אריה

(ראה גם: כפיר, לביא, ליש)

כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו, מברכיך ברוך וארריך ארור. (במדבר כד ט)

ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן, ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר. ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו, ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו. גם את הארי גם הדוב הכה עבדך, והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלקים חיים. (ש"א יז לד)

ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל, הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג. (מ"ב כג כ)

וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו, ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה. (מ"א יג כד)

ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול ה' הנך הולך מאתי והכך האריה, וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו. (שם כ לו)

הישאג אריה ביער וטרף אין לו, היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד... אריה שאג מי לא יירא, אד-ני אלקים דבר מי לא ינבא. (עמוס ג ד)

איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים, אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד. אריה טרף בדי גרתיו ומחנק ללבאתיו, וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה. (נחום ב יב)

תלמוד בבלי:

אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב ג' משמרות הוי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי, ואומר אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם... אמר להם לכו והתפרנסו זה מזה, אמרו לו אין הקומץ משביע את הארי... (ברכות ג א וב)

אמרי דבי רבי ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. (שם לב א)

הרואה ארי בחלום ישכים ויאמר אריה שאג מי לא יירא, קודם שיקדמנו פסוק אחר, עלה אריה מסבכו. (שם נו ב)

...ראה גוב של אריות (בבבל) או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. (שם נז ב)

תנו רבנן חמשה אימות הן... אימת מפגיע על ארי... (שבת עז ב)

א"ר ירמיה בר אבא אמר שמואל הצד ארי בשבת אינו חייב עד שיכניסנו לגורוקי (בית משמר כמין תיבה) שלו. (שם קו ב)

אמר רב פפא נקיטינן אריה אבי תרי לא נפיל, הא קא חזינן דנפיל, ההוא כדרמי בר אבא, דאמר רמי בר אבא אין חיה שולטת באדם עד שנדמה לו כבהמה, שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו. (שם קנא ב)

תניא היה רבי מאיר אומר כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה ומנחה לפני ארי, מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים, אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בושת פנים. (פסחים מט ב)

ר' יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. (שם קיב א)

דאמר מר מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור, מלך שבעופות נשר, ואדם מתגאה עליהן, והקב"ה מתגאה על כולן ועל כל העולם כולו. (חגיגה יג ב)

תנו רבנן נפל לגוב של אריות אין מעידין עליו (שמת)... (יבמות קכא א)

...אמרתי לו יישר כחך אריה, אמר לי יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא... (שם קכב ב)

מתקיף לה רב אדא בר אהבה ממאי דכי קא מזהר להו יעקב לבניה על צינים ופחים דבידי שמים נינהו, דלמא על אריא וגנבי דבידי אדם נינהו... (כתובות ל א)

...אלא אמרו לו אומה זו כחיה נמשלה, יהודה גור אריה... (סוטה יא ב)

אמר להן ר' יהושע אין משיבין את הארי לאחר מיתה. (גיטין פג ב)

אמר שמואל ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור, טרף ואכל חייב, דרס ואכל פטור כיון דאורחיה למידרס הוה ליה כמו שאכלה פירות וירקות... טרף לאו אורחיה הוא... (בבא קמא טז ב, וראה שם עוד)

אזל ריש לקיש אמר ליה לרבי יוחנן ארי עלה מבבל... אמר ליה רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש ארי שאמרת נעשה שועל... (שם קיז א)

...אמר ליה בני אל ירע לך, שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל... (בבא מציעא פד ב)

...הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס, אימתי בזמן שבאו מאליהן אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס... (שם צג ב)

הארי והזאב וכו', אמר ר"ל והוא שהמיתו, אבל לא המיתו לא, אלמא קסבר יש להן תרבות ויש להן בעלים, רבי יוחנן אמר... אלמא קסבר אין להם תרבות ואין להם בעלים. תנן רבי אליעזר אומר כל הקודם להורגן זכה... (סנהדרין טו ב)

כי הא דר"ש בן חלפתא הוה קאזיל באורחא, פגעו בו הנך אריותא דהוו קא נהמי לאפיה, אמר הכפירים שואגים לטרף, נחיתו ליה תרתי אטמתא, חדא אכלוה וחדא שבקוה... (שם נט ב)

...נפק כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים, אמר להו נביא לישראל היינו יצרא דע"ז... (שם סד א)

אמר רב אחא בר אדא אמר רב יהודה כל הנותן תרומה לכהן עם הארץ כאילו נותנה לפני ארי, מה ארי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל, אף כהן עם הארץ ספק אוכלה בטהרה ספק אוכלה בטומאה... (שם צ ב)

אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו הן, ארי כפיר לביא ליש שחל שחץ. (שם צה א)

א"ר יוחנן אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו, מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה בשעה שנזקקין זה עם זה. (שם קו א)

אין מוכרין להם (לעכו"ם) דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים... הא לית ביה נזק לרבים שרי, אמר רבה בר עולא בארי שבור ואליבא דרבי יהודה, רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה (לאו בר מלאכה)... (ע"ז טז א)

רבי מתיא בן חרש אומר... והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים. (אבות ד טו)

אמר רבה בר רב הונא אמר רב, ארי שנכנס לבין השוורים ונמצא צפורן בגבו של אחד מהן אין חוששין שמא ארי דרסו, מאי טעמא, רוב אריות דורסין ומיעוטן אין דורסין, וכל הדורס אין צפרנו נשמטת... (חולין נג א)

הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף (מולידין) לשלש שנים, וכנגדן באילן בנות שוח... (בכורות ח א)

מדרש רבה:

...אמרין יעול רבי יהושע בן חנניה דהוא אסכלוסטקיא דאורייתא. עאל ודרש, ארי טרף טרף ועמד עצם בגרונו, אמר כל דאתי מפיק ליה אנא יהיב ליה אגריה, אתא הדין קורא מיצראה דמוקריה אריך, יהיב מוקריה ואפקיה, אמר ליה הב לי אגרי, אמר ליה זיל תהא מלגלג ואומר דעלית לפומא דאריה בשלם ונפקת בשלם, כך דיינו שנכנסנו לאומה זו בשלום ויצאנו בשלום. (בראשית סד ח)

א"ר לוי ארי כעס על הבהמה ועל החיה, אמרין מאן אזיל ומפייס יתיה, א"ל הדין תעלא אתון להכא דאנא ידע תלת מאה מתלין ואנא מפייס יתיה. אמרין ליה אגומין. הלך ציבחר וקם ליה, אמרו ליה מה דין, אמר להו אנשית מאה, אמרו ליה אית במאתן ברכאן, הלך ציבחר וקם ליה, אמרו ליה מן דין, אמר להו אנשית אף מאה, אמרו ליה אף במאה ברכאן, וכיון דמטא תמן אמר אנשית כולהון, אלא כל חד וחד יפייס על נפשיה... (שם עח י)

גור אריה יהודה, מלמד שנתן לו גבורה של ארי וחוצפה של גוריו. (שם צח יב)

...מפני מה הוצל דניאל מן האריות, לפי שהתפלל לפני הקב"ה שנקרא אריה, דכתיב (הושע י"א) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג, ודניאל משבט יהודה שנקרא אריה, שנאמר (בראשית מ"ט) גור אריה יהודה, וכתיב (דניאל א') ויהי בהם מבני יהודה דניאל וגו', יבא אריה ויציל אריה מפי אריה. דבר אחר מפני שנדמה לאריות שהוא אריה לכך לא הזיקוהו. (במדבר יג ו)

כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, בעולם הזה מי שהוא כלב להעשות ארי הוא יכול, ומי שהוא ארי יכול להעשות כלב, אבל לעתיד לבא מי שהוא ארי אינו יכול להעשות כלב, וכל מי שהוא כלב אינו יכול להעשות ארי. (רות ג ב)

גאה שבחיות אריה... (שיר ג יט)

א"ר אבא בר כהנא לעולם אין הנחש נושך אלא אם כן נלחש לו מלעיל, ואין הארי טורף אלא אם כן נלחש לו מלמעלה... (קהלת י יד)

מדרש תנחומא:

ויגש אליו יהודה, זה שאמר הכתוב, ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל (משלי ל'), מעשה בר' חנינא בן דוסא שראה את הארי, אמר לו אי מלך חלש לא השבעתיך שלא תראה בארץ ישראל, מיד ברח, רץ אחריו רבי חנינא, אמר ליה נעניתי לך שקראתיך מלך חלש, ומי שבראך קראך גבור, שנאמר ליש גבור בבהמה... (ויגש ג)

ילקוט שמעוני:

...דגל ראובן בדרום ושמעון וגד עמו, כנגדן במרום סרטן אריה בתולה משמשין עם החמה בדרום... (שמות פרק מ, תיח)

הן עם כלביא יקום, אין אומה בעולם כיוצא בהם, הרי הם ישנים מן התורה ומן המצות, עמדו משנתן עומדין כאריות חוטפין קריאת שמע וממליכין להקב"ה, נעשין כאריות... (במדבר פרק כג, תשסט)

