אלקים   מעשה

(ראה גם: אלקים-ומציאות, בריאה, הנהגה, השגחה, עונש)

מכילתא:

...אבל הקב"ה אינו כן, אדם תאב לבנים נותן לו שנאמר הנה נחלת ה' בנים, תאב לחכמה ונותן לו, שנאמר כי ה' יתן חכמה, תאב לנכסים נותן לו, שנאמר העושר והכבוד מלפניך, מדת בשר ודם כשהוא בונה בונה התחתון ואחר כך העליון, אבל הקב"ה בונה העליון ואחר כך בונה התחתון, שנאמר בראשית ברא אלקים את השמים ואחר כך את הארץ, מדת בשר ודם כשהוא מקרה במקרה בעצים ועפר ובמים, והקב"ה מקרה עולמו במים, שנאמר המקרה במים עליותיו וגו', מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה במים אבל הקב"ה צר צורה במים, הלא כחלב תתיכני, מדת בשר ודם אינו יכול לצור צורה בעפר והקב"ה צר צורה בעפר, שנאמר אשר עשיתי בסתר רוקמתי. מדת בשר ודם כשהוא בא לצור צורה מתחיל בראשה או באחד מאיבריה, והקב"ה צר כולה כאחת, שנאמר כי יוצר הכל הוא, ואומר ואין צור כאלקינו... (בשלח-שירה פרשה ח)

ספרי:

ואין עול, שלא באו בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים, וכן הוא אומר אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים, צדיק וישר הוא שהוא מתנהג בישרות עם כל באי העולם. דבר אחר הצור התקיף, תמים פעלו, פעולתו שלימה עם כל באי בעולם ואין להרהר אחר מידותיו, אפילו עונה של כלום ואין אחד מהם שיסתכל ויאמר מה ראו אנשי דור המבול שנשטפו במים, ומה ראו אנשי מגדל שנתפזרו מסוף העולם ועד סופו, ומה ראו אנשי סדום ועמורה להשתטף באש וגפרית, ומה ראה אהרן ליטול הכהונה, ומה ראה דוד... תלמוד לומר כי כל דרכיו משפט, יושב עם כל אחד ואחד ונותן לו את הראוי לו. א-ל אמונה בעל פיקדון, ואין עול גובה את שלו... (האזינו שז)

תלמוד בבלי:

והא אמר רב יהודה אמר רב שתים עשרה שעות הוי היום, שלש הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, שניות יושב ודן את כל העולם כולו, כיון שרואה שנתחייב עולם כלייה, עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים, שלישיות יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים עד ביצי כנים, רביעיות יושב ומשחק עם לויתן, שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו... (עבודה זרה ג ב)

מדרש רבה:

...עד שמשה יורד נגלה הקב"ה, שנאמר וירד משה אל העם, מיד וידבר אלקים את כל הדברים האלה, לאמר, שהוא עושה את הכל בבת אחת, ממית ומחיה בבת אחת, מכה ורופא בבת אחת, אשה על המשבר יורדי הים והולכי מדברות וחבושי בבית האסורין, אחד במזרח ואחד במערב, אחד בצפון ואחד בדרום, שומע כולן בבת אחת, וכן הוא אומר יוצר אור ובורא חושך (ישעיה מ"ה)... (שמות כח ג)

מעשה ברבן גמליאל ור' יהושע ור"א בן עזריה ור' עקיבא שהלכו לרומי ודרשו שם אין דרכיו של הקב"ה כבשר ודם, שהוא גוזר גזירה והוא אומר לאחרים לעשות והוא אינו עושה כלום, והקב"ה אינו כן. היה שם מין אחד, אחר שיצאו אמר להם אין דבריכם אלא כזב, לא אמרתם אלקים אומר ועושה, למה אינו משמר את השבת, אמרו לו, רשע שבעולם, אין אדם רשאי לטלטל בתוך חצירו בשבת, אמר להן הן, אמרו לו העליונים והתחתונים חצירו של הקב"ה, שנאמר (ישעיה ו') מלא כל הארץ כבודו, ואפילו אדם עובר עבירה אינו מטלטל מלא קומתו, אמר להם הן, אמרו לו כתיב (ירמיה כ"ג) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא... (שם ל ו)

רבי לוי פתח כי אלקים שופט, מטרוניתא שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו, אמר לה לששת ימים... אמרה לו ומאותה שעה עד עכשיו מה הוא יושב ועושה, אמר לה מזווג זיווגים, אשתו של פלוני לפלוני, בתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני... (ויקרא ח א)

דבר אחר ויתרון ארץ, אמר הקב"ה לנביאים אם אין אתם עושין שליחותי יש לי שלוחין, הוי ויתרון ארץ וגו', בכל אני עושה שליחותי, א"ר אחא בכל הקב"ה עושה שליחותו, אפילו על ידי נחש אפילו על ידי צפרדע, ואפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי יתוש... (שם כב ב)

א"ר פנחס בנוהג שבעולם אדם מכבס כסותו בימות הגשמים כמה יגיעות הוא יגע עד שלא ינגבה, והבריות ישנין על מטותיהן והקב"ה מוצא מעט רוח ומנגב את הארץ. (שם כח ב)

