אשור

(ראה גם: אומות העולם-כללי-ד' מלכיות, חזקיה, סנחריב, עשרת השבטים)

מן הארץ ההיא יצא אשור, ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח... (בראשית י יא)

בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו... בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה. (מ"ב טו טו וכט)

וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית. וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דמשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו לכל מעשהו... (שם טז ט)

עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה... בשנה התשיעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי... (שם יז ג)

ובארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם... (שם יח יג)

ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף, וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים... (שם יט כה)

והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יארי מצרים, ולדבורה אשר בארץ אשור... ביום ההוא יגלח אד-ני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה... (ישעיה ז יח)

ולכן הנה אד-ני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו, ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו. וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע, והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו א-ל. (שם ח ז)

הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי. בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשומו מרמס כחמר חוצות. והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב, כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט. כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים. הלא ככרכמיש כלניו, אם לא כארפד חמת, אם לא כדמשק שמרון... הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלים ולעצביה. והיה כי יבצע אד-ני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלים, אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו... לכן ישלח האדון ה' צב-אות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקוד כיקוד אש... (שם י ה)

ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור. ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור, ברכה בקרב הארץ. (שם יט כג)

ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו, ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו. (שם לא ח)

הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף, וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו... ואתנהו ביד אל גוים עשו יעשה לו ברשעו גרשתיהו. ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו, אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו... (יחזקאל לא ג)

ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה, כי שמחם ה' והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית האלקים אלקי ישראל. (עזרא ו כב)

ויבא ה' עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחוחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה... (דה"ב לג יא)

זהר:

אבל אשור באפס עשקו, שהשליך אותם בארץ שבסוף העולם, ולקח את הארץ שלהם, ומה המצרים שעשו כל אלו טובות לישראל נדונו בכל אלו הדינין, אשור ואדום ושאר העמים המצירים להם והורגים אותם ולוקחים את כספיהם על אחת כמה וכמה... (שמות צה)

מכילתא:

...וכשהוא מושל את המלכיות אינו מושל אותם אלא בארזים, שנאמר הנה אשור ארז בלבנון... (בשלח-שירה פרשה ו)

מדרש רבה:

מן הארץ ההיא יצא אשור, מן העצה ההיא יצא אשור, כיון שראה אותן באים לחלוק על הקב"ה פנה מארצו, א"ל הקב"ה אתה יצאת לך מארבע, חייך שאני פורע לך ונותן לך ד', ויבן את נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח ואת רסן, תלתסר, ולא עשה, אלא כיון שבא ונשתתף עמהן בחורבן בית המקדש, אמר לו הקב"ה, אתמול אפרוח עכשיו ביצה, אתמול מפריח מצות ומעשים טובים עכשיו מכונן כביצה, אתמהא, לפיכך (תהלים פ"ג) היו זרוע לבני לוט סלה, ללווט. (בראשית לז ו)

סדר עולם:

ומשנפלו מלכי אשור בימי חזקיהו לא העמידו מלך עד היום... (פרק כ)

תנא דבי אליהו רבא:

ולא גלגל הקב"ה והביא סנחרב לעולם אלא בשכרו של אשור, שהיה איש כשר ובו היה עצתו של אברהם אבינו. (פרק כ)

תנא דבי אליהו זוטא:

...ואשור היה יודע שמו של הקב"ה אבל לא היה מוחה בבני דור הפלגה, ומנין שהיה יודע אשור שמו של הקב"ה, שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור, אל תאמר מן הארץ ההיא, אלא מהעצה ההיא יצא אשור, ולמה לא מיחה בבני דור הפלגה, מפני שהיה יודע אשור שלעתיד יצא מזרעו סנחריב מלך אשור שהוא בעצמו יהיה מחרף ומגדף כלפי מעלה, ואם היה אשור מוחה בהם היו אומרים לו, והלא זרעו של אותו האיש יהא מרגז לפני הקב"ה והוא מוכיח אותנו. (פרק כח)

ילקוט שמעוני:

אל מי דמית בגדלך, יפה ענף בן אבות וחורש מצל זכות אבות עומדת לו, וגבה קומה קומוקטור בעולם, ובין עבותים היתה צמרתו, מהיכן היתה מבין עבותים, משעה שנעשה כל העולם קליעה אחת להכעיס להקב"ה הניח עצתם ויצא לו, שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור, מים גדלוהו, שכן כתיב האדם והבהמה הבקר והצאן וגו' אל ירעו ומים אל ישתו, בשביל אותם מים נתגדל בעולם, על ידי מי מתרומם בעולם, על יונה שעלה מן התהום, וכן הוא אומר תהום רוממתהו. ויגע הדבר אל מלך נינוה, הוי פרעה והמצריים מתנחמים באשור, וכשנפל אשור הוא מתנחם במצרים, שנאמר התטיבי מנוא אמון, הא את טבא מאלכסנדריאה רבתא. (יחזקאל פרק לא, שע)

