אשה   קרבן

(ראה גם: קרבן)

זהר:

עולה הוא אשה, אש"ה הוא נוטריקון אש ה', שהשמאל (דז"א המכונה) אש, נתחבר בהנוקבא הנקרא ה', כי הנוקבא באה מצד שמאל (הנקרא אש), שנתדבקו (הנוקבא והאש) זה בזה, ומשום זה נקראת נקבה אשה, (יורה) קשר האהבה, אשר השמאל (שהוא) אש אוחז בה, להעלותה למעלה (לז"א), לקשרם כאחד, ומשום זה (אומר הכתוב) עולה הוא אשה, על קשר דכר ונוקבא זה בזה.

וירח ה' את ריח הניחח, וכתיב אשה ריח ניחח. אשה, כך שמעתי (פירושה), עשן ואש מחוברים כאחד, שהרי אין עשן בלי אש, כמו שכתוב, והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש. (נח רלב, ועיין שם עוד)

תרגום אונקלוס:

אשה - קרבן. (ויקרא א ט)

רש"י:

אשה - אינו מוסב אלא על המנחה והשמן, אבל היין אינו אשה, שאינו ניתן על האש. (במדבר טו י)

לאשי - הניתנין לאשי מזבחי. (שם כח ב)

אבן עזרא:

מן האש - מה שיקדישו ממנו, כי אשה כמו אש.

רמב"ן:

אשה - שישחטו לשם האש, רוצה לומר שתאכלנו האש לגמרי, ולא רק שיצלה... (ויקרא א ט)

על אשי החלבים - כמו על חלבי האשים, מכאן שהחלבים למטה בשעת תנופה, לשון רש"י, ואין צורך, כי אשי תואר לחלבים, כמו שאמר אשי ה' ונחלתו יאכלון... (ויקרא י טו)

הכתב והקבלה:

אשה - להשאר אמיץ וחזק על משמרת עבודת ה', מענין "זכרו זאת והתאוששו" (ישעיה מ"ו), דתרגומו ואתקפו, והוא התחזקות בדעות ישרות ובמעשים נכונים לבלי השתנות אל הפוכם בכל המון התאוות הזמניות המתרגשות לבא אל תוך חדרי לב האדם. (ויקרא א ט)

...ויסוד המזבח קרא כאן בשם אשה, והוא מלשון "נפלו אשיותיה" (ירמיה נ'), שפירושו יסודותיה... ואונקלוס תרגם אשה בכל המקומות בשם קורבן, ונראה לומר דדעתו דבמלת אשה עצמו המכוון בו קרבן, כי שם קרבן על שתי בחינות, אם שיש בו קריבה למזבח, אם שיש בו גם ענין אהבה וחבה וקירוב עיוני, שמתקרב בדעתו אל השם ית'. כי בעל הקרבן בהתיצבו אל קרבנו יעשה רושם גדול בנפשו... ודבקות אהבת נפש כינה בשיר הקדש בשם אש, ושפיר תרגם אשה בשם קרבן, כי שניהם ענינם קרבת הנפש ודבקותה באהבת ה'... (במדבר טו י)

מלבי"ם:

ואשה לא תתנו - אשה היא מתנת אש, והיא הקטרת החלבים על האש שעובר עליהם בלאו מיוחד חוץ מן ההקדש והשחיטה. (ויקרא כב כב)

אשה ריח ניחוח - שצריך להיות אשה, רוצה לומר נשרף באש, וכמו שכתב בזבחים מ"ו ב' אשה לשם אשה, לאפוקי כבבא דלא... (במדבר כח ח)

רש"ר הירש:

לחם אשה - בפרשת אמור אנו מוצאים את המושגים האלה נפרדים, "כי את לחם אלקיך הוא מקריב" וגו' ואחר כך: "לא יגש להקריב את אשי ה'" וגו' לחם בא עם שם אלקיך, ואשה עם שם הוי"ה ב"ה. מצד אחד מתגברת האש על החלבים, זהו האשה שאנו מקריבים לפני ה', כדי שנעוצב על ידי תורתו, מצד שני החלב הוא מזון ולחם לאש, זאת אומרת הכנה שיוכל להשרות שכינתו בקרבנו. האשה הוא תנאי מוקדם ללחם... מעתה נבין מדוע מודגשים ביטוים אלו דוקא בקרבן שלמים, כי בהם מעוצב השולחן הביתי כמזבח, והבית נעשה מעון לשכינה. (ויקרא ג יא)

אשה ה' - עבודת הטיהור של האש האלוקית באדם, בכליותיו ובחלבו, שעל ידי התורה האלוקית. (שם כא יז)

זה האשה - סמל ההתמסרות לאש התורה. (במדבר כח ג)