(ראה גם: אלקים-הגשמה, זרוע נטויה)
ימינך ה' נאדרי בכח, ימינך ה' תרעץ אויב. (שמות טו ו)
עורי עורי לבשי עז זרוע ה' עורי כימי קדם דורות עולמים, הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין. הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה, השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים. (ישעיה נא ט)
והשמות הנקראים יד, (דהיינו יד הוי"ה, יד הגדולה יד החזקה), הם מקור (האור) לכל, ותמצא יד הוי"ה (שכתוב), הן לא קצרה יד הוי"ה שלא נזכר יד אלא בשם (הוי"ה), שהוא רחמים.
אתא רבי אלעזר ושאל את ר' שמעון אביו, ובכה, ואמר לו גלה לי סוד הזה, (של השם יד), אבי מורי. אמר לו, במקרא הזה יתגלה לך, כי יד על כס י-ה מלחמה להוי"ה וגו', (דהיינו) יד כס, בשביל הוי"ה (שהוא רחמים), ששולט הרחמים על הדין, רוצה לומר יהי רצון שיהיה לעולם, במקום גבורה, יד הגדולה, שהיתה במצרים, שהוא רחמים, ואם לא (היתה יד הגדולה), היתה המלחמה בדין (בלי רחמים).
וכשיבא המשיח יבא בהתחדשות ביד הגדולה, ויערוך מלחמה בעמלק, (ויתגבר הרחמים על הדין כמו ביציאת מצרים, וכתוב) בחזק יד הוציאך ה' ממצרים. וכשיבא השם יד בחזק יד לבד, (ולא יד הוי"ה או יד הגדולה), הוא בדין, דהיינו שיערוך מלחמה בדין בעמלק ויבא המשיח...
תא חזי כמה היא (כחה) של יד הגדולה, (שהיא יד ימין), שהגיע ליד עליונה הזו, (שהיא יד שמאל הנקראת יד חזקה, ונקראת גם כן עליונה, משום שמאירה רק ממטה למעלה).. וביד הזו יצאו ממצרים, (שנאמר), בחוזק יד (הוציאך ה' ממצרים, ומתחברים יחד), משום שמספרם שוים, חשוב י' לי' ד' לד', שוים הם זה לזה. (השם יד הגדולה והשם יד העליונה שיוצאים יחד, הם שוים באותיותיהם, ומספרם כמספרם.... (ויחי נט, ועיין שם עוד)
עוד פתח ואמר, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. את זהו ימינו של הקב"ה, ואת זה שמאלו, למדתי שנטה הקב"ה ימינו (שהוא חסד), וברא את השמים, ונטה שמאלו שהוא דין, וברא את הארץ, זה שאמר אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, קורא אני אליהם יעמדו יחדיו... (בא קד)
וירא ישראל את היד הגדולה וגו', ר' חייא אמר, כאן (ביד הגדולה) נשלם יד השמאל שהוא גבורה, וכל האצבעות (שהן חג"ת נ"ה שבה), ונשלם היד שמאל, שנכלל בימין, וכך למדנו, הכל נכלל בימין ותלוי בימין, זה שאמר ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, (ואף על פי שזה שייך לגבורה מכל מקום כיון שתלוי ביד ימין על כן נקרא על שמו. (בשלח קפה)
וירא וגו' אשר עשה ה' במצרים, וכי עתה עשה, והרי מקודם לכן נעשה, מהו את היד הגדולה אשר עשה ה', אלא יד אינו נקרא פחות מחמשה אצבעות, הגדולה, שכלולות בה חמש אצבעות אחרות (מיד השמאל), ואז נקרא גדולה, (כי בחינת ג"ר נוטלת יד ימין מהתכללות בקו שמאל), וכל אצבע ואצבע עולה לחשבון גדול, והקב"ה עושה בהם ניסים וגבורות, ובזה נעקרו כל המדרגות מהשתלשלותם... (שם רא, ועיין שם עוד)