...ללמדך שבכל מקום הקב"ה עושה שליחותו, ולא ברא דבר אחד לבטלה, פעמים שעושה שליחותו על ידי צפרדע, ופעמים על ידי צרעה, ופעמים על ידי עקרב. א"ר חנין בצפורי מעשה בעקרב אחד שהלך לעשות שליחותו של הקב"ה בעבר הירדן, וזימן לו הקב"ה צפרדע אחת ועבר עליה, והלך אותו עקרב ועקץ את האדם... (במדבר יח יח, וראה שם עוד)

מה שהיה כבר הוא, ר' יהודה אומר אם אומר לך אדם אפשר שהיה העולם כולו מים במים, אמור לו כבר הוא אוקינוס כולו מים במים, ואשר להיות כבר היה וגו', אם יאמר לך אדם אפשר שהקב"ה עתיד לעשות ים יבשה, אמרו לו כבר היה, לא כך עשה על ידי משה, שנאמר (שמות י"ד) ובני ישראל הלכו ביבשה, וכתיב ואתה הרם את מטך וגו'... (קהלת ג יח, וראה שם עוד)

מדרש תנחומא:

אמר ר' יהושע בן לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם מכה באיזמל ומרפא ברטייה, והקב"ה במה שהוא מכה הוא מרפא, שנאמר כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמיה ל'), יוסף לא נמכר אלא על ידי חלום, שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא לכו ונמכרנו וגו', ולא מלך אלא על ידי חלום, שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. (וישב ט, וראה עוד בבשלח כג)

וילך משה וישב אל יתר חותנו, זה שאמר הכתוב והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש, דרש רבי פפוס לפי שהוא יחיד בעולם ואין מי שימחה בידו, כל מה שרוצה לעשות עושה ונפשו אותה ויעש... (שמות יח)

רבן שמעון בן גמליאל אומר, בא וראה כמה מופלאין דרכיו של הקב"ה יותר מדרכי בשר ודם, בשר ודם במתוק מרפא את המר, אבל הקב"ה במר מרפא את המר, הא כיצד נותן דבר המחבל בתוך דבר המחבל לעשות נס בתוך נס, כיוצא בו ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי (ישעיה ל"ח), הלא בשר חי שאתה נותן עליו דבלת תאנים מיד הוא נסרח, הא כיצד נתן דבר המחבל לתוך דבר המחבל לעשות בו נס. כיוצא בו ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח, ויאמר כה אמר ה' רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת (מלכים ב' ב') והלא מים מתוקין שאתה נותן לתוכן מלח מיד נפסדים, הא כיצד נותן דבר במחבל לתוך דבר המחבל לעשות בו נס. אמר לו הקב"ה למשה לא כך הוא אומנתי, אלא במה שאני מכה בו אני מרפא, הלכך הואיל ואלו המים מרים אני מרפאן בדבר מר... (בשלח כד)

וידבר אלקים את כל הדברים, הכל בבת אחת, ממית ומחיה בבת אחת, מכה ורופא בבת אחת, עונה אשה על המשבר, יורדי ימים והולכי מדבריות, חבושים בבית האסורין אחד במזרח ואחד במערב, אחד בצפון ואחד בדרום, יוצר אור ובורא חשך עושה שלום ובורא רע כל אלה בבת אחת, עפר נהפך לאדם ואדם נהפך לעפר, שנאמר (עמוס ה') והופך לבקר צלמות... (יתרו יב)

מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזו מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם, אמר לו של בשר ודם נאים, אמר לו טורנוסרופוס הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם, אמר לו ר' עקיבא לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם, אמר לו למה אתם מולין, אמר לו אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה, הביא לו ר' עקיבא שבלים וגלוסקאות, אמר לו אלו מעשה הקב"ה ואלו מעשה ידי אדם, אמר לו אין אלו נאים יותר מן השבלים... (תזריע ה)

אמר ר' חייא בר אבא כך אמר הקב"ה, בריותי אינם צריכים לבריותי, מימיך שמעת שאמרו השקו את הגפן הזה יין והיא עושה היין הרבה, השקו את הזית הזה שמן שהוא עושה שמן הרבה, בריותיי אינן צריכין לבריותי, ואני צריך לבריותי... (פנחס יב)

שוחר טוב:

הללו את ה' כל גוים, זה שאמר הכתוב (תהלים פ"ו) אין כמוך באלקים ה' ואין כמעשיך, כיצד, בשר ודם צר צורה ואין צורתו עושה צורה, אבל הקב"ה האדם הוא צורתו, שנאמר (בראשית ב') וייצר אלקים את האדם, ואף הוא מוליד כצורתו, שנאמר (שם ה') ויולד כדמותו בצלמו. המים מעשה ידיו והן שורצין, שנאמר (שם א') ישרצו המים, מלך בשר ודם כשבאין לקלסו אוהביו מקלסין אותו שמא שונאיו, אבל הקב"ה הכל מקלסין אותו, שנאמר (תהלים פ"ו) כל גוים אשר עשית. (מזמור קיז)

יהללו את שם ה' כי נשגב וגו', והלא כבר נאמר יהללו את שם ה' וגו', בנוהג שבעולם מלך בשר ודם דוכוס יש לו לוקיטיניונטוס, והם נושאים עמו במשאוי המלכות, וכשהם שרים נושאין אף בכבוד שהוא מתכבד מתכבדין עמו, אבל הקב"ה אינו כן אין לו לא דוכוס ולא אפרכוס, ולא משנה, שנאמר (דברים ג') אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וגו', אין אחר עושה מלאכתו אלא הוא, וכן הוא אומר (ישעיה מ"ד) אני ה' עושה כל רוקע הארץ וגו', אין אחד נושא עמו משאו אלא הוא, שנאמר (שם מ"ו) ואני עשיתי ואני אשא וגו', לפיכך הוא מתקלס לבדו, שנאמר יהללו את שם ה' וגו'... (שם קמט)

