ההרוגים), זה שאמר וכל מלבושי אגאלתי... (אמור טז)

בעת ההיא אלו בעלי תורה יהיו נכבדים... ומיד ה' למבול ישב, בשביל הרשעים, אין מבול אלא דינים דמבול, דהיינו כעין שנפתחו מעיינות תהום, וארובות השמים נפתחו בימי המבול, אף כן יתעוררו דינים עליהם (על הרשעים) למעלה ולמטה, עד שאין סוף ותכלית אל הדינים שלהם, וכל בזיון וקלון שעשו אומות העולם עכו"ם לשם הוי"ה ולעמו, וכמה חרפות שסבלו ישראל מהם על שם ה' מכולם יטול הקב"ה נקמה, ועל כן נקרא נוקם ה' ונוטר ובעל חימה אליהם. (פנחס תשב)

רבי שמעון פתח ואמר גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים, גער חית קנה, זהו קנה שנאחז בה עשו, שהוא עיר רומי הגדולה, שנעץ גבריאל קנה בים הגדול, (שהוא סוד, שהקנה נאחז במלכות הנקראת ים הגדול), ובנו עליה עיר גדולה רומי, (שהוא סוד ממשלת עשו), והוא קנה הנקרא חמץ, וכשתבא הגאולה לישראל ישבר אותו הקנה... (שם תשמג, ועיין שם עוד)

מכילתא:

דבר אחר וכן אתה מוצא שאין הקב"ה עתיד להפרע מן המלכיות לעתיד לבא עד שיפרע משריהן תחלה, שנאמר והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום וגו', ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר, ואחר כך נגדעת לארץ חולש על הגוים, ואומר כי הנה רותה בשמים חרבי, ואחר כך והנה על אדום תרד. (בשלח-שירה פרשה ב)

...וכן אתה מוצא בעבודה זרה שעתידים אומות העולם לכפור בה', שנאמר עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה, וגו' היעשה לו אדם אלהים וגו', ביום ההוא ישליך האדם, ואומר לבא בנקרת הצורים וגו', ואחריו מה כתיב והאלילים כליל יחלוף. (שם פרשה ח)

ספרי:

לי נקם ושלם, אני בעצמי פורע מהם, ואיני פורע מהם לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, כענין שנאמר ועתה לכה ואשלחך אל פרעה, ואומר ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור, לי נקם ואשלם אין כתיב כאן, אלא לי נקם ושלם, משלם אני מעשיהם שעשו אבותיהם לפני בעולם הזה, ואומר לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי אל חיקם... וחש עתידות למו, כשהמקום מביא פורעניות על האומות מרעיש עליהם את העולם, שנאמר יעופו כנשר חש לאכול, ואומר האומרים ימהר ויחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה... (האזינו שכה)

תלמוד בבלי:

...ועובדי כוכבים מאי בעו התם, דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם. (פסחים סח א)

...ועוד עתידה מצרים שתביא דורון למשיח, כסבור אינו מקבל מהם, אמר לו הקב"ה למשיח קבל מהם, אכסניא עשו לבני במצרים, מיד יאתיו חשמנים מני מצרים, נשאה כוש קל וחומר בעצמה, ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אני שלא נשתעבדתי בהן לא כל שכן. אמר לו הקב"ה לגבריאל גער חית קנה, געור חיה וקנה לך עדה, דבר אחר געור חית קנה שדרה בין הקנים, דכתיב יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה, אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן געור בחיה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד, עדת אבירים בעגלי עמים, ששחטו אבירים כעגלים שאין להם בעלים, מתרפס ברצי כסף, שפושטין יד לקבל ממון ואין עושין רצון בעלים... (שם קיח ב)

דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי, לעתיד לבא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו, ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו, מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא, שנאמר כל הגוים נקבצו יחדו וגו', אמר להם הקב"ה אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה, שנאמר ויאספו לאומים, ואין לאום אלא מלכות, שנאמר ולאום מלאום יאמץ... מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה, מאי טעמא משום דחשיבא, ומנלן דחשיבא, דכתיב ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה, אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם... אמר להם הקב"ה במאי עסקתם, אומרים לפניו, רבונו של עולם, הרבה שווקים תיקננו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, אמר להם הקב"ה, שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא, שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה'... יצאו בפחי נפש. יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה, מאי טעמא דהא חשיבה בתרה.... אמר להם הקב"ה במאי עסקתם, אומרים לפניו, רבונו של עולם הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא, מלחמות אני עשיתי, שנאמר ה' איש מלחמה... מיד יצאו מלפניו בפחי נפש... (עבודה זרה ב א)

...מיד כל אחד ואחד נוטל ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא, שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו... מיד הקב"ה יושב ומשחק עליהן, שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'... דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין... אלא שנעשו גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם, כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו, שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק, וכל אחד מנתק מצותו והולך שנאמר ננתקה את מוסרותימו, והקב"ה יושב ומשחק... (שם ג ב)

...אמר ליה (אנטונינוס לרבי) אתינא לעלמא דאתי, אמר ליה אין, אמר ליה והכתיב לא יהיה שריד לבית עשו, בעושה מעשה עשו. תניא נמי הכי, לא יהיה שריד לבית עשו, יכול לכל, תלמוד לומר לבית עשו, בעושה מעשה עשו. אמר ליה והכתיב שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה, אמר לו מלכיה ולא כל מלכיה, כל נשיאיה ולא כל שריה... (שם י ב)

מדרש רבה:

אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להשקות כוס תרעלה לעכו"ם ממקום שהדין יוצא, מאי טעמא, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לד' נהרים אין כתיב כאן, אלא לד' ראשים, אלו ד' מלכיות כנגד ד' ראשים. שם האחד פישון זו בבל... (בראשית טז ז)

...רבי יהושע בן לוי אמר כנגד ארבע כוסות של תרעלה שהקב"ה משקה את העכו"ם, הדא הוא דכתיב (ירמיה כ"ה) כי כה אמר ה' אלקי ישראל אלי קח את כוס היין החמה, (שם נ"א) כוס זהב בבל ביד ה' וגו', (תהלים י"ו) ימטר על רשעים וגו'... (שם פח ד)

