(ראה גם: בי, נא, שאל, תפלה)
וא"ר יוחנן משום ר' יוסי שלשה דברים בקש משה מלפני הקב"ה ונתן לו, בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו, שנאמר הלוא בלכתך עמנו. בקש שלא תשרה שכינה על עובדי כוכבים ונתן לו, שנאמר ונפלינו אני ועמך, בקש להודיעו דרכיו של הקב"ה ונתן לו, שנאמר הודיעני נא את דרכיך. (ברכות ז א)
דבר נא באזני העם וגו', אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה, אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב... (שם ט א)
ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא, שנאמר גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם. אמר רבא אם תלמיד חכם הוא צריך שיחלה עצמו עליו... (שם יב ב)
כדתניא, שלשה ימים הראשונים יבקש אדם רחמים שלא יסריח, משלשה ועד ארבעים יבקש רחמים שיהא זכר, מארבעים יום ועד שלשה חדשים יבקש רחמים שלא יהא סנדל, משלשה חדשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל, מששה ועד תשעה יבקש רחמים שיצא בשלום. (שם ס א)
כדתניא, וטמא טמא יקרא, צריך להודיע צערו לרבים ורבים יבקשו עליו רחמים... (שבת סז א)
תניא ר' אלעזר הקפר אומר לעולם יבקש אדם רחמים על מדה זו, שאם הוא לא בא בא בנו, ואם בנו לא בא בן בנו בא, שנאמר כי בגלל הדבר הזה, תנא דבי ר' ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם. (שם קנא ב)
...כיון שידע שחטא עמד לבקש רחמים על עצמו, אמר לו הקב"ה (להושע) עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על ישראל שגזרתי עליהם שלש גזירות בעבורך. עמד ובקש רחמים ובטל גזירה והתחיל לברכן... (פסחים פז ב)
ואמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים, שנאמר אנא שא נא, ועתה שא נא... (יומא פז א, וראה שם עוד)
למה יוצאין לבית הקברות, פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא... וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. (תענית טז א)
...השמים ביני ובינך יעשו דרך בקשה, (שאינו מזריע, יבקשו הימנו שיפטרנה בגט כראוי). (נדרים צ ב)
אף על פי שהוא נותן לו אין נמחל לו עד שיבקש ממנו, שנאמר ועתה השב אשת וגו'... א"ל רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרו רבנן כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, א"ל דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו, אמר ליה את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא ויתפלל אברהם אל האלקים וירפא אלקים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו, וכתיב וה' פקד את שרה... (בבא קמא צב א)
...אלא חרבי זו תפלה, קשתי זו בקשה. (בבא בתרא קכג א)
מה שאלתך - כי דרך האדם לשאול דבר אחד, ומה בקשתך - הוא ענין יותר גדול כאשר האדם מבקש וחפץ, או שאלתך שייך כשאדם אומר תנו לי דבר זה, ובקשתך כאשר יאמר תעשה לי דבר זה בלי נתינה. (אור חדש ד"ה ויאמר המלך מהרו)
אם תבקשנה ככסף - כי בקשה הוא על דבר שאבד מקומו... וכן כסף להרויח אין אדם יודע במה ישתכר, ודרך האדם לבקש אחריו והולך ממקום למקום להרויח. וכמטמונים תחפשנה - דבר הטמון הוא דבר שמונח ומוטמן בשדה ובמקום ידוע, אבל אינו יודע מקומו ממש, וצריך לחפש בידים באותו מקום שיודע שטמון שם, ובדבר הטמון שטמן הוא או אבותיו שייך חיפוש... (משלי ב ד)
מה שאלתך - על חפץ הלב, ומה בקשתך - עבור אחרים. (אסתר ה ו)
שאלתך - להמפרשים שאלה היא הנשאל ובקשה היא התכלית, כגון שואל ק' זהובים ומבקש לקנות בהם שדה. ולדעתי שאלה דבר קטן ובקשה דבר הגדול... (אסתר ה ו)
בקשה מגביל נגד מציאה, "בקשתיו ולא מצאתיו", שמבקש האובד ומבקש למצא עצם המבוקש, וכשבא נגד ה' כמו "ובקשתם משם את ה'", מבקש השראת השכינה וההשגחה התמידית, וכשבא נרדף עם תפלה בקשה מדרגה יותר גדולה מתפלה, ויפול שם בקשה גם על הדרישה ועיון, כמו "והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד", היינו לדרוש ולחקור על פינות האמונה. וכשנרדף עם שאלה תהיה הבקשה בלב, ולכן בא על דברים הגיוניים, "בקשו צדק", ושאלה היא בפה.
בקש נקשר לרוב עם מ"ם, ובקשה הנקשר עם מלת מיד היא בקשת התשלומין בדבר שנכנס עליו לערבון, כמו "אנכי אחטנה מידי תבקשנה"... ואם נקשר עם מ"ם היא בקשה ושאלה. (הכרמל)
במדרש מים עמוקים... והרב הקדוש מפרשיסחא ז"ל אמר פירוש הכתוב תבקשנה ככסף תחפשנה כמטמונים, כי בקשה היא כאדם המבקש למצוא מציאות, וחיפוש הוא דבר הנאבד ממנו וחופש אחריו... (ויגש תר"נ)