בדיחות   

(ראה גם: שמחה)

זהר:

כי כך הוא הדרך, שבעלי הסוד אומרים מרגלית לתלמידיהם, (ואם התלמידים) אינם מבינים בהרמז, מחזירים להם אותו הדבר בדרך שחוק, כעין מי שאמר, שביצה אחת הפילה ששים כרכים, כי ביצה באה, שנפלה מעוף שפרח באויר, והכתה ששים כרכים כאלו... (פנחס נו)

תלמוד בבלי:

אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר וגילו ברעדה כתיב, אמר ליה אנא תפילין מנחנא. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' זירא חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר ליה בכל עצב יהיה מותר כתיב, אמר ליה אנא תפילין מנחנא. מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה, חזנהו לרבנן דהוו בדחי טובא, אייתי כסא דמוקרא (של זכוכית לבנה) בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו... א"ר יוחנן משום רשב"י אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה, שנאמר אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה, אימתי, בזמן שיאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה. אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה... (ברכות ל ב)

...חלמא טבא חדויה מסתייה, אמר רב יוסף חלמא טבא אפילו לדידי בדיחותיה מפכחא ליה (מבטלת אותו). (שם נה א)

...כי הא דרבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא. (שבת ל ב)

רבי זירא אשכח לרב יהודה דהוה קאי אפיתחא דבי חמוה וחזייה דהוה בדיחא דעתיה, ואי בעי מיניה כל חללי עלמא הוה אמר ליה... (שם עז ב)

...אמר ליה הנך נמי בני עלמא דאתי נינהו, אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו, אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי... (תענית כב א)

...אמר ליה לאו בדידך מחייכנא, אלא דכי אזלינא לההוא עלמא בדיחא דעתאי, דאפילו לגברא כוותך לא חניפי ליה. (מועד קטן יז א)

יומא דמחייך ביה רבי אתיא פורענותא לעלמא, אמר ליה לבר קפרא לא תבדיחן ויהיבנא לך ארבעין גיריוי חיטי... (נדרים נ ב)

...אהדר ליה בבדיחותא, חלש דעתיה דרב ששת, אישתיק רב אחדבוי בר אמי ואתיקר תלמודיה... (בבא בתרא ט ב)