...רבי אבין אמר עתיד הקב"ה להושיב את זקני ישראל כגורן והוא יושב בראש כולן כאב בית דין, ודנין לעכו"ם, שנאמר (ישעיה ג') ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו, על זקני עמו אין כתיב כאן אלא עם זקני עמו, הוא יושב עמהן ודנין לעכו"ם, ומה אומר להם, אתם בערתם הכרם אלו ישראל, דכתיב (שם ה') כי כרם ה' צב-אות בית ישראל גזלת העני בבתיכם אלו ישראל, דכתיב (שם י"ד) כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו... (שמות ה טו)

אמר רבי אלעזר פן פדת, כשם שהביא הקב"ה על המצרים כך הוא עתיד להביא על מלכות הרשעה, שנאמר (ישעיה ס"ג) כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר, אמר רבי אלעזר כל צר שבמקרא חסר במלכות הרשעה הכתוב מדבר... מצרים לקו בדם, אף כאן (שם ל"ד) ונהפכו נחליה לזפת לילה ויומם לא תכבה, לפי שבטלו ישראל מן התורה, שכתוב בה (יהושע א') והגיתה בו יומם ולילה, לפיכך הקב"ה פורע ממנה באש שלא תכבה לעולם ביום ובלילה, ולפי ששרפה ביתו של הקב"ה, שכתוב בו (ישעיה ו') והבית ימלא עשן, לפיכך יעלה עשנה... (שם ט יג)

...ללמדך שמכל המלכיות יקבל הקב"ה דורון לעתיד לבא חוץ מאדום, והרי בבל אף היא החריבה אותו, אלא שלא קעקעה אותו, אבל אדום מה כתיב בה, (תהלים קל"ז) האומרים ערו ערו עד היסוד בה... (שם לה ה)

...ולעולם הבא עכו"ם רואין לישראל היאך הקב"ה עמהם, והן באין להידבק להם, שנאמר (זכריה ח') בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים. (במדבר א ג)

מדרש תנחומא:

רבי אבא בר כהנא אמר חשך ואפלה שמשו במצרים, אבל תוהו ובוהו לא שמשו בעולם הזה ולא עתידין לשמש, והיכן עתידין לשמש, בכרך גדול שבפטקייא, שנאמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, ורבנן אמרי, אומות העולם שלא קבלו את התורה שנתנה מתוך החושך עליהם הוא אומר (ישעיה ס') כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים... במצרים דבר, ובאדום ונשפטתי אתו בדבר ובדם. במצרים שחין, ובאדום המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם, במצרים ברד, ובאדום וגשם שוטף ואבני אלגביש, במצרים ארבה, ובאדום בן אדם אמור לצפור כל כנף ולחית השדה הקבצו, במצרים חשך, ובאדום ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, במצרים נגף בכוריהם ובאדום שמה נסיכי צפון כלם וכל צדוני, ר' מאיר אומר וירדו ראמים עמם (ישעיה ל"ד), וירדו עבודה זרה עמם. במצרים פרע מאליליהם ואחר כך פרע מהם, ובאדום פורע מן השר שלהם תחלה ואחר כך מהם, שנאמר (ישעיה כ"ח) והיה ביום ההוא יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה. (בא ד)

...וישתחוו לו כל אלהים, בשעה שידין את האומות דן לאליליהם עמהם, שנאמר (ישעיה ס"ו) כי באש ה' נשפט וגו', כיון שאין יכולים לעמוד באש פורחין, והקב"ה יושב ושולח עליהם מלאכים בקולרין ובשלשלאות ומשליכן לתוך האור, שנאמר (מלאכי ג') ולהט אותם היום הבא אמר ה' צב-אות אשר לא יעזב להם שרש וענף. דבר אחר וישתחוו לו כל אלהים, אומרים כל עובדי עבודת גלולים לאלהיהם בואו והשתחוו לפני הקב"ה, שאתם התעיתם אותנו, מיד והאלילים כליל יחלוף (ישעיה ב'), ועובדי עבודת גלולים מורדין לגיהנם, לכך נאמר יבושו כל פסל... (שופטים ט)

...כך יהיו עכו"ם ומואבים ועמונים שפשטו ידיהם בכסא כבודו והחריבו מקדש ושרפו היכלו והגלו את ישראל הקב"ה יאבד את זכרם, מענין שנאמר (צפניה ב') לכן חי אני נאם ה' צב-אות אלקי ישראל כי מואב כסדום תהיה. (תצא ב)

תוספתא:

רבי יוסי אומר מבול של מים אינו מביא, אבל מבול של דבר באומות העולם לימות המשיח מביא, שנאמר ויקח את מקלו את נועם ליגדע אתו להפר את בריתו אשר כרת את העמים, מהו אומר, ותופר ביום ההוא. (תענית פרק ג)

פסיקתא:

רבי לוי בשם ר' חמא בי רבי חנינא מי שפרע מן הראשונים הוא יפרע מן האחרונים, מה מצרים דם, אף אדום כן, דכתיב ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש (יואל ג'), מה מצרים צפרדע, אף אדום כן, קול שאון מעיר (ישעיה ס"ו), מה מצרים שחין, אף אדום (זכריה י"ד) המק בשרו... מה מצרים נוטל הגדול שבהם והרגו, אף אדום כן (ישעיה ז') וירד ראמים עמם, רומיים עמם. ר' אחא בר כהנא חשך ואפילה שמשו במצרים שלשת ימים, אבל תהו ובהו לא שמשו בעולם הזה, והיכן עתידים לשמש, בכרך גדול של רומי, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו... (פרשה יח)

דבר אחר רני ושמחי וגו' ונלוו גוים רבים אל ה', אמר רבי חנינא בר פפא אין הכתוב מדבר אלא כנגד אותה שעה שהקב"ה דן את כל אומות העולם לעתיד לבא, באותה שעה מביא הקב"ה את כל הגרים שנתגיירו בעולם הזה ודן את כל האומות בפניהם, ואומר להם מפני מה הנחתם אותי ועבדתם את עבודה זרה שאין בה ממש, ואומרים לפניו, רבונו של עולם, אם באנו לפתחך לא קבלתנו. אמר להם יבואו הגרים שנתגיירו מכם ויעידו בכם... מיד מתביישים כל הרשעים מתשובת הגרים, ונוטה דין והולכים מן העולם, שנאמר (ירמיה י') ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא. (פרשה לה)

