(ראה גם: אבות, אברהם-ברית, ארץ ישראל-כללי-כבוש וחלוקה)
וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. (בראשית יב ז)
כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. (שם יג טו)
ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר, לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת... (שם טו יח)
ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם, והייתי להם לאלקים. (שם יז י)
גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. (שם כו ג)
והנה ה' נצב עליו ויאמר, אני ה' אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה, ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך. (שם כח יג)
ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה, ולזרעך אחריך אתן את הארץ. (שם לה יב)
וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש, אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי. (שמות ג ח)
והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'. (שם ו ח)
תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש אד-ני כוננו ידיך. (שם טו יז)
אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק. ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם. לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם. (תהלים קה ט)
ר' אבא פתח ואמר, וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו' שא נא עיניך וראה וגו', וכי לפי שיעור הראיה של אברהם ירש את הארץ, הלא עד כמה רואה האדם, עד שלש פרסאות או ארבע או חמש פרסאות, והכתוב אומר כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו'. אלא כיון שראה ארבע רוחות העולם, ראה את כל הארץ, כי ארבע רוחות העולם הן כלל כל העולם, עוד פירוש כי זקף אותו הקב"ה על ארץ ישראל, שהוא סוד הנוקבא, והראה אותו שהיא קשורה ברוחות העולם, ואז ראה הכל. כמו זה, מי שרואה את ר' שמעון רואה את כל העולם (כי גם הוא כולל את כל העולם), הוא השמחה של מעלה ושל מטה. (ויצא קעב)
וגם הקימותי את בריתי וגו', הוא משום שנמולו, שכל מי שנמול יורש הארץ, ועל כן (אומר הכתוב לתת להם את ארץ כנען), כי הארץ אינו יורש אלא צדיק, וכל מי שנמול נקרא צדיק, שכתוב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ... (וארא כ)
עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו', אם אתם עושין כן מוטב, ואם לאו באין מים ושוטפין אותיכם, מאי אותיכם, אותי ואתכם. (סוטה לד א)
כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו ארץ כנען שלנו היא, דכתיב ארץ כנען לגבולותיה, וכנען אבוהון דהנהו אינשי הוא... אמר להם אף אני לא אביא ראיה אלא מן התורה, שנאמר ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו, עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי... ושוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו ארץ כנען שלנו ושלכם, דכתיב ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם, וכתיב אלה תולדות יצחק בן אברהם... אמר להן אף אני לא אביא ראייה אלא מן התורה, שנאמר ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק... (סנהדרין צא א)
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח, (תהלים קי"א) כח מעשיו הגיד לעמו וגו', מה טעם גלה הקב"ה לישראל מה שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני, מפני אומות העולם, שלא יהו מונין את ישראל ואומרין להם, הלא אומה של בוזזים אתם, וישראל משיבין אותן ואומרין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם, הלא (דברים ב') כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם, העולם ומלואו של הקב"ה כשרצה נתנה לכם וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו, הדא הוא דכתיב (תהלים קי"א) לתת להם נחלת גוים וגו', הגיד להם את כל הדורות. (בראשית א ג)
