אז ישיר משה וגו', ר' אבא פתח ואמר, הסתכלתי בכל התשבחות ששבחו להקב"ה, וכולם פתחו באז, אז אמר שלמה, אז ידבר יהושע, אז ישיר משה, מהו הטעם.
אלא כך למדנו, כל הנסים וכל הגבורות שנעשו להם לישראל כשהאיר אור עתיקא קדישא (דהיינו א"א) בעטרותיו, (דהיינו הארת ג"ר, בעת שמחזיר בינה ותו"מ לראשו, הם חקוקים ורשומים בא', אשר י' העליונה של הא' הוא קו ימין, וקו תחתונה שבא' היא קו שמאל, והקו שביניהם הוא קו האמצעי המכריע)... וכשמתחבר אוא של הא' ומגיע אל הז', מי הוא ז', זו היא חרב לה' מלאה דם, (דהיינו המלכות בשעה שהיא נטויה לשמאל), אז עושה נסים וגבורות, משום שנתחבר א' עם הז', וזה הוא שירה, שירה היא (מאירה) לכל הצדדים, (בין לחכמה בין לחסדים, וזה הוא אז ישיר). (בשלח ריד, ועיין שם עוד)
אז ישיר, אז ישיר ישראל לשעבר, ויש אומרים לעתיד לבא, אז הוחל, אז אמר, אז ישיר ישראל... הרי אלו לשעבר, אז לעתיד לבא... דבר אחר אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה, נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה. (בשלח-שירה הקדמה)
אז ישיר משה לשעבר, ויש אז לעתיד, כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית ד') אז הוחל לקרא בשם ה', (שמות ד') אז אמרה חתן דמים למולות... כולהון לשעבר, ויש אז לעתיד, ואילין אינון, (ישעיה ס') אז תראי ונהרת, (שם נ"ח) אז יבקע כשחר אורך... (בשלח י)
מהו אז, באז עשה הקב"ה לדורו של אנוש היבשה ים, שנאמר אז הוחל לקרא בשם ה' (בראשית ד'), ולנו עשה הים יבשה, באז אנו מקלסין אותו. דבר אחר למה באז, אמר משה באז קראתי תגר לפני הקב"ה, שנאמר ומאז באתי וגו' (שמות ה') ובלשון שסרחתי בו בלשון אני מתקן ואקלס אותך. דבר אחר אז א' אחד ז' שבעה הרי שמונה, אמר משה בזכות המילה שניתנה לשמונה נקרע הים, ונקלס באז. (בשלח יב)
אז אמרה חתן דמים למולות, כל פרקמטיא של משה לא היתה אלא באז, כיצד, הצלת נפשו לא היתה אלא באז, שנאמר וירף ממנו אז אמרה, קנתורו לא היה אלא באז, שנאמר ומאז באתי אל פרעה, שירתו לא היתה אלא באז, שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל, אף הפרשת ערים לא היתה אלא באז, שנאמר אז יבדיל משה שלש ערים. (שמות פרק ד, קעד)
אמר רבי עקיבא בשעה שאמרו ישראל אז ישיר לבש הקב"ה חלוק של תפארת שהיו חקוקין עליו כל אז שבתורה, אז תשמח בתולה אז ידלג כאיל פסח, אז תפקחנה עיני עורים, אז ידבר יהושע אז תראי ונהרת. (שם פרק טו, רמא)
אז ישיר - אז כשראה הנס עלה בלבו לשיר... וכן ובית יעשה, חשב בלבו לעשות... שהיו"ד על שם המחשבה נאמרה... (שמות טו א)
אז ישיר - בלשון הקודש יבא עתיד אחר אז. (שם)
אז ישיר, כבר רמזתי כי מלת אז רומזת לי' ספירות, ואמרו רז"ל בואו ונקלס ליחיד הרוכב על שבעה, והכוונה לשבעה קצוות, שנאמר מרכבותיך ישועה. אמר ר' עקיבה בשעה שאמרו ישראל אז ישיר לבש הקב"ה חלוק של תפארת שחקוק עליו כל אז שבתורה, וכשחטאו קרעו, שנאמר בצע אמרתו, ועתיד להחזירו, שנאמר אז ימלא שחוק פינו. (בשלח)
אז ישיר - יש אז על עבר "אז הוחל לקרא", ויש אז לעתיד כמו "אז תראי ונהרת". (שם)
אז ישיר - במכילתא יש אז לשעבר ואז לעתיד לבא, ודבר זה מבאר לך, כי מלת אז באה על העתה הנבדלת מהזמן, ולפיכך היא על העבר והעתיד, כי אם היתה באה על זמן צריכה להיות עבר או עתיד, כי העבר כבר היה והעתיד עדיין לא היה ואין זה כזה. אבל כיון שהיא באה על העתה, שהיא נבדלת מן הזמן, לפיכך באה על העבר והעתיד כאחד... ומאחר שמלת אז באה על דבר שאינו בזמן, ראוי לשבח בה הקב"ה שהוא אחד בלי חילוק. (גבורות ה' פרק מז)
מאז יציין זמן עבר בלתי מוגבל, "נכון כסאך מאז" (תהלים צ"ג), "קדם מפעליו מאז" (משלי ח' כ"ב), מאז מוסיף על קדם, כי הקדם רק בערך המתאחר, ומאז מורה זמן עבר בלתי מוגבל. (הכרמל)
אז - באה לרוב עם לשון עתיד... אז מעביר את המחשבה אל זמן שאינו בהווה, כדי להציב לנגד העין את התרחשותו של דבר בזמן שאיננו הרגע הנוכחי אל רגע של עבר או של עתיד, לפיכך אין הפועל בא בצורת הזמן ההולמת את יחס זמן ההתרחשות אל רגע סיפור המעשה, אלא באותה צורה ההולמת את רגע ההתרחשות... (שמות טו א)
ויצא יעקב, במדרש אז תלך לבטח וכו'... והנה אינו יכול אדם להכניס עצמו במקום הזה עד שיהיה למעלה מן הטבע, וזה נקרא אז, כמו שכתוב בזוהר הקדש בשלח, א' על ז', כי הטבע הוא כלל ז' ימי בראשית, ולכן שבת קודש הוא אור שבעת הימים והוא מעין עולם הבא, ונקרא באר שבע... (ויצא תרל"ז)