מדרש שמואל:

ואין צור כאלקינו, בשר ודם אינו יכול לצור צורה בתוך צורה, והקב"ה צר את האדם במעי אמו, בשר ודם אינו יכול לצור צורה בתוך המים, והקב"ה צר צורה במים, (בראשית א') ויאמר אלקים ישרצו המים, בשר ודם צריך כמה סממנין והקב"ה צר את האדם מסם אחד, הגלגל הזה של עין שחור והקיפו לבן והשינים לבנות והקיפן אדום. בשר ודם צר צורה צורתו מבלה אותו, והקב"ה מבלה את צורתו, אין קדוש כה' כי אין בלתך, כי אין לבלותך... שמואל בר אבא בשם ר' יוחנן שני דברים אין מכשף יכול לעשותן ושניהן מקלסין להקב"ה, ואלו הן הנפש והקרבים, הוא שדוד אמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו... (פרשה ה, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני:

בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא, א"ר יוחנן אין הקב"ה עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה, שנאמר בגזרת עירין וגו', והיינו דכתיב עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב... (דניאל פרק ד, תתרסב)

מדרש הגדול:

והלחת מעשה אלקים המה, ארבעה דברים נקראו מעשה ידיו שלהקב"ה, שמים, שנאמר כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך (תהלים ח' ד'), ישראל, שנאמר כי בראותו ילדיו מעשה ידיו (ישעיה כ"ט כ"ג), ומקדש, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך (שמות ט"ו י"ז), והלוחות, שנאמר והלוחות מעשה אלקים המה. (שמות לב טז)

אמונות ודעות:

ושמא יאמר בלבו כיון שאצלינו כי מי שלא עשה הדבר הרי הוא פועל באי עשייתו זו, והרי לא חדל הבורא שלא לעשות הדברים עד אשר בראם, הואיל ואי עשייתו זו תקרא פעולה הרי לא חדל מלפעול במשך כל הזמן. נאמר, לא נעשה אי עשיית האדם פעולה אלא מפני שאינו עושה כי אם המקרים, שכאשר אינו מתרצה הרי הוא כועס, ואם אינו מתעב הרי הוא אוהב, אבל הבורא הרי פעולתו חדוש הגופים, והגופים אין להם דבר נגדי, כדי שאם לא עשאן יהיה עושה שכנגדן, אלא אם חדל מלהמציאן לא נמצא דבר זולתן... (מאמר א פרק ד)

ואומר על פועל, כי הבורא ואף על פי שאנו קוראים אותו עושה ופועל, לא יתכן שתהא כוונתינו בכך על דרך הגשמות, לפי שהפועל הגשמי אינו יכול לפעול בזולתו עד שיפעל בעצמו, ינוע תחלה ואחר כך יניע, והוא יתהדר ויתרומם רק רוצה והדבר נעשה, וזו דרך פעולתו תמיד. ועוד לפי שכל פועל גשמי זקוק לחומר לעשות ממנו, ולמקום וזמן שיפעל בהם, ולכלי שיפעל באמצעותו, וכל זה מסולק ממנו כמו שבארנו. וזה שאנו מוצאים הכתובים מזכירים במקצת הפעולות דבר והפכו, ומקצתן הדבר ולא הפכו, ענין הכל שכאשר הוא רוצה לברא דבר ממציאו, כיון שאין שייך בו לא משלוח יד ולא משוש, והנה ביחס לבריאה נאמר הדבר והפכו, ויעש אלקים, וישבת, וכשם שויעש אינו בתנועה ולא ביגיעה, ואינו אלא המצאת הדבר הנברא, כך בלי ספק וישבת לא תנועה ולא מיגיעה, ואינו אלא שהניח מלהמציא הדבר הנברא... (מאמר ב פרק יב, וראה עוד אלקים-הגשמה)

ואמת הדבר וצבא - מכאן שאין הקב"ה עושה דבר עד שנמלך בפמליא של מעלה, ואז חותם בחותמו שהוא אמת - ראש אלף בית ואמצעו וסופו... (דניאל י א)

תרגום יונתן:

ואל פועל ה' - ובאורייתא דה'... (ישעיה ה יא)

אבן עזרא:

אלקים - ...והמלאכים נקראים גם כן כך, כי כל מעשה ה' באמצעותם... (בראשית א א)

כי רעה נגד פניכם - ...וה' רצה זאת (שישאלו ממצרים כלי כסף כדי שירדפו אחריהם), שיטבע פרעה. ואין להרהר אחר מעשיו שהם בחכמה, אף על פי שנעלמה מעיני החכמים. (שמות י י)

וידבר ה' - אין ראוי לחשוב על מעשה ה', כי חכמת האדם כאין נגדו. ותראה בפרשה שציום לשוב דרך ערמה, כדי שירדוף פרעה ויטבע. (שם יד א)

וינפש - כלשון בני אדם, כי ה' לא ייעף, שבריאותיו הנכבדים, צבאות השמים, סובבים לעד, אף כי אלו שאינם גופות, ואף כי הוא עצמו שאין מעשיו בתנועה כי הכל בדברו. (שם לא יז)

כתובים באצבע אלקים - כלשון בני אדם, שחפץ ה' יקום בדברו, ודברי ה' נצבים בשמים נגד השפלים, והמשכיל יבין... (שם שם יח)

