(ראה גם: חרש)
תנינא להא דתנו רבנן המדבר ואינו שומע זהו חרש, שומע ואינו מדבר זהו אלם, זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם... דכתיב ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו, ואיבעית אימא כדאמרי אינשי אישתקיל מילוליה... למימרא דכי לא משתעי לא גמר, והא הנהו תרי אילמי דהוו בשבבותיה דרבי, בני ברתיה דרבי יוחנן בן גודגדא ואמרי לה בני אחתיה דרבי יוחנן דכל אימת דהוה עייל רבי לבי מדרשא הוו עיילי ויתבי קמייהו ומניידי ברישייהו ומרחשין שפוותייהו, ובעי רבי רחמי עלייהו ואיתסו, ואשתכח דהוו גמירי הלכתא וספרא וספרי וכולה הש"ס... (חגיגה ב ב)
...אי הכי אלם נמי, אמר רבא אלם ואלמת בני דעה נינהו ופומייהו הוא דכאיב להו... אמר רבא השתא דאמרת קרייה מעכבא, לפיכך אלם ואלמת שחלצו חליצתן פסולה... (יבמות קד ב)
נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו, בודקין אותו שלשה פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן הרי אלו יכתבו ויתנו. (גיטין סז ב)
...אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו... אמר ר' זירא אי קשיא לי הא קשיא לי, דתניא אם לא יגיד פרט לאלם שאינו יכול להגיד, אמאי, הא יכול להגיד מתוך הכתב, אמר ליה אביי עדות קאמרת, שאני עדות דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם... (שם עא א, וראה שם עוד)
חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה, האילם והשיכור והערום והסומא ובעל קרי... יש מהן מפני הברכה ויש מהן שאין יכולין לתרום מן המובחר, האילם והערום ובעל קרי מפני הברכה. (תרומות ו א)
או מי ישום אלם - ברא אדם שהוא אלם, כי האלמות שאינו דבר לא יושם, אבל הוא העדר. ואולי בעבור שבאדם נפש מדברת, ולאלמים אוטם בגידי הלשון יש לומר בו "ישום". (שמות ד יא)
מומחה שנשתתק והרי הוא מבין ושומע, ודעתו נכונה, הרי זה שוחט לכתחילה... (שחיטה ד ט)
ויש לך לדעת כי האלם נקרא אלם מלשון אלמות, כי מי שאינו יכול לדבר היטב נקרא כבד פה וכבד לשון, ומי שאינו יכול לדבר כלל נקרא אלם, כלומר קשה כמו אבן להוציא ממנו הדבור... (חדושי אגדות גיטין נו ב)