שוחר טוב:

למנצח מזמור לדוד ה' בעזך ישמח מלך, זה שאמר הכתוב (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אמר רבי חנינא אין מלך המשיח בא אלא ליתן לאומות העכו"ם שש מצות, כגון סוכה ולולב ותפילין, אבל ישראל למדין תורה מן הקב"ה, שנאמר (שם נ"ד) וכל בניך למודי ה', ולמה, בשביל (ישעיה י"א) אליו גוים ידרושו. (תהלים כא)

...אבל לעתיד לבא לאומות העולם יהיה חושך, שנאמר (ישעיה ס') כי הנה החושך יכסה ארץ, ונאמר (שם י') והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה... אמר רבי הושעיא דו פרצופין היו, היה אור לישראל וחשך למצרים. (שם כז)

אמר ר' יוחנן, לעתיד לבא הקב"ה דן את הרשעים ומחזירן לגיהנם, לכך נאמר ישובו יבושו, ואמר רבי יוחנן לעתיד לבא הוא דן אותן וטורדן מן העולם. אמר רבי שמואל בן נחמני, לעתיד לבא הקב"ה מביא כל אומה עכו"ם והיא קוראת לאלוהיה ואינו עונה אותם, וכיון שרואים שאין עונים אותם, שנאמר (ישעיה מ"ו) אף יצעק אליו ולא יענה, למה שאין בה ממש, ואחר כך הולכין לפני הקב"ה וחוזרין עליו, ואומרין לו אלהינו לא ענו אותנו, עכשיו באנו אצלך, מיד הוא דן אותן וטורדן מן העולם... אמר רבי פנחס עתיד הקב"ה ליתן פה לעכו"ם ומדברת לפני עובדיה לעתיד לבא, ואומרת להם הנחתם לחיי עולם קונה שמים וארץ והשתחויתם למי שנאמר עליו (תהלים קל"ו) פה להם ולא ידברו, ועשיתם את הטפל עיקר... ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר מה עכו"ם נעשית פרקים פרקים, כך עובדיה נעשו פרקים פרקים, שנאמר (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה, ורבנן אמרי מה עכו"ם ניתכת באור כן עובדיה ניתכין באור. ר' יהושע בן לוי ור' שמואל ור' נחמיה אומרים, כשישב הקב"ה לדון את העכו"ם וישראל לעתיד לבא, לישראל הוא דן אותם לזכות, והעכו"ם מתביישין, ומהו עושה, מכניס יצר הרע ביניהן והן אומרין מבקשין אנו את דיננו שיהפך, מה הקב"ה עושה, דן אותן ומחייבן ומתביישין שנייה, שאילו שתקו לא נתביישו אלא פעם אחת, לכך שני פעמים יבושו יבושו... (שם לא)

תנא דבי אליהו זוטא:

באותה שעה מביא הקב"ה את אליהו ובן דוד צדקנו, וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן בידיהם, ונקבצין כל ישראל בפניהם, והשכינה לפניהם, והנביאים מאחריהם, והתורה מימינם ומלאכי השרת משמאלם, ומוליכין אותם אל עמק יהושפט, ונקבצים כל העמים שם, שנאמר (יואל ד') וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט, ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצם חלקו, ואל עמי ידו גורל וגו'. באותה שעה מביא הקב"ה את אליליהם של עכו"ם ונותן בהם רוח ונשמה, ואומר הקב"ה יעברו כל אומה ואומה היא ופסל שלה על הגשר של גיהנם, ואז יעברו כולם, וכיון שמגיעין אל תוכה יהיה הגשר לפניהן כמו חוט, ונופלין לתוך הגיהנם האלילים ועובדיהן, וכיון שמגיעים לתוך הגיהנם הם ופסיליהם, ורואים ישראל את כל העכו"ם ופסיליהם בתוך הגיהנם, מיד מתייראין ישראל ואומרים לפני הקב"ה, רבונו של עולם, שמא כשם שעשית עם אלו כך תעשה עמנו, ואומר להם הקב"ה מי אתם, ואומרים לפניו אנחנו עמך ונחלתך ישראל... (פרק כא)

ילקוט שמעוני:

תנא דבי אליהו פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, מצאני זקן אחד, אמר לי יש אומות העולם לימות המשיח, אמרתי לו, בני, כל גוי וכל ממלכה שענו את ישראל ולחצו אותם רואין בטובתן של ישראל, וחוזרין לעפרן ושוב אינן חיים לעולם, שנאמר רשע יראה וכעס וגו', וכל גוי וכל ממלכה שלא ענו את ישראל ולא לחצו אותם באין לימות המשיח, שנאמר ועמדו זרים וגו', ואתם כהני ה' תקראו... אמר לי רבי, תאמר הואיל והן באין לימות המשיח וכו'. (שמות פרק יב, ריב)

לעתיד לבא הקב"ה מוציא כרוז כל מי שעסק בתורה יבא ויטול שכרו, ואף הכותים אומרים תן לנו שכרנו, שאף אנו עשינו מצות, אמר הקב"ה כל מי שלא אכל בשר חזיר ושקצים ורמשים יבא ויטול שכרו, באותה שעה הן נוטלין איפופסין שלהן, שנאמר אוכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יסופו נאם ה'. (ויקרא פרק יא, תקלו)

אמר רבי יהושע בן לוי כל המצות שישראל עושין בעולם הזה באות וטורפות להן לעובדי אלילים על פניהם לעולם הבא, שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, נגד העמים לא נאמר, אלא לעיני העמים. (דברים פרק ד, תתכד)

...וכן אתה מוצא לעתיד לבא, וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים וגו', המק בשרו וגו', על ידי מה, על ידי שנתגאו בישראל, שנאמר אשר צבאו על ירושלים. וכן אתה מוצא שהקב"ה נפרע מאומה הרשעה, שנאמר מדוע נסחף אביריך, ואין נסחף אלא לשון צרעת, שנאמר ולשאת ולספחת. (מלכים פרק ה, רכט)

