בנה   בנין   

(ראה גם: בית)

זהר:

ועל כן מי שבונה בנין כשמתחיל לבנותו צריך להזכיר בפיו, שבונה אותו לעבודת הקב"ה, משום שכתוב, הוי בונה ביתו בלא צדק, ואז עזרת השמים שורה עליו (על ביתו), והקב"ה מכין עליו קדושתו, וקורא עליו שלום, זה שאמר וידעת כי שלום אהלך (ופקדת נוך ולא תחטא), מהו ופקדת נוך, הרי העמידוהו, אבל ופקדת פירושו לפקוד דבור בפיו כשהוא בונה, (דהיינו שיאמר בפיו שבונה אותו לעבודת הקב"ה כנ"ל), ואז כתוב ולא תחטא, ואם לא הרי סטרא אחרא מוכן לשרות על ביתו.

כל שכן מי שבונה ורצונו הוא באופן אחר, כי מיחד ביתו לצד האחר, להטמא בו, הרי ודאי שורה בו רוח הטומאה, ואדם ההוא אינו נפטר מן העולם עד שנענש באותו בית, ומי שיושב בו יכול להנזק כי רוח הטומאה שורה בדירה ההיא, ומזיק את מי שנמצא בה.

ואם תאמר במה ידוע (אם הבונה אותו המשיך שם רוח הטומאה, היינו) אם נזוק בבית ההוא מי שבנה אותו, או בני ביתו, הן בנזקי הגוף הן בנזקי כסף, וכן נזוקו שני שכנים אחריו (שישבו בו), אז ודאי יברח האדם להר, ולא ישב בו, ישב במערת עפר ולא ישב בו... (תזריע קנ, ועיין שם עוד)

תלמוד בבלי:

...אמר ליה התם בנין קבע אסרה תורה בנין עראי לא אסרה תורה, וגזרו רבנן על בנין עראי משום בנין קבע, והכא משום כבודו לא גזרו ביה רבנן... (ביצה לב ב)

ומקרין את הפרצה במועד, כיצד מקרין, רב יוסף אמר בהוצא ודפנא. במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט, אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל הגינה, אבל כותל החצר בונה כדרכו... (מועד קטן ז א, וראה שם עוד)

טום ולא תשפיץ, (חור קטן סתום ולא תרחיב בנקב לשפץ בו טיט ליפותו), שפוץ ולא תיבני, שכל העוסק בבנין מתמסכן. (יבמות סג א)

ויבן ערי מסכנות לפרעה רב ושמואל, חד אמר שמסכנות את בעליהן, וחד אמר שממסכנות את בוניהם, שכל העוסק בבנין מתמסכן. (סוטה יא א)

תנו רבנן, אשר בנה אשר נטע אשר ארש, לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך ישא אשה... ר' אליעזר אומר אף הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר, תנא מפני שמחדשין אותו פעמים בשבוע. (שם מד א)

...הבונה ברשות הרבים, המביא אבנים מביא והבונה בונה ואם הזיק משלם מה שהזיק, רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום... תנו רבנן החצב שמסר לסתת, הסתת חייב, הסתת שמסר לחמר, החמר חייב, החמר שמסר לכתף, הכתף חייב, הכתף שמסר לבנאי, הבנאי חייב, הבנאי שמסר לאדריכל, האדריכל חייב, ואם הניח אבן על הדימוס והזיקה כולן חייבין לשלם... (בבא מציעא קיח ב, וראה שם עוד)

השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע, מקום שנהגו לבנות גויל כפיסין לבינין בונין, הכל כמנהג המדינה. גויל זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים... (בבא בתרא ב א, וראה שם עוד)

גויל אבני דלא משפיא, גזית אבני דמשפיא, כפיסין ארחי, לבינין ליבני... למימרא דבגזית דכל ד' אמות גובה אי הוי פותיא חמשא קאי אי לא לא קאי, והא אמה טרקסין דהואי גבוה תלתין אמהתא ולא הוה פותיא אלא שית פושכי וקם, כיון דאיכא טפח יתירא קאי... (שם ג א)

...אין בונין עמהם בסילקי גרדום איצטדייא ובימה, אבל בונין עמהם בימוסיאות ובית מרחצאות, הגיע לכיפה שמעמידין בה עבודת כוכבים אסור לבנות... (ע"ז טז א)

ותניא אידך, לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה כנגד אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן... (מנחות כח ב)

תלמוד ירושלמי:

מה בנין היה במשכן, שהיו נותנים קרשים על גבי אדנים, ולא לשעה היתה, א"ר יוסה מכיון שהיו נוסעים וחונים על פי הדבור, כמי שהוא לעולם... הדא אמרה בנין על גבי כלים בנין, אדנים כקרקע הן. תני אחד מביא את האבן ואחד מביא את הטיט המביא את הטיט חייב, ר' יוסה אומר שניהן חייבין, סבר רבי יוסה אבן בלא טיט בנין, הכל מודים שאם נתן את הטיט תחלה ואחר כך נתן את האבן שהוא חייב, הבנאי שיישב את האבן בראש הדימוס חייב... (שבת סח א, וראה שם עוד)

מדרש רבה:

ופתח התיבה בצדה תשים, א"ר יצחק לימדתך תורה דרך ארץ, שאם עושה אדם טרקלין עשר על עשר יהא עושה פתחו מן הצד... (בראשית לא יד)

דבר אחר ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים, למה עצי שטים, למד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו כשאמר לעשות משכן אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם על אחת כמה וכמה. (שמות לה ב)

אמונות ודעות:

ואחרים נראה להם כי ישוב העולם הטוב ביותר שיתעסק בו האדם, ואמרו, בנין הבתים הרי הוא הכרחי, כי בלעדיהם לא יהיה לאדם מקום לשכון בו מפני החום והקור ויאסוף בו חפציו, והטפול בשדות הרי נחיצותם בעבור המזון אשר לא יתכן בלתו, והכל מביאים לאדם שמחה ורחבות לב... 

והתבוננתי בשטתם זו, ומצאתי שכבר הגזימו בדבר במה שחייבו הזנחת הכל ולעסוק רק בענין זה. והיאך יבנה דבר מכל זה אלא בחכמה ותכנון והנדסה ומדידות, ואם לא תהינה באמצע ידיעות רחבות לא יגיע למאומה מכל הדרוש הזה. ואם יטיל האדם על עצמו ישוב העולם יכנס ביגיעה ועמל ודאגה וטרדה, והוצאת כל ממון שלו ושל זולתו בלהיטותו להשלים מה שהתחיל בו, כאמרו הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט (ירמיה כ"ב י"ג). וכאשר הוא משלים אותו, אם נראה לו בו משהו שלא מצא חן בעיניו, או שאינו כרצונו נעשה אצלו בלתי שוה מאומה, והלך יגיעו ועמלו לריק... ואיה הצער התמידי ועגמת הנפש הממושך כי אם בכך, והיכן קנאת בני אדם ורוגז השליטים והכשלונות אלא בהם... (מאמר י פרק י)

אבן עזרא:

ללבון - ...ובנין לבנים חזק מהאבנים, כי בנין העפר יזיקהו המים, והאבן תזיקה האש... (שמות ה ז)

משנה תורה:

משחרב בית המקדש התקינו חכמים שהיו באותו דור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכוייר כבנין המלכים, אלא טח ביתו בטיט וסד ומשייר אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד... (תעניות פרק ה יב)

מהר"ל:

ויבן ערי מסכנות, רב ושמואל, חד אמר שמסכנות בעליהן, וחד אמר בעליהן מתמסכנים... ביאור שגזר עליהם שיעבוד זה שהוא סכנה לאדם, ומתחבר השיעבוד הגדול עם הסכנה, והדבר טורח גדול ואין בו קץ וסוף, שיכול לבנות מה שירצה. ועוד יש בזה דבר עמוק, כי הבנין היפך הברכה, כי בברכה אין גדר וגבול, לכך נאמר בה ופרצת ימה וקדמה, והבנין היפך זה שבונים גבולים וגדרים, והעוסק בדבר שהוא היפך הברכה מתמסכן. (גבורות ה' פרק טו)

שם משמואל:

ובזה שאמרנו ששבת היא היפך ההעלם... ועיין מהר"ל בספר גבורות ה' פרק ט"ו שכתב כי הבנין הוא היפך הברכה... ויש לי להוסיף בה דברים ואולי הם בכלל דבריו, כי מאחר שבנין הוא גדר וגבול מוצאו ממדת הדין, על כן מעורר מדת הדין, ובהתעורר מדת הדין מתעוררים לרגליו גם כחות מזיקים שמשכנם בצד שמאל מבחוץ שעומדין וצופין מתי יצא מן הדין אשר בצפון לחרוב להרוג ולאבד שיהיו הם גומרים הדין, כי לכל תכלית הוא חוקר... ועל כן העוסק בבנין מתמסכן... (בראשית תרע"ב)