...והקב"ה אינו כן, בשעה שהקב"ה מרים ימינו למעלה, אוי להם לתחתונים, כי כל עזרה וכל ברכה נסתלקו מהם, מאין לנו זה, שכתוב, נטית ימינך תבלעמו ארץ, מהו נטית ימינך, הוא כתרגומו, ארימת ימינך, מיד תבלעמו ארץ, וכשנמצא הימין נמצא עמו גם השמאל, ואם הימין מסתלק, מזדמן השמאל, ואז דינין מתעוררים בעולם ודין שורה בכל. ר' שמעון כשהיה מגיע למקרא הזה, היה בוכה, שכתוב השיב אחור ימינו, וכי אפשר שישיב אחור ימינו, אלא מחמת שהקדים השמאל לרדת בעולם נשאר הימין במקום אחר, (דהיינו באחור). (שם רפד)
...שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ, ואין ימין אלא שבועה, שנאמר נשבע ה' בימינו. דבר אחר נטית ימינך, כשהקב"ה נוטה ידו רשעים כלים מן העולם, שנאמר ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וגו', ואומר הנני נוטה את ידי על פלשתים וגו'... משל למה הדבר דומה, לביצים הנתונות ביד אדם, יטה ידו מעט כולן נופלות ומשתברות, שנאמר וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזור וגו'. (בשלח שירה פרשה ט)
א"ר אבין בר רב אדא א"ר יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין, שנאמר נשבע ה' בימינו ובזרוע עוזו, בימינו זו תורה, שנאמר מימינו אש דת למו... (ברכות ו א)
ר' ישמעאל אומר חמש אצבעות של ימינו של הקב"ה כלן יסוד גאולות, אצבע קטנה בה הראה לנח מה לעשות בתיבה, שנאמר (בראשית ו') וזה אשר תעשה אותה. אצבע שניה לקטנה בה הכה את המצרים, שנאמר (שמות ח') אצבע אלקים היא, אצבע שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות, שנאמר (שם ל"ח) לוחת אבן כתובים באצבע אלקים. אצבע רביעית שהיא שניה לבוהן בה הראה הקב"ה למשה מה יתנו ישראל בפדיון נפשם, שנאמר (שם ל') זה יתנו. הבוהן וכל היד בה עתיד הקב"ה להראות זרוע עזו ותפארתו לכל באי עולם. (פרק מח)
ר' לוי ור' יצחק אמרו ב' דברים בימין וב' דברים ביד, ב' דברים בימין תורה וצדקה, תורה מנין מימינו אש דת למו, צדקה מנין דכתיב צדק מלאה ימינך. ב' דברים ביד, נפש ומשפט, נפש שנאמר אשר בידו נפש כל חי, משפט דכתיב ותאחז במשפט ידי. (ויקרא ד א)
אמר ר' לוי כל מקום שנאמר בו יד ה' מכת דבר היא, ובנין אב שבכלם, (שמות ט') הנה יד ה' הויה, בר קפרא אמר יד תבעו ויד פגעה בם... (רות ב כ)
ימינך ה' ימינך ה' פשוטה לקבל שבים, שנתת ארכה לדור המבול לעשות תשובה, שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם, ולא גמרת עליהם כליה עד שהשלימו רשעתן לפניך... (בשלח טו)
