ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו. ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חמה לצמיתות לקונה אתו לדרותיו, לא יצא ביובל. (ויקרא כה כט)
ושכינה התחתונה היא גאולת בתי ערי חומה, ובה נאמר, ובתי ערי החצרים, כי ב' בתים יש בלב, (שהוא כנגד המלכות), אם הם מבעלי תורה נקראים בתי ערי חומה, כעין שנאמר בצאתם ממצרים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ולאחרים שאינם בעלי תורה נקראים בתי החצרים... (בהר כב, ועיין שם עוד)
תנו רבנן, שנה האמורה בקדשים, שנה האמורה בבתי ערי חומה... כולן מעת לעת... דכתיב עד תום שנת ממכרו, ממכרו שלו ולא שנה למנין עולם... (ערכין יח ב)
המוכר בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל מיד וגואל כל שנים עשר חדש, הרי זה כמין רבית ואינו רבית, מת המוכר יגאל בנו, מת הלוקח יגאל מיד בנו... (שם לא א, וראה שם עוד)
בית מושב עיר חומה - בית בתוך עיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון. והיתה גאולתו - חלוף משדה, גואל רק בשנה ראשונה. ימים - ימי שנה שלמה קרויים ימים, וקם הבית - יצא מכחו של מוכר ועמד בכחו של קונה. אשר לו חומה - לו קרינן (לא כתיב), לרז"ל אף על פי שאין לו עכשיו והיתה לו קודם לכן, לא יצא ביובל - אם פגע בו יובל בתוך שנתו. (ויקרא כה כט ול)
בית מושב - בעבור שקשה מכר בית בעיני האדם ויבוש בו, יגאלנו בשנה ראשונה, אבל אחר שנתיאש ממנו בשנה ראשונה לא יזיק לו, מה שאינו כן בשדה שמחיתו ממנו, ועל כן חוזר ביובל, ובתי החצרים הם לשמירת השדות ועובדי האדמה. (שם)
המוכר בית בתוך עיר המוקפת חומה הרי זה גואלו כל י"ב חודש מיום שמכר, בכל עת שירצה, וכשרוצה לפדות נותן כל הדמים שלקח, ואינו גורע ללוקח כלום. ואין הקרובים פודין אותו אלא המוכר עצמו, ויש לו למכור מנכסיו ולפדותו אבל לא ילוה ויגאל, ולא יגאל לחצאין... (שמטה ויובל פרק יב א, וראה שם עוד)
בית מושב עיר חומה - כיון שהעיר מוקפת חומה אין קרקע הבית עומד לזריעה לעולם, והקב"ה לא גזר להחזיר ביובל רק בקרקע שחיות האדם תלוי בו. דבר אחר סתם הקונה בית בעיר חומה לעולם הוא קונה, כי בבית אחרים אין אדם עשוי להתישב יפה ולעשות בו שום בנין, לפיכך כתב בו לא יצא ביובל, אבל שדה ובתי החצרים שאדם רגיל ליקח באריסות וחכירות כתוב בו ויצא ביובל... (שם)
בית מושב - טעם בתי ערי חומה: הבית רק למסתור מגשם ומחום, ועל המוכר להכין לו אחר, ואם כן מן הראוי שלא תהיה לו גאולה כלל, אם לא מעט הקרקע שעליו הוא עומד, ואינו יוצא ביובל כי רוב בתיהם לא התקיימו נ' שנה. (שם)
אשר לו חומה - ערים שלא היו מוקפות חומה בימות יהושע נשארות כך לתמיד... בכוונת התקנה של בית עיר חומה, וכן שאין עושים שדה מגרש ולהיפך, אפשר לראות כוונה להחזיק מעמד של תושבי ערים המתעסקים בחלקאות, ואין הערים יכולות להתפשט יותר מדי על חשבון השדה החקלאי. במקרה של ריבוי אוכלוסין יש לבנות ערים חדשות במקום שאינו מעובד, כביהושע פרק י"ז. לכל שדה צריך להשאר בעל קבוע המאחד בקרבו אינטליגנציה עירונית עם פשטות המדות הכפרית, רק כך יש ערובה נגד התפשטות חיי המותרות של הכרך מצד אחד, והמון פרולטרי של חקלאים מצד שני. ורק בעיירות מוקפות חומה יכול להתפתח מעמד של סוחרים ותעשיינים... (שם)
בית מושב - אולי טעם הדין שאין הבתים האלה יוצאים ביובל הוא, כי אז היתה העיר מתמלאת תושבים חדשים וקשה להגין עליה... אשר לו חומה - אולי חסר בי"ת, וצריך להיות אשר לא בחומה, וכדעת ר' יהודה בסוף ערכין (שהבית אינו בנוי בתוך החומה). (שם)