ר' חלבו בשם ר' אבא בשם רבי יוחנן כך עלה בדעתו של מקום להנחיל להם לישראל ארץ עשרה עממים, את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני, ולא נתן להם אלא ז', את החתי... הרי שבעה, ולמה נתן להם שבעה, ואיזה הם הג' שלא ניתן להם, רבי אומר ערביה שלמייה נוטייה, רשב"י אומר דרמוסקוס ואסייא ואספמייא, ר"א בן יעקב אומר אסיא ותרקי וקרטגינא, רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם הג' שלא נתן להם בעולם הזה... אבל לימות המשיח יחזרו ויהיו לישראל, כדי לקיים מאמרו של הקב"ה. (שם מד כז)
וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ, עשה שכונה בארץ ישראל, הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. דבר אחר שכון בארץ, שכן את השכינה בארץ, גור בארץ הזאת, א"ר הושעיה את עולה תמימה, מה עולה אם יצאת חוץ לקלעים היא נפסלת, אף את אם יצאת חוצה לארץ נפסלת. כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, קשות, כמה דאת אמר (יחזקאל י"ז) ואת אילי הארץ לקח, דבר אחר למה לא נאמר האלה אלא האל, לומר מקצתן אני נותן לך, ואימתי אני נותן את השאר, לעתיד לבא. (שם סד ג)
ריב"ל אמר משל למלך שהיה לו י"ב בנים והיה לו עשרה אוסיות, אמר המלך אם אתן אותם לבני נמצא אני עושה ביניהן מריבה, אלא הריני ממתין עד שאקנה עוד שתים ואחר כך אחלקם ביניהם. כך אמר הקב"ה אם אני מכניסן עכשיו לארץ אין בה חלק לי"ב שבטים, אלא הריני מעכבן במדבר עד שירשו את עבר הירדן ויטלוהו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה, ואחר כך אני מכניסן לארץ... דבר אחר ולא נחם אלקים, משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה, ואמר אם נותנה לו אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה, אלא עד שילמוד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואחר כך אני נותנה לו, כך אמר הקב"ה אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות, אלא אתן להם את התורה ואחר כך אכניסם לארץ. (שמות כ יד)
דבר אחר ולא נחם אלקים, למה דרך ארץ פלשתים, א"ר שמעון בר אבא א"ר יוחנן, כיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסין לארץ עמדו וקצצו הנטיעות שהיו להן, כיון ששמעו שנתעכבו במדבר מ' שנה היו סבורים שבמדבר תהא דירתם, עמדו ונטעו נטיעות וגדלו אותם, ואחר כך הכניסן לארץ. ורבינו הגדול אמר לפי שביקש הקב"ה ליתן אימתן של ישראל על אומות העולם עכבן מ' שנה במדבר, ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה, ושמעו כל האומות ונפלה עליהם רעדה, שנאמר תפול עליהם אימתה ופחד, ואחריו מה כתיב, תביאימו ותטעמו. (שם שם טו)
דבר אחר אשר קצירו יאכל זה יהושע, ואל מציגים יקחהו, לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים, שנאמר ויאמר ה' אל יהושע קום לך, ושאף צמים חילם, מי דחק בממונן של ל"א מלכים, יהושע וכל המצומתין לו, ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ, הוי אומר בזכות מצות העומר, דכתיב גביה כי תבואו... (ויקרא כח ד)
רבי יוחנן אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך, שעל ידי מצות העומר זכה אברהם לירש את ארץ כנען, הדא הוא דכתיב, ונתתי לך ולזרעך אחריך, על מנת ואתה את בריתי תשמור, ואיזה זה מצות העומר. (שם שם ו)
