אילת השחר

זהר:

פתח ואמר למנצח על אילת השחר מזמור לדוד, אילת השחר (פירושו) כי כשהאיר פני המזרח וחשכת הלילה התפשטה, יש ממונה אחד לצד מזרח, (שהוא סוד קו אמצעי), שמושך חוט אחד של אור מצד דרום, (שהוא קו ימין), עד שבא ויוצא השמש, ובוקע באלו חלוני הרקיע ומאיר העולם, ואותו החוט (שמושך מצד דרום) מעביר את חשכת הלילה... ואז באה אילת השחר (דהיינו) שבאה אור שחור בחשכה, (הוא הנוקבא בסוד אילת השחר), להתחבר ביום, (שהוא ז"א), והיום מאיר. ואור היום כולל ושואב בתוכו את האילה ההוא (שהוא הנוקבא), ועל האילה הזו כשנפרדת מן היום אחר שכבר כלל אותה אמר דוד שירה, שכתוב למנצח על אילת השחר... (שמות קס, ועיין שם עוד)

פתח רבי חייא ואמר, למנצח על אילת השחר מזמור לדוד, מי היא אילת השחר, זו היא כנסת ישראל שנקראת אילת אהבים ויעלת חן. וכי אילת השחר היא (המלכות), ולא בכל היום. אלא (הפירוש הוא) אילת, מאותו מקום הנקרא אילת אהבים ויעלת חן, והיא באה ממקום שנקרא שחר, כמו שהוא אומר כשחר נכון מוצאו (שהוא חסד), ודוד המלך אמר זה על כנסת ישראל, שזה משמע משכתוב על אילת השחר (שהיא המלכות בעת שמתלבשת בחסד. (ויקרא שסז)

מאי אילת השחר, אלא זו היא חיה אחת רחמנית (שהיא המלכות), שאין בכל חיות העולם רחמנית כמוה, כי בשעה שהשעה דוחקת אותה, והיא צריכה למזון בעדה ובעד כל החיות, (שהן כל צבאות בי"ע), היא הולכת למרחוק, לדרך רחוק, ובאה ומוליכה מזון, ואינה רוצית לאכול עד שבאה וחוזרת למקומה, למה, כדי שתתקבצנה אצלה שאר החיות, ותחלק להם מאותו המזון וכשבאה מתקבצים אליה כל שאר החיות, והיא עומדת באמצע ומחלקת לכל אחת ואחת, והסימן הוא ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו', וממה שהיא מחלקת להן, היא שבעה, כאלו אכלה יותר מאכל מכולן.

וכשיבא הבקר הנקרא שחר, יבואו לה חבלי הגלות, ומשום זה היא נקראת אילת השחר, על שם שחרות שבבקר, שאז חבלים לה כיולדה, זה שאמר כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה וגו'...(פנחס תרב, ועיין שם עוד)

שוחר טוב:

דבר אחר מי זאת, רבי חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בקריצתא בחדא בקעתא דאבראי, וראו אילת השחר שבקעה אורה לעלות, אמר לו ר' חייא כך היא גאולתן של ישראל, אמר ליה היינו דכתיב (מיכה ו') כי אשר בחשך ה' אור לי, בתחלה היא באה קימעא קימעא ואחר כך היא מנפצת ובאה, ואחר כך היא פרה ורבה, ואחר כך היא משבחת והולכת. (מזמור כב)

תרגום יונתן:

אילת השחר - תוקף קרבן תמיד של בקר. (תהלים כב א)

רש"י:

אילת השחר - כלי שיר. למנחם לשון מעוז כמו אילותי... (שם)

אבן עזרא:

אילת השחר - כאשר יראה כח עלות השחר, והנכון שהוא תחלת פיוט על דרך דברי חשק, כמו אילת אהבים, והוא על נועם ניגונו. (שם)

רד"ק:

אילת השחר - כוכב השחר, לרז"ל המזמור על אסתר וישראל בגלות... (שם)

מלבי"ם:

אילת השחר - הגבול בין חושך ואור, וכן במזמור ב' חלקים, תחלה מתאר תכלית השפלות, ואחר כך חוזק הבטחון וגודל ההשגחה. (שם)

אילת הוא שם לכוכב בוקר, ואילת השחר מציין האור העולה ממזרח ומאיר את חשכת האופל ויאר את הלילה, והמשורר ציין בזה חוזק הבטחון וגודל ההשגחה והנס, וקרא המזמור "אילת השחר", כי הוא הנקודה המצרנית בין החושך והאור, בין הצרה והתשועה... (הכרמל)