אמנון

(ראה גם: אבשלום, דוד, תמר)

ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר, ויאהבה אמנון בן דוד. ויצר אמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא, ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה... ולא אבה לשמע בקולה, ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה. וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה, ויאמר לה אמנון קומי לכי... ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו, הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל... (ש"ב יג א והלאה, וראה שם עוד)

תלמוד בבלי:

ואמר רב יהודה אמר רב תמר בת יפת תואר היתה, שנאמר ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך, ואי סלקא דעתך בת נישואין הואי אחתיה מי הוה שריה ליה... וישנאה אמנון שנאה גדולה מאוד, מאי טעמא, אמר ר' יצחק נימא נקשרה לו ועשאתו כרות שפכה, וכי נקשרה לו איהי מאי עבדה, אלא אימא קשרה לו נימא ועשאתו כרות שפכה... (סנהדרין כא א)

כל אהבה שהיא תלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר אינה בטלה לעולם, איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר... (אבות ה טז)

תלמוד ירושלמי:

יש זכות תולה שנה אחת מנבוכדנצר, לקצת ירחין תרי עשר, יש זכות תולה שתי שנים מאמנון, ויהי לשנתים ימים... אמר רבי יוסי נאמר כל אותן שנים עשר חדש היה עסוק במצות, וכל אותן שתי שנים היה עסוק בתורה... (סוטה טו ב)

רש"י:

אחות - היתה בת אמו. ויפלא - נעלמה ממנו תואנה איך ישכב עמה. (ש"ב יג ב)

לא ימנעני - שהיתה בת יפת תואר, ונתעברה אמה ממנה כשהיא נכרית, ומי שיש לו בן או בת משפחה אינו בנו לכל דבר. (שם שם יג)

רד"ק:

אחות - בת יפת תואר היתה, כברז"ל, ולכן אמרה "לא ימנעני ממך". ובא דוד על מעכה ביאה ראשונה לפני שנתגיירה וילדה את תמר, ואחר כך נשאה וילדה את אבשלום. להתחלות - נראה חולה מרוב חשקו בה. (שם שם א וב)

וישנאה - השנאה היתה סבה מה' להגדיל שנאת אבשלום עד מות. והמעשה עונש לדוד על מעשה בת שבע ואוריה, שנעשתה בביתו זמה הבאה לידי חרב... (שם שם טו)

אברבנאל:

וישנאה - כהמפרשים, או מחרטה על המעשה הרע. (שם)

ולא דבר - אחשוב שאבשלום היה מדבר עם אמנון, רק לא על ענין זה, שאם לא כן איך היה אמנון הולך לגוזזי צאן אבשלום. ומה שדוד לא העניש את אמנון, כי הבא על אחותו חייב כרת, ולא היו עדים והתראה לחייבו מלקות, ובודאי הוכיחו בדברים. לשנתים - מכאן אמרו רז"ל יש זכות תולה שתי שנים, אמר ר' יוסי כל י"ב חודש היה עוסק במצוות, כל אותן ב' שנים עסק בתורה... (שם שם כב וכג)