ולא נתן ה' לכם - כי מאתו העלילה הראשונה (בנתינת לב נבון לאדם לדעת)... (דברים כט ג)

נפלאותיו - מעשה שמים וארץ, מופתיו - במצרים, משפטי פיו - בסיני. (תהלים קה ה

רמב"ן:

...והנה כל דבר יעשה על ידי מלאך, וכמו שאמרו רז"ל בענין יהודה ותמר, רמז הקב"ה למלאך הממונה על התאוה, רוצה לומר התגברות הכח בגזרת עליון, כי לא היה טבעי ביהודה שיתפתה לזנות, והוא נס נסתר מההוים תמיד, שבא חפץ וגזרת רצון אלקי לכוחות הקרובים אליו, הוא המלאך הממונה על הדבר, וממנו נאצל שפע כחות לגלגלים הפועלים בשפלים בכלל ובפרט... (איוב הקדמה)

ראה גם אלקים-מציאותו.

מורה נבוכים:

...והחלק החמישי מתארי החיוב הוא שיתואר הדבר בפעולתו, ואיני רוצה בפעולתו קנין המלאכה אשר בו, כאמרך הנגר הצייר או הנפח, כי הם ממין האיכות כמו שזכרנו, אבל ארצה בפעולתו הפועלה אשר פעלה, כאמרך ראובן הוא אשר חדש זה הדלת ובנה זו החומה... וזה המין מן התארים רחוק מעצם המיוחס, לזה ראוי שיתואר בהם הבורא יתעלה, אחר אשר תדע שאלו הפעולות המתחלפות לא יתחייב שיעשו בענינים מתחלפים בעצם הפועל כמו שיתבאר, אבל כל פעולותיו יתעלה המתחלפות כולם בעצמו לא בענין מוסף על עצמו כמו שבארנו... (חלק א פרק נב)

...הנה כבר התבאר לך שאלו התארים גם כן אינם בבחינת עצמו אבל בבחינת הברואים, ולזה נאמר אנו קהל המיחדים באמת, כמו שאנחנו לא נאמר שבעצמו ענין מוסף בו ברא השמים, וענין אחר בו ברא היסודות, וענין שלישי בו ברא השכלים, כן לא נאמר שבו ענין מוסף בו יכול... אבל עצמו אחד פשוט ואין ענין נוסף עליו בשום פנים, והוא ברא כל מה שברא, וידע ולא בענין נוסף כלל... (שם פרק נג)

והלוחות מעשה אלקים המה, רוצה לומר שמציאותם טבעית לא מלאכותית, כי כל הדברים הטבעיים יקראו מעשה ה', המה ראו מעשה ה', וכאשר זכר הדברים הטבעיים כלם מצמח ובעלי חיים ורוחות ומטר וכיוצא בהם, אמר "מה רבו מעשיך ה'", ויותר מופלג מזה היחס אמרו "ארזי לבנון אשר נטע" בעבור היות מציאותם טבעית לא מלאכותית אמר שהשם נטעם. וכן אמרו "והמכתב מכתב אלקים", וכן אמרו "מכתב אלקים הוא", כבר באר יחס המכתב ההוא לשם איך הוא, באמרו "כתובים באצבע אלקים" ואמנם אמרו באצבע אלקים הוא כמו שאמר על השמים "מעשה אצבעותיך", אשר התבאר שהם נעשו באמירה, "בדבר ה' שמים נעשו", הנה כבר התבאר לך כי הכתוב ישאיל למציאות הדבר לשון אמירה ודבור, ושהדבר ההוא בעצמו אשר נאמר עליו שנעשה בדבור נאמר עליו מעשה אצבע... ואלו אמר בדבר אלקים היה דומה לאמרו בחפץ אלקים, כלומר ברצונו וחפצו. אמנם אונקלוס נטה בזה הענין על פירוש זר, ואמר כתיבין באצבעא דה', שהוא שם אצבע דבר אחד מצטרף לשם, ופירש אצבע ה' כמו הר ה' ומטה ה', רוצה בזה שהוא כלי נברא חקק הלוחות ברצון השם, ואיני יודע מה הביאו לזה, והיה יותר קרוב מזה "כתיבין במימרא דה'", כמו שאמר בדבר ה' שמים נעשו, היתכן מציאות הכתב בלוחות יותר מופלא ממציאות הכוכבים בגלגל... (שם פרק סו)

...כן הבורא יגדל שמו כאשר התבאר שהוא בלתי גוף והתקיים שהכל פעלו ושהוא סבתו הפועלת כמו שבארנו וכמו שנבאר, נאמר שהעולם נתחדש משפע הבורא ושהוא המשפיע עליו כל מה שיתחדש בו, וכן יאמר שהוא השפיע חכמתו על הנביאים, הענין כולו שאלו הפעולות פועלות בלתי גוף והוא אשר יקרא פעלו שפע, וזה השם רוצה לומר השפע כבר התירהו לשון העברי גם כן על הבורא ית' מפני ההדמות בעין המים השופע כמו שזכרנו, מפני שלא ימצא להדמות פעולת הנבדל יותר נאה מזה הלשון, רצוני לומר השפע, שלא נוכל על אמתת שם שתסכים לאמתת הענין, כי ציור פעולות הנבדל כבד מאד בכבדות ציור מציאות הנבדל, וכמו שהדמיון לא יצייר נמצא כי אם גוף או כח בגוף כן לא יצייר הדמיון היות פעולה רק בקריבות פועל או על רחוק אחד ומצד מיוחד, ובעבור זה כאשר התאמת אצל קצת ההמון היות השם לא גוף או שהוא לא יקרב למה שיעשהו, ידמו שהוא יצוה המלאכים והמלאכים יעשו הפעולות ההם בקרבות ובנגיעת גשם בגשם, כמו שנעשה אנחנו במה שנעשהו, וידמו המלאכים ההם גם כן גשמים. ומהם מי שיאמין שהוא יתעלה יצוה הדבר בדבור כדברינו רוצה לומר באותיות וקול ויפעל הדבור ההוא כל זה המשך אחר הדמיון אשר הוא גם כן יצר הרע באמת... (חלק ב פרק יב)

