אחר   סמוך

תלמוד בבלי:

תא שמע מסיפא, נולד אחר שבעים סותר שבעים, מאי אחר, אחר אחר, אבל אחר ממש מאי הכי נמי דלא סתר... אלא שמע מינה אחר ממש. (נזיר טו א)

מדרש רבה:

רבי יודן אמר בכל מקום שנאמר אחרי סמוך, אחר מופלג, ור' הונא אמר בכל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג. (בראשית מד ו)

אמר רבי איבוי בשם ר יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אחר סמוך אחרי מופלג, ורבנן משום ר' יוסי בן זמרא כל מקום שנאמר אחרי סמוך אחר מופלג. (אסתר ה)

רש"י:

אחר - כל מקום שנאמר אחר הוא סמוך, ואחרי הוא מופלג. (בראשית טו א)

רשב"ם:

אחר הדברים - כל מקום שנאמר אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה... (שם כב א)

הכתב והקבלה:

ואחרי כן יצאו - עם וא"ו מורה על הפסק זמן, ובלי וא"ו מורה על תכיפות. כאן רוצה לומר שאין הגאולה תכף אחר ת' שנה, אלא שיתווספו עוד ל' שנה. (בראשית טו יג)

במספר שנים אחר היובל - רוצה לומר אל היובל, שהוא העקר, וכן "וינהג את הצאן אחר המדבר", אל המדבר... (ויקרא כה טו)

ואחר ישתה הנזיר יין - לרבנן בנזיר מ"ו אחר מעשה יחידי, שנזרק אחד מדמי הקרבנות, אולי למדו זאת מדכתב ואחר ולא ואחרי כן. (במדבר ו כ)

מלבי"ם:

ואחר כן - ההבדל בין ואחר כן לאחר סתם, אחר כן הוא אחרי דברים רבים, ונמשך אחר הדברים הקודמים, המחוייבים להיות קודמים למעשה הזה. באחרי כן אין המעשים תלויים זה בזה, ואינם מחוייבים. לכן לומדים מכאן שלחתן וביום טוב ממתינים לטמאו עד שיעברו ימי השמחה. (ויקרא יד לו)

ואחר תטהר - כבר ביארנו שיש הבדל בלשון בין ואחר ובין ואחר כן או ואחרי כן, שלשון אחר מורה תמיד אחר דבר אחד, מה שאינו כן אחרי כן או אחר כן מורה דברים רבים, ורוצה לומר שיהיה הספירה רצופה כאלו היא דבר אחד לא מחולקת... ורבי שמעון סובר שמלת אחר שמורה על הסמיכות באה על סמיכות הזמן, שתיכף אחר שספרה מקצת יום הז' תטהר. (שם טו כח)

רש"ר הירש:

אחר הדברים - כל מה שקדם עד עתה היה צד אחד בחיי אברהם, הפכו של הבא מעתה והלאה. עד עתה נמצא אברהם במצב של עליה מתמדת ובנצחון רוחני, ומה שמסופר עתה היה יכול להביא לידי ההיפך. (בראשית טו א)