(ראה גם: אומות העולם-ד' מלכיות, אנטיוכוס, יון, טיטוס, רומי)
יתחברו - מלך צפון ונגב לעשות שלום. ובת מלך - כשיראה מלך נגב שהוא כבוש בצער, יתן בתו למלך צפון. ולא תעצר - הבת את איבתו, וילחם במלך נגב, ותנתן היא והיולדה - הנערה המשרתת לפניה, ומחזיקה - אביה, בעתים - זמנים רבים בבית כלא. (דניאל יא ו)
ויתמרמר - לשון כעס ומרירות, ויש אומרים רבנות ומרות, והפיל ריבואות - מחיל מלך צפון. (שם שם יא)
וישרים עמו - ה' יישר דרכו ולא יכשל בה. ובת הנשים יתן לו - מלך הנגב להשחית את עצתו, ולא תעמד - בפלטין הגבירה ותברח ממנו. (שם שם יז)
ויבן על עוזבי ברית - הישמעאלים בירושלים שחיללו המקדש המעוז. (שם שם ל)
ויתמרמר - וילחם, ונשא ההמון - של מלך צפון להתגאות מאד, כי יומו להתגבר במלחמה ולא יעוז - בכל זאת לא ינצח. (דניאל יא יב)
ואין כח לעמד - מפני מלך הצפון, בארץ הצבי - ארץ ישראל, וכלה - את הארץ באוכלוסיו. (שם שם טו)
וישרים עמו - עם מלך הנגב, ועשה - יצליח נגדם, ובת הנשים - יצוה מלך צפון להשחיתה, ולדעתי הוא אנטיוכוס הרשע, שציוה לפוליפוס שר צבאו להעבירם על דתם. ולא לו תהיה - שמתתיהו פרק עולו, והשבית קצין חרפתו - הקב"ה ישבית גידופיו ויכהו בשחין בדרך מצור לירושלים. (שם שם יז)
ועמד נבזה - מלכות אדום, שנאמר "בזוי אתה מאד"... רומיים יטלו מלכות מיונים... (השאר מפרש על רומי, שם שם כא, וראה שם עוד)
מתחלת "ויחזק מלך הנגב" המלחמות שעברו בבית שני, ולזכר פרטיהן צריך לחפש בדברי הקדמונים, ולא יועילנו עתה לדעת מה שעבר, על כן אפרש רק בדרך כלל, ולאחר החורבן אפרש בפרט. ויחזק מלך נגב - מצרים, ממלך ארם, ובת מלך הנגב - היא מלכת שבא, והיא בנגב ארץ ישראל, ולא תעצור - מלך צפון רצה לקחתה לאשה, ומלך מצרים יקחנה בחזקה. ומחזיקה בעתים - ואת חכמי המזלות שהיו אתה. (דניאל יא ה וו)
ובניו יתגרו - בני מלך צפון, וינשא - ההמון הנחלש והפיל ריבואות - ממלך הנגב. (שם שם יא)
וזעם על ברית קדש - אגריפס, ויבן על עוזבי - אנשי ירושלים שקשרו על המלך והרגוהו... (שם שם כט)
ומרשיעי ברית - ידבר על טיטוס שעזבו רבים מישראל את בריתם. (שם שם לב)
ובעת קץ - לא הזכיר מתי יהיה זה, רק מלחמת מלך צפון שהיא ארם וקונסטנטינה ילחם במלך נגד שהיא מצרים, ויהרוג ויהרג, וימים ידועים אחר מותו יבא הגואל. (שם שם מ)
אל הנגב - שאנטיוכוס התגבר על מלך מצרים, פרס וארץ ישראל, עד צבא השמים - החסידים שהם ככוכבים והרג מהם שלא רצו לעבור על דברי תורה. (דניאל ח ט וי)
ובת הנשים - חנה וז' בניה, ולא תעמוד - לא תנצל ולא תשמע למלך. פניו לאיים - לתפוס כל שומר תורה, וקצין - מתתיהו השיב לו חרפתו. (שם יא יז)
