(ראה גם: עקילס, תרגום)
ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרו מפי ר' אליעזר ור' יהושע... (מגילה ג א)
אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא, אמר ליה ישראל, מהו לאידבוקי בהו, אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא, דכתיב היו צריה לראש... אזל אסקיה לבלעם בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא, אמר ליה ישראל, מהו לאדבוקי בהו, אמר ליה לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים... אזל אסיקה בנגידא לפושע ישראל... (גיטין נו ב)
אונקלוס בר קלונימוס איגייר, שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה, משכינהו בקראי, איגיור, הדר שדר גונדא דרומאי אבתריה, אמר להו לא תימרו ליה ולא מידי, כי הוו שקלו ואזלו אמר להוא אימא לכו מילתא, בעלמא ניפיורא נקט נורא קמי פיפיורא, פיפיורא לדוכסא, דוכסא להגמונא, הגמונא לקומא, קומא מי נקט נורא מקמי אינשי, אמרי ליה לא, אמר להו הקב"ה נקט נורא קמי ישראל, דכתיב וה' הולך לפניהם יומם וגו', איגיור כולהו, הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה, אמר להו אל תשתעו מידי בהדיה, כי נקטי ליה ואזלי חזא מזוזתא דמנחא אפתחא, אותיב ידיה עלה, ואמר להו מאי האי, אמרו ליה אימא לן את, אמר להו מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם, איגיור, תו לא שדר בתריה. (עבודה זרה יא א)
גר ועכו"ם שירשו את אביהן גוי, רשאי לומר לו טול אתה צלמים ואני כלים... אונקלוס הגר חלק מאחיו, החמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח. (דמאי פרק ו)
אונקלוס הגר היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו, והיתה מטפחתו מדרס לחטאת. (חגיגה פרק ג)
מעשה בטבחו של אונקלס הגר שהביא פתו לפני רבן גמליאל, והיו שם שמנים וחמשה זקנים יושבין, נטלה רבן גמליאל ונסתכל בה, ונתנה לחברו וחברו לחברו, כשראה שלא אמרו בה דבר, נטל רבן גמליאל חוט מסדינו של תלמיד שהוא יושב לפניו ומתחו עליה, ונמצאת חקוקה כל שהוא וטמאה לו. (כלים בבא בתרא פרק ב)
רבי ירמיה בשם רבי חייה בר בא תירגם עקילס הגר התורה לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע וקילסו אותו, ואמרו לו יפיפית מבני אדם. (מגילה י ב)
תירגם עקילס הגר (ישעיה ה') ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר, ועל נבייא אפקיד דלא יתנבאון להון נבואתא. (קהלת יא ח)
וכשמת רבן גמליאל הזקן שרף אונקלוס הגר יותר משמנים מנה, אמרו לו מה ראית, אמר להם כתיב (ירמיה ל"ד) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו', אין רבן גמליאל יפה יותר ממאה מלכים שאין בהם צורך. (פרק ח א)
...וכתב הרב במורה נבוכים שתרגום אנכי ארד אנא אחות אנא אסקינך, והתפלא בזה על תרגום אונקלוס, ששם כל מאודו להרחיק הגשמיות בספורי התורה, ובכל מקום שימצאו מהשמות המורים על תנועה ישים התנועה לכבוד נברא או לשמירה מהא-ל, ומתרגם וירד ואתגלי, ולמה תרגם כאן אנא אחות... וכן אמר הרב שאונקלוס הרחיק בכל מקום השמיעה ויפרש הגעת הדבר לבורא קבול תפלה, ואם כן למה יברח אונקלוס מתנועה ושמיעה ולא מאמירה דבור וקריאה... אבל ענינים אלו לאונקלוס ויונתן בן עוזיאל ידועים ליודעי חן... והכל בחכמה... (בראשית מו א)
...וכן יתרגם אונקלוס בשני פנים בכתובים רבים אבל בנוסחאות הבדוקות מן התרגום כתוב בהן דעדק גיר כגלידא... (שמות טז יד)
אונקלוס הגר עיבור של אליפז שלא רצה להרוג את יעקב במצות אביו, ולקח לו הזהב ועזב לו הגוף, ואמר אליפז מה אעשה לצווי של אבא, א"ל קח לך הכסף והזהב והנפש תן לי, והעני חשוב כמת. וכן נתייעץ עם טיטוס כשבא להתגייר, וא"ל לך והצר להם "היו צריה לראש", ולא שמע לו ונתגייר... (גלגולי נשמות יב)