...רמיו אלו כסאות של עובדי אלילים, שעתיד הקב"ה להפכם, עד די כורסוון יתיב אין כתיב כאן, אלא רמיו, וכן הוא אומר והפכתי כסא ממלכות, ורבנן אמרין לעתיד לבא הקב"ה יושב, והמלאכים נותנים כסאות לגדולי ישראל, והם יושבים ודנין לעובדי אלילים עם הקב"ה... ומהו ושער רישיה כעמר נקי, שהקב"ה מנקה עצמו מעובדי אלילים ופורע להם שכר מצות קלות שהם עושים בעולם הזה, כדי לדון אותם ולחייבם לעולם הבא, באותה שעה הקב"ה נעשה גבוה בעולמו, שנאמר ויגבה ה' צב-אות במשפט. (ישעיה פרק ג, שצז)

ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים, אמר רבי יוחנן אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי אלילים לבד, רבי יהושע בן לוי אמר, לא בישראל ולא בעובדי אלילים, שנאמר מעל כל פנים... (שם פרק כה, תכח)

אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך, לעתיד לבא כשהקב"ה דן את עשו הרשע, מה עשו עושה, מתעטף בטליתו ובא ויושב אצל יעקב, ואין כוכבים אלא יעקב, שנאמר דרך כוכב מיעקב. ויעקב אומר לו, אחי לא תהא כיוצא בי, שנאמר אהי דבריך מות, אהי קטבך שאול, גזירות שהיית גוזר עלי ושאהא עובד אלילים, אלו הייתי עושה הייתי מתחייב מיתה בידי שמים, ואם לא אעבוד אתה הורג אותי, לפיכך אהי דבריך מות אהי קטבך שאול, כיון שעשו יורד לשאול נשתייר יעקב לעצמו. (ירמיה פרק מט, שלג)

כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו, ר' אלעזר המודעי אומר, לעתיד לבא באים כל שרי אומות העולם לפני הקב"ה ומקטרגים על ישראל, ואומרים לפניו, רבונו של עולם אלו עובדי אלילים ואלו עובדי אלילים, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, הללו שופכי דמים והללו שופכי דמים, הללו יורדים לגיהנם והללו אין יורדים. אמר להם אם כן הוא, כל אומה ואומה תרד עמה אלוהיה, כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו וגו'... (מיכה פרק ד, תקנב)

דבר אחר אמר רב הונא שחזרו לבושת במה שמתוקנת להם לעתיד, אתיא כההיא דאמר שמואל לעתיד לבא באין האומות ומתחבטין לפני אלהיהם, ואין בהם כח להצילם, שנאמר ישועו ואין מושיע אל ה' ולא ענם יכשלו ויאבדו מפניך. אמרו ישראל לפני הקב"ה אפילו אין בידם אלא אותו חטא שנכנסו בביתך והחציפו פנים כנגדך יכשלו ויאבדו. (תהלים ט, תרמג)

כי דורש דמים אותם זכר, כשיבא הקב"ה לתבוע דמו של רבי עקיבא, הוא תובע דמו של בן קופיא, מהו לא שכח צעקת ענוים, אינו שוכח דמן של ישראל מיד העובדי אלילים, ולא דם צדיקים שנהרגו בימי גזרה, כגון רבי עקיבא וחביריו, בן עזאי ור' יהודה הנחתום, ועתיד הקב"ה לתבוע דמן של ר' יהודה הנחתום ושל בן קופיא... מהו לא שכח צעקת ענוים, רבי אבהו בשם רבי אלעזר אומר כל צדיק וצדיק שעובדי אלילים הורגין אותן, כביכול הקב"ה כותב בפורפירא שלו, שנאמר ידין בגוים מלא גויות, והקב"ה אומר להם למה הרגת פלוני ופלוני, והם כופרים, ואומרים להקב"ה לא הרגנום, מה הקב"ה עושה, מוציא פורפירא שלו ודנן, ונותן איפופסין, אוי לא שכח צעקת ענוים. (שם)

אזכיר רהב ובבל, אמר רבי יהודה בר רבי סימון עתידין אומות העולם להיות מביאין דורונות למלך המשיח, ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, הם בעצמם הם דורונות למלך המשיח, שנאמר תשורי מראש אמנה... וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם יש ביניכם ישראל הביאו אותם לי, שנאמר הבו לה' משפחות עמים, עמים הביאו לי משפחות של ישראל. אמר רב אחא ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון, אין הבו אלא לכבוד... אמר רבי ברכיה בשם רבי יהושע, בעת ההיא יוב"ל שי בגימטריא בהם שהם מביאים אותם דורנות למלך המשיח, שנאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'. אמר רבי ברכיה הזקנים שבהם שאינם יכולין לטעון בגלגדקא, מה הם עושין, מביאין אותן וטוענין אותן בידיהם... (שם פז, תתלח)

איש לשון בל יכון בארץ, אמר רבי לוי לעתיד לבא נוטל הקב"ה את עובדי אלילים ומוסרם לגיהנם, ואומר להם, למה הייתם קונסים את בני, והם אומרים מהם ובהם היו באים ואומרים לשון הרע, והקב"ה נוטל את אלו ואלו ומורידן לגיהנם... (שם קמ, תתפח)

אותיות דרבי עקיבא:

...ולא עוד אלא שעתידין שיניהם של אוכלין ממון של ישראל בימות המשיח להיות יוצא מפיהן כ"ב אמות, וכל באי העולם רואין ואומרים מה חטאו אלו שכך יוצאין שיניהם מפיהן, משיבין ואומרים מפני שאכלו ממון של ישראל, שהם קדושים למקום כתרומה, שכל האוכל מהם חייב כליה... (שי"ן)

ילקוט המכירי:

אמר ר' חנניא בשעה שהקב"ה ידין את אומות העולם הן ואלהיהם, ומעמיד להם פרטומים, ומביא שתי הלוחות ועשרת הדברות, אומר להם כלום השגיחו עליכם, אומרין מיום שבראת אותנו לא השגיחו עלינו אלא עמך ישראל בלבד... שעתידין אומות העולם לכפור בה (בעבודה זרה), שנאמר "ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה, אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו" (ירמיה ט"ז י"ט)... (ישעיה ב יח וכ)

מדרש הגדול:

...וכן הוא עתיד להלחם לכם מארבע מלכיות, שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם (זכריה י"ד ד')... אמר ר' תנחום בשם ר' לוי עתיד הקב"ה להשקות לאומות העולם ארבעה כוסות שלפורענות, מאיכן הוא משקה אותן, מגן עדן, שנאמר "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן" (בראשית ב'), אלו ישראל, דכתיב "גן נעול אחותי כלה" (שיר ד'), "ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" אלו ארבע מלכיות... (דברים ג כב)

"הרנינו גוים עמו", עתידין אומות העולם להיות מתרגזין למחר כשתבא גאולה לישראל, שנאמר "ה' מלך ירגזו עמים" (תהלים צ"ט)... דבר אחר הרנינו גוים עמו, עתידין אומות העולם להיות משתבחין לפני ישראל למחר כשתבא גאולה לישראל, שנאמר "הרנינו גוים עמו"...