דבר אחר כי תבואו אל ארץ מושבותיכם, א"ר זכאי דשאב, אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, בכל מקום אתה קורא אותה ארץ כנען וכאן ארץ מושבותיכם, אמר להם הקב"ה, חייכם נתתי אותה לאברהם ליצחק וליעקב וכולם מן המקרא, והבן יורש את האב, לכך כתיב ארץ מושבותיכם. ולמה זכה כנען שנקראת הארץ על שמו, כיון ששמע שישראל באין פצה את המקום, אמר הקב"ה אתה פציתה את המקום תקרא הארץ על שמך, ואתן לך ארץ יפה כארצך, ואי זו זו אפריקי. (במדבר יז ה)
והיה כי יביאך ה' אל ארץ חמשה עממין שהן שבעה, כאשר נשבע, והיכן נשבע, לאברהם ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך וגו' (בראשית ט"ו), ליצחק, גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו' (שם כ"ו), ליעקב, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה (שם כ"ח). ועבדת את העבודה הזאת, כעבודה שעבדת במצרים כן עשה לדורות. ולנו היכן נשבע, (שמות ו') והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי. (בא יב)
רבי אחא הגדול פתח, יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם, משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו אוהב והתנה עמו ואמר לו בא ולך עמי ואני נותן לך מתנה, הלך עמו ומת, אמר המלך לבנו של אוהבו אף על פי שמת אביך איני חוזר בי במתנה שאמרתי, בא וטול אותה, המלך זה מלך מלכי המלכים הקב"ה, אוהב זה אברהם, שנאמר (ישעיה מ"א) זרע אברהם אוהבי, אמר לו הקב"ה בא לך עמי, שנאמר (בראשית י"ב) לך לך מארצך וגו', התנה עמו שהוא נותן לו במתנה את ארץ כנען, שנאמר (שם י"ג) קום התהלך בארץ וגו', וכן הוא אומר כי את כל הארץ וגו', מת אברהם ויצחק ויעקב, אמר לו הקב"ה למשה אף על פי שמתו האבות התניתי עמהן ליתן להם את הארץ, איני חוזר בי, אלא שלח לך אנשים, הוי ודבר אלקינו יקום לעולם. (שלח ג)
אמר רבי יוחנן בשם ר' יוסי בי רבי חלפתא, אברהם אבינו שאינו כתב בו שמירת שבת, לפיכך ירש את הארץ במידה, קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, אבל יעקב אביו שכתוב בו שמירת שבת, וקבע תחומים לשבת, שנאמר ויחן את פני העיר (בראשית ל"ג), נכנס בערב שבת עם דמדומי חמה וקבע תחומים לשבת, לפיכך יורש את הארץ שלא במידה, (שם כ"ח) והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. (פרשה כג)
אם ישמרו בניך בריתי, שלשה דברים נתנו על תנאי, ארץ ישראל, ובית המקדש ומלכות בית דוד... ארץ ישראל מנין, שנאמר (דברים י"א) השמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים. (מזמור קלב)
ויקן את חלקת השדה, זה אחד מג' מקומות שאין אומות העולם יכולות להונות את ישראל ולומר להן גזולין הן בידכם, ואלו הן מערת המכפלה, וקבורתו של יוסף ובית המקדש, מערת המכפלה, וישקל אברהם לעפרן את הכסף... (בראשית פרק לג, קלג)
...הלך עשו אל ישמעאל לימלך בו, אמר לו הכנעני יושב בארץ ויעקב בטוח לרשת את הארץ, טול מה שהניח אביך ואין ליעקב מאומה, ולקח עשו כל מה שהניח אביו, וארץ ישראל ומערת המכפלה נתן ליעקב וכתבו שלום ביניהם. אמר יעקב לעשו לך מארץ אחוזתי מארץ כנען, ולקח עשו את נשיו ואת בניו והלך לו להר שעיר... אז ישב יעקב בטח שאנן ושלו בארץ אחוזתו ובארץ מולדתו ובארץ מגורי אביו, שנאמר וישב יעקב. (שם פרק לה, קלח)
וידבר ה' אל משה לאמר לאלה תחלק הארץ, הכל במשמע, כהנים לוים וישראל גרים נשים ועבדים, טומטום ואנדרוגינוס במשמע, כשאמר ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל, יצאו כהנים, ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה יצאו לוים, לשמות מטות אבותם ינחלו יצאו גרים ועבדים, איש לפי פקודיו יותן נחלתו יצאו נשים ועבדים טומטום ואנדרוגינוס... (במדבר פרק כו, תשעג)
