(ראה גם: אני)
ר' יוסי אמר, אנכי זו היא השכינה, כמו שכתוב אנכי ארד עמך מצרימה, ה' אלקיך, ר' יצחק אמר אנכי, שהיא השכינה, פוסק אות הטעם, (שתחת המלה אנכי, כתוב טעם טפחה, שנגינתו מפסיקה מן המלה שלאחריה, ה' אלקיך, כמו שאמר) אנכי עשו בכורך, (שדרשינן אנכי, מי שאני, עשו, הוא בכורך)... (יתרו שפח)
אמר רבי שמעון בן יוחי, אין אתה עומד בטימיו, רבי יהודה אמר אין לשון הזה אנכי אלא לשון אהבה לשון חיבה. למלך ששלח את בנו למדינת הים, ולמד לשון בני הים, וכשבא ממדינת הים התחיל מדבר עמו בלשונו, כך לפי שהיו ישראל בארץ מצרים ולמדו לשונם, כיון שבאו לפני הר סיני התחיל הקב"ה מסיח עמהם בלשון אנכי, אנוך. רבי נחמיה אומר, אין לשון הזה אנכי אלא לשון אימה ולשון יראה, לאוהבו של מלך שהיה יודע מסטירים שלו, פעם אחת נטה למות, אמר לו לבנו בא ואני אגלה לך מסטירים של מלך, תלה עיניו והביט במלך, אמר לו, בני הזהר בכבודו של מלך. כך ויקרא יעקב אל בניו... אמר להם בניי, סימן זה אני נותן לכם בלשון אנכי הסיח עם זקני, אנכי מגן לך, ובלשון אנכי הסיח עם אבי, אנכי אלקי אברהם אביך, ובלשון אנכי הסיח עמי, אנכי הא-ל בית אל וגו'... ואף אתם אם בא ואמר לכם בלשון הזה אנכי, דעו שהוא שלכם, ואם לאו כביכול אינו שלכם. כיון שבאו לפני הר סיני ופתח להם אנכי, ידעו שהוא שלהם. (פרשה כא י' הדברות קמייתא)
דבר אחר אנכי אנכי הוא מנחמכם, באנכי בראתי את העליונים, באנכי בראתי את התחתונים, שנאמר אנכי ה' עשה כל נוטה שמים לבדי רקע הארץ מאתי. באנכי בראתי את אדם הראשון, שנאמר אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי (ישעיה מ"ה י"ב), באנכי דברתי עם אברהם, שנאמר אנכי מגן לך וגו' (בראשית ט"ו א'), באנכי דברתי עם יצחק, וירא אליו ה' בלילה ההוא ויאמר אנכי הא-ל אלקי אביך (שם כ"ו כ"ד), כשנגלה על יעקב לא נגלה עליו באנכי אלא באני, שנאמר ויאמר אני ה' אלקי אברהם אביך (שם כ"ח י"ג), לפיכך נתיירא, ויירא יעקב מאד... מיד התחיל מדבר עמו באנכי, והנה אנכי עמך (שם שם ט"ו). באנכי ירדתי עמו למצרים, אנכי ארד עמך מצרימה (שם מ"ו ד'), באנכי העליתי אותו משם, ואנכי אעלך גם עלה (שם). באנכי נגליתי על הגואל, שנאמר, אנכי אלקי אביך (שמות ג' ו'), באנכי בראתי את הדיבור ושמתי בפיו, ואנכי אהיה עם פיך (שם ד' ט"ו)... באנכי נתתי את הדברות, אנכי ה' אלקיך (שם כ' ב'), באנכי אני מוליכם במדבר, (באנכי אני מנחמכם), לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר, באנכי אני בונה ציון, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך (ישעיה נ"ד י"א), באנכי אני מביא גואל, הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' (מלאכי ג' כ"ג), באנכי אני מנחמכם, אנכי אנכי הוא מנחמכם. (פרשה לג, אנכי אנכי, וראה שם עוד)
אנכי ה' אלקיך, אנכי לשון נחמה, שנאמר אנכי אנכי הוא מנחמכם (ישעיה נ"א י"ב), אנכי לשון אזהרה, שנאמר אנכי היודע ועד (ירמיה כ"ט כ"ג), אנכי לשון עזרה, שנאמר אנכי ארד עמך (בראשית מ"ו ד'), אנכי לשון מצרים הוא אנוך, אנכי לשון נוטריקון, אנא נפשי כתבית יהבית, יהיבנא כתיבא נעימים אמריה. (שמות כ ב)
...מדבריהם יש ללמוד כי מלת אנכי רמז למדת רחמים והמלאך הוא מלאך הגואל... (משפטים)
ראה ערך אני, בראשית טו ז.
...ויש הבדל בין אני ובין אנכי, שכל מקום שיאמר אנכי רוצה לומר אנכי בעצמי, והוא דיוק על עצמותו של המדבר, וכל מקום שאומר אני, אינו מדייק זאת רק מייחס אל המדבר תארים או פעולות... (בראשית כז יח, וראה עוד ערך אני)
אנכי - כבר העמדנו על ההבדל הדק שבין אנכי ואני... אני מציין יותר את אישיות המדבר בניגוד לזו שאליה מופנה הדיבור, הוה אומר, האישיות בעלת הדיבור והפעולה, ואילו אנכי מגלה את המדבר כאישיות הקרובה מאד אל זו שאליה מופנה הדיבור, היא מקיפה אותה ונושאת אותה ומחזיקה בה, ורק על ידיה זוכה באמת גם האישיות שאליה מופנה הדיבור בהווייתה האישית ובעמידה בטוחה על יסוד איתן... (שמות כ ב)
אנכי - מה שדרשו המלה נוטריקון, נראה שאיננה מלשון הקדש רק לשון מצרי, ודרשוה למה בחר ה' בה ולא במלת אני. (שמות כ ב)