ועמד נבזה - דמטריוס שעמד במקום אנטיוכוס. וגם נגיד קדש - יהרג את יהודה במלחמה. (שם שם כא)
ומרשיעי ברית יחניף - שטיטוס משך בחלקות הצדוקים. (שם שם לא)
עזר מעט - המלכות שבביתר, ואחר כך יהרגו כולם. (שם שם לד)
ומן המשכילים יכשלו - כגון ר' עקיבא וחבירו, לצרוף בהם - את ישראל מרעותיהם, וזה הרע יתמיד עד עת קץ. (שם שם לה)
ועשה למבצרי - בעיירות הבצורות יעשה תמונות וירבה כבוד לאליל ההוא. והמשילם - ימשיל עובדי האליל במצרים ויחלק להם אדמה. מלך הנגב - מלך הישמעאלים יתגרה בו. (שם שם לט)
קרן אחת - שהיה בנו הצעיר של אנטיוכוס הגדול, ותמיהני על הרמב"ן שפירש בפסוק "וצים מיד כתים", שצפיר העזים הוא רומי שהסירו התמיד, כי זה נאמר על אנטיוכוס, ובמראה הזה לא ראה מרומי כלום. אל הנגב - השתדל לכבוש את מצרים ואסיא וארץ ישראל, בחשבו שימשל כאלכסנדר. עד צבא - על ישראל שהם צבא ה', והגדיל להרחיקם מה' לעבוד עבודה זרה שלו. (דניאל ח ט וי)
ויחזק מלך הנגב - בטולומיאוס על מלכי סילויקוס, ויעשו שלום, וישא את בת מלך מצרים, ופלגש אנטיוכוס ובנה הרגו את המלכה ובנה. (שם יא ה)
ועמד נצר - בטלמיוס שנקם נקמת אחותו והרג את סילויקוס ואמו על הריגת אחותו. (שם שם ז)
ובניו - מבני סילוקוס אחד ימות, ואנטיוכוס ישוב לבבל. (שם שם ט)
וישרים עמו - בא לעשות שלום עם מלך הנגב. ובת הנשים - יקח עמו את בתו, כדי שבאמצעותה יקח את כל הארץ. ולא לו תהיה - אלא לאביו, ולא תצליח תכניתו. והשבית קצין חרפתו - ישבית חרפתו על ידי שיכבוש איים באסיא. (שם שם יז)
ועמד נבזה - האח הקטן שהחזיק במלוכה בחלקלקות, וזרועות השטף - יתגבר על מלך מצרים בערמה. (שם שם כא וכב)
ומן התחברות - אנטיוכוס התחבר דרך מרמה עם מלך מצרים, והלך לראות את אחותו במתי מעט ולא נשמרו ממנו. (שם שם כג)
ולא יעמד - מלך מצרים, כי אנטיוכוס שיחד את שריו, ושניהם המלכים - אנטיוכוס ובטולמיוס יאכלו יחד, וכל אחד יחשוב מרמה על חברו. אך עוד קץ למועד - לפי ההשגחה, ועוד לא יוכל להחריבה. ולבבו על ברית - להרע לישראל ולבטל התורה, אבל לא בפעם זו. (שם שם כג-כח)
למועד ישוב - אנטיוכוס למצרים, ולא יצליח, כי יבואו בו- מרקו פובליאוס קונסול כדכתבנו, וציוה עליו לעזב את מצרים, ונשבר אנטיוכוס, וזעם על ברית קודש - שפך חמתו על החסידים, וזרועים - אנטיוכוס ישלח שרים כניקנור שחיללו המקדש. והחניף למרשיעי ברית, ועם יודעי - החסידים יתחזקו בגבורה עצומה. (שם שם כט ולא)