ויתן להם ארצות גוים, רבי חנינא שאל לר' חייא בר אבא מהו ויתן להם ארצות גוים, אמר ליה פועל שהוא עושה עם בעל הבית ויגע עמו ונותן לו שכרו אינו צריך להחזיק לו טובה, אבל בשעה שאין עושה עמו באמונה ונותן לו שכרו צריך להחזיק לו טובה, ואנו נתן לנו הקב"ה ארצות גוים ואין אנו עוסקין בתורה, שנאמר בעבור ישמרו חקיו, וצריכים אנו להחזיק לך טובה שנתת לנו ארצות גוים, ואם אנו משמרין אין לנו להחזיק טובה על זאת, ומה עלינו לעשות לו, לזמר שירה ולומר הללויה. (תהלים קה, תתסג)
דבר אחר דורש אותה, מגיד שניתנה לישראל בשכר דרישה, וכן הוא אומר ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם, ואומר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה (דברים י"א), ואומר (תהלים ק"ה) ויתן להם נחלת גוים בעבור ישמרו חקיו. (דברים יא יב)
קום התהלך בארץ - קום טייל בארעא ועבד ביה חזקתא לארכה ולפתיא.
בראשית - אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? שאם יאמרו עובדי כוכבים לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות ז' אומות, אומרים להם כל הארץ של הקב"ה, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. (בראשית א א)
לזרעך נתתי - אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשויה. את הקיני - י' אומות יש כאן, ולא נתן להם אלא שבעה, והג' אדום ומואב ועמון, והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד... ואת הרפאים - ארץ עוג. (שם טו יח ויט)
ולא יכלה ארץ - ומדרש אגדה, מפני שטר חוב של גזירת "כי גר יהיה זרעך" המוטל על זרעו של יצחק, אמר (עשו) אלך לי מכאן, אין לי חלק לא במתנת הארץ ולא בפרעון השטר. (שם לו ז)
והיה כי יביאך - ...והאומר שקדשו בכורות במדבר מפרש, אם תקיימו המצוה במדבר תזכו ליכנס לארץ ותקיימוה שם. (שמות יג יא)
עוברים את הירדן והורשתם - כשאתם עוברים בירדן על מנת כן תעברו ביבשה, ואם לאו (שלא תחשבו להוריש את יושבי הארץ) מים באים ושוטפים אתכם. (במדבר לג נא)
באו ורשו - אין מערער בדבר, ואינכם צריכים למלחמה. אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זיין. (דברים א ח)
ירושה לעשו - מאברהם, י' עממים נתתי לו, שבעה נתתי לכם, וקיני קניזי וקדמוני, הן עמון ומואב ושעיר, אחת מהם לעשו והשתים לבני לוט, בשכר שהלך עם אברהם למצרים ושתק על מה שהיו אומרים על אשתו אחותי היא, עשאו כבנו. (שם ב ה)
וטעם כי לך ולזרעך - שתחזיק במתנה מעכשיו להנחילה לזרעך, כמו שאמרו רבותינו ירושה היא לכם מאבותיכם... (בראשית יג טו)
ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק - כאשר נתתיה להם כן אתננה לך, ירמוז זה לשבועה, כי להם נתנה לשבועה שלא יגרום החטא, אבל לא נתנה מתחלה בלא שבועה, וזהו שאומר בכל מקום "אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב", או שיהיה הכפל הנבואה לו לשבועה. (שם לב יב)
פנו וסעו לכם - ...ואחרי כן אמר ראה נתתי לפניכם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם, באו ורשו את הארץ, מצוה לא ייעוד והבטחה, כאשר פירשתי. (דברים א ז)
...כי ה' לא הבטיח אותם בשום מקום לתת להם רק שבעת הגוים האלה, אבל הזכיר כאן האבות, שנאמר "ואם ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך", וזה ירמוז לכל עשרה עממין שנאמרו לאברהם, והתנה בזה כי תשמור את כל המצוה וגו', והנה דבר ברור הוא כי השבעה גוים עצמם לא ירשו אותם בעברם על התורה... אם כן מה התנאי הזה אשר יתנה בשלשת העממין האלה לבדם כי תשמור את המצוה וגו'. והטעם בזה, כי היה הרצון לפניו יתברך שינחיל אותם בימי משה ויהושע השבעה אשר הבטיחם במצרים ובמדבר, כי היה גלוי לפניו שתגיע זכותם לכך, ומפני זה חייב אותם בכל המצוות בירושה של אלו... אבל על השלשה הנשארים התנה כי תשמר את כל המצוה וגו'... (שם יט ח)