"כי דם עבדיו יקום ונקם", הרי כאן שתי נקימות, נקם על הדם ונקם על החמס. מנין אתה אומר שכל חמס וחמס שאומות העולם חומסין מישראל, הקב"ה מעלה עליהן כאלו דם נקי שפכו בתוכם, שנאמר "מחמס אחיך יעקב" (עובדיה א')... מנין אתה אומר שירידתן שלאומות העולם בתוך גיהנם כפרה על נפשותיהן שלישראל בעולם הזה, שנאמר כי אני ה' אלקיך קדוש ישראל (ישעיה מ"ג ג')... (שם לב מג)

לקח טוב:

וירד העיט על הפגרים, זה מלך המשיח שעתיד להפיל פגרים פגרים, וישב אותם אברם, שהחזירם בתשובה, דכתיב (צפניה ג') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". (בראשית טו יא)

האומות החריבו בית המקדש ובטלה אש תמיד, לכך נאמר באדום (ישעיה ל"ד) "לילה ויומם לא תכבה". היא בטלה ענן הקטורת, לפיכך (שם) "לעולם יעלה עשנה". היא אמרה (תהלים י') "שכח א-ל הסתיר פניו בל ראה לנצח", לפיכך (ישעיה ל"ד) "לנצח נצחים אין עובר בה"... (ויקרא צו)

תרגום יונתן:

חיתו ארץ - מלכי האומות המתאספים להצר לך ירושלים, לאכול - יהיו למאכל חית השדה. (ישעיה נו ט)

תאנה לא תפרח - מלכות בבל לא תתקיים ולא תשלוט על ישראל, כחש מעשה זית - יהרגו מלכי מדי, גזר ממלכה - ישמדו הרומאים. (חבקוק ג יז)

ולבקש - תורה מלפני... זה לזה יאמר אלך גם אני... (זכריה ח כא)

רש"י:

מהם אקח לכהנים - מהעמים המביאים והמובאים, כי לפני גלוים הכהנים והלוים שבהם ואקחם ויהיו משמשים לפני, כמו שכתוב "הנסתרות לה' אלקינו". (ישעיה סו כא)

ונקיתי דמם - אף אם אנקה אותם משאר עבירות ורעות שבידם, דמם של בני יהודה לא ינקה, ומתי, בזמן שה' שוכן בציון. (יואל ד כא)

רמב"ן:

לי נקם ושלם - לנקום נקמת ישראל מידם, ולי שלם לשלם להם כפעלם שכחשו בו בעת תמוט רגלם, כשתתמלא סאתם, כענין "כי לא שלם עון האמורי עד הנה". ור' אברהם אמר שטעמו וגם רשע ליום רע, והוא סוד גדול. (דברים לב לה)

רד"ק:

מאתי תצא - שהמשיח יורה העמים ללכת בדרכי ה', וזה אחר מלחמת גוג ומגוג. ארגיע - ואז ישקטו מחמתי, או ממלחמה. (ישעיה נא ד)

לכו למים - אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו העמים שאלקים מושל, ויבואו ללמוד תורותיו. (שם נה א)

דרכתי לבדי - שאין לישראל זכות. ומעמים אין איש - להנקם אתי מאויבי ישראל. באפי - על שהרעו מאד לישראל שהגליתי ביניהם. (שם סג ג)

ובאו - אסבב שכל אלו יבואו עם גוג ומגוג. (שם סו יח)

מהם אקח לכהנים - ...ולר' אברהם גם מהמביאים אקח. ולאדוני אבי אקח מהם לחוטבי עצים לכהנים. (שם שם כא)

וזרים לא יעברו - לא יכנסו לה מאומות העולם, כמו שישראל לא יכנסו להיכל. (יואל ד יז)

וניקיתי - אותם מכספם וזהבם שלקחו מישראל, שישראל יקחוהו מאתם לעתיד לבא, אבל דמם לא נקיתי - הדם ששפכו יהיה נפש תחת נפש, ובכל כופר לא ינקו ממנו. (שם שם כא)

למען יירשו - כל שכניהם כבימי דוד, ויירשו מארצם רק שארית לשבת, והשאר יהיה חורבן עולם לאות על שהרעו לישראל. (עמוס ט יב)

ועלו מושיעים - מלך המשיח וחבריו, ז' רועים וח' נסיכי אדם, לשפט - לקחת משפט ישראל מהם על כל שהרעו להם. והיתה לה' לבדו המלוכה, כולם יודו במלכותו. (עובדיה א כא)

באחרית הימים - בימות המשיח, ונשא מגבעות - הגוים יכבדוהו ויבואו לעבד שם ה', ויבואו לשם מן הגבעות שעליהן עבדו אליליהם. ושפט - המשיח, כי כל הגוים יבואו לפני לדין וישלים ביניהם, ולכן לא תהיה עוד מלחמה. (מיכה ד א וג)

העמים ילכו - עד הזמן ההוא שישיבם המשיח לדרך הטובה אחרי מלחמת גוג ומגוג. (שם שם ה)

תמלא הארץ לדעת - ...ויותר נראה שהענין על לעתיד לבא בימי המשיח, כשיראו שיקח ה' נקמתו מגוג ומגוג. (חבקוק ב יג)

ולחוג את חג הסוכות - להקריב בו, כי בו תהיה המגפה, להיות להם לזכרון. (שם יד טז)

