(ראה גם: אחאב, הסטוריה בית ראשון)
את עוץ בכרו ואת בוז אחיו, ואת קמואל אבי ארם. (בראשית כב כא)
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו, ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור. (שם כד י)
ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם, אחות לבן הארמי לו לאשה... (שם כה כ)
ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה, ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש... (ש"ב ח ה)
ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב, ויעל ויצר על שמרון וילחם בה... (מ"א כ א וראה שם עוד)
ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך, ויכרת לו ברית וישלחהו... (שם שם לד)
ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו... (שם כב לא)
ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן ה' תשועה לארם, והאיש היה גבור חיל מצרע. וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה, ותהי לפני אשת נעמן... (מ"ב ה א, וראה עוד אלישע)
ומלך ארם היה נלחם בישראל, ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי. וישלח איש האלקים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה, כי שם ארם נחתים... (שם ו ח)
ואד-ני השמיע את מחנה ארם קול רכב וקול סוס קול חיל גדול, ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו. ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא, וינסו אל נפשם... (שם ז ו)
ויאמר פתח החלון קדמה ויפתח, ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה לה' וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה... ויקצף עליו איש האלקים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה, ועתה שלש פעמים תכה את ארם... וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז... וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה, שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל. (שם יג יז)
בימים ההם החל ה' להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו. (שם טו לז)
אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה, ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם. בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות, וארומים באו אילת וישבו שם עד היום הזה. (שם טז ה)
משא דמשק, הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה... (ישעיה יז א)
ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית ה' ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר. ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך, הנה שלחתי לך כסף וזהב ולך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי... ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה, ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על ה' אלקיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך... (דה"ב טז ב)
ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם, וכל שללם שלחו למלך דרמשק. כי במצער אנשים באו חיל ארם וה' נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את ה' אלקי אבותיהם, ואת יואש עשו שפטים. (שם כד כג)
ויתנהו ה' אלקיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה. (שם כח ה)
ויקם וילך אל ארם נהרים, זה הוא מקום בארץ הקדושה שבכתה שם רחל כשנחרב בית המקדש... (וישב נו)
והאמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, דאמר רבי יוחנן כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי... ואין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי, והתניא יוחנן כהן גדול שמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא... אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא, ואי בעית אימא גבריאל הוה, דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון. (סוטה לג א)
ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור, בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא, בנביאים כתיב כדנה תימרון להון, בכתובים כתיב וידברו הכשדים למלך ארמית. אמר ר' יונתן דבית גוברין ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם, ואילו הן, לעז לזמר, רומי לקרב סורסי לאילייה עברי לדבור... (סוטה ל א)
...כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים יצאו לקראתו, אמרו לו, את מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן, והרי התנאי שלהם קיים, דכתיב, (בראשית ל"א) עד הגל הזה וגו'. כששמע יואב כך חזר אצל דוד, אמר לו מה אתה אומר הרי תנאי שבועת יעקב, מיד הושיבו סנהדרין שושן עדות ללמד, למדוהו ואמרו לו, באמת כך היה התנאי, אלא שהם עברו תחלה, בלעם הרשע לא כך אמר, מן ארם ינחני בלק מלך מואב וגו' (במדבר כ"ג), וכושן רשעתים לא שעבד בנו, שנאמר (שופטים ג') ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים וגו', הם הרשיעו עלינו שתי רשעיות... (דברים ג)
כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור, אמר ר' אלעזר בן פדת כשם שהביא הקב"ה על המצריים במצרים, כך עתיד להביא על ארם, דאמר רבי אלעזר כל צר שבמקרא חסר על אומה זאת הוא מדבר... (ישעיה פרק כג, תכד)
ארם נהרים - לארם די על פרת. (בראשית כד י)
מפדן ארם - להגיד שבחה, שהיתה בת רשע, ואחות רשע, ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם. מפדן ארם - על שם ששני ארם היו, ארם נהרים וארם צובא, קורא אותה פדן, לשון צמד, ויש פותרין שדה ארם. (שם כה כ)
דושם יושבי הגלעד - הסמוכים להם, רודים בהם ביסורים. (עמוס א ג)
בן ימין - שנולד בימין, בדרום ארם נהרים, כן פירש"י, ולא הבינותי, שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל, כדכתיב ארצה בני קדם, ויעקב חזר דרך ארץ אדום, ונמצא שארם דרומית מזרחית לארץ ישראל... (בראשית לה יח)
כושן רשעתים - כך שמו על שם מקומו, ולרז"ל על שם שתי רשעויות של ארם, של בלעם ושל כושן. (שופטים ג ח)
על שלשה - ה' לא ישגיח על האומות כי אם בעבור ישראל, ודמשק הרעו לישראל ג' פעמים: בימי בעשה, אחאב, ויהורם, והרביעית בימי אחז, ואז הענישם ה' על ידי מלך אשור. (עמוס א ג)
שנים עשר אלף - ובשמואל כתב: את ארם י"ח אלף, ובדברי הימים כתב שהכה אבישי את אדום י"ח אלף, ונראה שמלחמת ארם ואדום היו יחד, והכו משניהם יחד י"ח אלף, ואבישי התחיל במלחמה ויואב גמרה. פרצתנו - כשלקח הדרעזר מלך ארם חלקים מארץ ישראל, ובדרכו לארם עכבו בני אדום את יואב לעבור, ונלחם בם. (תהלים ס א)
...וכבר היה אברהם מדבר בארמית באור כשדים, שהארמית לשון כשדים, והיתה לו העברית לשון מיוחדת לשון הקדש, והארמית לשון חול, לכן נשא אותה ישמעאל אל הערב... (מאמר ב סח)
...אמנם כאשר בא יעקב לארם היה ארם מתנגד לו לגמרי, ורצה לעקור את הכל, כי ארמי הזה אינו בכלל המציאות ואינו נכלל בו, אבל הוא עם שאין לו שם מציאות כלל. לכך ההתנגדות הזה כאשר יתנגד ההעדר אל המציאות, שזוהי התנגדות גמורה ולא כאשר במצרים, כי החומר והצורה שניהם משותפים שהם נחשבים מן המציאות, אבל התנגדות ארם נחשבת התנגדות העדר ומציאות, שהוא מבקש להעדיר את הכל. וזהו אמרם בפרק חליל, ארבע הקב"ה מתחרט עליהם שבראם, ואלו הם: כשדים וכו', כי לפחיתותם אין שם מציאות עליהם, והם דומים לבריאה שהיא טפלה ונמשכת אחר בריאה אחרת, כמו התולעים... וכשדים הוא ארם בודאי, וזה ענין ברור, לא כמו שפירש הרמב"ן בפרשת חיי שרה. וזהו אמרם ז"ל בפרק קמא דשבת כל השואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקים לו, שאין המלאכים מבינין בלשון ארמי, פירוש כי ארם זה יוצא מכלל מציאות העולם, ואין הלשון של ארמי בכלל ע' לשונות אלו, ולפיכך המלאכים שהם נגד ע' לשונות אין מכירים ארמית, ומפני זה היה ארם היפך יעקב, רוצה לאבד את יעקב מצד שהם הפכים, כי יעקב הוא מציאות העולם בודאי, וארם כאין נחשב, נמצא כי ארם זה רוצה לעקור את יעקב מכל וכל... (גבורות ה' פרק נד)
הקדמה ב' הוא מה שאמר האלקי האר"י ז"ל כי אונקלס הגר שתירגם נשמתו מצד נוגה שהיא קליפה המתקרבת להקדושה, כמו שכתוב ונגה לו סביב, והיא קליפה הנאכלת עם הפרי, לכך התרגום קרוב ללשון הקודש. ונראה בעיני שזה ענין שאין מלאכי השרת נזקקין ללשון תרגום אלא הם משתמשים בלשון הקודש, ומכל מקום נזקקין גם כן לשאר לשונות זולת ללשון תרגום, והענין כי הוא דרך משל, מלך מדבר כל צרכו עם משרתיו עבדי ביתו אבל עם שריו אינו מדבר רק מועט כדרך המלך ודתו, והטעם שלא יחשבו כי הם משתוים עמו וחברותא להם יחד, מה שאינו כן עם עבדיו לא שייך לחשוב כן, על כן לא חש. על כן מלאכי השרת נזקקין אף לכל לשונות כי לא יגיע להם מזה שום חשש, מה שאינו כן בתרגום חוששין שלא להזקק ולהשתתף... (מסכת פסחים מצה שמורה)
...אלא לשון זה מגונה בעיניהם להזקק לו, עד כאן לשון הרא"ש, כלומר דלא אתא רב למעוטי אלא לשון ארמי בלבד, לפי שהוא מגונה בעיני המלאכים ולפיכך אין נזקקין לו, אבל שאר לשונות אינם מגונים בעיניהם ונזקקין להם, הלכך שפיר דמי לשאול אדם צרכיו בהן... (מסכת ר"ה עמוד הדין)
מן ארם ינחני - שמקום בלעם היה בארם נהרים ששם היו עוסקים בכשוף שענינם עם עזא ועזאל השוכנים בהרי נשף וחושך, ועל זה אמר "מהררי קדם"... (במדבר כג ז)
ארץ בני עמו - הוא שלח שליחים לארם נהרים, ערש העם הזה, ששם נשארו עוד רמזים לאמונה בא-ל יחיד בצורת איוב וחבריו ומבני אברהם. (במדבר כב ה)