(ראה גם: אדם-טבע ומדות, רחמים)
למדנו שאכזריות נמנעה מישראל, יותר מכל שאר העמים, ולא יראה מהם מעשה (אכזריות) בעולם, כי כמה בעלי עינים עומדים על האדם (לקטרג עליו) במעשה ההוא, אשרי מי שמראה מעשה כשר למטה, כי במעשה תלוי הדבר לגמרי, לעורר (כנגדו למעלה) דבר אחר. (אמור עו)
ומדת האכזריות בהפרע מן הרשעים והנקם מן המשחיתים בארץ, כמו שאמר הכתוב (דברים י"ט) "לא תחוס עינך עליו"... (שער ג עבודת האלקים פרק י)
אכזר - תקיף. (דברים לב לג)
אכזר - רשע. (שם)
אל ירחם אדם על אכזרים ואל ירחם על מי שאינו מרחם על עצמו, ואל ירחם על מי שהוא כפוי טובה, ואל ירחם על משחק בקוביא, ואמר תרחם עלי שלא יביישני פלוני שהרויח עלי זהוב... (תתרכ"ו)
ואם לא תשלים - ...ואם תאמר זו אכזריות גדולה על הטף שלא חטאו להשמידם, הנה הוא דין שמים גזירת הכתוב. ועוד כיון שהקב"ה עקרם למעלה הם כבר כמתים. ועוד שהם ענפי שורש המרי, ובודאי יאחזו דרכי אבותיהם לעשות תועבת ה', וה' יודע שלא יעשו תשובה בגדלם, וחייהם סבה יותר גדולה לנזק ממיתתם, והוא כאדם שיכרות אבר אחד כדי להחיות ולהציל כל הגוף. (דברים כ יב)
"לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך" (דברים ט"ו ז'), הוזהרנו להסיר מנפשנו מדת האכזריות ולנטוע בה נטעי נעמנים הם הרחמים והחסדים הנאמנים, כמו שכתוב "והלכת בדרכיו". ובעבור כי מן האפשר שלא יקפוץ את ידו ויחון את העני ולא מדרך רחמנות, כענין שנאמר (משלי י"ב) "ורחמי רשעים אכזרי", על כן כתוב "לא תאמץ את לבבך". ועונש האכזריות רע ומר, כאשר יתבאר בשער האכזריות בעזרת הא-ל. ואמרו רז"ל (שבת קנ"א ב') "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמים עליו מן השמים. (שערי תשובה ג לו)
ונתן לך רחמים - כי החמלה על הראוי היא רחמים, ועל הרשעים היא אכזריות גמורה. (דברים ג יח)
האכזריות היא הפך הרחמנות, כדכתיב "אכזרי המה ולא ירחמו" (ירמיה נ'). ואין המדה הזאת נמצאת בצדיקים אך היא בנפש הרשעים, וגם המדה הזאת נמצאת בעזי פנים... האכזרי רחוק מאד מן המדות הטובות, כי לא ירחם על העניים... גם הוא לא יצטער על צרות חבריו... ואין המדה הזאת נמצאת אלא באנשים אשר טבעם כטבע האריות, שטורפים וחומסים בעת אשר תחזק הנפש הכעסנית על האדם, אז בורחת מדת הרחמנות, והאכזריות מתגברת להרס ולנתץ...
ועוד המדה הזאת בנפשו של אדם להשיג נקמה באויביו... והכתוב אומר (ויקרא י"ט) לא תקום ולא תטור, אפילו ליטור בלב הזהרנו כל שכן שלא לעשות מעשה בידים... ובכלל האכזריות הגוזל חברו מאומה משלו ובזה מצער אותו... ואף על פי שיש עברות גדולות חמורות מן הגזל, עונש הגזל חמור מאד...
וגם ירחיק האכזריות אפילו מן הבהמה, כדכתיב "יודע צדיק נפש בהמתו" (משלי י"ב) שלא להטריחה יותר מדי ושלא ירעיב אותה... ואם אתה איש יראוי ואימתך מוטלת על הבריות ומה שתצוה עליהם יראים להשיב פניך, הזהר בך מאד שלא להכביד עליהם המשא, ואפילו להחם צפחת המים או לצאת בשליחותך אל רחוב העיר לקנות רק ככר לחם, ועל זה נאמר בתורה (ויקרא כ"ה) "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך"...
אך יש מקומות שצריך לנהג באכזריות, כנגד הרשעים, כדרך שאמר איוב (כ"ט) "ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף". וכמו שאמרה התורה להמית הרשעים ולהלקותם, וכן אמרו רבותינו מי שאינו רוצה לעשות סכה וציצית... מכין אותו עד שתצא נפשו... וצריך להיות אכזרי בדין, שלא ירחם על קרוביו ואוהביו ועל הדלים אך צריך לפסוק עליהם הדין. ועוד אמרו רבותינו, במי אתה מוצא דברי תורה, במי שמשים עצמו אכזרי על בניו כעורב... וצריך להיות אכזרי על הרשעים שלא לרחם עליהם, ואמרו רבותינו כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי לסוף נעשה אכזרי במקום רחמן... גם יהיה אדם אכזר על גופו לטרח תמיד לעשות רצון הבורא יתברך ולא ירחם על גופו לעדן אותו ולילך בשרירות לבו... ולא יהיה אכזרי על עצמו יותר מדי לקלקל גופו אך יתפש מדה בינונית... (שער האכזריות)
כי האדם עץ השדה - עץ השדה הוא בכל מקום כינוי לאילן סרק, ועץ הארץ הוא עץ פרי. ואמר שבני אדם אלו הם כאילני סרק, שאין מהם שום הנאה, ואל תתמה על הציווי להשמידם. ויותר מכן, לבא מפניך במצור - אם לא תשמידם יבואו עליך למצור, ודינם כרודף. (דברים כ יט)
ורחמך - הגם שמעשה זה (של עיר הנדחת) יוליד בהם אכזריות... כי תשמע - שהרי אינם עושים בזה נקמה אנושית, כי אם מצות ה'. (דברים יג יח)
כי תשמע - העסק בתורה על מנת לשמור המצוות והמדות יתקן מעשה עיר הנדחת. ומכאן למי שהגיע לרוגז אכזריות או שנאת הבריות שיעסוק בתורה לשמה ויתקן. (דברים יג יט)