לזרעך אתן - ולא לך, כי אתה רק יחיד, אבל היא מתנה לך ותעבר בה באין מכלים. (בראשית יב ז)
לך אתננה - מעכשו, ובניך יירשו ממך. (שם יג טו)
בארץ ישראל המוחזקת היה יצחק חופר בארות כרצונו, אבל לא בארץ פלשתים, שתהיה מוחזקת רק לעתיד לבא, אף על פי שהיא מארץ ישראל. (שם כו כט)
כח מעשיו הגיד - כשגרש ז' עמים גדולים ועצומים מפניהם, והגיד להם קודם, שלא יאמרו שהיה דרך מקרה. (תהלים קיא ו)
והרחבתי את גבולך - הואיל ועת רצון היא, ארחיב את גבולך על מה שנתתי לאברהם, והיא ארץ סיחון ועוג, כי לא נתתי לו רק מהירדן והלאה... (שמות לד כד)
יצב גבולות עמים למספר בני ישראל - בירר נחלה לי"ב שבטים שעדיין לא נולדו, ומסרה לי"ב בני כנען שהם עבדי בני שם, שלא יוכלו לערער עליה כלום, דמה שקנה עבד קנה רבו, ושמרוה עד שבאו ישראל אדוניהם ונטלוה מידם... (דברים לב ח)
ונתתי אותה לכם מורשה - רמז שלא ירשוה בעצמם כי אם יורישוה לבניהם... (שמות ו ח)
ולזרעם אחריהם - לרז"ל לתת להם הוא לעולי מצרים, ולזרעם לעולי בבל, אחריהם - לימות המשיח, שפעם אחת כתב רק לתת להם, פעם מוסיף ולזרעם, ופעם כתב ולזרעם אחריהם. (דברים א ח)
למען אשר תבא - לרמב"ן בזכות התורה תבא, ומטעם זה תיקנו להזכיר תורה בברכת הארץ, ואם כן רוצה לומר שבזכות התורה יתן לך כח להכרית את הגוים. (שם כז ג)
וירישתה - לרז"ל בסדר עולם, ירושה ג' אין לה, כי אז ירשו כל העולם, ואין לה הפסק. (שם ל ח)
שנית - שכבר נימולו בצאתם ממצרים לתכלית שינחלו את הארץ, כי המצוה היא מבוא בירושת הארץ, כבאברהם. (יהושע ה ב)
לתת לך - שתקנה אותה בחזקה. לרשתה - והבנים ירשו ממך כירושה שאין לה הפסק. (בראשית טו ז)
כי תבואו - כבאים אל הנחלה, ולא תצטרכו לקחתה בזרוע, ואז אל תחשבו כי ירושה היא לעולם עם פריה, כי אני נותן לכם - במתנה שאינה מוחלטת, כי אם לפי מעשיכם... (ויקרא כג י)
בהר סיני - הארץ תקנה קדושה בשביעית כמו הר סיני במתן תורה, ואתם המקדשים אותה, כפי שה' קדש את ההר ברדתו עליו, כי שרשי נשמותיכם בארץ העליונה אשר נגדה, ולכן נאמרה תמיד לשון ביאה לארץ, כי שם שרשי נשמותיכם, והארץ התחתונה ממוצעת לחבר נפשותיכם לשרשם, וכן המשך הקדושה דרך הארץ. (שם כה א)
לאבותיכם לאברהם - פן יאמרו שאין להם זכות במדת הדין על הארץ, הרי כבר נשבע לאברהם במדת החסד, ליצחק בדין, וליעקב ברחמים... (דברים א ח)
ואצוה את שופטיכם - שחשב אולי יראים ללכת לארץ מחוסר זכות, על זה קיבלו את הדיינים וישפטו צדק, כי ציון במשפט תפדה. (שם שם טז)
לרשתה - ועל ידי קיום המצוות תהיה ארץ ישראל להם ירושה שאין לה הפסק. ( שם ו א)
בצדקתי הביאני - בל יחשבו שזכות האבות היתה לתת להם את הארץ, ומה שה' הולך לפניהם הוא בצדקת עצמם, לרשת - שלא תהיה מתנה שיש לה הפסק אלא ירושה, כי צדקתך מספיקה רק לתת לך מתנה, ואם תחטא תעזב ממך, ומה שה' עובר לפניך הוא על שאמר ליעקב "לך אתננה", כי אתה בעצמך עם קשה עורף ואין לבטח בך. (שם ט ד)
נותן לכם - למדונו רז"ל שירושה אין לה הפסק ומתנה יש לה הפסק, שיכול לומר למקבל ואחריך מתנה לפלוני. ואמר שנותן להם הארץ מתנה, ואם לא יעשו רצונו - אחריך לפלוני, ועל ידי שישמרו לעשות המצוות יכולים לעשותה לירושה שאין לה הפסק. (שם יא לא)
