בחור   

(ראה גם: ילד, נער)

 

שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך, ודע כי על כל אלה יביאך האלקים במשפט. והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, כי הילדות והשחרות הבל. (קהלת יא ט)

תלמוד בבלי:

ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון, שנאמר ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון. (ברכות מג ב)

דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח, אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא... (עירובין כא ב)

אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מאי דכתיב אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזיות מחוטבות תבנית היכל, אשר בנינו כנטיעים אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא... אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן. (פסחים פז א)

דאמר מר אין לך נאה בישיבה אלא זקן, ואין לך נאה במלחמה אלא בחור. (חגיגה יד א)

ואיזהו מטבע של אברהם אבינו, זקן וזקינה מצד אחד, בחור ובתולה מצד אחר. (בבא קמא צז ב)

...א"ר אבהו כדם אצבע קטנה של יד שנגפה וחייתה וחזרה ונגפה, ולא של כל אדם אלא של בחור שלא נשא אשה, ועד כמה, עד בן עשרים. (נדה יט ב)

ילקוט שמעוני:

דבר אחר אמר לו מי יכול למנות שכרן של בחורי ישראל, כענין שנאמר שני שדיך כשני עפרים. (במדבר פרק כג, תשסז)

אמונות ודעות:

...ונזירות הבחור חשובה יותר, כמו שכתוב (עמוס ב' י"א): ואקים מבחוריכם לנזירים... (מאמר ה פרק ז)

אבן עזרא:

מבחוריו - יש אומרים מבחרותו, רוצה לומר שלא אמר כדברי אדם זקן, ויש אומרים ששרתו מיום שהיה בחור, ואינו נכון, כי זה היה רק בשנה הב'. והנכון מהמובחרים לשרת את משה. מלת בחור ברבים פעם תשתנה ופעם לא, כמו מלת סריס, ואולי הם שני משקלים. (במדבר יא כח)

ומבחוריכם - שתולדותם לאהב התענוג והשמחה, וקדשתים. (עמוס ב יא)

רמב"ן:

נערי בני ישראל - לאונקלוס הם הבכורות, ולא ידעתי למה יכנם "נערי", ואולי לנגד הזקנים יכנם נערי, שלא נבחרו מחכמתם כי אם מהיותם בכורות. ועל דרך הפשט הם בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, שלא נגשו אל אשה מעולם, כי הם הנבחרים והקדושים. (שמות כד ה)

מורה נבוכים:

...ובארו הפילוסופים כי הכחות הגופניות בימי הבחרות ימנעו רוב מעלות המדות וכל שכן המחשבה הזכה... (חלק ג פרק נא)

מאירי:

תפארת בחורים כחם - לכבוש יצרם ולעמוד בהיכל החכמות. (משלי כ כט)

דרשות הר"ן:

ואמר זקני תורה כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם, אין הכוונה לומר שכל זמן שיזקינו תתרבה חכמתם, כי אפשר שאין הדבר כן כי השכל צריך לכלים גשמיים, ואולי יפליגו הכלים להחליש ויחלש גם השכל, אלא שזקני תורה שבבחרותם הניחו תאוות העולם ובחרו הדרך הטובה, כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת ומתפייסת במה שהסכימו עליו, כי בבחרותם אף על פי שהסכימו לעזוב תאוות העולם ומותריו אי אפשר שלא תניעם בחרותם אליהם לפעמים. וזקני עם הארץ דעתם מטרפת עליה מה שרואים כי תאוות העולם שבחרו בבחרותם הם הבל ושקר נחלו... (דרוש י)

שם משמואל:

ויעש את שמן המשחה קודש... יש לומר על פי דברי הש"ס (עירובין כ"א) דרש רבא מה דכתיב הדודאים נתנו ריח, אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ובודאי מה דנקיט בחורי ישראל היינו משום שבעודם בימי הבחרות יצר הרע של חטאים רודף אחריהם והם מתגברין עליו, ובכח יצר הרע זה עודם מתתקפים בעבודת ה', ובזה הם מתקנים את יצר הרע ומטהרין אותו ומכניסין אותו לקדושה, ומקיימים "בכל לבבך", בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע, וזה הנקרא טהרה שמטהר את היצר הרע... (שמות ויקהל תרע"ג)