...זש"ה (שמות ט"ו) ימינך ה' נאדרי בכח, כל מקום שאתה מוצא ימינו של הקב"ה הוא סניגור על ישראל, משל לבן מלך שהיה לו סניגור כשהיה לו עסק היה מדבר על ידיו, אחר זמן חבש המלך אותו הסניגור והיה עסק לבנו, אמר לו אביו עשה עסקך, אמר לו הבן בבקשה ממך סניגור שהיה מדבר על ידי חבשת ואיני יכול לעשות כלום, אלא הוציא אותו ואחר כך אתה עושה עסקי. כך סניגור של ישראל שהוא ימינו של הקב"ה כשהכעיסו אותו כביכול הפך לאחוריו, שנאמר (איכה ב') השיב אחור ימינו, אמרו לו ישראל מבקש אתה שנזכה בדין, (תהלים ס') הושיעה ימינך וענני החזיר את הימין למקומה, אמר להם ואני עושה, שנאמר נאם ה' לאדוני שב לימיני וגו'... (אגדת בראשית פרק כד)
...וכיון שראו החרטומים כך עמדו והודו ואמרו אצבע אלקים היא, ואין אצבע אלא גבורה, שנאמר (תהלים ח' ד') כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. (שמות ח טו)
כתבים באצבע אלקים, באותה האצבע לקו המצרים, ובאותה האצבע נתעלו ישראל. (שם לא יח)
ושכותי כפי - אלו ענני כבוד, שנאמר על כפים כסה אור (איוב ל"ו). (שמות לג כב)
...ורצו ביד (יד ה') יכולת, כאמרו (מ"ב י"ט) ויושביהן קצרי יד... (מאמר ב פרק י)
ונתתי את ידי - ואתן מחת גבורת ידי. (שמות ז ד)
זרוע ה' - גבורה מן קדם ה'. (ישעיה נא ט)
וגם יד ה' היתה בם - מחא מן קדם ה'. (דברים ב טו)
ימינך ה' - ב' פעמים ימינך, כשישראל עושין רצונו של מקום, השמאל נעשית ימין. נאדרי בכח - להציל את ישראל, וימינך השנית תרעץ אויב... דבר אחר ימינך הנאדרת בכח היא משברת את האויב. (שמות טו ו)
נטית ימינך - כשהקב"ה נוטה ידו הרשעים כלים ונופלים, לפי שהכל בידו, ונופלים בהטיתה, משל לכלי זכוכית הנתונים בידו של אדם. (שם שם יב)
והיד החזקה - זה הדבר. (דברים ז יט)
כי אשא אל שמים ידי - אשא ידי אל עצמי בשבועה, או מקום שכינתי, כמו איש על ידו. (שם לב מ)
ומשמאלו - וכי יש שמאל למעלה, אלא אלו מימינים ואלו משמאילים, מלמדים זכות וחובה. (מלכים א כב יט)
יד ה' - אינו אלא לשון תוקף נבואה בעל כרחו, כאדם משתגע. (יחזקאל א ג)
כפך מעלי הרחק - כפייתך, ויש מפרשים ידך, וקשה לי שלא מצאתי כף כי אם להגן. (איוב יג כא)
בזרוע נטויה - משמים לארץ. (שמות ו ו)
היד החזקה - יד רמה, והזרוע הנטויה - העמודים (אש וענן). (דברים ד לג)
נשבע ה' בימינו - גבורתו העומדת לעד. (ישעיה סב ח)
את היד הגדולה - לרש"י הגבורה שעשתה היד, אבל אונקלוס לא פירש היד הגדולה גבורה, אבל אמר ית גבורת ידא רבתא, ור"א אמר המכה הגדולה, וכן הנה יד ה' הויה במקנך... ועל דרך האמת יאמר שנגלית להם היד הגדולה והיא מדת הדין שעשה ה' במצרים, כי היתה שם במצרים מכה בהם, וזה כמו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, והוא הימין אשר תרעץ אויב, והיא זרוע ה' שאמר הכתוב עורי עורי לבשי עז זרוע ה' הלא את היא המחרבת ים, ולא יתעלם ממך מה שאמר לבשי עז ממה שכתבנו בפסוק מידי אביר יעקב. (שמות יד לא)
ימינך ה' - ...ויותר נכון לומר ימינך ה' הוא נאדר בכח להשפיל לכל גאה ורם, ימינך ה' תרעץ אויב בכח גדול. והזכיר ימין בלשון זכר ונקבה... וכך אמרו היתה ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת אותם, כי הכח מציל... (שם טו ו)