ואגב אבאר לך מה שיעדה התורה בברית מילה את ברית הארץ, כמו שאמר "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי לכם לאלקים". ורז"ל אמרו שאמר הקב"ה לאברהם, אם יקיימו בניך את המילה יכנסו לארץ, ואם לאו לא, הרי שארץ ישראל מקושר במילה, כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו... ונתן לנו ארץ הקדושה ארץ אשר ה' דורש לא על ידי שר ואמצעי, וארץ שלמטה מכוון כנגד ארץ ישראל שלמעלה, ואין אנו יכולין לזכות לארץ ישראל אם לא בהסרת ערלה שהיא הקליפה, ואם חס ושלום לא אזי ערות הארץ היא, כי נודע לבאים בסוד ה' כי ארץ ישראל שלמעלה, דהיינו יסוד ומלכות סוד ציון וירושלים הקליפות סובבות, והם נקראים ערלים, כי סביב הר ציון והר המוריה הוא הר עשו ועמלק שיצא ממנו... על כן צריך להסיר ערלה למעלה מסוד ברית המעור, שהוא סוד יסו"ד עד שתתגלה העטר"ה... (תורה שבכתב לך לך)
כל הארץ - עשה לו נס שנתקרבו קצות הארץ וראה הכל, ובאמצעות הדבר החזיק בארץ, שאין חזקה גדולה מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ... (בראשית יג יח)
אלקי אברהם אביך - למעט את עשו מהירושה, שיעקב יורש כל הניתן לאברהם, אף שבן מומר יורש את אביו דבר תורה, כאן היתה מתנת ה' כעל תנאי שתנתן אחריו ליעקב. (שם כח יג)
ושבתה הארץ - פירוש ה' עשה שיור במתנתו, וזו טובה, כי על ידי זה אם ישלחו יד בשיור (לא ישמרו שמטה), לא יבטלו כל המתנה, שאינה תנאי בה, אלא יצטרכו לפרע את המעילה. (ויקרא כה ב)
ויקרב משה - ...ומה שאמרו יודע היה משה דין נחלות וכו', והלא כל התורה ופרשיותיה נאמרו מסיני, אלא מה שאמרו לא היה יודע אם נוטלות חלק בכורה, רוצה לומר בארץ ישראל, שלא ידע אם ארץ ישראל תחשב ראוי או מוחזק, שזה חסרון ידיעת מציאות ולא חסרון ידיעת הלכה, וכבגמרא שם שנסתפק בביאור "מורשה", אם הוא ירושה או שיהיו מורישין אותה... (במדבר כז ה)
אשר אני נותן - ידעו מתחילה שאני נותנה להם במתנה, ונותנה בידם, ולא מצדקתם כי אם שהוא ארץ כנען - מרשעת הגוים. ומשה אמר להם כל זה כמו שפירש להם בפרשת עקב. ושמר ה' לך - ולקמן אומר לא בצדקתך אתה בא, אולי כניסתם לארץ היתה בשביל שבועת האבות, ואם יזכו בעצמם ישמור להם המתנה לעולם. או עבור שבועת האבות יקבלו את ארץ כנען, ונחלת ג' גוים הוא חסד, כי אלו הם כללות רוב העולם, שאדום עמון ומואב פינה גדולה, ומלכות אדום תתפשט בכל העולם. (דברים ז יב)
כל הימים - נתכוון לומר שאם ישמרו לעשות האמור, תהיה הירושה אשר נתן להם ה' נמשכת כל הימים. (שם יב א)
אשר ה' אלקיך נותן - מודיע תנאי הירושה, שידע כי הארץ מתנת ה', ומקבלה על מנת שיקבל עליו אלקותו, ולהוריש את הגוים על כל פנים, וידע שישיבת הארץ מצוה, ויביאו ביכורים. (שם כו א)
ונתתי לך וגו' לאחוזת עולם - ששם אחוזה מציין שאוחז ומחזיק בארץ ומשתמש בה, כי תחלה נתן לו את הארץ לרשתה, רוצה לומר שיהיה שלו על ידי ההבטחה, אבל לא אחזו בה, כמי שיש לו מתנה במדינת הים שהוא לו מתנה וירושה, ואינה אחוזה כי לא החזיק בה, אבל בעת שיהיו לאחוזה שהוא אחר שבאו אל הארץ, אז והייתי להם לאלקים, יזכו הם עצמם שאהיה להם לאלקים מצד עצמם ולא מצד אלקות של האבות... (בראשית יז ח)
ועתה לך נחה - שאני צריך להביאם לארץ מפני שבועת האבות. אל אשר דברתי לך - שבאמת לך ניתנה הארץ, ומשלך הם נוחלים. (שמות לב לד)
וירש זרעך - לזרעו יהיו אויבים על ידי הטעויות שעשו, כמרומז בפסוק הקודם. הירושה הזאת אינה מלחמתית, כי אם מעין "וצדיקים ירשו ארץ", בשלב הסופי כאשר יתמו שאר הכוחות יעצבו המה את הארץ, לכן אז וירש זרעך את שער - המקום בו מעצבים את הדמות הסוציאלית והמדינית של הארץ. (בראשית כב יז)
וירשת את הארץ - בעלות הארץ תלויה ועומדת, וצריכה להרכש שוב באופן תמידי. (דברים טז כ)
בעברך - תכף עם מעבר הירדן יתעסקו בדבר, לומר ששמירת התורה היא תנאי לירושת הארץ, וכן לקחו את האבנים ממקום מעמד רגלי הכהנים נושאי הארון, וכמו שכתוב נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית ה' - ולא מפני ישראל. (שם כו ג)
