(ראה גם: עבודה זרה)
שהרי למדנו, כשעלה רב הונא שמה (לארץ הקדושה), מצא רבנן שהיו עוסקים במקרא הזה, שכתוב ופקדתי על בל בבל והוצאתי בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים. ורב הונא (עמד) ולא הביטו עליו, כי לא הכירו אותו בתחילה, משום שהיה קטן. בא לבית המדרש ומצא דרבנן היו אומרים, מקרא הזה יש להסתכל בו, אם אלילו ויראתו של נבוכדנצר היה שמו בל, הרי כתוב בו ועד אחרן על קדמי דניאל די שמיה בלטשאצר בשם אלהי, (הרי שהאליל שלו נקרא בלטשאצר ולא בל), ועוד, מהו והוצאתי את בלעו מפיו.
קם רב הונא בין יסודות העמודים ואמר, אלו הייתי במקומי הייתי דורש את הפסוק הזה. לא הביטו בו. קם שנית אמר דבר זה. בא רבי יהודאי בר רב והושיבו לפניו, אמר לו אמור בני אמור, כי דברי תורה כתוב בהם בראש הומיות תקרא וגו'...
...ואז בשעה ההיא דבר הצלם גדולות, עד שבא דניאל, וקרב לצלם ההוא, ואמר אני שליח של אדון העליון, גוזר אני עליך לצאת מכאן, הזכיר את השם הקדוש, ויצא כלי ההוא (הציץ) מפיו של הצלם, ונפל הצלם ונשבר... (תרומה תתצו)
על בל - עבודה זרה של בבל, שהושפלו כל יושבי הארץ תחתיו. (ירמיה נא מד)
כרע בל - בל ונבו עובדים בבבל, לחיה - אחרי ששברו האלילים הוליכו הכסף והזהב לפרס... (ישעיה מו א)
בל - אלהי בבל שעשה נמרוד שהאליל את עצמו, ועשה דמות עצמו לעבדה. (שם)