...ואחרי בארי כל זה אומר, שאי אפשר לבעל שכל לאמר שדבר מפעולות השם ריק או הבל או שחוק, אמנם לפי דעתנו אנחנו וגם לפי דעת כל נמשך אחר תורת משה רבינו ע"ה פעולותיו כלם הם טובות מאד, אמר "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד", וכל מה שעשאהו ית' בגלל דבר המעשה ההוא הוא הכרחי במציאות הדבר ההוא המכוון או מועיל מאד, והמשל בו מזון בעל חי הכרחי בעמידתו, ומציאות העין מועיל לו מאד בהשארו, ולא כיון במזון אלא השאר בעל חיים קצת זמן, ולא כיון בחושים אלא התועלות המגיעות לבעלי חיים בהשגותם. וכן הוא גם כן דעת הפילוסופים שאין בענינים הטבעיים כלם דבר על צד ההבל...

אמנם זאת הכת מאנשי העיון אשר חשבו שהשם לא יעשה דבר בגלל דבר, ואין שם סבות ולא מסובבים, אבל פעולותיו כלם לפי הרצון ולא יבוקש להם תכלית ולא יאמר למה עשה זה ולא עשה זה, אבל יעשה מה שירצה ואינו נמשך אחר חכמה, יהיו פעולות השי"ת אצלו אלו נכנסות בחלק ההבל, וגם יותר פחותות מפעולות ההבל...

אמנם אלו האומרים שפעולות השם כלם לא כוון בהם תכלית כלל, הביאם לזה הכרח, והוא בחינת כל המציאות לפי דעתם, שהם אומרים מה תכלית מציאות העולם בכללו, ועל כרחם יאמרו כמאמר כל מי שיאמר בחדוש העולם, שכן רצה השם לא לעלה אחרת... עד שלא יודו שנקב המחיצה הענבית ובהירות הקרנים (חלקי העין) הוא מפני עבור הרוח הרואה עד שישיג מה שישיג, אבל לא ישימו זה סבה בראות כלל... אבל כן רצה השם, אף על פי שהיה הראות אפשר בחלוף זה...

...וכן הוא דעתנו אנחנו שעם מה שנאמינהו שהעולם מחודש, רוב חכמינו ויודעינו לא יאמינו שזה ברצון לבד לא בזולתו, אבל יאמרו שחכמתו ית' אשר תבצר ממנו השגתה חייבה מציאות זה העולם בכללו בהכרח כאשר נמצא, והחכמה ההיא בעצמה אשר לא תשתנה חייבה ההעדר קודם שנמצא העולם. תמצא זה הענין נזכר לחכמים הרבה בפירוש "את הכל עשה יפה בעתו"... כן אמונת המון חכמי תורתנו וכזה בארו נביאינו, והוא שחלקי הפעולות הטבעיות כלם מתוקנות מסודרות נקשרות קצתם בקצתם וכלם סבות ומסובבות, ואין מהן דבר להבל ולא לשחוק ולא לריק, אבל פעולות חכמה גדולה, כמו שאמר "מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה קניניך"... (חלק ג פרק כה)

כוזרי:

תחלת ההקדמות אשר בהן קיום העצה הזאת ההודאה בסבה הראשונה ושהוא עושה חכם, ושאין במעשיו שוא, אך כלם בחכמה וסדור אין בהם קלקול. וכבר התיישב זה בנפשות בהתבונן ברוב הבריאה ומה שנשתרש ממנה בנפש המשתכל, עד שהאמין שאין במעשיו קלקול, ואם יראה במקצתם, לא תתקלקל אמונתו בעבור זה, אבל ייחסהו אל סכלות נפשו ומעוט הבנתו... (מאמר ה כ, וראה שם עוד)

ר' בחיי:

נעשה אדם - על דרך השכל לשון רבים להורות על האמצעים, כי השפע השופע מהבורא יתברך שופע תחילה על שכל אחד נפרד, והוא מניע הגלגל המקיף, וממנו נשפעים ח' שכלים נפרדים, כל אחד מניע גלגל עד גלגל הירח, ומה שאמרו הקב"ה נמלך או נסתכל רוצה לומר שנתן באלו כח לפעול... (בראשית א כו)

מאירי:

כל פעל ה' - הפעולות יתחלקו לד' מינים, שיעשה לתכלית טובה וגם ישיגנה, ורק פעולה כזו תתייחס לבורא, והרשע רע מבחירתו הוא, שהיא רוח עליון שצורפה בו לבחירה... חפשית או שאין השי"ת ניכר כי אם מתוך מעשהו. או ה' ברא הכל ומשנה מטבע לטבע על ידי הרכב שונה של היסודות, ורק על ידי הרשע בא חדלון גמור. (משלי טז ד)

עקדה:

