בית   א ל   

תלמוד בבלי:

תניא היא לוז שצובעין בה תכלת, היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בה, אלא זקנים שבה בזמן שדעתן קצה עליהן יוצאין חוץ לחומה והן מתים... (סוטה מו ב)

רש"י:

...ובית א-ל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף... ועוד אמרו, יעקב קרא לירושלים בית א-ל... (בראשית כח יט)

אבן עזרא:

בית א-ל ימצאנו - בשובו אל אביו, ובעבור שהמלאך נראה שם פעמים קראוהו בית א-ל ושער השמים. (הושע יב ה)

רד"ק:

עולים אל האלקים בית א-ל - ששם היה המזבח שבנה יעקב, ובשעת היתר במות מקריבים שם ומתפללים בזכות יעקב, והיה מקום נבואה, כבהושע: "בית א-ל ימצאנו ושם ידבר עמנו". (ש"א י ג)

בית א-ל ימצאנו - לקרא שמו ישראל, ושם ידבר עמנו - עם הנביאים להוכיח את ישראל. (הושע יב ה)

מקדש מלך - המלך תדיר לבא לשם, כי קרובה לשומרון, כי המקום נבחר מזמן יעקב אבינו, וחשבו שהעבודה שם מקובלת יותר. (עמוס ז יג)

מהר"ל:

...ובית אל היה שם ענין אלקי, וכמו שאמרו שלא שלט שם מלאך המות... (גור אריה בראשית כח יג)

מצודת דוד:

בית א-ל שילה, שעמד בה בית האלקים. (ש"א י ג)

אור החיים:

ויקרא למקום - הגם שכבר קראו כן, חזר והוסיף לומר א-ל בית א-ל, פירוש ייחד שמו יתברך על המקום, ונתן טעם לדבר, כי שם נגלה וגו', ולצד שמקום זה שם קנה ההבטחות שנתקיימו בו הוסיף להעלות למקום ההוא. (בראשית לה ז)