ולא יהיה כנעני עוד - כהגבעונים, כי גדולי העכו"ם יתנדבו לחוטבי עצים ולשואבי מים. (זכריה יד כא)

וישתחוו - חלק מהגוים יקבל ה' בתשובה, לא חיה - ואלו שהרגו מישראל לא יקבלם, כי דם האדם לא יוכלו לשלם. (תהלים כב ל)

הריעו לה' - גם לאומות יש לשמח בישועת ישראל, כי תהיה ישועה לכל העולם ולא תהיה עוד מלחמה. (שם צח ד)

מהר"י יעבץ:

הללו את ה' כל גוים - ...כי לעתיד לבא תהיה מעלה לאומות בשביל ישראל, וכן כתיב (ישעיה מ"ט) "והיו מלכים אומניך"... שאפילו הנקרבים לשרתנו יהיה להם קיום והעמדה בעבורנו. (תהלים קיז א)

אברבנאל:

עב קל - נקמת האומות תתחיל בזמן הגאולה במצרים, והעב הקל על מהירות ופתאומיות הישועה האחרונה שתתדמה לגאולה הראשונה ממצרים. (ישעיה יט א)

ונגף - אולי היא מגפת אלה שלא יעלו לירושלים לחוג את חג הסוכות, וישובו אל ה' כחמש הערים, וירפאם. (שם שם כב)

שחוח - יבואו לירושלים בשפלות ובהכנעה, ולא מפני גבורת ירושלים אלא מהיותה עיר ה'. (שם ס יד)

...ונחש - מלכות אדום... ואומה מקוללת זו לא תזכה כשאר המלכיות, ולא יעלו אל בית ה' כשאר האומות על שגילו פנים בתורה. (שם סה כה)

ובאו וראו - אסבב שקודם ילחמו הנוצרים במצרים מכת הרג ואבדן, ויאספו עליהם כל בני ישמעאל, ותהיה מלחמה קרוב לירושלים, וחרב איש ברעהו. (שם סו יח)

ועלו מושיעים - שאר הגוים שילחמו בנוצרים באדמת הקדש, ויעשו בהם נקמת ה', ואחר הנקמה העצומה הזאת יודו כולם כי לה' המלוכה. (עובדיה א כא)

בדי אש - גזור מלפניו שיגיעת העמים סופו לאש. תמלא הארץ - לעתיד לבא כאשר יגלה כבוד ה', ולא היה כן בבית שני. (חבקוק ב יג)

...ומה שכל העמים יסכימו לקרא בשם ה' יהיה בסבת תחיית המתים, שהם יקראו בכל מקום בשם ה', ומהם ילמדו. (צפניה ג ט)

יבושו הנביאים - נראה שפסוקים אלו על המתבודדים מן האומות שיעבירם מהארץ, וכן כתות הדרשנים, שאם ינבא אחד מהם יאמרו לו הוריו שהוא משקר וידקרוהו, כל כך יהיו אוהבי ה' ודבקים באמיתת נבואתו... והשלישית יוותר - רוב הנכרתים יהיו מאדום, והנשארים מישמעאל. (זכריה יג ג וח)

רמח"ל:

...והנה מיד בביאת המשיח יעשה תיקון א', והוא שקליפת נוגה תפרד מן הג' האחרות הקשות, והיא תשתעבד לקדושה, ואז תקבל כח יותר גדול, והיינו שתתקדש היא עצמה כנ"ל, ושאר הקליפות הקשות תשארנה רחוקות מן הקדושה לגמרי. והנה כנגד זה יעשה בעולם שני דברים, הא' היא הנקמה במצרים באותן שהם מצד הרע הגמור, בסוד הג' קליפות קשות, והב' היא גירות העובדי גלולים ממה שישאר בהם שהוא הטוב שבהם, לעבוד את ה', ככתוב "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו'", והנה אז לא יקבלו הג' קליפות שום כח כלל מן הקדושה, וגם לא יהיה להם שייכות עם ישראל כלל, רק לא תבלע מיד בשורש אלא תעמוד עדיין להעניש החייבים בגיהנם, וגם יהיה לה איזה שייכות עם הרשעים, כי כמו שבהתחברם בקליפות נוגה היה להם איזה קורבה אל הקדושה, כך עתה שיהיו רחוקים מן הקדושה היה להם עם כל זה איזה קורבה אל נוג"ה, ולכן באותו זמן יהיה חילוק בין ישראל לעובדי גלולים, שלישראל אין מיתה, ולעובדי גלולים יש מיתה, שנאמר בהם "כי הנער בן מאה שנה ימות", אבל אחר זה יעלה העולם עוד מדרגה אחרת, שלא יהיה מיתה עוד אפילו בעובדי גלולים, והעליות הם רבות, וכן תולדות העליות, אך סוף הכל הוא יום הדין הגדול, שאז תעבור הס"א לגמרי מכל הבריאה, ואז באותו הדין נעשה הבירור האחרון, שאפילו הרשימו של הרע יסתלק, ולא ישאר בשום נברא מכל מה שנברא מששת ימי בראשית עד היום ההוא רק טוב, וכל הרע מהם עליו יאמר לחרפות ולדראון עולם... (אדיר במרום דף נה)

אור החיים:

...והוא מה שרמז ה' בקרבן עצרת ז' כבשים שהם לבני ישראל, פר אחד הוא הנשאר מישמעאל, איל הוא הנשאר מבני עשו מיצחק, והבן. (במדבר כט יג)

...ואומרו ותאחז במשפט ידי פירוש יתקוף במדת הדין, או ירצה לשתסכים גם מדת הרחמים ותתחזק במשפט להשיב נקם לצרי ה' שהם אויבי ישראל... ואומר למשנאי - המעבירים ישראל על דת. (דברים לב מא)

הרנינו גוים - כי בעשית ה' נקמה באויבי ישראל וירומם מדרגת ישראל, ירננו הגוים על עמו לשבחם ולרוממם. ונקם - לא דם לבד יקום, אלא גם צריו אשר חרשו און. (שם שם מג)

מלבי"ם:

וידעו מצרים - על ידי שה' יעזור להם יוודע להם, ואחר כך ישכילוהו בהשכלם, ויאמינו בו. ונגף - ומאז יתנהג עמהם שלא כעם אומה אחרת, ולא יענישם לנקמה אלא להשיבם. (ישעיה יט כא)