...התשובה הנכונה בזה היא, כי הפעולות האלקיות יכוונו לכלל ולפרט. והנה הפרטים הם בעלי קץ אך הכללים נצחיים, ואם דבר ה' לא יועיל אצל הפרטיים אי אפשר שלא יועיל אצל הכלל. וכן אם לא הועילו מעשיו ליוצאי מצרים הועילו לבאי הארץ. (ויקרא ו ב)

כמתאוננים - ...וכן עשה ה' במעשה המשכן, שהזמין החומר והחרש הנאותים, והזמין בידו כלי האומנות המיוחדים. אמנם הפעולות האלקיות יעשו גם באמצעים הנראים לאנשים כזרים, כגון בתחילת שליחות משה אל פרעה, שהרע לאדם בעבורו. ובכל זאת ראינו בשער ל"ה שה' יבחר להגעת פעולותיו באמצעים הנאותים, כגון התבה לנח, ובחר במשה כנביא וכו'... וישראל טובים מצד האישים המיוחדים שבהם במשך הזמנים כהאבות והנביאים... (במדבר יא א)

דרשות הר"ן:

...הנה הפועל המסודר מורה בלי ספק על פועל שסדר וחידש אותו. ובזה אין הפרש בין שיהיה הפועל השי"ת או האדם. אבל ההפרש בין שתי הפועלות הוא, כי החסרון שבפועל האנושי שהוא ההעדר שבו, איננו מורה על כוונת פועל שיכוון בהעדר ההוא... כי אפשר שבא מבלי כוונה או יכולת. אך ההעדר הנמצא במעשה השם מורה על כוונה ממנו, כמו הדבר הנמצא במעשיו בפועל, כי כפי שאי אפשר שיבא הפועל אלא בכוונה ממנו, כן אי אפשר שיבא ההעדר אלא בכוונה ממנו. (דרוש ג)

ספר העקרים:

הפועלים שני מינים, א' מין לא יפעל בעצם וראשונה אלא דבר אחד, כחום האש יחמם וקור השלג יקרר, וזה המין נקרא פועל בטבע, לא בכונה ורצון, ומין יפעל פעולות הפכיות, והוא הפועל בבחירה ורצון, יפעל דבר בעת שירצה ויפעל ההפך בעת שירצה. ואולם שיהיה פעל השי"ת נמשך ממנו על דרך המין הראשון הוא דבר מבואר הבטול, לפי שהפועל הטבעי לא יפרד מן הפעולה כאור שלא יפרד מן השמש וכחום שלא יפרד מן האש, והא-ל יתברך דבר נבדל מן הפעולה, ועוד כי הפועל הטבעי חסר כי לא יפעל דבר בידיעה והכרה, אבל הוא הכרחי בפעולתו, כשימצא המקבל מוכן בו האש תשרוף... ומי שהוא הכרחי למוכן בפעולתו הנה הוא חסר, אחר שאין בו כח לעצור הפעל ההוא ולא לפעול ההפך. והא-ל יתברך אין ראוי שימצא בו שום חסרון, יתחייב מזה שאי אפשר שתהיה פעולתו מזה המין.

ואולם שיהיה פעל האל יתברך נמשך ממנו על דרך המין השני יראה שהוא ראוי שיהיה מסולק ממנו יתברך, וזה ששם הרצון אמנם יאמר על היות הפועל רוצה ופועל דבר מה בעת מה שלא היה רוצה אותו קודם זה, כי לא יפול שם הרצון על הדבר שהוא נמצא על אופן אחד ויתחייב מזה שיהיה בעל הרצון משתנה מלא רוצה אל רוצה, ויהיה אם כן מתפעל ומקבל שנוי מזולתו... והא-ל ית' אי אפשר שישתנה ולא שיתפעל מזולתו ולא מעצמו גם כן, שאם כן יהיה מורכב משני דברים, מדבר בו יפעל ומדבר בו יתפעל, והא-ל יתברך אי אפשר שתהיה בו הרכבה כלל כמו שיתבאר... יתחייב מזה שאי אפשר שתהיה פעולתו ית' על צד הרצון אחר שאי אפשר לו שישתנה, ועוד כי כל רוצה הנה הוא חסר הדבר הנרצה, והא-ל ית' לא יחסר לו דבר שירצה אותו בעת מה שלא היה נמצא לו קודם לכן...

וראיתי מי שכתב שהא-ל ית' פועל בבחירה ורצון, אבל אין הבחירה והרצון מחודשים בו כמו שהם בנו, אבל הם בו קדומים, ויאמרו על זה הדרך שהא-ל ית' ברא העולם בעת שבראו ולא קודם לכן ברצון קדום שגזר שימצא בעת שנמצא. ונמצא לרז"ל מאמרים יורו שדעתם קרוב לזה הדעת, אמרו תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, על הים שיקרע ועל האש שלא תשרוף לחנניה מישאל ועזריה, כדי שלא ליחס לא-ל רצון מחודש בעת התחדש הנס... וזה הדעת רחוק מאד משיושכל, לפי שמלת רצון קדום כשיובן ענינה היא מזוייפת, ותורה על החיוב ולא על הרצון... (מאמר ב פרק ב, וראה עוד אלקים-ידיעה-רצון)