וירישתה - אף שלירושה אין הפסק, מכאן המחלוקת על קדושה ראשונה אם קדשה לשעתה או לעתיד לבא. (דברים ל ה)
וידעתם כי אני ה' והבאתי אתכם - בזכות הבטחון שבטחו בו במדבר, כמו שאמר בירמיה "זכרתי לך חסד נעוריך" וגו'. (שמות ו ז)
בפסוק ויוצא אותו החוצה... וזה עדות שהם זרע קדש, ועל זה כתיב כח מעשיו הגיד וגו' לתת להם נחלת גוים, שבכח הנשמות המיוחדים לבני ישראל יורשין ארץ ישראל, כמו שאמרו ז"ל שירש את הארץ בזכות המילה, ואתה את בריתי תשמור... (לך לך תרס"א)
ענין שמיטין אצל הר סיני... והענין הוא כי הקב"ה נתן לבני ישראל ארץ כנען בכח התורה, כדכתיב כח מעשיו הגיד וכו', כדפרש"י ז"ל פרשת בראשית, שלא יאמרו לסטים אתם וכו', ומה התשובה על זה, אך האמת היא כי כל מה שלמטה תליה בשורש שלמעלה, דבאורייתא איברי עלמא, ובני ישראל שמבררין זאת ומחזירין כל הדברים להראשית והשורש שיש להם בתורה... וכיון שהראשית בידם שזה הוא כח מעשיו של הקב"ה, ממילא הכל שלהם, ולכן על ידי שביתת השמיטה שהיא שבת לה', ומחזירין את הארץ לבעליה, ממילא היא שלהם... (ויקרא בהר תרמ"ט)
בענין השמיטה ושבתה הארץ... ובני ישראל שיצאו ממצרים וניתן להם התורה, יש בידם כח החירות ולהביא גאולה לכל המקומות והזמנים, כמו שכתוב "וקראתם דרור", וזה שאמר כי תבואו וגו' ושבתה הארץ שבת לה', להעלות הארץ אל הרוחניות והפנימיות, וזה שאמר וכרות עמו הברית לתת וגו' לתת, ב' נתינות למה, רק א' שהאבות ובני ישראל אחריהם נותנים הארץ להשי"ת, ונתינה שניה שהשי"ת נותן לנו הארץ. וזה הוא כריתת ברית שבני ישראל כל עבודתם בעולם להעיד על הבורא ית"ש ולהעלות הכל אליו... ובכח זה הברית זכו בני ישראל לארץ ישראל, כמו שאמרו במדרש אמרו ואתה את בריתי תשמור, שכל זה ענין א', ויש ברית בגוף להסיר הערלה להתדבק בפנימיות והיא גאולה בנפש, וכמו כן גאולה בארץ... (שם תר"נ)
כי תבואו אל הארץ... וענין גרים ותושבים אתם הוא, שבני ישראל זוכין לארץ ישראל מצד עצמם, ומצד האבות ירושה היא להם מאבותיהם, כדכתיב וכרות עמו הברית לתת וגו' לתת לזרעו, שנתן לאבות שורש ארץ ישראל שלמעלה, ונתן לזרעו ארץ ישראל שלמטה, וב' אלו המתנות נתחדשו תמיד, בשמיטה נתחדש המתנה שלמטה, דכתיב אשר אני נותן לכם ושבתה, וביובל נתחדשה המתנה שלמעלה, ושבתם איש אל אחוזתו... והאבות זכו לארץ ישראל העליונה, ובזכותם ניתן לזרעם ארץ ישראל שלמטה... (שם תר"ס, וראה שם עוד)
עוד פירשנו עלה נעלה וירשנו, כי ארץ ישראל ניתן לבני ישראל בזכות האבות שנשבע השי"ת להם, וכדאיתא במדרש ודבר אלקינו יקום לעולם. לכן אף על פי שראו המרגלים שאין בכחם לעלות אל העם, מכל מקום אמרו יהושע וכלב שהעיקר צריכין אנו לתקן עצמנו להיות נמשך אחר מעשה אבות, ואז וירשנו אותה בדרך ירושה. (במדבר שלח תרמ"ח)
במדרש ג' מתנות... וכל נחלת ארץ ישראל שנתן לנו הקב"ה היה בכח התורה, כמו שהיה הסדר, קבלת התורה מקודם ואחר כך הכניסה לארץ ישראל, וגם מה שנתגרשנו מנחלת אבותינו היה על ביטול התורה, כדכתיב "על עזבם את תורתי ולא הלכו בה", דרשו חז"ל שלא ברכו בתורה תחילה... אבל הרמז שצריכין להנהיג הכל על פי התורה כנ"ל... ומעתה יש לנו ללמוד קל וחומר שאם נתחזק בתורת השי"ת יחזירנו הקב"ה לארצנו... (שם מטות תרמ"ט)
בפסוק זאת הארץ... פירוש אם במתנה יש גם כן התקשרות ודביקות בשורש, וזה היה מתנת ארץ ישראל שהבטיח להם הכתוב "זאת הארץ אשר תפול" - פירוש שכמו שנכנסו למטה לארץ ישראל, כך נתדבקו בשורש ארץ ישראל למעלה כל אחד במקומו, ולזה היו הגורלות שהראו משמים לכל אחד חלק המיוחד לו, והיה מתנה למעלה ולמטה... ובאמת כשבאו בני ישראל לארץ ישראל נתחדשה הארץ וירדה קדושה לארץ ישראל, כאשר עתה בעונותינו יצאה הקדושה מארץ ישראל, ועל זה אנו מתאוננים "ערי קדשך היו מדבר"... (שם מסעי תרמ"ד)