בי - בל יחשבו העמים שלא יקבלם אמר שנשבע, וגם אינו משנה חסד שהבטיח. תשבע - כולם ישבעו לעבוד את ה'. (שם מה כג)

ופתחו שעריך - בל תחשוב שבנין החומה הוא להגנה, ומלכיהם נהוגים - כי בציון ימשחו אותם. (שם ס יא)

פורה דרכתי - כבגת להוציא היין, רוצה לומר שיחזרו בתשובה, ואין איש אתי - לא אבו לשוב, ומאז דרכתים... (שם סג ג)

מדי חודש בחדשו - יביאו חדשים מאומות העולם לקבל האמונה האמיתית. (שם סו כג)

למען יירשו - כי רוב בני אדם יפלו במלחמת גוג ומגוג. נקרא שמי - השארית מהם והגוים יכירו שם ה', ויקבלו אמונת האמת, וכל זה ירושה למשיח. (עמוס ט יב)

ויורינו מדרכיו - הגדולים, עקרי האמונה ויסודותיה, ונלכה באורחותיו - נשיג בעצמנו את הסעיפים הפרטיים. ושפט - לא תהיינה עוד מלחמות דת, כי מציון תצא תורה, ואם יהיה ריב בין העמים ישפוט המשיח, ואם יהיה מרד - והוכיח בין עמים. (מיכה ד ב וג)

והדיקות - להסיר מהם הקליפה שהם הרשעים. והחרמתי לה' - שלקחו מישראל יחזירו להם, כי קדש ישראל וממונו לה'... תתגודדי - מפרש שאלה אשר יתאספו על ירושלים באחרית הימים יהיו בניהם של האומות שהחריבו אותה בימי קדם, ושאבותיהם הכו את שופטי ישראל. (שם שם יג ויד)

כה אמר - עתה מנבא על אחרית הימים. בתחילה יכירו כל העמים איש לפי אמונתו שירושלים עיר הקדש, ויתפללו שם. וקרוב לזמן הגאולה ילכו שם לבקש - לחקור על פינת האמונה, הגם שבני ירושלים עדיין שפלים בעיניהם. (זכריה ח כ)

מצרים - שהיתה מהאומות שבאו עם גוג ותחזור עליהם המגפה דלעיל, ומהם על שאר העמים שלא עלו לירושלים. (שם יד יח)

העמק דבר:

לי נקם - לעשות להם כמו שעשו, ושלם - במה שאי אפשר לעשות מכוון יש תשלומין באופן אחר. וחש עתידות - כשיגיע עונשם העתיד לא יהיה נמשך הרבה שנים כדרך הטבע, כחורבן הכשדים שבן לילה היה. (דברים לב לד)

כי אשא אל שמים - ...אלא כאן הכונה שבאר הכתוב סדר הגאולה, א' היאך תהיה חשיבות ישראל בעיני אומות העולם אחר שהיו שפלים כל כך, ב' איך יהיו אומות העולם נענשים... אם שנותי - אם אבא להענישם, אבל באמת לא יענשו האומות שכבר חזרו בהם, וישראל אצלם בכבוד ובטוב. ובאגדה ריש עבודה זרה שיבואו אומות העולם לדין על שלא עסקו בתורה, ואינו דן על שהרעו לישראל, ולא עוד אלא שיאמרו שעשו טובה לישראל... אבל אם תהיה אז אומה שתרע לישראל אז לא יאחז ברחמים כי אם במשפט. (שם שם מ ומא)

שם משמואל:

ולפי האמור יש לפרש דברי הש"ס עבודה זרה ב', לעתיד לבא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו וכו'... ויש לתמוה הרי לעתיד הוא עולם האמת, ואיך יחשבו האומות להטעות ולומר שכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה, ועוד את מי יבואו להטעות הלא להקב"ה שהוא יודע תעלומות... ונראה לפרש על פי מה שאמרו ז"ל הרי שנפל סלע מחיקו ומצאו עני ונתפרנס בה, הרי זה מתברך עליה. והנה ידועים דברי הרמב"ם שכל התעסקות העולם הוא עבור ירא שמים אחד, וכמה שנים יטרחו לבנות ולנטוע, והכל כדי שבאחד הימים יעבור ירא שמים אחד באותו המקום וימצא בו מנוח. אם כן זו היא טענת האומות, כולם לא עשינו אלא בשביל ישראל, היינו סוף כל סוף היה בשביל שיתעסקו ישראל בתורה... ובאמת כך היה סוף כל סוף, אלא שהם לא כוונו לזה... ובשביל מה שלא כוונו לזה אין ראוי לקפח שכרם, כמו שנפל סלע מחיקו ומצאו עני והתפרנס בו הרי זה מתברך עליו. ועל זה השיבם הקב"ה שוטים שבעולם, כי שוטה הוא שאינו יודע להבדיל דבר מדבר, הלא לצורך עצמכם עשיתם, דמדה זו לקבל שכר על מעשה אף בלי כוונה נוהגת רק בישראל שקבלו את התורה וכנ"ל, שזה הוא הבטחת ולקחתי אתכם לי לעם... (שמות וארא תרע"ד)

ועם מה שאמרנו יובן מה שלא נצטוינו להחרים את יתר האומות שעשו עמנו רעות כפלי כפלים ובאכזריות חמה יותר מאד מעמלק, ולכולם יהיה תיקון לעתיד לבד עשו ועמלק, שנאמר (עובדיה א') ולא יהיה שריד לבית עשו, כי כל האומות שהרעו לנו עד מאד כסנחריב ונבוכדנצר וכדומה לתאוותם מלמשול בעולם או לשלול שלל עשו מה שעשו, וממילא לעתיד שיתגלה פני הלוט הלוט אז ישליכו את אלילי כספם ואת אלילי זהבם ויבואו להשתחוות לה' ויתבררו ויתלבנו, ויתקיים בהם (צפניה ג') "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה'", כי אז יראו ויבינו כי כל כסופין דהאי עלמא וכל ממשלתם ותענוגות בני אדם מאפס ותוהו נחשבו לעומת עריבות ומתיקות הקדושה... אבל הרשע הזה, שכל רשעתו היא בעצם ושונא לדבר קדושה, כדאיתא בתנא דבי אליהו (פרק כ"ד), עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העולם הזה והעולם הבא, אמר לו בני ישראל, לכן לך עכשיו וחפור להם בורות וכו', אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא, אבל הוא לא עשה כן, אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר שתק, מיד יצא עמלק להחריב את העולם, אם כן מה בצע בהתודע לו עוד יותר עריבות ומתיקות עולם הבא, יהיה עוד יותר שונא, על כן אין לו תקנה אלא למחות שמו... (שם תצוה תרע"ד)