נטית ימינך - ...ואין לשון ימין ויד נטויה רק לנקמה ולהשחתה, ואולי יפרשו נטית ימינך להמיתם בים. (שם שם יב)
את ידו החזקה - אמר ר' אברהם להוציא אתכם ממצרים והאותות והמופתים שעשה לפרעה, ואשר עשה לכם במדבר בדבר המן. ואיננו נכון בעיני, כי עתה לא ידבר רק במוסר אשר ייסר בו השם לעוברי רצונו... ואת ידו החזקה, ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים את היד הגדולה אשר עשה ה', וזרועו הנטויה שלא נתן להם ריוח והצלה מאז היתה ידו נטויה עליהם, ולא השיב ידו מבלע עד שאבדם... וגזרת המרגלים שהיתה בהם יד ה' עד בואם אל המקום הזה, וקצר בפורענות שעשה להם. ואם כן ושמרתם את כל המצוה, למען תחזקו כי ידו החזקה מחזקת שומרי מצותיו ולא יחזיק ביד מרעים. (דברים יא ב)
כי אשא אל שמים ידי - על דרך הפשט ענין שבועה בכסאו. ואמר אשא, כי כל נשבע נושא ידו ונוגע בחפץ אשר הוא נשבע בו. ועל דרך האמת בעבור כי בעת הגלות השליך משמים ארץ תפארת ישראל, יאמר שישאנה עתה בעת רצון אל השמים העליונים, והיא היד הגדולה הנלחמת לישראל, וזה טעם ואמרתי חי אנכי לעולם, כי אני מחיה ידי החזקה בהיותי משנן ברק חרבי וסומך אותה לאחוז במשפטן של ישראל ולהשיב נקם לצרי, כי אז יהיה השם שלם וכסא שלם, והמשכיל יבין. (שם לב מ)
ולכל היד החזקה - קריעת ים סוף, שנאמר בו וירא ישראל את היד הגדולה... ובספרי ולכל היד החזקה זו מכת בכורות, שנאמר בו כי ביד חזקה ישלחם... ועל דרך האמת היד החזקה זו מדת הדין, כלשון היתה עלי יד ה' (יחזקאל ל"ז), וכן כי יד ה' עשתה זאת (איוב י"ב), ולכן יאמרו במשפט כי יצאה בי יד ה' (רות א')... (שם לד יב)
כפך מעלי הרחק - תוקף מכתך. (איוב יג כא)
יד ה' - רוח נבואה שתבא בחזקה. (יחזקאל ח א)
...ואמנם אמרו כתובים באצבע אלקים, הוא כמו שאמר על השמים מעשה אצבעותיך, אשר התבאר שהם נעשו באמירה ודבור, ושהדבר ההוא בעצמו אשר נאמר עליו שנעשה בדבור, נאמר עליו מעשה אצבע, כן אמרו כתובים באצבע אלקים, דומה לאמרו כתובים בדבר אלקים, ואלו אמר בדבר אלקים היה דומה לאמרו בחפץ אלקים... אמנם אונקלוס נטה בזה הענין על פירוש זר, ואמר כתיבין באצבעה דה', שהוא שם אצבע דבר אחד מצטרף לשם, ופירש אצבע ה' כמו הר ה' ומטה ה' רוצה בזה שהוא כלי נברא חקק הלוחות ברצון ה', ואיני יודע מה הביאו לזה, והיה יותר קרוב מזה כתיבין במימרא דה'... (חלק א פרק סו, וראה שם עוד)
אל לבו - ...וכן יכנה שליח ה' להלחם יד ה'... (בראשית ו ו)
ימינך ה' נאדרי - מדת הדין, והיא כלולה ומעוטפת ברחמים להציל את ישראל, והוא נאדרי בכח. (שמות טו ו)
כי יד על כס - ...ועל דרך הקבלה, היד מדת הדין של מעלה, והיא על כס י-ה שהוא מדת הדין של מטה, כדפירשנו ב"עזי וזמרת י-ה", ומדת הדין זו תלחם בו. (שם יז טז
