בראשית מאמר קרינן לו, וכן הוא וששה ימים יוצאים ממנו ונכללים בו... (בראשית שמא)
הני עשרה כנגד מי... ורבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם, הי נינהו ויאמר דבראשית הני תשעה הוו, בראשית נמי מאמר הוא, דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם. (מגילה כא ב)
כשכתב משה בראשית האות שניה שבא"ב, התחיל לכתוב כנגד עולמות שנים, ובשעה שדיבר הקב"ה הדברות מאות ראשון התחיל להסיח עמהם, שנאמר אנכי... (פרק א)
דבר אחר מפני מה ברא הקב"ה את העולם בב"י בראשית ומסיים לעיני כל ישראל, שכשתדבקם יחד אינן אלא ב"ל וכשהפכת אותם אינו אלא ל"ב, אמר הקב"ה לישראל, בני אם אתם מקיימים שתי מדות הללו בל ולב מעלה אני עליכם כאלו קיימתם כל התורה כולה מב"י ועל למ"ד. (אות ב)
מפני מה פתח הכתוב במעשה בראשית בבית, לומר לך כשם שאין לפני בית אלא אל"ף כך אין לפני העולם אלא יחידו של עולם בלבד... דבר אחר למה בבית, מה בית יש לו נקודה מלמעלן ויש לו נקודה מאחוריו, אומרין לבית מי בראך, והוא מראה להן בנקודה שלמעלן ואומר זה שלמעלן בראני, ומה שמו, והוא מראה להן בנקודה שלאחריו ואמר להן שמו אחד. דבר אחר למה בבית, שהוא בלשון ברכה, ולא באלף שהוא בלשון ארירה. (בראשית א א)
דבר אחר בראשית, אל תקרי בראשית אלא ברא שית, שברא שש פינות העולם, מזרח ומערב צפון ודרום מעלה ומטה. דבר אחר בראשית ברא שית, שהוא ברא שתותיו שלעולם, כמה דאת אמר כי השתות יהרסון (תהלים י"א). דבר אחר שברא עולמו שתי וערב, מאיכן התחיל, מאבן שתיה... דבר אחר בראשית, ר' ברכיה אומר לא נברא העולם אלא בזכות משה רבינו, דכתיב ביה וירא ראשית לו (דברים ל"ג)... (שם)
בראשית, לא אמר ראשית, אם אמר ראשית הוה אומר ראשית היה שמים וארץ ולא היה מזכיר שם אלקים, כגון "ראשית דגנך" (דברים י"ח) אלא לפי שהיה צריך להזכיר השם אמר בראשית ברא, כלומר בראש כל מעשה ברא את השמים ואת הארץ. דבר אחר בראשית, בתורה נסתכל הקב"ה וברא את עולמו... דבר אחר למה בתחלה לשון ראשית, בזכות ישראל שנקראו ראשית תבואתו (ירמיה ב')... דבר אחר בראשית בזכות התורה שנקראת ראשית נבראו שמים וארץ, שנאמר ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ (ישעיה נ"א), כי התורה נקראת ראשית, שנאמר ה' קנני ראשית דרכו (משלי ח'). דבר אחר לכך התחיל בב' לומר שיש עולם שני להפרע מן הרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים... (בראשית א א)
א' הופכת פניה מן שאר אותיות, לומר לך הא' בעולם משברא העולם הפך פניו מן העולם, שנאמר וירא און ולא יתבונן, לפי שצפה בחורבן הבית, אמר לית הנייה בעולמו אסתיר פני ממנו, תדע בתחלת בריאת עולם רמז חורבן הבית, כי מלה של בראשית לשון בית ראש, זה בית המקדש שכתוב מרום מראשון מקום מקדשנו, ופתח והארץ היתה תוהו ובוהו, תהו בגימטריא תי"א הבית הראשון עמד ת"י שנים ונחרב בתי"א, תהו ובהו בגימטריא ת"ל זהו בית שני ובית ראשון שעמדו תת"ל שנים, בית ראשון ת"י ובית שני ת"ך...
בראשית ברא אלקים דא מטטרון דברא ליה הקב"ה קדמון וראשית לכל צבא השמים, ודא הוא אדם הקטן דעביד ליה הקב"ה בדיוקנייהו וצורה דלעילא בלא ערבוביא, ועלוי אתמר תוצא הארץ נפש חיה למינה, ואיהו עץ פרי למינה...