ואולם התר הספק הגדול המתחייב להיות פעולתו ית' על צד הרצון הוא על זה הדרך, כי אם היו הרצון והבחירה אשר הוא פועל בהם ממין הרצון והבחירה אשר באדם היה מתחייב הספק שאמרנו, שיחדשו שנוי בפועל, אבל אחר שאין רצונו ית' ממין הרצון אשר לנו, לא יקרה מזה בטול, כי רצונו נמשך אחר חכמתו ויכלתו, וכמו שחכמתו ויכלתו הם בלתי בעל תכלית ואינם ממין חכמתנו ויכלתנו, כן רצונו אינו ממין רצוננו... אבל היא ענין עצמותי, וכמו שעצמותו נעלם תכלית ההעלם כן חכמתו נעלמת תכלית ההעלם... וכן נאמר כי מה שניחס אליו הרצון הוא כדי שנבין ממנו סלוק היותו פועל על צד החיוב כפועלים החסרים ביכולת בעל תכלית, כי פעולתו ית' ביכולת בלתי בעל תכלית, ולזה יתחייב שתמשך ממנו על צד הרצון כמו שהם בפועלים השלמים, אבל לא שנבין רצונו היאך הוא, לפי שהוא עצמותי בו... (שם פרק ג)

אברבנאל:

לעשות - מוסב על "ויברך", נתן בשבת ברכה שיתמידו הברואים הויתם ותולדותיהם. וזה שאמר ר' יהושע בב"ר ס"ח שהקב"ה מזווג זיווגים, שההויה מתמידה, ומזדווגים הדברים הפשוטים בהרכבה והחומר בצורה... (בראשית ב ג)

ספורנו:

ש-די - שיש די במציאותי לפעולה המיוחדת לי, הבריאה. וההפך הוא בכל נמצא זולתו, שלא יפעל בלי פועל שיפעל בו, והיא ראיה על מציאות הבורא ויחודו... (בראשית יז א)

ושמר ה' אלקיך לך - כי בהיותו לנו לאלקים בלתי אמצעי ישפיע מציאות נצחי ההוה ממנו בלתי אמצעי, כי כל שיעשה האלקים יהיה לעולם, ומציאות הנפסדים באה על ידי אמצעי בלי ספק... (דברים ז יב)

אלשיך:

אלה תולדות - כדפירשנו, כי ההפרש בין פקידה על ידי ה' או הנעשית על ידי מלאך משחית היא, כי המלאך לא יבחין בין צדיק לרשע, ומה עוד אם הצדיק אינו שלם. אבל ה' יראה לזכותו בדין כי הוא חס על עולמו שברא... (בראשית ו ט)

מהר"ל:

...ומה שאמר שאם היה השי"ת פועל הנסים היתה פעולת השכל הנבדל יותר נבחרת, כי פעולות הבאות מהשכל הפועל הן טוב בעצם, ואלו הפעולות הבאות מן השי"ת אינן טוב בעצם, רק להקנות לישראל אמונה, גם דבר זה בטל ואין בו ממש. כי אם לא היו באות ממנו פעולות טובות בעצם היתה זו קושיא, אבל הוא יתברך ברא השכל הפועל, אשר הוא פועל הנמצאים לפי דעתו, לא לפי האמת, ואם כן אחר שהוא פועל הנמצאים שהם טוב בעצם, אם כן הוא פועל הטוב בעצם ופועל הטוב במקרה... ויש לו יותר מעלה כאשר יפעל גם הטוב במקרה, שאם לא יפעל הטוב במקרה לא היה פועל כללי, ויש לתת לו הכללות מצד שהוא פועל הכל ואין חוץ ממנו. ועוד, אם הפיכת המטה לנחש אינה טוב בעצם רק במקרה, אם כן אינה נחשבת כלל מציאות, רק מציאות במקרה, ודבר זה לא יכלל כלל במציאות המסודרת מאתו יתברך. אבל דבר זה הוא להורות על גדלות הפועל, אשר יכול לעשות הכל ברצונו. והנה המלאך אף שמסודרות ממנו פעולות שהן טובות, זהו על ידי שכך סידר השי"ת ויתעלה, אבל אינו יכול לשנות דבר, רק השי"ת יכול ועושה ברצונו, ואין המלאך פועל כללי.

וכן מה שאמר עוד, שאם היו נפלאותיו מסודרים ממנו יתברך היה צריך שיהיו מחוייבים ממנו אם הם מסורים ברצונו הקדום, ואם אינם מסודרים מאתו ברצונו הקדום חייב לו שינוי רצון, שני דברים אלו בטלים, וכבר הארכנו בזה לעיל. ואף אם תאמר שהיה מסודר ממנו ברצונו הקדום, אין דבר זה מביא חיוב כלל, כי מה שאמרו חז"ל תנאי התנה עם מעשה בראשית, עם הים שיבקע וכו', היינו שכך היה ראוי מצד סדר ההויה שיהיה בסוף, ואין זה אלא סדר שראוי שיהיה. ומכל מקום אפשר לשנות הסדר על ידי המקבל, שהוא מהפך על ידי רחמים הרע לטוב. ואילו עשו המצרים תשובה היו גוברים על הסדר המסודר... (גבורות ה' הקדמה ב)

וצוה לאכול הפסח על מצות ומרורים, להורות כי מאתו, שהוא אחד, יבואו פעולות מחולקות, ולא

נאמר שלא ימשך מדבר שהוא אחד רבוי פעולות, כי האש שיש בו טבע אחד, אינו פועל רק פעולה אחת לחמם המים... ואין הדבר הזה בעליון יתברך, אבל הוא יתברך אחד ומיוחד פועל פעולות הפכיות, שהוא הגואל ומביא השעבוד... (שם פרק לו)