את ידו החזקה - הם מדות וכוחות, ושניהם יד וזרוע הם מדת הדין, היד היא מדת הדין רפה, הבאה מכח הזרוע הקשה. (דברים יא ב)
וירא ישראל את היד הגדולה, אמר כי השיגו ישראל ביד הגדולה, ומלת וירא כמו ולבי ראה. ודע כי יש הפרש בין יד ה' ואצבע אלקים, כשהשכינה פועלת בכח ה' ספירות אחרונות נקרא יד, וכשפועלת לבדה נקראת אצבע, אף כי יש אומרים כי היד רמז לקשה ואצבע לרפה הראשון עיקר. ותרגום אונקלוס גבורת ידא תקיפא, כי קבלתה מן הגבורה. (בשלח)
ויד ה' - כהרמב"ם, שנילוה אליו עזר אלקי לעשות מעשה מופלג. (מלכים א יח מה)
יד ה' - לרד"ק נקראת כך הנבואה כשתבא בחזקה, ואינו, אלא כך נקראת הנבואה שיש בה צורות. (יחזקאל ח א)
יד ה' - מלשונות הנבואה, כבמורה, וכאילו השי"ת מחזיק בו או סומך ידיו עליו או לקחו בציצית ראשו והניחו שם. (שם לז א)
כי ביד חזקה - בשנותו טבע הנפסדים.. (שמות יג ט)
את היד הגדולה - מדוי מצרים שלקו על הים. (שם יד לא)
וזרועו הנטויה - מוכנת להכות השב לחטוא. (דברים יא ב)
כי ביד חזקה - והוצרך ליד חזקה כדי לשדד את המערכה, וגם הוצרך להוציאם מתחת יד השר של מצרים... (שמות יג ג)
כי בחוזק יד - שלא היינו ראוים לכך מצד עונותינו, וזה שאמרו גם קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, מפני עונותיו... ועוד שהתנגדו לנו השר והמזל, וגם הקשה פרעה לשלחנו, שהוא בעל בחירה. (שם שם יב)
ביד חזקה - נגד קיטרוגו של השר, ועל דרך זו אמרו רז"ל בזווגים שקשה לזווגן כקריעת ים סוף, כי לפעמים אחד אינו ראוי לשני. (דברים ו כא)
...אבל "ושלחתי את ידי" וכדומה נקרא יד של הקב"ה אף על פי שהמכה עשה באצבע, ויקרא החלק בשם הכל, מה שאין כן בקריעת ים סוף, ששם כתוב "היד הגדולה" בה"א הידיעה, משמעו כל היד... וטעם זה שהמכה במצרים באצבע ועל הים ביד, כי המכות במצרים לא באו לאבד את מצרים כלל, לכך היו רק פרטיות ולא באו דרך הכללות, עד שעל הים רצה להביא עליהם מכה כוללת, שרצה להענישם במה שעשו לישראל, והיה רוצה לגמור את ענשם להביא עליהם איבוד בכל... (גבורות ה' פרק נח)
במה הכם, ר' אליעזר אומר ביד הכם וכו', ר' יהושע אומר באצבע הכם. נראה כי אף על גב דכתיב ויצא מלאך ה', סבר כי יד ה' היה עם המלאך, ולכך אמר במה הכם. אבל אין הפירוש כי המלאך הכם בידו, דלא מייתי קרא על זה רק יד ה' עשתה זאת. ומחלוקת ר"א ור"י עמוק מאד, כי לר' אליעזר באה המכה אליהם ביד החזקה כדי שיהיו יודעים כחו הגדול והנורא שמושל השי"ת על הרשעים, וזהו ביד, כי לשון יד הוא כח, וכדכתיב במצרים, "וידעו מצרים כי אני ה' בנטתי את ידי על מצרים (שמות י"ד). ור"י סבר כי הכם בזרוע הנטויה, ולכך אמר באצבע הכה אותם, כי הראה לו כי בנגיעה קטנה שנגע בהם המית אותם, ומה יהיה כל היד. ולשון אצבע מורה על הנגיעה בלבד, וכמו שאמרו בכל מקום (שבת י"ג) אפילו באצבע קטנה לא נגע בי, ורוצה לומר כי לא בא עליהם בכחו הגדול והמית אותם. ובמצרים היו שניהם, כי כאשר