ולשכירך ולתושבך... היינו שלעתיד יחזירו ישראל בתשובה את כל פליטי האומות על ידי מה שיאכילום ממזונותיהם, שאז יהיה שרשם ממקום גבוה מאד... (ויקרא בהר תרע"ג)

ובזה יש לפרש טענת האומות, "תנה לנו מראש", היינו שבראשונה יתן להם אף בעודם בלתי מזוככים, ושעל ידי המצוות יבואו לכלל זיכוך. וזה שהשיבם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, היינו דהנה בכל החג אנו אומרים הושענא, ובודאי באם היו ישראל עושין תשובה מאהבה ביום הכפורים היו נושעים לגמרי... וכמה אומות שהרתיק עליהם הקב"ה לעשות תשובה וכמו נינוה, וכן כתיב (ישעיה מ"ה) "פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ"... אך באמת מדה זו נוהגת רק בישראל, שכאשר מקרבין אותם מתעוררת הנקודה הפנימית שבהם שאינה מתקלקלת לעולם, ומתבייש במעשיו ועושה תשובה, אבל אומות העולם כאשר מקרבים אותם מתגאים עוד יותר, וכל זה איננו שוה להם כי מגפן סדום גפנם ומשדמות עמורה, ועל כן כאשר הם מצטערים בסוכתם בועטין ויוצאין, כי לפי השערתם היה צריך הקב"ה למענם לאמור לחרס לא יזרח ולא תלהט אותם, אבל ישראל ממעטין עצמם ומשערין שבשביל שאינם ראויים לישב בפלטין של מלך, ומתביישים ונעשין נכנעים עוד יותר, אם כן מצות סוכה היא תשובה שלימה על טענת תנה לנו מראש... (סוכות תרע"ו)

מכתב מאליהו:

חז"ל מספרים לנו בעבודה זרה ב' על המשא ומתן המתנהל, כביכול, בין הקב"ה לבין אומות העולם, ביום המשפט הגדול. הם יאמרו "וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל שיתעסקו בתורה". הדבר מפליא, שיהיה לאומות העולם מצח נחושה, אף שהם ידעו בלבם שטענתם שקר, שהרי מי יאמין להם שכל מה שבנו לא בנו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה, ובכל זאת אינם בושים לומר זאת לפני הקב"ה היודע מחשבות. אבל האמת היא, כי החוטא נשרש בחטא, "אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר בתשובה", ועוד אמרו רז"ל "כל העובר עבירה אחת בעולם הזה מלפפתו וכו'" (סוטה ג'). בני אדם הנתונים תמיד תחת מרות רצונם, אין הרצון יודע גבול, ויתכן שאפילו ברגע זה, כשעומדים לדין לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה בעולם האמת והזדככות הנפשות, אין בכוחם להפרד מרצונם הקשור אחריהם ככלב, ומעיזים לשקר שקר גלוי.

ולכן הקב"ה עונה להם, שאפילו לפי טענותיהם אין הדבר כן, כי איך יכלו לבנות הכל בשביל ישראל שיעסקו בתורה, והרי עיקר כוונת התורה היא ממש ההיפך מזה, כי דרך התורה היא ההתנגדות ושבירת רצונות האדם וכל התאוות הבהמיות. ולא היתה כונתם כלל שהבנינים יקדשו שם שמים ויקרבו את העולם לגילוי שמו יתברך, כי הרי לא ידעו כלל מזה, ואיך יכלו לבנות בשביל שישראל יעסקו בתורה. (חלק א עמוד סח)

והנה כלל ישראל כשהם באיחוד הם מגלים בעולם הזה כלל גילויי כל העולם. אמנם לעתיד לבא יצטרפו אליהם האומות בגדר כלים מסייעים לישראל, (בחינת עבדי ישראל), ועל זה נאמר "ובכן תן פחדך ה' אלקינו וכו'... ויראוך וכו'"... (שם עמוד רנ)

הנה מצינו גם בעכו"ם בחינת תשובה, כדאיתא ביונה בענין תשובת נינוה. אמנם אין תשובתם כתשובת ישראל, דתשובת ישראל היא פנימית, מה שאינו כן באומות שאינן שייכות בלשמה, לכן אין תשובתם מועילה אלא בבחינה חיצונית, דהיינו בעולם הזה ולא בעולם הבא... ועל כן לעתיד לבא כשיבואו לחזור בתשובה ויבקשו מצוות, יתן להם הקב"ה מצות סוכה לשמור את תשובתם. (שם עמוד רסט)

...הנה סוכה היא דירת ארעי, והיא בחינת ביטול היש של העולם הזה, שישיג האדם שאין שום קביעות בעולם הזה, ואדרבא כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות, וגם כל מחשבות האדם שלפיהן יוכל לבסס את עצמו בחיים מסודרים לדורי דורות, אינן אלא דמיונות שוא. השגה זו, בבחינת ידיעה שכלית, היא הבחינה התחתונה שבענין סוכה, וגם בני אומות העולם יכולים להשיגה, כי הרי החיים עצמם מוכיחים ששאיפות עולם הזה הבל, ורק השאיפות הרוחניות מביאות לידי אושר ושמחה. ועל כן מנסה הקב"ה את אומות העולם בביאת המשיח במצוה זו כשתנתן להם בחירה מחדש... והנסיון בא לברר שאם אמנם מכירים הם אמת זו בשכלם, אינם משיבים אותה אל לבם להביאה לידי מעשה. ועל כן כשנתקלים בקושי מיד "כל אחד מבעט בסוכתו ויוצא", כי אין להם אותה נקודה פנימית המסוגלת לישראל, המתבטאת בשמחה של מצוה, לשמוח גם באפשרות ביטול היש. (חלק ב עמוד קז)