ראה גם: אלקים-כללי-הגשמה-ידיעה-ומציאות, הנהגה, השגחה)
מצאנו ראיה שהוא לטוב, ומצאנו ראיה שהוא לרע, ראיה לטוב, שכתוב, וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים, ראיה לרע, שכתוב, ארדה נא ואראה, להשגיח עליהם בדין, ועל זה אמר הקב"ה המכסה אני מאברהם. (ויקרא רד)
ועל הנפעל, אין מי שיחשוב שיש מן ההתפעלויות דבר הנאמר על הבורא זולת הראיה לבד, ולכן חייב אני לבאר שגם הראיה אינה נאמרת עליו, לפי שאין כל הדברים נראין אלא על ידי הצבעים הנראין על פניהם המתיחסים אל ארבעת הטבעים, וכאשר נפגשים בכח שבראות אשר ממינם באמצעות האויר אז רואים, אבל הבורא אשר מן המוכחש לחשוב שיש בו מאומה מן המקרים, אין שלטון לראות על השגתו, והנך רואה שאין יכולת בדמיון לדמותו ולתארו, כל שכן שיהא לראות דרך לכך... (מאמר ב פרק יב)
וירד ה' לראות - ואתגלי ה' לאתפרעא... (בראשית יא ה')
מנגד עיני - מימרי. (ישעיה א טז)
וירא אלקים - במחשבה. (בראשית א ד)
עיני ה' - חפצו ורצונו, או שכלו, כלשון בני אדם. (משלי כב יב)
וירא אלקים - במעשה בראשית יקרא להוצאה לפועל ויאמר, ולקיום הדבר יקרא "ראיה", ופירושו שאם יפרד רצונו מהם יתבטלו לרגע. (בראשית א ד)
לראות את העיר - ובמבול אמר רק וירא ה', כי רעתם גלויה לכל, מה שאינו כן בסדום, (ששם כתב "ארדה נא ואראה"), והכלל: דברה תורה כלשון בני אדם. (שם יא ה)
...אמנם מה שבא מן הראיה מיוחס אליו יתעלה, פירש אונקלוס בו פירושים מופלאים לא התבאר לי כוונתו ודעתו, והוא כי במקומות יפרש וירא ה' וחזא ה', ובמקומות יפרשהו וגלי קדם ה'. אמנם פירשו וחזא ה' היא ראיה מבוארת על היות חזא גם כן בלשון הארמי משותף ושהוא מורה על ענין השגת השכל, כאשר יורה על השגת החוש, ואני תמה אחר שהענין כן אצלו, על מה ברח מן הקצת ופירשו וגלי קדם ה'. וכאשר השתכלתי במה שמצאתיו מנוסחאות התרגום עם מה ששמעתיו בעת הלמוד, ראיתיו כשימצא הראיה מחוברת בעול והיזק וחמס יפרשהו וגלי קדם ה', ואין ספק שמלת חזא בלשון ההוא גוזרת ההשגה וידיעת הדבר המושג כפי מה שהושג, ולזה כשמצא הראיה נתלה בעול לא יאמר וחזא, אבל וגלי קדם ה'. והנה מצאתי כל ראיה מיוחסת לא-ל בכל התורה פירשה וחזא, זולת אלו אשר אספר לך, "כי ראה השם את עניי", ארי גלי קדם ה' עולבני... עם היות המדבר מלאך לא יחס לו ההשגה המורה על ישוב הענין להיותו עול... אבל נפסד עלי זה הפירוש הטוב הנאה אשר אין ספק בו בג' מקומות, היה מחוקם לפי זאת הסברא שיפרשם וגלי קדם ה', ואני מוצא אותם בנוסחאות וחזא ה', והם אלו, "וירא ה' כי רבה רעת האדם", "וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה", "וירא ה' כי שנואה לאה"... (חלק א פרק מח)
אל לבו - ...וכן יכנה שליח ה' להשגחה "עיני ה'"... (בראשית ו ו)
וירא אלקים - ...וראית ה' במצטער מסירה הצער, כי הוא רחמן. (שמות ב כה)
וראיתי את הדם - אינו ראיה חושיית, שהוא ית' לא יראה בחושים, כי ידע מה בחשוכא שאין חוש הראות שולט שם, רק רוצה לומר ראית השכל, שיראה המצוה שיעסקו בה ויחוס עליהם. (שמות יב יג)
ראה אלקים-ידיעה, פרשת החודש תרל"ה.
זכרנו לחיים... וכמו כן מה שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, מכל מקום המכוון הוא הראיה על בני ישראל, כמו שכתוב, "וירא אלקים וכו' כל אשר עשה והנה טוב מאד", וראיה זו מקיימת כל הבריאה... (ראש השנה תרנ"ד)