בלדד   

(ראה גם: איוב-וחבריו)

 

ויען בלדד השוחי ויאמר. עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך. הא-ל יעות משפט, ואם ש:די יעות צדק. אם בניך חטאו לו, וישלחם ביד פשעם... (איוב ח א)

ויען בלדד השוחי ויאמר. עד אנה תשימון קנצי למילין, תבינו אורח נדבר. מדוע נחשבנו כבהמה, נטמינו בעיניכם... (שם יח א)

ויען בלדד השוחי ויאמר. המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו... (שם כה א)

תנא דבי אליהו רבא:

...מכאן ואילך התנבאו לעכו"ם אליפז התימני, ובלדד השוחי, וצופר הנעמתי... (פרק כח)

רמב"ן:

בלדד אמר בפירוש, כי הרעות הבאות על איוב הן בצדק, ושם את בניו רשעים, ועל איוב אמר שאם ישחר פני א-ל ישלם לו צדקו. (איוב ח ב)

בלדד יוסיף במענה רק להפליג על אבדן הרשעים. ואמר נחשינו כבהמה - לשמע חירופי איוב שאין בנו חכם, נטמינו - כאילו לבנו סתום. (שם יח ב וג)

הן עד ירח - אינם זכים בעיניו לרדת ולהיות משכנו שם, כי רם ונשא מהם מאד. (שם כה ה)

רלב"ג:

לדעת בלדד הרעות אשר לא קדם להם מרי יבואו כדי להוסיף לו טובה בעתיד. (שם ח ו)

הן עד ירח - אפילו הירח יחשב חסר אצל הא-ל ויסור אורו, כל שכן אין שלמות באדם. (שם כה ה)

אלשיך:

יעיר עליך - ואם צדיק אתה לא תצטרך להתחנן אליו, אלא מעצמו יעיר אליך הטובה. ושלם נות צדקך - אשתך שהתענתה אתך. (שם ח ו)

הלמענך - האם צדיק אתה כל כך שיעזב את ישראל ויקיים את העולם בשבילך? (שם יח ד)

יצרו צעדי - עד שיפול, וכן איוב לא מיחה ביד בניו המשתאות להשתקע בהן, ובסוף נפלו על ידי דחיפה קלה. יחזק עליו צמים - על ידי שהקריב עליהם עולות חיזק ידם למשתה צמאים, שאם לא כן אולי היו בושים ושבים מעצמם. (שם שם ז וט)

מצודת דוד:

בניך חטאו - שעשו מעשה המביא לידי קלות ראש, ובמקום פשעם, בית המשתה, שם היה ענשם. אם אתה - ומזה תבין, שאם תתחנן לו להעביר אשמתך, תחונן. (שם ח ד וה)

טורף נפשו - תטרוף נפשך ותשחיתה בהראותך כעסך על המקום. הלמענך - נחליט שהארץ נעזבה למערכת השמים. (שם יח ד)

הן עד ירח - הסיר אורה על שקנאה בשמש. אף כי - האדם הבזוי מאד מול המקום, איך לא יחשב מעט המרי ממנו לרב. (שם כה ה)

מלבי"ם:

יעוות משפט - בלדד השיב לאיוב שמסירת ההנהגה לידי מנהיג עיוור היא גם כן עוול ואי שלמות, ולדעתו ייסר את הצדיק כדי להיטיבו באחריתו.. (שם ח ג)

אם בניך חטאו - שעליהם אי אפשר לומר שיסרם למען הרבות שכרם, כי מתו, אבל אתה אם תרבה להתחנן ירבה טובתך. (שם שם ד)

קודם יתקצף על דברי איוב, שהאדם כבהמה, ואחר כך אמר שעיקר הצלחת האדם היא הנפש, ואם כן הצלחת הרשע בעולם הזה אינה אמיתית, כי נפשו וגם בניו יאבדו. (שם יח ב)

בלדד מחזק שיטתו, שלפעמים יקבל הצדיק רע כי כן הוא במזלו, וה' לא ישנה כל הטבע בעבור היחיד, ויתן לו שכרו אחר כך בפני עצמו... (שם כה ב)