היו במצרים היו המכות באין באצבע, להודיע כי אין צריך להכות אותם בכח גדול רק באצבע, ומכל מקום לא היו אומרים הכל שכחו של השי"ת גדול בעצמו, ואם מקבלים הכאה בדבר בקלות הוא מצד חסרון המקבל שהמקבל אינו כלום. ומכל מקום לא נודע בזה כחו הגדול של השי"ת, ולכך על הים בא עליהם בכחו הגדול, כי על הים הכה אותם ביד, ולכך כתיב וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, והבן הדברים אשר רמזנו, כי מה שאמר ביד הכם בכל מקום שאמר יד אינו אלא שמאל, ומי שאמר באצבע הכם, הוא מה שאמרו ז"ל (זבחים כ"ד ב') ולקח הכהן מן הדם באצבעו, כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין, והבן זה. (חידושי אגדות סנהדרין צה ב)
...ונקראת המכה "אצבע", שאפשר להיות מכה יותר גדולה, וכאשר המכה היא בתכלית ואי אפשר להיותה גדולה יותר, אמר וירא ישראל את היד הגדולה, כי היד היא הכל, ואין דבר יותר... (באר הגולה ד)
על ידכה - ...ונראה כי לאדון ב"ה ב' מדות, היד הגדולה היא צד החסד, והיד החזקה היא הגבורה, ובה הכה המצריים, על כן בה הזכרון. ומה שכתב כמה פעמים בענין "יד הגדולה", רוצה לומר שהסכימה מדת הרחמים למדת הדין. (שמות יג טז)
אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים וגו'. יש לומר כי היד הוא כינוי לשמאל, ויסדה את הארץ, כי כל מה שבארץ כל הברואים שנמצאים תחת השמים, והמה אך על פי טבע אשר הטביע בהם היוצר כל לזרוע לקצור לאכול ולשתות וכו', אך זאת כינוי ליד שמאל של הקב"ה, וימינו של הקב"ה טפחה שמים, והמה דברים שממעל לשמים, כל צבא מעלה השמש והירח והכוכבים, השמים ושמי השמים מלאכים שרפים וכו' והמה טפחה ימינו של הקב"ה, והמה למעלה מן הטבע, אין בהם לא אכילה ושתיה לא פריה ורביה... (דברי אליהו ישעיה מ"ח)
בזרוע נטויה - זרוע הושאל לבטא כח, והוא כח העליון המשנה המנהג הטבעי, כי בהנהגה הטבעית נתן כח מצומצם, וכאילו צימצם את כחו. (שמות ו ו)
כי בחוזק יד - של המצרים יצאו, כדי שלא לייחס אל הבורא התאמצות. (שם יג ג)
ימינך ה' - פירוש כוחך וגבורתך, וכן בא ימין על ההצלחה, וזה שאמרו כל עניני זכות בימין. והימין מיוחד לחסד. (שם טו ו)
ושכותי כפי - רוצה לומר הסתתרותי, שאין בריאה משגת את מקום כבודו. (שם לג כב)
כי אשא אל שמים ידי - כדי להבדיל ממנו יתברך גשמיות נראה לפרש, אבדיל טובי וחסדי עד לשמים. (דברים לב מ)
...ורוצה לומר את אפרים ברך בימין, שהימין מורה תמיד על הנהגה הנסיית, שימין ה' עושה חיל למעלה מדרך הטבע, ואת מנשה ברך ביד שמאל, שמורה על הנהגה הטבעית המתיחסת לשמאל, אמר ששני הברכות ושני ההנהגות האלה יהיו בם לטובה עד שידגו לרוב. (בראשית מח טז)
זכור וגו' ויקדשהו - כי ההנהגה הטבעית קצובה ואין בה ברכה, וההנהגה הנסית נקבעה בעת יציאת מצרים, על כן השבת גם זכר ליציאת מצרים שהיתה נסית, ולא היו ראוים לה, על כן אמר בה "בזרוע נטויה", שאינה על ידי איתערותא דלתתא. (שמות כ ח)