בראשית בכתוב הזה רמוז כמה ימות העולם, והוא מבואר מאד מה שארז"ל שית אלפי הוה עלמא והמשכיל יבין, לכך הזכיר מיד והארץ היתה תוהו, לרמוז על חד חרוב... בראשית ברא וגו', פתח בבי"ת בית זה העולם הזה שהוא בית לעולם. ב' זה העולם שיש לו ג' דפנות... (בראשית)
בראשית - מן אוולא. (בראשית א א)
בראשית מן קדמין. (שם)
בראשית - המקרא אומר דרשני, כמו שאמרו רז"ל בשביל התורה שנקראה ראשית דרכו, וישראל שנקראו ראשית תבואתה. ובפשוטו: בראשית בריאת שמים וארץ היתה הארץ תהו... (שם)
בראשית - חכמינו אמרו שהבי"ת נוסף כבי"ת בראשונה, כי נמצא "ראשונה יסעו"... ויש אומרים כי בראשית לעולם סמוך, והטעם בראשית הערב, והנה שכחו "וירא ראשית לו"... ולפי דעתי שהוא סמוך, כמו "בראשית ממלכת יהויקים"... והטעם יתבאר לך בפסוק השני. (שם)
בראשית - ...בשביל התורה שנקראת ראשית... ובשביל ישראל שנקראו ראשית... והמדרש הזה סתום וחתום מאד, כי דברים רבים מצאנו שנקראו ראשית... וכונתם זו שמלת בראשית תרמוז כי בעשר ספירות נברא העולם, ורמז לספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל הענין, שנאמר "ה' בחכמה יסד ארץ" היא התרומה והיא קדש אין לה שיעור למיעוט התבוננות הנבראים בה... ואי אפשר להאריך בפירוש זה הענין במכתב והרמז רב הנזק כי יסברו בו סברות אין בהם אמת... (שם)
בראשית - לא אמר בראשונה כי מלת בראשית כוללת טעמים גדולים... וענין הפרשה הוא שביום א' נברא העולם יש מאין, וממנו נברא השאר בו' הימים. (שם)
לפי דעת רז"ל ומה שנראה מכונתם בספר הזוהר כי מלת ראשית רומזת לחכמה העליונה הנקראת חכמת אלקים, ונקראת בספר הזוהר נקודה חדא סתימא עילאה, היא הספירה השניה הנאצלת מן הספירה הראשונה, ונקראת ראשית מן הטעם שנבאר בגזרת הא-ל... גם הבי"ת שבמלת בראשית רומזת לחכמה הנקרא בית, שנאמר בית נתיבות נצבה, רמז לשלשים ושתים נתיבות החכמה, ועל כן היא גדולה. ובספר הבהיר מפני מה מתחיל בבי"ת, כמו המתחיל ברכה, אין ברכה אלא חכמה... (בראשית ועיין שם עוד)
בראשית - להמורה אינו על קודם בזמן כי אם על התחלה, וגם לא היה כלל זמן לפני הבריאה כי נברא עמה, ואינו כן, כי מלת בראשית בא גם על קודם בזמן, ואפשר לומר שנבראו בעת שאינו חלק הזמן, ולתרגום יונתן רוצה לומר באמצעות ראשית, בחוכמתא... (שם)
בראשית - בתחלת הזמן, והוא רגע ראשון בלתי מתחלק שלא היה זמן קודם לו. (שם)
בראשית - צריך לומר בראשית ברוא, ומזה אמרו רז"ל במה הוא בראשית ברא, בתורה שהיא ראשית לכל, שעל ידי צירוף אותיותיה ברא שמים וארץ... (שם)
בעשרה מאמרות... ויש להקשות מאחר דבראשית נמי מאמר ולמה לא כתיב ויאמר אלקים יהי שמים וארץ, ונראה מפני שאסור לספר מדבר שהיה קודם שנברא העולם, והאמירה היה קודם שנברא העולם, ולפיכך כתיב בראשית ברא אלקים שמתחיל בבריאה. ועוד יש לתרץ אף על גב דבראשית נמי מאמר הוא אינו דומה לשאר מאמרים, כי לשון אמירה בא על דבור פרטי שהיה אומר דבר זה, אבל כשברא השמים וארץ נכלל בזה כל העולם ואינו דבר פרטי, ולפיכך לא שייך אמירה שפירושו באמירה וברצון הזה שאמר שיהיה נבראים שמים וארץ שכן לשון אמירה בכל מקום בא על ענין פרטי, ומשמע כי יש אמירה אחרת עוד בענין הבריאה... (דרך חיים ה א)
בראשית - מה שהתחיל התורה בבי"ת לפי שבכל ספר קהלת מדמה שלמה המלך התורה לשמש שאין מהלכה כי אם בג' רוחות כצורת הבי"ת הפתוחה לצפון, ונתינתה על ידי משה שפניו כחמה, ואולי הטעם לפי שהיצר הרע המתנגד אל התורה בא מצפון, והוא פורץ גדר התורה... ויתכן לפרש עוד על דרך שנאמר "חכמת בנתה ביתה", על כן התחיל חכמת התורה בבי"ת, כי היא גברת הבית הכללי...
