און   כח

(ראה גם: כח, עוז)

תרגום אונקלוס:

בן אוני - דוי. (בראשית לה יח)

רש"י:

בן אוני - צערי. (שם)

וראשית אוני - כוחי. (שם מט ג)

מצאתי און - כח, ובמדרש שטר חוב שיש לי על ישראל. און דיני שטר, כמו אוני. (הושע יב ט)

אבן עזרא:

בן אוני - אבלי. (בראשית לה יח)

ראשית אונו - עם הישרים ידבר, וכל ישראל בחזקת ישרים (שהיא ביאה ראשונה). (דברים כא יז)

רמב"ן:

וראשית אוני - התגלות הכח חוצה. (בראשית מט ג)

מלבי"ם:

און בחולם מציין הכח המתגלה מפנים לחוץ, וממנו נגזר און על הכח החפשי שלא במשפט ללכת בשרירות לבו באונו וכחו והוא הפך עצרה "און ועצרה" ונמצא בכינוי "מחשבות אונך", "וישב עליהם את אונם" (תהלים צ"ד), כחם שלא במשפט להרע לאחרים. (הכרמל)

רש"ר הירש:

בן אוני - און היא היכולת הפיזית או המורלית לרכישה. מכאן בבבא קמא פ' כותבין אונו, און הוא תנאי מוקדם להון. השמוש בכח זה לרעה נקרא און. כאן מציינת המלה בן אוני את רגש הכאב על אבדן רכוש, שבעצם היו מוצדקים להחזיק בו. (בראשית לה יח)

וראשית אוני - קרוב למלה הון, הכשרון לרכוש דבר, רוצה לומר בך מתגלה כוחי, או הוא טמון בך ויתגלה אחר כך... (שם מט ג)