איש בושת

(בן שאול, מלך)

ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים. וימליכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל, ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה. בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל, ושתים שנים מלך, אך בית יהודה היו אחרי דוד. (שמואל ב ב ח)

ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה, ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי. ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת, ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתיך ביד דוד, ותפקד עלי עון האשה היום... ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו. (שם ג ז)

וילכו בני רמון הבארותי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת, והוא שכב את משכב הצהרים. והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים, ויכהו אל החמש, ורכב ובענה אחיו נמלטו. ויבאו הבית והוא שכב על מיטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסרו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה... (שם ד ה)

מדרש רבה:

רבנן אמרי, אפשר אבנר אדם צדיק והוא חולק על מלכות בית דוד, אלא מדרש דרש והמליך את איש בושת, הדא הוא דכתיב (בראשית ל"ה) ומלכים מחלציך יצאו, זה שאול ואיש בושת. (בראשית פב ה)

רש"י:

לקח את איש בושת - דרש המקרא "ומלכים מחלציך יצאו", שעתידין ב' מלכים לעמד מבנימן. (שמואל ב ב ח)

רד"ק:

ואל הגשורי - נראה שאחרי חזרו ממלחמת הנערים המליכו גם אל המקומות האלה. (שם שם ט)

אברבנאל:

איש בושת - ונקרא מריב בעל שיריב לאומות ויהיה בעל לעמו, או שיריב נגד הבעל לכבוד ה'. (שם שם ח)

ושתי שנים מלך - עד שקרה הדבר במלחמת הנערים, או בחיי אבנר התחזק למלך, ואחר כך לא היתה עוד מלכות. (שם שם ט)

אלשיך:

ויבואו - לתרץ הפסוקים נראה שבתחלה באו כשרי גדודים לראות המלך, ובהיותו ישן הלכו להם, ואחר כך והנה באו - באו מחופשים כנשים עשירות לוקחות חטים, ונכנסו לבית והמתינו שם, והרגו את איש בושת והסירו מלבושי הנשים ויצאו כרכב ובענה, ואנשי הבית חפשו הנשים שחשבו שהן הרגו המלך, ובהיות אנשי הבית בחוץ מחפשים הנשים שבו רכב ובענה כלבקר החולה וכרתו ראשו והלכו. (שם ד ה)

מלבי"ם:

והנה באו - רכב ובענה כבר רצחו פעם לוקחי חטים, ולכן נמלטו מבארות, וגם עתה רצחו את איש בושת באופן זה. ויבואו הבית - שאיש בושת היה בוטח ולא העמיד שומרים. (שם ד ה)

ויבואו הבית - נראה שאחר שהכוהו חזרו לכרות ראשו למצא חן בעיני דוד. (שם שם ז)