בראשית - מן הראוי היה להתחיל התורה בשם אלקים... ועל זה יתנו המפרשים טעם לשבח, לפי שמציאות השי"ת אי אפשר להשיג כי אם מצד דרכיו ופעולותיו ומעשה ידיו אשר ברא... לכך נקט תחלה בראשית ברא ואחר כך נודע אלקים... והקרוב אלי לומר כי רש"י רצה לתקן כל זה כמו שאמר אין המקרא אומר אלא דורשני, בשביל התורה וישראל שנקראו ראשית וכו', רוצה לומר לפי שאי אפשר להכיר מציאות השי"ת כי אם על ידי התורה וישראל, על כן נקראו ראשית, כי שניהם הקדמה לבא על ידם לידי הכרת מציאות השי"ת, כי התורה מפרסמת אמונת החידוש ואלקותו ית', וישראל גם הוא ידע לפרסם מציאות השי"ת מצד הקבלה שקבלו איש מפי איש עד אדם הראשון... (שם וראה שם עוד)
...כי האדון יתעלה שמו כל מה שברא בעולם שהם המקורות וכל אשר ישנו במציאות ושמים וארץ הכל כאשר לכל בראו ה' בדיבור א', וזה הוא אומרו בראשית ברא א' את השמים ואת הארץ, דקדק לומר שני אתין לרבות כל הנמצא בעולם... ובמאמר אחד ברא הכל יתעלה שמו, ותמצא שאמרו ז"ל בראשית מאמר הוא, כי בו השלימו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, הראשון שבכולן בו נברא הכל, אלא שלא היה מסודר והיו כל הבריאות בנמצא אבל חסרו הסדר וסדרן הקב"ה דבר יום ביומו... (שם)
בראשית - הבי"ת הוא ב' הזמניי, כמו ביום, כי הזמן עצמו נברא, ומורה על עת הבריאה שהיתה בחלק הראשון מזמן הנברא. ומה שאמר ראשית ולא ראשון, וגם מה שאינו כמשפטו להיות דבוק, כמו "בראשית ממלכת יהויקים", כי יש הבדל בין לשון ראשית לראשון, ראשון נופל בבחינת זולת השני לו, אבל יצוייר כי עדיין נמצא זולתו הקודם לו, דרך משל, א' ב' ג', ב' הוא ראשון לג' בערך הג' אבל לא בערך הא', אמנם ראשית הונח להורות על ראשית החלטי אשר לא יצוייר דבר נמצא קודם לו, לכן הוא בא במאמר דבוק "ראשית ממלכת יהויקים", כי שם לא יתכן מלת ראשית לבדה הנופלת על ראשית החלטי, לכן הוא מצורף אל ממלכת יהויקים, כי בערך המשך ממלכתו הוא ראשית לו. אמנם בתחלת עצם הבריאה לא יתכן לבא מאמר מצטרף והכרחי להיות ראשית לבדו, כי לו משפט הבכורה הקודם לכל הנמצאים בלתי מצורף אל זולתו, ולהוציא מדעת המינים האומרים שהיו ב' חומרים קדמונים חלילה. (שם)
והנה מה שאמר בראשית ולא אמר בראשונה, מפני שראשון הוא מלת המספר וסופר שני אחריו, וזה לא יצדק פה אחר שהבריאה הראשונה כוללת כל מה שיבא אחריו אין הפרט נכנס עם הכלל בגדר המספר, לכן אמר ראשית שהוא ראשית החלטי. ויש הבדל בין ראשית ובין תחלה, שתחלה לא נמצא רק על הזמן, וראשית נמצא בין על הזמן בין על כל דבר, וגם מן תחלה נמצא הפעל "הוא החל להיות גבור בארץ", ולא כן מן ראשית. ויש הבדל ביניהם, שתחלה שולל הזמן הקודם וראשית ישקיף על זמן המתאחר, כי שם ראשית נכנס עם מה שאחריו בהשקפה שזמן הקודם הוא ראשון לזמן המתאחר, לא כן במלת תחלה לא ישקיף על זמן המתאחר רק על זמן העבר, "הוא החל להיות גבור בארץ", שלא היה גבור קודם לו, ואם היה אומר הוא הראשון יכוין שהיו גבורים אחריו והוא הראשון. ולפי זה נאמר שראשית עיקר הנחתו על המקום או על הדברים שבמציאות שהאחד הוא ראשית למה שאחריו, והוא תופס קצת מן הדבר אף על פי שלא יוקדם לו בזמן. וכשבא על הזמן יצייר את הזמן כדבר נמצא במציאות וראשית הזמן הוא חלק מן הזמן הבא אחריו, אבל תחלה אינו חלק מן הזמן שאחריו, רק ימעט שלא היה כן בזמן שלפניו. ובזה תבין דברי הרמב"ם במורה נבוכים פרק ל' מחלק ב' שראשית הוא נמצאת במה שהוא לו ראשית או עמו, אף על פי שלא יקדם לו בזמן, כמו שיאמר שהלב הוא ראשית החי, והיסוד ראשית מה שהוא לו יסוד, אבל תחלה יאמר על הקודם בזמן לבד, והעולם לא נברא בהתחלה זמנית, כי הזמן מכלל הנבראות, ולזה אמר בראשית. וכונתו מבוארת שלא יכול לאמר בתחלה ברא אלקים, שמורה שלילת זמן הקודם אחר שקודם לכן לא היה זמן כלל, לזה אמר בראשית, שרוצה לומר עם הראשית שנברא אז, שהוא הזמן, וכן עם היסוד ברא הכל... (שם וראה שם עוד)