הושיעני מפי אריה, א"ר יעקב בר אידי בשעה שהיה דוד רועה את הצאן הלך ומצא את הראם ישן במדבר, והיה סבור בו שהיה הר ועלה עליו, והיה הראם ננער ועמד והיה דוד רוכב עליו והיה מגיע עד השמים, באותה שעה אמר דוד רבונו של עולם הורידיני מהראם הזה, אם אתה מצילני מקרני הראם אני בונה לך היכל של ק' אמה כקרני הראם הזה. יש אומרים לארכו מדדו, ויש אומרים לעוגלו מדדו, מה עשה הקב"ה זמן לו אריה אחד, כיון שראה הראם את האריה נתירא ממנו ורבץ לו, מפני שהוא מלך עליו, וירד דוד לארץ, וכיון שראה דוד את האריה נתירא ממנו, שנאמר הושיעני מפי אריה, כשם שמקרני ראמים עניתני. (תהלים כב, תרפח)

מעשה היה במלך פרס שחלה, אמרו לו הרופאים אין לך רפואה עד שיביאו לך חלב לביאה ונעשה לך רפואה. ענה אחד ואמר אני אביא לך חלב לביאה אם רצונך ותנו לי עשר עזים... הלך לגוב אריות, והיה שם לביאה אחת מינקת גוריה, יום אחד עמד מרחוק והשליך לה עז אחד ואכלה, יום שני נתקרב לה מעט והשליך אחרת לה, עשה כן עד שהיה משחק עמה ולקח מחלבה וחזר לו... (שם לד, תשכא)

דבר אחר א"ר חמא בר חנינא מה הכפיר הזה כשהוא צווח בקולו אדם השומע אותו מתירא, נהמתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. א"ר לוי שבעה שמות יש לו לארי, ואלו הם, ארי, שחל, כפיר, לביא, ליש, שחץ, גור אריה. אריה כמשמעו שהכל מתיראין ממנו, כפיר שכל מי שרואהו כופר בחייו, לביא שהוא חוטף לבבות של בני אדם, ליש שבשרו של אדם לש בשיניו, שחל שחלים לפניו, שחץ שהוא משחץ בשיניו... (משלי פרק ל, תתקנט)

תרגום יונתן:

אריה - מלך במשיריתיה יסק. (ירמיה ה ו)

רש"י:

אריה - הוא חבקוק בגימטריא, שעתיד להתפלל כן. (ישעיה כא ח)

אריה - נבוכדנצר, מסוכו - דרך האריה לישב במארב הסבך. (ירמיה ד ז)

אריה - מלכות בבל, זאב - מדי, נמר - אשור. (שם ה ו)

הישאג אריה - אינו שואג אלא אם אוחז טרפו. אריה - נבוכדנצר, דבר אחר: הנביאים מדמים רוח הקודש הבא עליהם כשאגת אריה. (עמוס ג ג)

אבן עזרא:

כרע - שמנהג האריה אחר שטרף ישב על כרעיו וירבץ, ואילו היה עובר כל מין חיות לא יקום מפניהם שיברח. (בראשית מט ט)

רד"ק:

כפיר - גדול מגור, אחר כך אריה לביא וליש, וככל שמזקין נוספת בו גבורה. (שופטים יד ה)

הקיפוני כאריה - העושה בזנבו עגולה ביער, וחיה שבתוך העגולה תפחד לצאת, וכן אנו בגלותנו. (תהלים כב יז)

הגר"א:

שאגה - האריה ישאג פעם אחת מרחוק להבעית את הטרף מלברוח, וכשיתקרב ישאג כדי שלא יתקומם, והשלישית כשיטרוף. (ישעיה ה כט)

מלבי"ם:

שואג - וחז"ל גמירי שעל שנים אינו נופל, אלא ששמשון היה יחידי. (שופטים יד ה)

ושואג - כאילו הנטרף עשה דבר שעורר חמתו. (תהלים כב יד)

העמק דבר:

גור אריה - שאינו טורף אדם שהוא בצלם אלקים. (בראשית מט ט)

כלביא - שהוא גבור מטבעו. וכארי - שיש לו התנשאות הנפש להפיק רצונו יותר מכפי כחו. (במדבר כג כד)

שם משמואל:

ויש לומר עוד דהנה אריה אף שהוא חיה טמאה, מכל מקום צורתו נרשמת במרכבת יחזקאל, מורה שורשו בקדושה, ועל כן יכול להתהפך לקדושה היפוך כחו של עמלק שהוא המהפך נהורא לחשוכא, שאין בו שום שורש קדוש... היפוך מדת האריה שיש בו מדת רחמנות אף בשעה שהולך לטרוף טרף, כמו שאיתא בספרי הטבעיים, והיינו שנהפכה מדת הרע שבו לטובה, ומטעם הנ"ל... (פורים תר"פ)