מדרש הגדול:

מן הארץ ההיא יצא אשור, עליו אמר דוד גם אשור נלוה עמם (תהלים פ"ג ט'), גם זה שהיה מסוגל מעשים טובים, שפירש מעצת נמרוד, שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור, אף הוא חזר להיות רשע ונשתתף עם בני לוט להחריב את ביתך, שנאמר (שם) היו זרוע לבני לוט סלה. (בראשית י יא)

רש"י:

יצא אשור - כיוון שראה את בניו שומעין לנמרוד ומורדים במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם. (בראשית י יא)

ותחת כבודו - תחת בגדיהם יהיו נשרפים, ומדרש אגדה: כאן פרע לבני שם על שכסה ערות אביו. (ישעיה י טז)

כחלום - שידמה הרואה ואינו, כן יהיה מחנה אשור, ידמו לכבוש ולא יצליחו. (שם כט ז)

אבן עזרא:

יצא אשור - בן יפת, וזה אחר ההפלגה... (בראשית י יא)

שלישיה - שיהיו באשור אנשים שיכירו את ה', ובמצרים יהיו יותר... ומעשי ידי - ובאשור רק מעטים שיכירו מעשה ידי. (ישעיה יט כד)

רד"ק:

יצא אשור - אולי הוא מבני חם שזכרו עמהם, או מבני שם ולקח המלוכה מנמרוד, או מבניו ונקראת על שמו... (בראשית י יא)

קול מלאכה - שהיו מרימים קולם להחריד עמים, כרבשקה שדבר גבוהות על ירושלים ועל הא-ל יתברך. (נחום ב יג)

גם אשור - שרחוק מארץ ישראל ביותר, ולאבן עזרא שעדיין מחזיק ברשעתו למרות מפלת סנחריב... (תהלים פג ט)

אברבנאל:

אפקוד - אחרי שיחריב את הפושעים בשומרון, יחריב ה' גם את אשור. או: הנביא יתפלל במקומות הקדושים שינקום ה' ממלך אשור המתהלל. (ישעיה י יב)

שם אשור - יבואו לעזרת מצרים, ויהיו אז גם כן נמולים. אשר נתנו חיתיתם - יפלו על מה שעשו לעשרת השבטים. (יחזקאל לב כב וכג)

נינוה - שהחריבו את ישראל, וה' נקם בהם על ידי נבוכדנצר. ונוקם - על שהוסיפו להרע יותר מהראוי לישראל. (נחום א א וב)

מצודת דוד:

הוי אשור - יש להתאונן על שאשור יהיה השבט לרדות. ומטה זעמי - שעל ידי זה יכה בהם כרצונו. (ישעיה י ה)

כהניף שבט - כאילו כח שניהם עשה ההרמה, השבט עם מרימיו, ורוצה לומר לא אשור הוא בעל הנצחון כי אם הא-ל. (שם שם טו)

מלבי"ם:

קדמת אשור - שהוא מרגיז הארץ ומעורר מלחמות. (בראשית ב יד)

שבט אפי - אין לו ממשלה בפני עצמו, כי אם מפני שהוא שבט זעמי. (ישעיה י ה)

בהר ציון - אז יהיה גמר הזעם על אשור. אפקוד על פרי - יענישו על גאותו שהחריב גוים, וה' ציוהו רק לשלול שלל. ועל תפארת - ועל שלא הכיר שהוא רק שבט ביד ה'. (שם שם יב)

כיקוד אש - נראה מדברי רז"ל שקודם נפל עליהם פחד ה' והרגו זה את זה, ואחר כך נשרפו על ידי אש משמים. (שם שם טז)

להשען על המכהו - כי המטה ישמש משענת וגם להכאה, וכן אשור שנשענו עליו, הכם. (שם שם כ)

כן יהיה - המתחברים אל סנחריב לשלול יהיו כרעבים, וחיל סנחריב עצמו יאבדו כצמא שצמאונו בוער בו. (שם כט ח)

מים גדלוהו - שאשור קבל עיקר השפע וכל העמים קבלוהו ממנו. (יחזקאל לא ד)

רש"ר הירש:

וגם אשור - שכרגיל מתרחק בגאותו משותפות עם עמים אחרים. (תהלים פג ט)

פרי צדיק:

...והגם שרק ד' מלכיות שולטים על ישראל, יש עוד שתי מלכיות מצרים ואשור, כמו שנאמר מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם, ואשור באפס עשקו, והששה מלכיות המה לברר הששה מדות מן ההיפוך שנמצא בכל אומה ולהכניסה להקדושה... ואשור הוא בחינת גבורה, שאמר לחזקיה "אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה", היינו שיש לו גבורה למלחמה, וכן אמר בכוחי עשיתי... (הושענא רבה כט)