...ויש לפרש בת הנשים על אם קונסטנטין שנתפתתה לדת הנוצרים והסיתה בנה להאמין בו. והשבית קצין חרפתו - שהשבית האמונה הישנה ושם במקומה חרפה אחרת. ועמד על כנו נבזה - הוא מוחמד, נבזה בהפך לחמד, והחזיק בהנהגה בחלקלקות, ועליהם אמר ומרשיעי ברית, כי מחזיקים בבריתו של אברהם אבינו ע"ה, ועל בני אדום אמר ועוזבי בריתי. (שם שם לד)
על אלהי אבותיו - האומה הנוצרים לא תאמין בצדק ונוגה, ועל חמדת נשים - הכומרים יהיו פרושים מאשה, ולאלהי מעוזים - ובמקומם יעלו צורות הנוצרי ויכבדוהו בכסף ובזהב. (שם שם לז ולח)
יתנגח עמו - אחשוב שהנוצרים ירצו לכבוש את ארץ ישמעאל ובפרט ארץ ישראל, ובני ישמעאל יתאספו עליהם לירושלים וישמידום, וכך תתגלגל מפלת אדום וישמעאל יחד, ויתגלה המשיח. (שם שם מ)
יבא בא - תלמי יכרות שלום לד' חדשים, וירגיש שהוא רק להרויח זמן, ואז שטף עבר. (דניאל יא ט)
ונשא ההמון - מלך הנגב היה רודף תענוגים, וכאשר ניצח לא רדף אחר חיל המנוצחים, אלא שב לתענוגיו, ולכן לא יעוז - שמלך צפון יתגבר שוב. (שם שם יב)
ובת הנשים - פחד מהרומיים לקחת את מצרים בחזקה, ונתן בתו קליאופטרה למלך מצרים שתסב עליו המלוכה, ולא תעמוד - אליו, כי אם לבעלה, ונכזבה תוחלתו.
פניו לאיים - שנלחם עם חניבל נגד רומי ונוצח על ידי נציבם ביון. והשבית קצין - הרומיים יבקשו רק שיסתלק מהארצות שלקח וישלם את הוצאותיהם. (שם שם יז ויח)
וישם פניו - אנטיוכוס שב לארצו לנגוש מס הרומיים, ונפל - על זה הרגוהו עמו ולא נודעה קבורתו. ועמד על כנו - אחריו מלך סיליאקוס שלא עשה דבר מיוחד. ישבר - עבדיו הרגוהו בסם. (שם שם יט)
ושני המלכים - כאשר המליכו במצרים את עווערגעטעס בא מלך סוריה כדי שישיבו את פלימעטר על מלכותו, ודברו שלום במרמה, כי בלכתו התחברו שני האחים המצרים נגדו. ולבבו על ברית - אז שמעו בירושלים שמת, וגרשו הכהן הגדול שמינה, ובא והרע להם. (שם שם כז)
ויבן על עוזבי - נתחבר עם מרשיעי ברית מישראל, ולא סיים לספר כאן את הישועה על ידי החשמונאים, שכבר הזכירה במראה הב', אלא ממשיך כאן בצרות שבאו על ידי הרומיים. (שם שם כט)
המקדש והמעוז - בימי הרומיים היה בנין הורדוס שהיה מבצר ונלחמו בו. ונתנו השיקוץ - בימי אדריאנוס. יחניף בחלקות - הפריצים מרשיעי ברית, שיכרתו ברית עם הרומיים, ועם יודעי אלקיו - ברבן יוחנן בן זכאי, יחזיקו - למלט את העם. (שם שם לא)
עזר מעט - בימי בר כוכבא, ונכשלו - שנהרגו. לצרוף בהם - את חטאות ישראל, וכן יהיה עד עת קץ - בכל גזרות השמד. (שם שם לד ולה)
ועשה - עתה מבאר לו המראה הב' שבסוף מלכותם יעמד מלך עז, הקרן זעירא, ויתגדל על כל - יבטל דת העכו"ם. (שם שם לו)