במדרש עשרה לשונות של תפלה... הענין הוא כי ענין ארץ ישראל הוא בחינת תפלה, כמו שכתוב מענין דוד המלך ע"ה דלית ליה מגרמיה כלום, ולכן ארץ ישראל במתנה נתנה הקב"ה לבני ישראל בהבטחת אבות, כמו שכתוב כמה פעמים "אשר אני נותן", ולכן לא נכנס משה רבינו ע"ה לשם, כי מעלתו גדולה ולא היה נצרך לבחינת מתנה. אכן הצדיקים באמת חפצים יותר שיצטרכו לקבל מתנת הבורא ית' משירויחו על ידי מעשיהם, כמו שהקב"ה בטובתו חפץ שיזכו בני ישראל במעשיהם, כמו שאמרו דמאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאיסתכולי ביה... אכן פעל משה רבינו ע"ה ולימד סדר תפלה לבני ישראל, והיה זה הכנה לביאת הארץ... ובאמת כל חפצו של משה רבינו ע"ה להכניס בני ישראל לארץ ישראל כי ידע שעל ידי שיכנוס עמהם לא יבואו לידי חטא, והשי"ת נתן לו כח לתקן הכנה בראיה שלו כנ"ל. (דברים ואתחנן תר"מ)
במדרש רבה ר"א הגדול פתח יבש חציר... התנה עמו שנותן לו במתנה ארץ כנען, מת אברהם, אמר הקב"ה אף על פי שמת אברהם אינני חוזר בי, וזה שאמר "ודבר אלקינו יקום לעולם". והוא פלאי איך סלקא דעתך שיחזור בו, הלא מפורש שנתנה הארץ לו ולזרעו אחריו, ועוד הלא בתנאי זה הוציא אותם ממצרים להעלותם אל ארץ זבת חלב ודבש... וכ"ק אאמו"ר זצל"ה אמר כי כל זמן שהיתה נמצאת אצל ישראל מדת התמימות מדתו של אברהם אע"ה, שקיבל מאמר לך לך אל הארץ בתמימות ולא שאל אנה ילך, היה נקרא שעוד אברהם קיים, ועתה שאמרו נשלחה אנשים לפנינו ואבדו מדת התמימות נחשב שמת אברהם, והיה סלקא דעתך לחזור במתנה, כי המתנה לא היתה רק כשיהיו ישראל בתמימות, על זה אמר הקב"ה איני חוזר בי...
ויראה לי שזו היא דאיתא בספרי והובא ברש"י "ובואו אל הר האמורי ואל כל שכניו", שהם קיני וקניזי וקדמוני. ולכאורה אינו מובן, שהרי ישראל לא ירשו אלא ז' אומות, וג' אלו נשארו לעתיד. אך להנ"ל מובן היטב, דקיני קניזי וקדמוני הם עמון מואב ושעיר באים מכח הירושה מאברהם אע"ה. וכל זה הוא לאחר חטא המרגלים שישראל ירשו את הארץ רק מכח ירושת האבות, על כן יש לקיני וקניזי וקדמוני זכות מה מכח ירושה, אבל באם לא שלחו המרגלים היה נחשב כמו שאברהם עודנו בחיים חיותו, וישראל הם בעצמם נחשבים אברהם וזוכין בארץ מכח עצמם לא מכח ירושה, על כן לא היו יורשין ג' האומות אלו כלל. ויש לומר עוד שמפני טעם זה יירשו לעתיד את ג' האומות האלו, שהרי אז יתעלו ישראל למדרגה גבוהה מאד, ואז שוב יחשב שאברהם הוא בחיים... (במדבר שלח תע"ר)
ונראה עוד לומר, דהנה ידוע דארץ ישראל למטה היא דוגמא למלכות שמים לעילא... וכן מצינו באברהם אבינו שראשית מאמר השי"ת אליו היה לך לך, וקיבל הדבר בתמימות אף שעדיין לא ידע הטעם, כי לא נאמר לו בתחילה אלא אל הארץ אשר אראך... ועל כן זכה תיכף בארץ ישראל, וזה היה המאמר הראשון אחרי שקיים כנ"ל כתיב, "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". וכן כתיב "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה", היינו שהסיבה לירושת הארץ היתה ההוצאה מאור כשדים שהיתה בתמימות. ונכפלה מתנת הארץ בפרשת מילה דכתיב בה "התהלך לפני והיה תמים", ובאבן עזרא, שלא תשאל למה המילה... ומדת התמימות ניכרת במצוות החוקים שאין ידוע טעמם, על כן לירושת הארץ מתבקשים חוקים דוקא... (שם חקת תרע"ו)
...אך כבר אמרנו בפירוש "אשר ה' אלקיך נותן לך", היינו ששם הוי"ה הוא הנותן, ואז נתבטל כל הקליפות וכל העכו"ם, שזאת יהיה לימות המשיח על ידי חרבא דקוב"ה, וזה שאמר עשה מצוה וכו' שבשכרה תכנוס לארץ אשר ה' אלקיך נותן לך בזכותך, שתזכה לזכות לקדושת הארץ במתנה שיהיה לעולמי עד. ואף שלפי שעה נטרדו מן הארץ, מכל מקום לבסוף יזכו לירושה שאין לה הפסק... (שופטים ד)