איל   אילה

(ראה גם: אילה)

זהר:

רבי אבא פתח, כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, מקרא זה העמידוהו, ואף על פי שיש בו (לשון) זכר (ולשון) נקבה, הכל אחד, כי איל זה נקרא זכר, והוא נקרא נקבה, זה שאמר כאיל תערוג, (תערוג לשון נקבה), ולא כתיב יערוג, כי הכל אחד הוא, (דהיינו המלכות, אלא במצב הא' כשהיא עם ז"א בסוד ב' מאורות הגדולים היא נקראת איל, ובמצב הב' אחר שנתמעטה נקראת אילה). (פנחס תרצא)

לאחר זה היא מתגברת כגבור והולכת ונקראת איל, (דהיינו בשם זכר), לאיזה מקום היא הולכת, היא הולכת ששים פרסאות מאותו המקום שיצאה משם, ונכנסת לתוך הר החושך, והולכת בתוך הר החושך. נחש אחד עקלתון מריח אחר רגליה והולך לרגליה, והיא עולה משם אל הר האור, כיון שהגיע השם מזמין לה הקב"ה נחש אחד, ויוצא ונלחמים זה בזה, והיא נצלת, ומשם לוקחת מזון, וחוזרת למקומה בחצות לילה, ומחצות לילה והלאה מתחלת לחלק עד שעולה שחרות הבקר, כיון שהאיר הבוקר הולכת לה ואינה נראית כמו שלמדנו... (שם תרצו, וראה עוד בערך אילה ההמשך)

אבן עזרא:

כאיל תערוג - ידוע שהוא אוכל נחשים ומתחמם ומבקש מים. (תהלים מב ב)

רד"ק:

כאיל תערוג - כבאבן עזרא, ויש אומרים כשירוצו הכלבים אחריהם ירוצו למים עמוקים וינצלו. (שם)

רבינו בחיי:

ולכך אמר "כאיל תערוג על אפיקי מים וגו'" (תהלים מ"ב א'), מן הידוע כי גוף האיל יש בו חמימות חזק מדי מצד שהוא אוכל נחשים ועקרבים, ותאות הצמא שלו חזקה יותר משאר הצמאים... (כד הקמח גאולה ב)