(ראה גם: עבודה זרה)
תא חזי, כל אלו העובדים לחמה נקראים בכל מקום עובדי הבעל, וכל העובדים ללבנים נקראים עובד אשרה, ועל כן כתוב לבעל ולאשרה, אשר בעל הוא חמה שהוא הזכר, ואשרה היא לבנה שהיא הנוקבא, ונקראת אשרה על שם בעלה שנקרא אשר. אם כן (שהיא נקראת על שם בעלה אשר), למה ניטל מהנוקבא שם זה, (כי לא מצאנו שהנוקבא דקדושה תהיה נקראת אשרה, ואומר) אלא שהיא נקראת אשרה על שם הכתוב באשרי כי אשרוני בנות, (דהיינו על שם שאחרים מאשרים ומשבחים אותה), ולא אשרו אותה שאר האומות והעמידו אשרה אחרת של ע"ז תחתיה, ולא עוד אלא שזלזלו בה, שכתוב כל מכבדיה הזילוה, ובשביל זה ניטל ממנה שם הזה, כי אינם עוד מאשרים אותה. וכדי שלא יתחזקו שאר האומות העובדים עכו"ם, קוראים אותה מזבח, שהוא נעשה מאדמה. (פירוש מזבח הוא השם הניתן לה תחת השם אשרה)... (בראשית ב' ריא, ועיין שם עוד)
לא תטע לך אשרה כל עץ, מלמד שכל הנוטע אשירה עובר בלא תעשה, ומניין לנוטע אילן ובונה בית בהר הבית שהוא עובר בלא תעשה, תלמוד לומר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך... (שופטים קמה)
דאיתמר, איזו היא אשירה סתם, אמר רב כל שמשרתי עו"ג שומרין אותה ואין טועמין מפירותיה, ושמואל אמר כגון דאמרי הני תמרי לשיכרא דבינצרפי דשתו ליה ביום חגם... (עירובין עט ב)
...ומפני מה אשירה אסורה, מפני שיש בה תפיסת ידי אדם... א"ר עקיבא אני אובין ואדון לפניך, כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים... (ע"ז מה א, וראה שם עוד)
שלש אשרות הן, אילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים הרי זו אסורה, גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים והחליף נוטל מה שהחליף, העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה הרי זו מותרת... איזו אשרה כל שיש תחתיה עבודת כוכבים, ר"ש אומר כל שעובדין אותה. ומעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו ומצאו תחתיו גל, אמר להן ר"ש בדקו את הגל הזה, ובדקוהו ומצאו בו צורה, אמר להן הואיל ולצורה הן עובדין נתיר להן את האילן... (שם מח א, וראה שם עוד)
לא תטע לך אשרה - לחייבו עליה משעת נטיעתה, ואפילו לא עבדה עובר בלא תעשה על נטיעתה... (דברים טז כא)
לא תטע לך אשרה - כל אילן הנטוע על פתחי בית אלהים יקרא אשרה, אולי בעבור שהוא שם דרך מראה אותו לעם יקרא כן, מלשון "תמוך אשורי במעגלותיך". יזהיר הכתוב שלא יטע אילן אצל מזבח ה' לנוי ויחשוב שהוא כבוד והדר למזבח השם, ואסר אותו בעבור שהוא מנהג עכו"ם לטעת אילנות בפתחי בתי עכו"ם שלהם, וכענין שנאמר להלן "והרסת את מזבח הבעל והאשרה אשר עליו תכרות"... (שם)
...מדפלחו ישראל לעגלא דגלו דעתייהו דניחא להו בע"א נאסרו האשרות דאינהו שליחותא דישראל עבדי (ע"ז נ"ג), אבל קודם לכן לא נאסרו, דירושה היא להם מאבותיהם, ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו, שפיר לא הזכיר שם מהכרתת האשרות רק כאן אחר שחטאו בעגל, כך שמעתי והוא נכון מאד... (שמות לד יג)
לא תטע לך אשרה - הזהירתנו התורה בזה מלנטוע אילן אצל המזבח או בכל עזרה, בין אילן מאכל אפילו לנוי למקדש וליופי לו... אם כן אין לפרש כאן אשרה כבשאר מקומות שהוא אילן הנעבד כבמתניתין, והוא אילן המיוחד לעובדי ירח... אבל צריך לפרש מלת אשרה לפי ההוראה העיקרית כמו שכתבו בעלי הלשון ששם אשרה מתסעף משם ישר, והוא תואר לכל מין אילן העולה ישר משרשו שאיננו נוטה לכאן ולכאן... ולפי שהאשרות היו ממין אילן מיוחד לכן הוסיפה התורה לאמר כל עץ מאיזה מין שיהיה, ואין חילוק בין שהוא אילן מאכל או אילן סרק... (דברים טז כא)
...והאשרות לעובדי הירח, שהיא מקבלת מן השמש, ולכן אמר שהיא מתאשרת מאחרים. (ויקרא יט ד)