במדרש ב"ר: מה עושה הקב"ה מששת ימי בראשית עד עכשו? מזווג זיווגים... ודבר זה רחוק בעיני בני אדם לייחס אל השי"ת פועל זה מששת ימי בראשית. וכאשר תעיין בדברים אלו תמצאם נכונים וגם מוכרחים, כי הכוונה רק על דבר חדש אשר הוא פועל מששת ימי בראשית. כי בודאי השי"ת ברא כל הברואים, ואין כל חדש תחת השמש והכל כמנהגו נוהג, והגזירה אשר גזר השי"ת בששת ימי בראשית הוא גוזר בכל יום, ואין כאן דבר חדש. והנה כלל העולם נוהג כמנהגו, והשאלה היא על דבר חדש, ועל זה אמר שהוא מזווג זיווגים, כי כמו שהשי"ת היה מזווג את חוה לאדם, כך הוא מזווג בכל יום יזווג איש עם אשתו. וכל זיווג הוא מעשה חדש, שאינו כמו מעשה האדם עצמו, ומה שמחבר אדם פרטי זה לאשה פרטית זו הוא בודאי דבר חדש, שהרי צריך לחבר לכל אחד ואחד זיווג מיוחד כפי מה שראוי החיבור ביחד. וכל זיווג הוא חבור מיוחד... ובריאת המין בכללו הוא בכל הטבע הכללי, שהשי"ת ברא כח הטבע שיהיה נוהג כמנהגו לעולם, ופועל ברצון הקב"ה ובגזירה ושיהיו נבראים המין מבני אדם. אבל בת פלוני לפלוני הוא דבר חדש, ואינו בכלל בריאת המין...

ועתה דע עוד והבן את הדברים האלו, שרמזו בזה דבר עמוק מאד. דע כי הוא יתברך הוציא את כל הנמצאים לפועל המציאות בששת ימי בראשית בעצמו ובכבודו, לא על ידי שליח הוא הטבע. וכאשר ברא את העולם הוא יתברך מאחד את כל הנמצאים וכמו שהוציא אותם אל הפועל בששת ימי הטבע, כך אחר ששת ימי המעשה מאחד הוא יתברך את הנמצאים עד שהם אחד ואינם מחולקים. וזהו שאמר שהוא יתברך מזווג זיווגים, כי הזיווג הוא האחדות והתקשרות הנפרדים. ופועל זה מתייחס אל השי"ת דוקא ולא אל שום פועל טבעי וזולת זה מהפועלים, כי במה שהוא יתברך אחד ואין זולתו, לכך מאחד הוא יתברך הכל. וכמו שהתבאר למעלה כי האדם יחיד בתחתונים והכל ניתן לעבדו, הרי האדם מאחד ומקשר את התחתונים. וכמו שהאדם מאחד את התחתונים, הנה הוא יתברך ויתעלה מאחד את האדם, שאין האדם אחד גמור, שהרי יש לו זיווג... הרי קישור וחיבור העולם על ידי האדם, וחיבור וקישור האדם על ידי השי"ת מאחד הכל. ובששת ימי המעשה לא שייך זה, שכל זמן אשר לא נברא הכל לא שייך אחדות... (באר הגולה באר ד)

רמח"ל:

ואמנם צריך שתדעי, כי כל מעשה ה' נורא הוא ורחב ועמוק לאין תכלית. והקטן שבכל מעשיו יש בו כמו כן מן החכמה הרבה והעמוקה, שאין אפשר לרדת לעמקה לעולם. והנה עתה אין מעשי ה' מובנים לנו כלל, רק שטחיותם הוא הנראה ותוכיותם האמיתי מסתתר, שהרי התוך הזה שוה בכולם, כולם רק טוב ולא רע כלל, וזה אינו נראה ומובן עתה... כי מרוממות החכמה העליונה הוא שאינה ניכרת אפילו מפעולותיה, וזה וזה אינם אלא מעשה טובו יתברך המשקיף עלינו לטובה... (דעת תבונות נה)

רש"ר הירש:

ויבדל אלקים - גם אחרי הבריאה מתעסק הבורא בבריאה ומשליט בה סדר... (בראשית א ד)

הצור תמים פעלו - פועל האדם אינו מושלם בכל מצב שיהיה, לעומת הפועל האלקי המושלם בכל חלקיו. כל דרכיו משפט - ולא רק המטרה הסופית. א-ל אמונה - אף שאין ליצוריו כל זכות קיום כשלעצמם, הוא מתנהג עמהם כאילו היתה להם זכות קיום. ואין עוול - אינו מעניש להראות יכלתו, אלא לטובת הנענש. (דברים לב ד)

גדולים מעשה ה' - חסד ה' על כל בריה, אם כן אף הקטנה ביותר היא גדולה, בהיותה בריית ה'. (תהלים קיא ב)

העמק דבר:

תמים פעלו - אף אם נראה שהוא מחסר על ידי זה, הכל הוא כדי להשלים עולמו. כל דרכיו משפט - גם אם הוא מעניש הוא משלים את האדם בזה, ומוכרח לכך אחר ששכר ועונש הם מעצם הבריאה... (דברים לב ד)

שפת אמת:

עבדים היינו... כי הנעשה על ידי שליח הוא בזמן ומדה וקצבה, אבל מעשה הבורא ית"ש הם למעלה מהזמן והטבע, זה שאמר אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך, כמו שהוא ית"ש חי וקיים לעולם, כן יציאת מצרים לעולם היא... (פסח תרנ"ג)