ידו החזקה - הנסית, ומייחס הטבעית לשמים שדרכם פועל הטבע, והנסית לארץ שבה משנה את חוקי הטבע בארץ. (דברים ג כד)
ויוציאנו וגו' ביד חזקה - שלא יטמעו במצרים. (שם כו ט)
זרוע ה' - המושיעה גם בלי עזר התחתונים וזכותם, שלא כיד ה' שהיא בזכותם. (ישעיה נא ט)
בימינו - מורה על הנהגה נסית שבזכות ישראל והצדיקים, ובזרוע עוזו - הנהגה נסית בלי זכות, בכח עצמו... (שם סב ח)
וישלח ה' את ידו - שליחות יד בנבואה רוצה לומר שמסר לו כח לפעול בנבואה התחדשות במציאות, כי יד ה' היא כח העוסק בהוית הדברים או בקיומם. (ירמיה א ט)
יד ה' נאמר על שיניע את הנביא אל ענינים נשגבים ומחזות עצומים. (יחזקאל מ א)
וזרועך - כל מקום שהזכיר זרוע ה', רוצה לומר שגם הסבה לפעולה היתה מה' ולא ממעשה וזכות הדור, שאז אומר יד ה', והכח המניע היד הוא הזרוע, הזכות. (תהלים מד ד)
ימינו - הוא פועל השגחי-נסי, על ידי זכות התחתונים, ואם הוא בלי זכות אלא באתערותא דלעילא אומר זרועו. (שם צח א)
ימינך ה' - ביהדות מושרשת ההשקפה שהימין היא המושיעה, והיד השמאלית היא עונשת ומשמידה. עיקר האלקות הוא לעודד ולהושיע. (שמות טו ול)
כתובים באצבע אלקים - הם פועל ישיר בלתי אמצעי של אלקים, כשמים וארץ שנאמר עליהם "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך", וכמוהם מוכיחים בעליל על מציאותו, וכן גם מכות מצרים, שגם בהן נאמר "אצבע אלקים היא". (שם לא יח)
והיד החזקה - שאין להוציא מידו, והזרוע הנטויה - גבורתו שהיא למעלה מהגבורה האנושית. (דברים ז יט)
ביד חזקה - מזו של משעבדנו. ובזרוע נטויה - על כל הארצות, שכל העמים גרים בארצותיהם לעומתו. (שם כו ט)
ולכל היד החזקה - שאינה מרפה מרכושה, ומזהירה על כל נסיון לנכר את ישראל מהשליחות שהועדה לו. (שם לד יב)
בזרוע נטויה - על פי המכילתא, כאדם האוחז צפור ביד, ואם רוצה חונקה מיד. פירוש פרעה היה יכול לכלותם, כי ישראל לא היו אז מפוזרים בכל המדינות, ולכן הוכה בזרוע נטויה, מכה אחר מכה, כדי שלא יוכל להתיישב בדעתו, ובכל מכה מתו מגדוליו ויועציו. ומה שאמר בהגדה וביד חזקה זו הדבר, שמתו בו רשעי ישראל והוציא את ישראל בעל כרחם, כי מה יועילו כל המכות אם ישראל אינם רוצים לצאת, אלו שהיו שרי פרעה ועשירים, או אלו שלא רצו בעבודת ה', וכאן לא אמר ביד חזקה, כי עוד היתה להם הבחירה לצאת מרצונם. ורק אחר כך הוציאם ביד חזקה גם נגד רצונם. (שמות ו ו)
ימינך ה' - מחזקת בכל הנצרך לה, תרעץ אויב - ואותה ימין עושה פעולה הפכיית באויב, ואמר ימינך - הוא בעצמו, ולא על ידי שליח... (שם טו ו)
ואת ידך החזקה - לשדד את הטבע. (דברים ג כד)
ואת ידו החזקה - שדוד הטבע, וזרועו הנטויה - ממהר להעניש. (שם יא ב)
ביד חזקה - הדבר שמתו בו רשעי ישראל. ובזרוע נטויה - החרב שבין מכה ומכה, כדי שלא יאספו מצרים על ישראל. (שם כו ח)