ברזל   

(ראה גם: מתכות)

תלמוד בבלי:

וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר. (ברכות לב ב)

ואמר רב אשי כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם, שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע. א"ל רבי אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, דכתיב ארץ אשר אבניה ברזל, אל תקרי אבניה אלא בוניה. (תענית ד א)

אמר רבי חמא אמר רבי חנינא מאי דכתיב ברזל בברזל יחד, לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה. (שם ז א)

עשרה דברים קשים בעולם, הר קשה ברזל מחתכו, ברזל קשה אור מפעפעו... (בבא בתרא י א)

אמר שמואל מפני מה לא נאמרה יד בברזל, שהברזל ממית בכל שהוא. תניא נמי הכי רבי אומר גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שהברזל ממית בכל שהוא לפיכך לא נתנה בו תורה שיעור, והני מילי דברזיה מיברז... (סנהדרין עו ב)

אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא נרגא בפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן כולהו בלעתינהו חד דשא (שער) דירושלם, שנאמר פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון... (שם צו ב)

...ואם של מים הוא מביא (מבול), אם מן הארץ הוא מביא יש לנו עששיות של ברזל שאנו מחפין בהן את הארץ... (שם קח ב)

אמר רב אדא בר אהבה אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי טעמא משום דחלשי מינייהו כלי זיין, אי הכי אפילו מרי וחציני נמי, אמר רב זביד בפרזלא הינדואה... (ע"ז טז א)

לא היו סדין אותן (אבני מזבח) בכפיס של ברזל שמא יגע ויפסול, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך. (מדות ג ד)

כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאין, נשברו טהרו, חזר ועשה מהן כלים חזרו לטומאתן הישנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר לא לכל טומאה אלא לטומאת הנפש... ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור, אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור, מחצה למחצה טמא... (כלים יא א)

תוספתא:

הזורק ברזל מפני הקברות הרי זה מדרכי האמורי, ואם מפני חרשין הרי זה מותר. הנותן מקל אל אור וברזל תחת ראשו הרי זה מדרכי האמורי, ואם בשביל לשמרן הרי זה מותר... והנותנת ברזל בין האפרוחים מפני הרעמים ומפני הברק הרי זה מותר. (שבת פרק ז)

מדרש רבה:

כיון שנברא הברזל התחילו האילנות מרתתים, אמר להן מה לכם מרתתים אף מכם אל יכנס בי ואין אחד מכם ניזוק. (בראשית ה י)

ר' חמא בר חנינא פתח (משלי כ"ז) ברזל בברזל יחד, אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה, כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחבירו. ברזל בברזל ייחד ואיש יחד פני רעהו איש זה יעקב, כיון שעמד אבינו יעקב איש יחד פני רעהו שנתייחדה עליו השכינה. (שם סט א)

אבות דרבי נתן:

רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה יצר הרע דומה לברזל שהטילוהו בתוך האור, כל זמן שהוא בתוך האור עושין ממנו כל כלים שירצו, אף כך יצר הרע אין לו תקנה אלא בדברי תורה בלבד... (טז ג)

ילקוט שמעוני:

ואומר מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל, וכי מה ראה ברזל להפסל יותר מכל מיני מתכות, מפני שהברזל לעשות ממנו חרב סימן פורענות, ומזבח סימן כפרה, מעבירין סימן פורענות מדבר שסימן כפרה... (שמות פרק כא, שיח)

...זו קשה מן האחרונה, שבאחרונה הוא אומר והיו שמיך אשר על ראשך נחשת, שיהו שמים מזיעין כדרך שהנחשת מזיעה, והארץ אשר תחתיך ברזל שלא תהא הארץ מזיעה כדרך שאין הברזל מזיעה... (ויקרא פרק כו, תרעד)

משנה תורה:

הברזל אין לו אומד, אפילו מחט קטנה ראויה להמית, ואין צריך לומר להזיק... (חובל א יט)

מלבי"ם:

ברזל מצפון הוא המאגנט, ונקרא ברזל מצפון על שם שנוטה תמיד אל הציר הצפוני, והוא יש לו כח וממשלה על ברזל אחר ומושך אותו בכחו... בעלי רוח הנביאים ידעו מסגולתו, וזה פירוש מה שכתוב "הירע ברזל ברזל מצפון ונחושת"... (הכרמל)